סה"כ צפיות בדף

יום שבת, 25 באוגוסט 2012

פוסט אורח : נעם רותם

צילום: דויד פרל

חבר שלי,  עופר שמש, קיבל תפקיד בצריפין, והתחיל להשכיר חדר אצל משפחה בראשון לציון.
פעם בכמה שבועות הייתי נוסע אליו מהצפון, והיינו עושים "יציאה גדולה" לתל אביב. 
אוכלים בסניף היחיד שהיה לדומינוס - פיצה עם פלפל חריף, ואז מחפשים מקום מגניב לשתות.

נכנסנו בטעות לאיזה מקום די שומם, אבל המבט העצוב של הברמן השאיר אותנו שם, אז התיישבנו.
בפינה עמדה במה קטנה, ואני זוכר שחשבתי לעצמי, זה מה שאני רוצה לעשות !
לעמוד עם גיטרה במקום כזה בדיוק, ולנגן לכמה אנשים, בדיוק כמו בשיר הזה שאז היה להיט גדול של שלמה ארצי
על הירח והבאר הקודר ברחוב המסגר.
באנגלית אומרים ....be careful with what you wish for
מאז ניגנתי מאות הופעות בהמון בארים, לפעמים היה מלא, ולפעמים היינו רק אני והמלצרית,
היו כאלה ששתו כל מילה וצליל שהוצאתי, וכאלה שרק חיכו שאני אפסיק להפריע...
ובכל זאת אני לא יכול להפסיק להיות מכור לבמה הקטנה הזאת שם בפינה, לעמוד לבד עם הגיטרה ולנגן לכמה אנשים.....

נעם רותם – שנים חסומות (מוניקה סקס)
(מילים: יהלי סובול / לחן: מוניקה סקס)

עם השיר היפה הזה של מוניקה סקס אהבתי לפתוח פעם את ההופעות.



והנה עוד כמה שעושים את זה לבד...

1.
John Cale
Dying on the Vine
 (taken from “Artificial Intelligence" /// 1985)




2.
Billy Bragg
A New England
 (taken from “Life’s a Riot with Spy Vs Spy” /// 1983)




3.
Johnny Thunders
You Can’t Put Your Arms around a Memory
 (taken from “So Alone” /// 1978)




4.
Neil Young
Hitchhiker
 (taken from “Le Noise” /// 2010)




5.
Bruce Springsteen
Thunder Road
 (taken from “Born To Run” /// 1975)



עיצוב: אימרי קלמן

נעם רותם
במופע סולו אינטימי
ב"שפגאט לייב"

28.08.12
יום שלישי
פתיחת דלתות: 20:00

שפגאט / נחלת בנימין 43 / תל אביב
מחיר: 40 ₪ במכירה מוקדמת. 50 ₪ מחיר רגיל.
לרכישה ישירות מ"שפגאט" / 052-7707766
בחסות בירה הייניקן

יום ראשון, 29 ביולי 2012

פוסט אורח : רועי דהן

צילום: דויד פרל

Would you be kind enough to let go of me this time and will I be ashamed to laugh Will you be all I have somewhere behind you I can see the shadow that keeps me away from you care for me like you said treat me the way you should regarding this emptiness I don't believe it's true I'm seeking my love now but I see there is no one approaching ahead of me
Please, don't forget to keep me.


ROY DAHAN – LET YOU KNOW
(מילים ולחן: רועי דהן)



1.
Nick Drake
Time Has Told Me
 (taken from “Five Leaves Left" /// 1969)

איך שהוא המשפט מתוך השיר “Someday our ocean will find it's shore” תמיד מצליח לנחם אותי כל פעם מחדש. אבל כל פעם.



2.
Leonard Cohen
If It Be Your Will
 (taken from “Various Positions” /// 1984)

מהתקליטייה של אבא בילדותי, אהבתי הרבה לשמוע את האלבום הזה, נראה לי שגיליתי את העצב במוזיקה דרך השיר הזה.



3.
אביתר בנאי
אבות ובנים
(לקוח מ"אביתר בנאי" /// 1997)

אין צורך להוסיף במילים..



4.
שלמה גרוניך
הזמן עובר
(לקוח מ"נדודי שינה" /// 1988)

הטקסט נוגע בי עמוק בלב.
הזמן עובר ואני מנגן בפסנתר.



עיצוב: אימרי קלמן

רועי דהן

במופע אינטימי
ב"שפגאט לייב"

31.07.12
יום שלישי
פתיחת דלתות: 20:00

שפגאט / נחלת בנימין 43 / תל אביב
מחיר: 40 ש"ח במכירה מוקדמת. 50 מחיר רגיל.
לרכישה ישירות מ"שפגאט" / 052-7707766
בחסות בירה הייניקן

יום חמישי, 12 ביולי 2012

רומנטיקניזציה

שנייה לפני שאני עולה על מטוס אני מרגיש צורך להיפרד מהשנה הזאת. אצלי השנה נמדדת מחופשה אחת בשנה לחופשה אחרת בשנה שאחרי ולא לפי ראשי שנה שבאו בעסקת חבילה בחתונה המעורבת של הוריי.

בא לי להיפרד מהאהבה הזאת שהתבגרה השנה ולמדה לריב רק על מה שלא חשוב ומה שחשוב אפשר להרגיע באהבה. להיפרד מהמאפרה הסדוקה ואור השמש הנצחי שבקרירות הבית רק מלטפת ולא נושכת. להיפרד מהמוסיקה הזאת שכאילו נכתבת רק כדי לרגש אותי.
בא לי להיפרד מהכלב הזה שהביא לי עוד אהבה לחיים ועוד חרדות מנטישה. מהחברים שבאו והלכו ואיכשהו הצליחו גם להישאר, מספיק כדי שאלמד. מהמשפחה שלמדתי לאהוב אבל אני לא לוקח חלק פעיל בה. מהרכות שצמחה בתוכי בגלל האהבה הנוקשה.
בא לי להיפרד מהרגעים על גבי רגעים שכמו שמיכת טלאים מחממות אותי ברגעים שלפני שאני נשבר.מהדרמות הקטנות בחיים שמולידות טרגדיות גדולות ולהפך. מהרוגע שמגיע אחריהן.

אני רוצה להיפרד מהמילים האלו שברגשנות יתר כותבות את הבלוגים האלו. אבל זאת פרידה מלאת רומנטיקניזציה. פרידה רק בשביל לחזור שוב, קצת חדש יותר וקצת מתרגש יותר. לשטוף את האפור התל אביבי מעליי ולפנות מקום לתל אביב חדשה.


יום חמישי, 28 ביוני 2012

קמטי תל אביב

קמטי תל אביב התאגדו סביב עיניי ואני רק בן 27. אלו לא קמטים של גיל וגם לא קמטים שהגיעו מדרמות כרונולוגיות. אלו קמטים דמיוניים שמצטברים למי שחי ונושם את העיר הלבנה לכאורה. קמט על כל מינוס בבנק וקמט תמורת כל אהבה נכזבת. קמט תחת קמט וחלום תחת חלום. ואין שום קרם שיכול עליהם וגם אין בי שום צורך להעלים אותם. רק ללמוד להתמודד דרכם. אימא תמיד לחשה באוזניי שכל קמט וכל שערה לבנה זו דיפלומה לחוכמה. אז אני בעליו הגאה של תואר לחוכמת רחוב תל אביבית פלוס שערה לבנה שצצה ונעלמת ממש בגבה שמעל העין השמאלית.

איכשהו האושר התחמק לחיקי ואין עצוב ממני. אבל אני שמח בחלקי, באמת. אוסף מחשבות אבל לא מצליח לומר אותם. מחמם רגשות רבים מידי על כיריים קטנים מידי אבל מכבה אותם שנייה לפני שהם מוכנים להלחם בי. מחפש מחלות שיצדיקו את עייפות החומר שבי. סוגר חלונות שמה לא יכנסו רעשים מיותרים לתוכי ויפריעו לאיזון שנרכש במחיר גבוה ואני נגמר בשקט, רק בן 27 אבל עם שאלות קיומיות על היום יום וקמטי תל אביב שמשתלטים על פניי.

אני לא מיוחד. לכל ילד בן 10 יש כבר קמטים אורבאניים שכאלו. בטח יש קמטים ניו יורקיים וכמה כאלו עם קמטים לונדוניים וברלינאים. זו הבנה שקצת מנחמת אותי. והם בטח לא גאים בקמטים שלהם כמוני. שמח בחלקי והולך לישון. ממחר דיאטה והפסקת מסיגריות. ממחר אני ארוץ כמה קילומטרים ואוסיף לקילומטראז' שלי. ממחר אני אוהב עד הסוף. ממחר אני מגשים חלום תחת חלום וקמט תחת קמט.

*כבר חלף זמן רב מידי מאז הפעם האחרונה שחלקתי איתכם את סיפורי ההתאהבויות במוסיקה שנוצרת ממש מתחת לאף שלנו. זמן רב מידי אך מספיק בכדי שאתאהב בכמה דברים חדשים.

1.
Efrat Ben Zur
One Fainting Robin
(מתוך "Robin - Poems By Emily Dickinson" /// 2012)

האלבום החדש של אפרת בן צור שכולו מוקדש לשיריה של אמילי דיקנסון מרגיש לי כמו קסם מרוכז שנרקח במשך זמן רב ורק חיכה למישהי הנכונה שתגיע ותפזר אותו מעל כולם ומעל העיר הזאת. למרות שזה כביכול אלבום שמוקדש לאחת המשוררות האמריקאיות המדהימות זה איכשהו הופך לאלבום שכולו אפרת בן צור ובא לשבור את הלב לרסיסים ולהדביק בחזרה. אם כל אחד ואחד במדינה הזאת יקשיב לאלבום הזה יש סיכוי שהחיים היו מרגישים ונראים אחרת, עם חופן מדוייק של קסם שעוטף את כולם ברחובות.

הופעות קרובות: 04.07 / הגן הבוטני בגבעת רם / 20:00
                           25.07 / אוזןבר / 20:30
בנדקמפ
פייסבוק

צילום: נועה יפה

2.
קאמי מלץ
מתנדנדת
(2012)

קאמי מלץ והאוטוהרפ שלה רק נשמעים כאילו הם חיים בעומקו של יער קסום שכאילו נלקח מסיפורים של האחים גרים. אבל במציאות שלנו אין יערות כאלה ואם היו אז הם בטח נשרפו כבר מזמן. זאת שירת ילדים אבל מהזווית של הילדה שכבר התבגרה ורק "מחפשת מנוחה מהכאב ומהחיים המשתנים".

הופעה קרובה: יחד עם עדן לשם / 14.07 / ריאלטי ריהאב סנטר / 21:00. לפרטים.
מייספייס
יוטיוב

צילום: זוהר ראלט
3.
Kama vardi
Rose
(2012)

אם היער של קאמי הוא קסום אז היער שבו קמה חייה מקבל טוויסט אפלולי יותר. זה הקול של קמה ורדי שהעומקים בו מזכירים סבתא טובה וחכמה שממקום מושבה במרכז היער הקסום והאפלולי מספרת לכל המתגוררים מסביב את סיפור החיים שלה ושל אחרים. תודה לאל שיש מוסיקאיות קסומות כאלו במקום מושבינו הלא כל כך קסום.


בנדקמפ
פייסבוק
מייספייס


4.
יהוא ירון
קיים ונעלם
(מתוך "דברים יומיומיים כאלה" /// 2011)

לאחרונה משהו בי התחיל להשתנות. קולות גבריים התחילו לרגש אותי לא פחות מקולות נשיים - זה שינוי לטובה. ואז הגיע יהוא ירון והעלה את זה בעוד דרגה. הוא בא לספר סיפורים על החיים ועל מה שביניהם ואין דבר יותר יפה מזה. הוא מגזים כשצריך ונרגע לפני שהוא לוחץ יותר מידי והוא זוכר ללטף כשצריך עד שנרדמים עם מלוא חופן הדימויים והאהבות. זה מאותם האלבומים שאחרי כמה האזנות פשוט נחרטים בתודעה והופכים לעל זמניים.


בנדקמפ
פייסבוק

צילום: אסף אנטמן

5.
אלון עדר
שוטף את המילים
(מתוך "אלון עדר ולהקה" /// 2011)

אפרופו על זמניות. הנה אלבום יפייפה שכולו על זמניות ויופי נדיר. המילים כאילו נכתבו לפני עשרות שנים אבל הן לגמרי מעכשיו וקולו של אלון נשמע נצחי, קול שלמד יותר מידי ועכשיו הוא חייב לשתף את כולם.


בנדקמפ
פייסבוק


6.
איתמר רוטשילד
בדרך למעלה
(מתוך "רץ אלי חזק" /// 2010)

את החזרה שלי בתשובה, כלומר אהבתי החדשה לקולות גבריים מסכם איתמר רוטשילד. לא ייאמן שרק לאחרונה באמת גיליתי אותו. לפעמים מוסיקה מדהימה מסתובבת סביב הבית שלך יומם וליל ורק באיחור אתה שם לב ומזמין את המנגינות והמילים לעלות לאיזה קפה. אז האלבום השני של איתמר זה מאותם האלבומים שצריך להכניס לבית ולהשאיר אותו שם לעוד הרבה זמן.

הופעה קרובה: 10.07 / שפגאט לייב (נחלת בנימין 43) / 20:00
אתר רשמי
בנדקמפ
פייסבוק

צילום: דורון עדות

7.
יוני ליבנה
כדורי שינה

שירה יומיומית שמתחברת למוסיקה שיוני מכנה "פופ פרימיטיבי" זה כנראה השילוב הכי מקסים ששמעתי לאחרונה. זה גרם לי לחשוב איך Erlend Oye (חצי מהצמד "Kings of Convenience") היה נשמע אם היה חי בתל אביב החמה. השיר הזה הוא אחד היפים שמעתי לאחרונה ויש שמועות שההופעה שלו זה אחד הדברים הטובים בעיר. האלבום המלא כבר בדרך.

הופעה קרובה: 07.07 / לבונטין 7 / 20:00. פרטים כאן.
פייסבוק
יוטיוב

צילום: גוני ריסקין

8.
Rotem Or
Untitled
(מתוך "Hard Magic" /// 2012)

רותם אור היא אחד הדברים הכי טובים מוסיקלית שקורים בעיר. הנה אמרתי את זה... עכשיו כשהאלבום המלא שלה מסתובב לו בלופ אינסופי במערכת הישנה שלי אז אני יכול לומר בפה מלא שזה נוגע בשלמות. כל שיר זו מלאכת מחשבה מדוקדקת. שכבות של צלילים מכושפים על קולה הקסום והמהפנט של רותם. אז ככה מרגיש שלמות מוסיקלית בעצם. האלבום הזה החזיר אותי לאלבומים ישנים ומכושפים לא פחות של Anja Garbarek ו-Stina Nordenstam.

הופעה קרובה: 08.08 / אוזןבר
אתר רשמי
בנדקמפ
פייסבוק

צילום: רוני נכנעני
9.
אדם כהן
שלג
(מתוך "אדם כהן /// 2012)

מזל שעינב ג'קסון כהן גילתה לנו את האלבום הקטן והמדהים הזה של אדם כהן. זו אהבה ממבט ראשון וזוגיות מוסיקלית נצחית ומובטחת. מצד אחד זה מזכיר לי שילוב של אביתר בנאי ושירים מהאלבום "To Record Water For Ten Days" של ג'ון פרושיאנטה ומצד שני זה אחד האלבומים המקוריים והאישיים ששמעתי לאחרונה. יופי עצום שתלוי מעל כל השירים מההתחלה ועד סופו של האלבום. תעשו לעצמכם טובה ותקשיבו לכולו במיידי.


בנדקמפ


10.
אליוט
שיר לים התיכון
(מתוך "5772" /// האלבום יצא במהלך 2012)

לפני כמה חודשים הזדמן לי להיות בהופעת סולו נדירה של אליוט. הגעתי נטול ציפיות ומוכן להתמסרות מכל סוג בעיקר בגלל אהבתי העצומה לאישה שמאחורי המוסיקה. ואז אליוט עלתה לגמרי לבדה ומסביבה גיטרות וסמפלרים ולחצה על כפתור של קסם ומאותו רגע הייתי משותק ומאוהב. אלו היו שירים חדשים שבאו ברצף אחד אחרי השני והלחימו בין נגינה חיה שלה לסמפלים שהתנגנו ממכשיר קסום שאת שמו כנראה לעולם לא אדע. החודשים חלפו להם והשירים לא רק שהם השתקעו בתוכי אלא גידלו ניצנים של ציפייה לאלבום המלא שהיא הבטיחה. ואז, לפני כמה ימים בודדים, אליוט הזמינה אותי לסטודיו הקטן והמלא בסיפורים שלה ולחצה שוב על כפתור שניגן ברצף מפעים את כל האלבום הגמור והמושלם הזה - האלבום המובטח. שירים מושלמים, מלטפים ומכאיבים, שבאו אחרי ציפייה של 20 שנה ובגרות בלתי מתפשרת . השיר הזה ספציפית שבה את ליבי במלוא מובן המילה. לחן של אליוט למילותיה של אסתר ראב, המשוררת והסופרת הבולטת הראשונה מבין ילידי הארץ וזאת שכונתה "המשוררת הצברית הראשונה". יש למה לצפות.


סאונדקלאוד


11.
אור קורן
בשביל זה יש ים
(2012)

הנה שיר שהפתיע אותי והפך לחלק מפסקולי בחודשים האחרונים. קשה לי להסביר במילים מה בשיר גורם לסערת רגשות בתוכי אבל זה כנראה השילוב בין הקול של אור וההפקה שכל הזמן כמעט מתפוצצת אבל נשארת רגועה. סוג של מתח בין יום סוער ליום של שמש.


אתר רשמי
פייסבוק


12.
מיכל גבע
הביתה
(2012)

כמה שהקול של מיכל גבע יכול לגרום לי לבכות. אחת המוסיקאיות המקוריות והמרגשות בסביבה בפרץ של יצירתיות ורגש פורסת מולי שיר עם געגוע לא מוסבר והכאב שנובע מכך. כאילו אני כתבתי את השיר בעצמי.


בנדקמפ
פייסבוק


13.
Flora
High Buildings
(2012)

המוסיקה של פלורה נשמעת לא מכאן, היא שרה על בניינים גבוהים שאין כאן. כנראה שהזרות של השיר והמילים בתוכו הן הסיבה ליופי המסתורי של השיר. שיר שמצד אחד נותן לך הרגשה של ריחוף בתוך נוף אורבני ומצד שני רצון להיכנס למיטה וללכת לישון עם חיוך על הפנים.


בנדקמפ
פייסבוק

צילום: אסף אנטמן

14.
Hadara Levin Areddy
True Love
(2012)

השנה הדרה התחילה דרך חדשה. מנותקת מכבלי המחויבויות היא חזרה למוסיקה הראשונית שלה. מוסיקה שמגיעה מהמקומות הכי עמוקים וסופרסטאריים. השיר הזה, שהוא גם הראשון שהודיע על הדרך החדשה והחופשית נשמע בדיוק כמו שהבטיחו לנו. שיר של אהבה ומסע והקול המדהים של הדרה שממלא את החסר, כולו בלוזי ומעושן ודוחף את החיים והאהבה קדימה. רק בבקשה בלי מחויבויות וכבלים שקושרים...

הופעה קרובה:14.08 / שפגאט לייב (נחלת בנימין 43) / 20:00.
אתר רשמי
בנדקמפ
פייסבוק


צילום: איליה מלניקוב

15.
ניסים והנפלאות
אין לי מילים
(מתוך "טל הפטר מציג: ניסים והנפלאות" /// 2012)

לכאורה זה שיר שלא מתאים בכל הרצף הזה אבל הוא מתאים ועוד איך. אני מתאהב בשירים כאלו מהר מאוד. שירים שמשלבים בין המזרח למערב במינונים נכונים ומדויקים או כפי שניסים והנפלאות, שזה בעצם טל הפטר המוכשר ולהקתו, הגדירו בעמוד הפייסבוק שלהם בחוכמה רבה: "מזרח תיכון חדש!". מבחינתי זה שיר גדול על אהבה יומיומית אך עצומה שאין צורך במילים לכבודה אלא רק במנגינה.

בנדקמפ
פייסבוק


צילום: נעם הובר
16.
אביב נוימן
נער
(2012)

את אביב הכרתי במקרה ומשומקום ומאז ששמעתי את קולו באלבום הבכורה שלא מזמן סיים להכין, פשוט התאהבתי. אז האלבום עוד מעט יצא ובטוח יגרום לרובכם הגדול להתאהב עד כלות אבל עד אז הנה שיר שיכין אתכם לקראת מה שמצפה לכם. גירסתו של אביב ל"Nature Boy".

הופעה קרובה: 02.07 / אוזןבר / 23:00. פרטים כאן.
פייסבוק





(זכרו: אפשר לרכוש אלבומים ישירות מהאמן עצמו דרך הבנדקמפ או לקפוץ לחנות הקרובה וצאו מהבית להופעות! יש מלא קסם מסביב!)

יום ראשון, 10 ביוני 2012

פוסט אורח : רוני אלטר

צילום: דויד פרל
השנה חגגתי יומולדת שלושים. קשה לומר שלקחתי את זה בקלות. מודה.

זה היה לי קצת קשה, אני כבר לא הכי צעירה בחדר וזה מוזר לי, אבל גם קצת נעים.
באופן לא מפתיע בתקופה האחרונה אני נוטה להיות רגשנית במיוחד בכל מה שנוגע לילדות שלי.
לזכרונות. לנוסטלגיה. לסיפורים.

שמחתי לגלות שזיכרונות הילדות הראשונים בחיי קשורים ברובם למוסיקה. אני חושבת שזה לא במקרה, מוסיקה היתה, וכנראה גם תמיד תהיה, הדבר שהכי משפיע עלי. זה חלק ממני, מזיכרונותיי החזקים ביותר.
הזיכרונות שלי שקשורים למוסיקה (טובה או רעה) – גם אם זה בהופעה וגם אם בדיסק באוטו – הם המוחשיים ביותר. אפילו שבעצם אינם כוללים מגע, רק את המגע בלב, שהוא כמובן – החשוב מכולם.




RONI ALTER – STAY AT HOME
(מילים ולחן: רוני אלטר)

לפני חצי שנה עברתי לגור בפריז יחג עם בן זוגי והכלבה שלנו.
רציתי לשנות אווירה, לכתוב שירים לאלבום השני שלי. משום מה, זה יוצא באנגלית.
את השיר הבא אמנם כתבתי בארץ ממש קצת לפני הנסיעה אבל הקלטתי אותו בדירתי בפריז.
קצת מוזר לחשוף סקיצה כל כך ראשונית, אבל גם מאד מרגש...


בגלל שיש כל כך הרבה שירים שאני אוהבת החלטתי להתרכז בשירים שמזכירים לי רגעים בילדות
ועוד שיר אחד של זמרת מושלמת שמלווה אותי כמעט כל יום בשנה.


1.
Kate Bush
Cloudbusting
 (taken from “Hounds of Love" /// 1985)


קייט בוש, אחחח, קייט בוש. איזו גאונה.
את האלבום הזה הייתי שומעת המון.
זיכרון ילדות: אני בת 5, נוסעת עם אבא שלי באוטו, בדרום אפריקה (גרנו שם קצת כשהייתי קטנה) שומעים את השיר הזה בלופ, וצורחים יחד עם קייט והכינורות.

2.
King Crimson
In The Court Of The Crimson King
 (taken from “In the Court of the Crimson King” /// 1969)


קינג קרימזון זה לא ממש מוסיקה לילדים אבל מה לעשות, אהבתי את זה.
זיכרון ילדות: הייתי בערך בת 8 סוגרת את עצמי באולפן הביתי של אבא ומקשיבה שוב ושוב לאלבום. מכירה את כל התפקידים בעל פה. לא מבינה מה זה כל השפע הזה, כל הסאונדים האלה שעושים אותי, מסיבה לא ברורה מאושרת.

3.
גידי גוב
בבוקר
(לקוח מ"גידי גוב" /// 1978)


גידי גוב. מסתבר שהאיש הזה לקח חלק נכבד ברב המוסיקה הישראלית ששמעתי. כוורת, גזוז, הכבש השישה עשר, וכמובן "גידי גוב תקליט ראשון". אני אוהבת מאד את האלבום הזה. כשיוצא לי להקשיב לו – אני מרגישה שוב בת 10 במיטה, בחדר ילדותי, מתרגשת מכל מילה. השיר הזה מרגש אותי במיוחד.

4.
Laura Marling
What He Wrote
 (taken from "I Speak Because I Can" /// 2010)


לורה מארלינג אהובתי. לצערי אין לי זיכרונות ילדות ממנה... אולי בגלל העובדה הפשוטה שהיא עוד לא נולדה כשהייתי ילדה. חצופה!
אבל הייתי חייבת לשים גם שיר שלה בפוסט כי בכל זאת, אני מאוהבת בה.
לפני חודשיים הייתי בהופעה שלה בפריז. ברבור לבן ועדין, מטריפה את החושים. לדעתי לא נשמתי כל ההופעה.
את השיר הבא, לדאבוני, היא לא עשתה בהופעה, אבל אל דאגה – אני מקשיבה לו יום יום בבית כפיצוי.

עיצוב: אימרי קלמן
רוני אלטר
במופע אינטימי
פסנתר: עינב ג'קסון כהן / גיטרה: מיכה הרשליקביץ

12.06.12
יום שלישי
פתיחת דלתות – 20:00

שפגאט / נחלת בנימין 43 / תל אביב
מחיר: 40 ₪ במכירה מוקדמת. 50 מחיר רגיל.
לרכישה ישירות מ"שפגאט" / 052-7707766
בחסות בירה "הייניקן"