סה"כ צפיות בדף

‏הצגת רשומות עם תוויות Adi Ulmanski. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Adi Ulmanski. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 7 בספטמבר 2011

סיגריות וחרטות

אם הייתי יכול להתחרט הייתי מתחרט בלי כל הבנאליות הנלווית. מלקט את כל מה שאני מתחרט עליו לכדור אחד וזורק לים שמפחיד אותי, הרי הדגים במצולות ניזונים מחרטות.

אם הייתי יכול להחזיר את הזמן אחורה הייתי מוותר על מכונת הזמן ורק משאיר לעצמי פתק כאן על השידה שלצידך להזכיר לי את מה שאני עלול לשכוח.

אם הייתי יכול להיות טיפש אז ברוב חוכמתי שאספתי ברחובות חיי הייתי אומר שקצת זמן ינקה אותנו גם מבלי שנוציא כסף על חומרי חיטוי כחולים ומרככים ורודים.

אם הייתי יכול לוותר על לפצוע את אהבתי הייתי מוותר על הדימום אבל משאיר צלקת שהגלידה רק כדי שאדע שלמקום הזה מגיעים בדרכים לא דרכים. דרכים בלי חתולים חכמים מדברים ובלי אבנים צהובות שחקוקות בשביל.

אם הייתי יכול להעלם הייתי משאיר את דלת ליבך פתוחה כדי שאוכל לחזור דרכה ולהתפתל באהבתך ואז נדליק סיגריה מזיעה יחד, כי סיגריה בלעדיך היא רק חצי נחמה.


1.
אסף אמדורסקי עם רונה קינן
רונה יקירתי
(מתוך "צד א' – מהדורה מוגבלת" /// 2011)



החיבור של א.א. למוסיקה שקורת עכשיו בעולם מוכיחה את עצמה לא רק מבחינה מוסיקלית אלא גם מבחינת הפורמטים. הרעיון של להוציא גרסה מיוחדת ומוגבלת של אלבום הוא עסק ישן בעולם ודי חדש בארץ. במהדורה המיוחדת של "צד א'", אלבום מושלם לכשעצמו, אפשר להתאהב בגירסה המדהימה הזאת ל"יקירתי". קטע שבכל פעם גדל ומשתלט על פינות חשוכות בלב שרק מחפשות אור. מה שבכל פעם מרגש אותי זה הקול של רונה בשילוב הטקסט עם הקונטקסט החדש והביטים האלקטרוניים שחבל שלא קורים בארץ יותר. ככה יודעים שהמוסיקה כאן מתחילה להתנתק מחבלי הלידה הארצישראליים שלה.


2.
עינב ג'קסון כהן
לא כוחות (Ellyott Remix)
(מתוך "עץ נופל ביער – דיסק בונוס" /// 2011)



עוד בונוס לעוד אלבום מושלם. התמזל מזלי לקבל את דיסק הבונוס הזה בגירסתו הקרטונית והממשית. אפשר גם להוריד אותו חינם למי שירכוש את האלבום הרגיל. השילוב בין אליוט ועינב זה באמת לא כוחות. אפשר להרים ידיים כבר מההתחלה ופשוט להתמסר לדבר היפה הזה. קטע שכולו דמעות סקסיות, אם בכלל יכול להיות דבר כזה...


3.
גלי אלון
מנהטן
(מתוך "בין לילה ליום" /// 2011)



שירי משוררים וקולות חדשים מתמזגים לצלילים מרגשים עד כאב. השיר הזה מאלבומה החדש של גלי הוא החותמת הסופית לאלבום מרגש שיוצא עוד שנייה. אם תשאלו אותי למה דווקא השיר הזה שבה את ליבי סופית לא תהיה לי תשובה ברורה רק מלמול על זיכרונות, ריחות וחוויות שמתקבצות יחד, לא כולן  שייכות לי אלא לזיכרון עמום בתוכי. תמיד הייתה לי אהבה למילים האורבניות של נתן יונתן, מילים שיושבות בשלמות על לשונה של גלי. בואו לחוות אותה בהשקה לאלבום הבכורה שלה בבארבי ב12.09.11.


4.
Daniela & Ben Spector
Dreaming Like
(מתוך "Love Is" /// 2011)



אני אוהב את האיטיות המתפצפצת של דניאלה אם זה בשירה המתלחששת שלה או במנגינה החרישית שלאט לאט מתפוצצת וגם אז רק כמעט. האלבום הזה שמשותף לה ולבעלה וכולו באנגלית הוא מהאלבומים האלו שמתנחלים בבית ומשתלטים על ימים שלמים של תהיות וחולמניות. זה כל כך יפה ועושה חשק לחו"ל עם האלבום הזה באמתחתי.


5.
False Positive
After All
(2011)



הדבר הכי נחמד שקרה לי מאז שהתחלתי לכתוב את הבלוג הקטן והצנוע שלי זה שאנשים פונים אלי ומשמיעים לי מוסיקה שלהם. כך יוצא לי להגיע לדברים מדהימים ולהבנה שממש מתחת לאפים שלנו מבעבעים צלילים מדהימים שחייבים לרוץ ולחוות.
ההרכב הזה שפועל כבר מ-2007 ומובל על ידי קולה המרשים והמרגש של תהל קליין מטייל באיזורים שקצת זרים לישראל: טריפ הופ, צ'ילאאוט, האוס ואינדסטריאל עם אלמנטים ג'אזיים. ולמרות שזה נשמע כמו תמהיל מוזר זה עדיין אחד הדברים הטובים ששמעתי לאחרונה. כמובן שחולשתי לקולות נשיים מקבל כאן מענה מושלם בדמות קולה של תהל שמצליחה לרגש ועדיין להשאר מפתה וסקסי כיאה לז'אנרים הנ"ל. השיר עצמו יצא כסינגל נפרד מאלבומם הבא אבל האי.פי שלהם עוד שנייה פה ואפשר כבר להקשיב כאן. הופעה חגיגית תתקיים ב-31.10.11 ב"אוזן בר". עוד פרטים בדף אמן.


6.
Adaam James Levin Areddy
Glacier Eyes (Sketch)
(2011)



כשבאחד ממפגשינו האקראיים הדרה לוין ארדי סיפרה לי שהבן שלה עובד באיטיות ובהתמדה על אלבום משל עצמו לא יכולתי שלא לחשוב על כל סיפור התפוח לא נופל רחוק מהעץ למרות נסיונתיה של הדרה לחנך את בנה שלא ללכת בדרכי המוסיקאיים העניים לנצח. למזלנו זה לא הצליח לה וקיבלתי לידי סקיצה (מושלמת) של שיר מהאלבום המתהווה של אדם. הביישנות שלו גרמה לו לפנות מעט את המיקרופון ולארח כשרונות שנמצאים סביבו. את השיר כאן שרה נדיה שלייכר. השיר הזה מזכיר לי את הפרוייקט "Bang Gang" של ברדי ג'והנסון מ-Lady & Bird. מה שמעלה את רף הציפיות שלי.


7.
Carlie Fairburn
So Long Song
(מתוך "Carlie Fairburn Band EP")



את קרלי שמעתי לראשונה בערב חמים אחד כשחלפתי לי ליד קפה "ג'ורג'" ומאז כל פעם נתקלתי בקול הזה ברחבי העיר עד שהרמתי ידיים, נעצרתי ושמעתי את השיר הזה שפשוט הביא לי את הצמרמורת הנעימה שאני כה אוהב.
היא הגיעה לכאן מאוסטרליה ומגדירה את עצמה באופן מדוייק כזמרת פולק נוודית. עכשיו כשהיא השתקעה כאן היא אוטוטו מוציאה אלבום חדש שהוקלט על קו אוסטרליה-ישראל.


8.
Maya Isacowitz
Safe And Sound
(מתוך "Safe & Sound" /// 2011)



עם כל האהבה שלי למוסיקה מכשיר הרדיו מעולם לא התחבב עלי. כנראה כי אני מדור האם.טי.וי. וכל השיט הזה ואימג'ים תמיד עשו לי טוב בעין. אז הרדיו זוחל לאוזניי בהזדמנויות הנדירות שבהם אני יושב לצד הנהג באוטו. ובאותם הרגעים הנדירים מזדחלות לאוזניי זמרות כמו מאיה שפשוט מצליחות לרגעים לערער את חוסר חיבתי לרדיו ולרצות לחבק אותו. החיבה כמובן חולפת לה אבל שירים מהסוג הטוב והמרגש הזה תמיד נשארים.


9.
Mika Ben-Yami
Nothing is Wrong
(מתוך "Nothing is Wrong" /// 2011)



פעם חיפשתי דירה ומצאתי דירה מקסימה בביל"ו. הבחורה שדיברה איתי לגבי הדירה לא נפגשה בסוף איתי וחלומי לגור ברחוב היפה הזה נמוג. מסתבר שהבחורה הזאת הייתה מיקה והנה אני בא לסגור איתה את כל החשבונות ולפתוח את עניין החלום השבור מול כל העולם בשימוש בנשק הכי טוב שאפשר -  שיר שלה מאלבום הבכורה המעולה שלה.
זה מסוג האלבומים שהולכים להשתלב בכל סרט וסדרה אמריקאית. הרי בעשור האחרון הטלוויזיה החדשה בארצות הברית הבינה שחיבור נכון בין סצינה מרגשת לשיר המושלם זה סוד ההצלחה  ואין צורך יותר להשתמש בשירים שבלוניים. אפשר לשים שירים בוגרים ואמיתיים כמו של מיקה כדי ללחוץ על בלוטות הרגש בצורה הכי אמיתית ונכונה.
ותודה לשי על הגילוי.


10.
Roy Dahan
Falling Like A Stone
(מתוך "Some of This Life" /// 2011)



מאז הפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה ציפיתי כולי לאלבום השלם שישמע בדיוק ככה. בלי לחיצות מיותרות על הגז אלא הפקה שקטה ועדינה שמתכתבת עם כל מה שקרה וקורה בחו"ל אבל בהבנה שהסביבה היא הלבנט הישראלי ואיו צורך לברוח אלא רק להשאר ולרגש. ועוד לא התחלתי לדבר על המילים של השירים שפשוט משאירות אותי מצומרר וחסר מילים, מה שכידוע די קשה. זה יפה עד כאב, כמו שאני אוהב. לא לפספס את הופעת ההשקה של האלבום ב"אוזן בר" ב-12.09.11.


11.
ענת אסתר חיטמן
הייתי מנסה
(2011)



לפעמים יש בי צורך לשירים מהסוג הזה: עוצמתיים ומלאי שברי רסיסים מאהבה שהתפוצצה. מתחילים לאט ומפתים אותי עד שמגיעים לזעם ולכאב שמתפוצצים בפנים. תמיד מדהים ומפעים אותי איך קול כזה עצום מסתתר בבחורה כזאת קטנה.


12.
מיכל גבע
הסוס שלי
(2011)



כמה שהשיר הזה יפה, כל כך קטן אבל כל כך גדול. משאיר אותי פצוע בצידי הדרך של השירים שמתנגנים בחיי. משחק מילים כמעט נדוש הופך למשפט ששובר אותי כל פעם מחדש, פסנתר שמציף געגועים ומיכל ששרה עד שכל הדמעות יוצאות ואז מלטפת. ותודה ענקית לרוני אלטר על הגילוי של השיר הזה, אחד מכמה שימצאו את דרכם לאלבומה השני והמתקרב של מיכל גבע.


13.
נעמה הכהן
אין שם
(2011)



למה להכביד במילים כשיש שיר כל כך יפה מולך?

by Elinor Cohen

14.
Noa Bentor
Stay
(מתוך "Modern Grace" /// 2011)



מזל שיש חברים מוסיקליים טובים בפייסבוק אחרת אולי לא הייתי מכיר את נועה בנתור. אלבום שקשה להאמין שהוא ישראלי ונוצר כאן. הגיטרות המייבבות, קורטוב האמריקנה, המילים על חסד מודרני וקולה המדהים של נועה פשוט מרחיקים את האוזניים לאזורים נטושים במערב הפרוע המודרני שכיום יכול להיות בכל מקום ולא רק באמריקה.
תודה ל Cat Soulcat.


15.
Adi Ulmansky feat.Tal Tamari
Forest
(2011)



סיום מרגש עם עוד סנונית מבית עדי אולמנסקי שלבד או כחלק מלורנה בי מדהימה אותי כל פעם מחדש בגיוון המוסיקלי וביכולת התמידית לרגש למרות ובגלל הכל. כשאני שומע שיר כזה בנוסף ל-14 שמעליו אני מרגיש חמימות נעימה בבטן. מעכשיו אפשר להפסיק לחפש רחוק ואפשר להתחיל לחפש קרוב.

by Ori Sinai


יום שני, 8 באוגוסט 2011

במהפכה הזאת יש בריזה

השינוי הזה שמתרחש בחוץ אין לו צבע או ריח, גם כיוון ברור אין לו. מה שברור זה שהוא מגיע לכיווננו ואין ספק שבזמן האחרון היה חסר לנו איזו בריזה.

מודה ומתוודה שאופטימי אני לא. אולי אופטימיסט זהיר שבוחר לא לתלות את תקוותי בבריזות מזדמנות שישנו לנו את החיים. וקשה לי עם הפסימיות הנצחית ואולי זו המחאה האמיתית כאן, המחאה מול הפסימיות שהפכה כבר לבת בית אצל כולנו.

כמה נעים להתעורר לבקרים של מחאה שרק מזכירה לנו כמה נרדמנו בשמירה על מה שחשוב לנו וכמה שאיכפת לנו גם מאלו שסובבים אותנו ואיבדו את היקר להם. היום, יותר מתמיד, קשה להחליט כמה הרוח חזקה עם כל החום והלחות שמסביב אבל פתאום יש הרגשה נכונה שהבריזה הקלילה הזאת הופכת לאט-לאט להוריקן ענק שבא לשנות את הרגלי הפסימיות שלנו שהפכו לנחלת הכלל ללא יוצא מן הכלל.

אז להמפכה הזאת אין קול אחיד או פנים מסויימות ואין לה גם צבע או ריח ברורים שלא לדבר על פסקול מוסיקלי ראוי אבל ככה אמורה להראות מהפכה בשנת 2011.
מהפכה שכולה ערבוב בין הכל וכלום, בין שמחה ודמעות, בין דרישות ברורות וכאלה שהן עמומות שבאות ממקומות עמומים לא פחות שבהם אנו חיים כבר עשורים שלמים.
מהפכה שהרקע המוסיקלי שלה נע בין אמני רוק צעירים ובוגרים (שחוו מהפכה או שתיים בחייהם) לבין גלגל"צ.
מהפכה שהיא בלאגן מאורגן.
מהפכה שכל כולה רוצה לעמעם במקצת את הפסימיות שהתשקעה בכל אחד ואחת ביננו ולתת לנו בפעם הראשונה מאז שנולדנו את קצה האופטימיות, גם אם היא זהירה.


1.
Bjork
Crystalline
 (taken from "Biophilia" /// 2011)



ביורק חוזרת ועוד איך היא חוזרת! בואו נשים בצד את הפרסומים על האלבום החדש שאמור להיות פרוייקט מוסיקלי בשילוב עם אפליקציות אייפד ועוד כל מיני דרכים ביורקיות וגאוניות לקידום האלבום החדש ונתרכז בסינגל הראשון מתוך האלבום שעתיד לצאת בספטמבר. זה מאותם השירים שמזכירים לי למה אני אוהב את המשוגעת הזאת, גם כשהיא לא מספקת את הסחורה שאליה התרגלנו. השיר הזה הוא הדבר הכי טוב והכי נכון שיצא ממנה בכמה השנים האחרונות. שילוב של כל מה שהיא טובה בו לכדי שיר עוצר נשימה מלא בביטים, פכפוכים אלקטרוניים, קול עצום וסיומת גליצ'-דראם אנד בייס כיאה לכמה מהשירים הטובים שלה מהניינטיז. שלמות!


2.
BELL
Chase No Face
 (taken from “Diamonite” /// 2011)



בהקשר ישיר לביורק. לפני כמה שנים כש-Stereogum הוציאו אלבום מחווה ל-Post של ביורק בחגיגות ה15 שנה ליציאת האלבום המופתי אז אוזניי נתקעו על הקאבר המבריק והמטורף של Bell לשיר “It’s Oh So Quiet”. 3 שנים אחר כך אולגה בל (שנולדה במוסקבה והחליטה לקרוא לעצמה ולהרכב שלה בפשטות Bell) מוציאה אלבום בכורה שכולו ביורק אבל עם יכולת מיוחדת שלה לתת לעצמה ייחודיות. לוקח לאלבום כמה האזנות כדי לשקוע במצולות הלב ולצאת ממקום של השוואות אבל כשזה כבר קורה זה פשוט יפייפה עם דגש על השיר הזה שבא יחד עם קליפ מושלם.

  
3.
Adi Ulmansky
One Octave Up
 (2011)



את עדי הכרתי בהקשר להרכב שהיא עומדת בראשו Lorena B.. מאותם הרכבים שגורמים לי להאמין שיש מוסיקה מדהימה בארץ וזה בסדר שגלגל"צ לא מנגנים אותה. כשאלון עוזיאל פירסם את השיר הזה לראשונה הלסת שלי פשוט נפלה לרצפה מכמה שזה יפה. הביטים החצי טריפ הופיים וחצי דאב-סטפיים מתכתבים מצויין עם מה שקורה בחו"ל (למשל The XX) ומעל הכל הקול המלאכי והמדהים של עדי. הנה הגדרה חדשה במילון המוסיקלי שלי לשלמות.


4.
Caroline
Everylittlething
 (taken from "Murmurs" /// 2006)



רכישה אימפולסיבית שבסופו של דבר השתלמה. אלבום הבכורה של קרולין הגיע בזמן שכולם התחילו להכניס למוסיקה השפעות גליצ'יות. זה אחד מהאלבומים שהפכו עבורי לאלבומים מושלמים להתעורר איתם לבקרים שטופי שמש עם סיגריה, קפה ואקטואליה לא אקטואלית. חפשו גם את האלבום החדש שלה.


5.
Woodkid
Iron
(taken from "Iron EP" /// 2011)



Woodkid הוא בעצם Yoann Lemoine במאי קליפים וסרטים צרפתי (בין השאר אחראי לקליפים של Yelle, מובי ואפילו קטי פרי וטיילור סוויפט) שהחליט להוסיף לרפרטואר שלו גם מוסיקאי. כסנונית ראשונה הוא שיחרר השנה אי.פי קצר ומדהים ושם את השיר הזה כמוביל הראשי שלו. זה מאותם השירים המצמררים שפשוט מדביקים את האוזניים (ואת העיניים לקליפ המדהים בבימויו מן הסתם) ולא משחררים. זה נשמע קצת כמו אנתוני הגרטי בהפקה של ביורק מאלבומה הקודם. ותודה למורין גלימר על זה.


6.
Active Child
Hanging On
 (taken from "You Are All I See" /// 2011)



Pat Grossi הוא Active Child (זה כנראה קטע חדש להופיע תחת שמות מוזרים ומקוצרים). הוא מגיע מלוס אנג'לס ובתור ילד שר במקהלת בנים מה שכנראה השפיע עליו עמוקות. קול הטנור שלו מפלס את דרכו בין הצלילים, הביטים וכלי הנגינה שלו ובו זמנית מרחף מעל ומתחת. ככה העתיד צריך להשמע.


7.
Emily Wells
(Symphony 5) Was a Surprise
 (taken from "The Symphonies: Dreams Memories & Parties" /// 2008)



על אמילי וולס כבר כתבתי כאן בעבר. ההופעה שלה בארץ ריגשה אותי והיכולות הוירטואוזיות שלה על הבמה פשוט הדהימו אותי. עכשיו תהיה לכם ולי עוד הזדמנות לראות את מפגן הוירטואוזיות שלה ולהתרגש ממנה שוב במסיבת הרחוב השלישית של הבתה וגריגה בשיתוף עם ג'וז ולוז והמיכהטרוניקס ביום שישי הקרוב – 12.08 – בלבונטין פינת אלנבי. אל תפספסו את זה.


8.
Mr. Little Jeans
The Suburbs (Arcade Fire Cover)
 (2011)



נכון שמקומם של קאברים זה בפוסט אחר אבל ככה זה כשהקאבר מתעלה על המקור והופך לשיר בפני עצמו.


9.
Austra
Lose It
 (taken from "Feel It Break" /// 2011)



ההרכב הקנדי הזה הגיע פתאום משום מקום והצליח לרגש אותי. הקול של הסולנית Katie Stelmanis הוא מאותם הקולות החד פעמיים שמצליחים לחדור דרך האוזניים לכלי הדם ולמלא אותי בצלילים של אושר. לא חותם על זה אבל לדעתי הם The Knife הבאים וכדי להבין את זה תצטרכו להקשיב לאלבום המלא והטיפה אפל שלהם בשילוב עם הקול האופראי של קטי.


10.
Little Dragon
Ritual Union
 (taken from "Ritual Union" /// 2011)



לאחרונה נדמה שהדבר הכי נכון לעשות זה לכתוב על ולשמוע את Little Dragon. זה מה שקורה כשמשתתפים באחד השירים היפים באלבומם האחרון של הגורילאז. האלבום החדש של ההרכב שבראשו עומדת Yukimi Nagano (שבטח עוד תהפוך לאגדה) הוא מאותם האלבומים עם הצליל הכי נכון והעטיפה הכי נכונה ובמקום ליפול למקומות של הייפ ותו לא האלבום הזה אשכרה גם מצליח לרגש ולנגן על מיתרי הרגש הנכונים. אני מאמין לחלוטין שזה בעיקר בגלל הקול המשגע של יוקימי.


11.
Grimes
Vanessa
 (taken from "Dark Bloom/12” Split with d’Eon" /// 2011)



זה בדיוק מאותם השירים שבאים בהפתעה כדי לשטוף קצת את הלכלוך והשעמום שמצטברים בשגרת היום-יום המעיקה. שיר שאיתו אפשר ללכת לאיבוד בנופים מוסיקליים ועדיין להשאר בבית. שיר שגורם לגעגועים לדברים שמעולם לא חווינו ולאנשים שאולי יום אחד עוד נפגוש לראשונה.
Claire Boucher היא בעצם Grimes ומגיעה מקנדה. רק עכשיו אני מגלה את אלבום הבכורה שלה  " Geidi Primes " ומצפה לשמוע מה יהיה ההמשך של הספליט שמתוכו לקוח השיר הזה.


.12
Lykke Li
Tonight (Mokhov Remix)
 (taken from "Mokhov Remixes" /// 2011)



ונסגור עם שיר שכבר הופיע בבלוג הזה, הפעם זה ברמיקס מושלם של Mokhov (תורידו בחינם את אוסף הרמיקסים המעולה שלו כאן!). וזה אחד השירים האהובים עליי של Lykke Li. אם עדיין לא התמכרתם אליה זה הזמן לחפש את שני האלבומים שלה ושלל הבי סיידים והרמיקסים ופשוט להסתגר בבית או באוהל.