על רצפה תל אביבית ישנה

על רצפה תל אביבית ישנה ומצוירת אני יושב וסופר את הצרות שלי ואיך הגעתי לכאן.

אתה תמיד אומר שאני נהנה מהכאב יותר מידי וחי בתור היפוכונדר נצחי ושום טוב לא יצא מזה. אבל אני לא מצליח למצוא את המילים הנכונות לתאר לך את השירים האלו ולתעל את הרגשות שלי אז אני זורק חופן צרות לעברך וחוזר לעולם שלי על הרצפה המצוירת שהזמן הצליח לשבור ולקמט.

מפזר מולי את הצרות אחד-אחד ומחפש בערימות של הניירת הרגשית שמעולם לא מיינתי את המפה שתסביר לי איך הגעתי לכאן. איך הגענו שנינו לכאן. לנקודה הזאת של הביחד. להבנה שאהבה כמו שהיא מחזקת היא גם מחלישה. ואני מחפש את האוזן הנכונה שלך כדי לספר לך כמה שאני אוהב אותך וכמה שאני שונא. כמה שהלב שלי נשבר תוך כדי אהבה. מישהו שכח לספר לי שככל שהאהבה יותר גדולה ככה גם הכאב יותר מוחץ. הפחד האיום והנורא שיום אחד זה עוד עלול להיגמר, שזה עוד עלול לגמור אותנו. דימוי רומנטי של עצמי מסתובב נטול גבולות וחוקים ברחבי עיר מתקלפת ונוסטלגית מתחלף בדימוי של עצמי כאוב ושבור בעיר שמתקפלת לתוך עצמה כשאני עוד בין קפליה בניסיון להחזיק לב מדמם ביד אחת ובשנייה זר מטאפורות בנאליות לאהבה.

הנה אתה שוב מעיר לי על היכולת שלי לזרום עם זרם התודעה שלי והנה כבר שברתי אותנו, הפרדתי בכוח ובסוף גם הרגתי. אבל אתה מחייך אליי את החיוך הראשון שלך שלעולם לא אשכח ותוך כדי ליטוף אתה מבין שזה לא אני, זה השירים שלי שאשמים. אין דבר יותר יפה מכאב בשיר של מישהו אחר. עכשיו בוא תחבק אותי, הכול בסדר. בסופו של דבר האהבה תמצא דרך להיות האהבה שהיא.  

1.

Lianne La Havas

Lost and Found (Gang Colours remix)

 (2012)

אחד השירים האהובים עלי לאחרונה ברמיקס של אחד הבחורים המוכשרים בסביבה.

2.

oOoOO

NoWayBack (feat. Butterclock)

 (taken from “Our Loving Is Hurting Us” /// 2012)




שיר שמצליח גם לגרום לגוף שלי לרצות לרקוד וגם להתרגש.

3.

Niki & The Dove

The Gentle Roar

 (taken from “Instinct” /// 2012)


אחד ההרכבים האהובים עלי לאחרונה. שמחה מהולה בעצב ומוסיקה מדהימה.

4.

CocoRosie

We Are On Fire

 (taken from "We Are On Fire - Single" /// 2012)




כל חומר חדש מבית האחיות האלו מצליח לרגש אותי עד לשד עצמותיי.

5.

Asbjørn

The Way Sound Leaves a Room

 (taken from “Sunken Ships” /// 2012)


זה הקול האיסלנדי והאזכור לנעימה של "רקוויאם לחלום" שפשוט מצליח לתפוס אותי.

                                     

6.

Woodkid

Run Boy Run

 (taken from “Run Boy Run EP” /// 2012)


 קטע חדש ודרמטי עוד יותר לבמאי קליפים/מוסיקאי המדהים הזה. לא יכול כבר לחכות לאלבום המלא.

7.

Feist

How Come You Never Go There (Beck remix)

 (2011)




איכשהו האלבום הזה חלף מעליי. משהו בו הכביד עליי יותר מידי ודווקא הרמיקס הזה של אהובי בק הבליט את הקסם שבאלבום. עכשיו אני כבר מאוהב.

8.

Hannah Cohen

Crying Game (Active Child remix)

(2012)




מי שמכיר אותי יודע שאני מאוהב בבחורה הזאת מעל הראש. הנה גם רמיקס של אחד המוסיקאים המוכשרים שלוקח את השיר צעד אחד קדימה לתוך החלל.

9.

Julia Stone

It's All Okay (Active Child Remix)

 (2012)




הנה שוב רמיקס של הבחור שמיקסס את השיר למעלה. יש לו את היכולת המדהימה לקחת שיר מושלם ולעשות אותו מולם עוד יותר.

10.

Glasser

Home

 (taken from “Ring” /// 2010)




תודה לאלעד מנשה שהזכיר לי את האלבום הזה וגרם לי להוציא אותו מהבוידעם המוסיקלי שלי ולהתענג עליו שוב.

11.

Katie Kate

Houses

 (taken from “Flatland” /// 2011)




הבחורה הזאת בכלל עושה סוג של היפ הופ אלקטרוני מלוטש ופופי והאלבום שלה מסוף 2011 פשוט מעולה אבל השיר הזה מסתתר לו שם ומדהים כמה שהוא יפה.

12.

Sea Oleena

Milk

 (taken from “Sleeplessness” /// 2011)




גם בפוסט הקודם התלהבתי מהבחורה הזאת שמסתתרת טוב טוב מהמדיה. תקשיבו כמה שזה יפה...

13.

Simone White

Big Dreams And The Headlines

 (taken from “Silver Silver” /// 2012)
אחת האהבות החדשות שלי. וזו אהבה אמיתית ועמוקה ביני לבין המוסיקה המדהימה של הבחורה הזאת.

14.

Ryat

Hummingbird

 (taken from “Totem” /// 2012)
הצמד הזה הוציא לאחרונה אלבום חדש שכולו יופי טהור.

להורדת כל השירים

הורוד האפור הזה

מרגיש כלוא במחשבות שלא מצליחות להתרגם למילים שלמות. יצאתי לחיפושים אחר מקום עם ארבעה כיווני רגש. נזכר שלפני עשור החלטנו להתעלם מכל מה שאפור ולהתרכז רק בשחור, לבן וורוד פוקסיה. כי הדבר הכי נורא שיכול לקרות לנו זה שניתן לאפור להכנס במפתן דלתינו ועוד חלילה נתרגל אליו ולסיפוריו המשעממים ונטולי הריגושים.

נזכר בימים אחרים שבהם לכל שיר שהתנגן ברקע היתה משמעות. ימים בהם פרחים דיברו אלינו והחלומות היו חברינו הטובים ביותר. ימים של דמויות מסיטקום ועכברים מצויירים מול כל העולם. ימים של אהבות שהן טרגדיות מהניצוץ הראשון. מניפסטים אודותינו פזורים במגירות. שיחות על החיים והמוות. שירים שיכולנו לנכס לעצמינו. איך נאחזנו בכל שיר ושיר. הרי חיפשנו מקום מסתור במוסיקה, רחוק מאפרוריות השמיים והעצים והמושבים שלצידנו. בהינו מחוץ לחלונות כי ידענו שאת הורוד נזהה ממרחקים וניתן לו לסחוף אותנו ושמהאפור ההוא נזהר כמו מאש.

אבל איכשהו נרדמנו בשמירה. נתנו לאפור להאפיר את השנים והתחלנו להתרגל בכפייה. ילד לא רצוי בחיים נטולי שירים שאנחנו יכולים לנכס לעצמינו. הגיע הזמן שנתחיל לצבוע את האפור, כמה בנאלי ככה דחוף. ואני יודע שאת מפחדת מהמברשת המגואלת בצבע, בטוחה שכל שכבה שהיא תצבע תמחק את זו שמתחתיה אבל תמיד ישארו לך הסדקים הקטנים. האפור כאן ואם אנחנו לא יכולים לנצח אותו אז לעולם לא נצטרף אליו.

שכבה ראשונה של צבע בדרכה להתייבש ואנחנו בהפסקת סיגריה.

מוקדש לביאנקה.

1.

Hope Sandoval & The Warm Inventions

Butterfly Mornings

 (taken from "Bavarian Fruit Bread" /// 2001)

זה שיר הבוקר האולטימטיבי מבחינתי. שיר של התחלה בלי סוף. עד היום אני עוד מדמיין או שמא זוכר ימים של בוקר מזדחל מחלונות ללא וילונות ומאיר את כל מה שבנאלי ולא חשוב אבל בו זמנית כל כך יפה וסמלי. הקול של הופ סנדובל (מהרכב הניינטיז Mazzy Star שבימים אלו עושה קאמבק יפייפה) הוא מהקולות המלטפים ביותר שיש אבל תמיד עם עומק שמערער גם את השקט של הבוקר הכי יפה.

2.

Feist

Let It Die

 (taken from “Let It Die” /// 2004)

הרגע שבו שמעתי לראשונה את השיר הזה חיי השתנו. התפיסה שלי לאהבה השתחררה מכבלי הרומנטיקה ההוליוודית וקיבלה תוקף מציאותי יותר. סטירה משנת חיים שכזאת עדיף לקבל בקולה של פיסט המדהימה (שאלבומה החדש "Metals" הוא יצירה צנועה ומדהימה שלוקח זמן להתאהב בה בניגוד לאלבומה הפופי הקודם). הרגעים בהם פיסט שרה ש"החלק העצוב ביותר בלב שבור זה לא הסוף כמו שזו ההתחלה" ו"הטרגדיה מתחילה מהניצוץ הראשון, לאבד את ראשך למען ליבך" הם רגעים שאין מהם דרך חזרה. הכל נהיה כל כך פשוט וקל ובו זמנית כל כך טרגי וכואב וכל זה מנוסח בצורה הכי מדוייקת שיש. אז ככה אני אוהב לראות את האהבות שלי: רגעים מדהימים בחיים שכבר מההתחלה הסוף שלהם ידוע מראש והנחמה היחידה שלי היא שלעולם לא אדע באמת כמה זמן הרגעים האלו ימשכו.

3.

Keren Ann

By The Cathedral

 (taken from “Not Going Anywhere” /// 2003)

על אהבתי לקרן אן כבר דיברתי רבות אבל זה השיר הראשון שלה שגם הצליח לשבור את ליבי. עד היום איכשהו השיר הזה מערער אותי. אולי זה הסיפור הקטן שכולו רגע קולנועי ישן בשחור לבן, אולי זה המפגש שמעולם לא קרה ואולי זו הקתדרלה הזאת שלקוחה מעולמות אחרים שזרים להרבה אנשים בארץ אבל לי הן מזכירות את הכנסיות הישנות שאמא שלי הייתה לוקחת אותנו אליהן והסיפורים שהייתי הוגה בראשי על אנשים ואהבות עזובות בעודי יושב בחצרות שלהן.

4.

Mia Doi Todd

Merry Me

 (taken from "The Golden State" /// 2002)

רוב השירים בפוסט הזה הם שירים שהתנגנו לי ולחבריי הקרובים כשהיינו בני 17. ימים שהכל בהם נראה סופני מצד אחד ומלא הבטחות מצד שני. ימים שבהם רכישת אלבום לוותה בהאזנה של שעות בחנות הדיסקים היחידה בצפון הרחוק, התאהבות חד משמעית ורכישה במיטב כספינו. הזוגיות המעט ממוסדת הזאת עם השירים והזמרות היה שווה את כל הכסף והזמן שבעולם. אחד האלבומים שנחרטו בי מאותם הימים היה האלבום היפה הזה שרק לאחר כמה שנים הבנתי שהוא נוצר משילוב בין שירים חדשים ושירים מופקים מחדש מאלבומה הראשון של מיה דוי טוד. אז השמחה הייתה כפולה כי יכולתי להתרגש מאותם השירים באופנים שונים. מה שהדהים אותי בשיר הזה זה הפזמון שמבלבל וגורם לך לחשוב שהנה זה שיר יאה לחופה אבל נבירה במילים והתבגרות של כמה שנים הבהירה שהשיר דווקא בא לערער את כל מושג החתונה.

5.

Lady & Bird

See Me Fall

(taken from "Lady & Bird" /// 2003)

חזרה לקרן אן ולפרוייקט שלה עם בן זוגה אז Bardi Johannson. ללא ספק זהו אחד האלבומים הכי עצובים ומדהימים ביופיים שאי פעם נוצרו. משהו במלודיות, בסיפור הקונספט ובקולות נותן לאלבום הזה תוקף על זמני. כמה ימים ולילות העברנו בהאזנה דרוכה לכל שיר ושיר מתוכו וכמה קיווינו שהסוף של האלבום יהיה סוף אחר, טוב יותר.

6.

Donna Regina

Blue (Happy Without You)

 (taken from "Northern Classic" /// 2002)

לפני עידן הבלוגים למצוא אלבום כזה היה רגע של קטרזיס עצום. אלבום שלא דומה לשום דבר אחר ומרגיש כאילו אתה היחידי שמודע לקיומו. אלבום שכולו שירים קטנים ששטים על אלקטרוניקה עדינה, לופים של צלילים וקולה של Regina Janssen שהיא חצי מההרכב שכולל גם את בעלה.

7.

Múm

Green Grass Of Tunnel

 (taken from "Finally We Are No One" /// 2002)

רק שירים בודדים מצליחים לגרום לאוזניים לנדוד למקומות חלומיים משונים שספק קיימים במציאות וספק לא. השיר הזה והאלבום כולו הצליחו לא פעם פשוט להוציא אותי מגופי למסעות בעולמות זרים ולא משנה מה היה הנוף הממשי שהיה מולי אני פשוט ריחפתי מול גבעות שמאחוריהם יש בריכה ובזמן ששחיתי פשוט יכולתי לעצום את עיניי ולחזור למציאות...

8.

CocoRosie

Madonna

(taken from "La Maison de Mon Reve" /// 2004)

כמה טוב שיש את קוקורוסי ולו כדי שמפעם לפעם נרגיש פחות מוזרים. כל הצלילים הכי מוזרים שאפשר להפיק מצעצועים מוזרים לא פחות והקולות של שתי האחיות לבית קאסדי מתחברים ליצירה שכולה חיבור בין התמימות של הילדות לאפלה והקשיחות של ההתבגרות.

9.

Joanna Newsom

Sprout And The Bean

 (taken from "The Milk-Eyed Mender" /// 2004)

בפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה בMtv Alternative הבנתי שנמצאה ביורק החדשה אבל זה לא היה נכון. פשוט נמצא קול חדש ומרגש שמחלק את העולם לשניים; אלה שאוהבים אותה ואלה שלא יכולים לסבול את קולה. קצת כמו במקרה של ביורק אבל שונה מוסיקלית. לצערי לא המשכתי לעקוב אחריה ואחרי השירים באורך 11 דקות או האלבומים המשולשים כי תמיד הרגשתי שאני לא ראוי לה ולכל היופי שהיא מביאה איתה ותמיד דבקתי לשיריה הקצרים ביותר, אלה שב3 דקות הצליחו לרגש ולספר סיפור קצר ממאות קודמות. כמובן שנוכחותי בהופעה שלה בתל אביב הזכירה לי כמה שאני רוצה להיות ראוי לה ולנבל שלה ומאז אני מנסה שוב ושוב עד שאצליח, אבל מה שבטוח זה שהאלבום הזה יבוא איתי לאי בודד.

10.

Taken By Trees

To Lose Someone

 (taken from "East Of Eden" /// 2009)

Taken by Trees זה בעצם פרוייקט הסולו של ויקטוריה ברגסמן מה"Concretes", הרכב שאהבתי מאוד בזמנו. את האלבום הזה היא הקליטה לאחר שהייה בפקיסטן ורוב הנגנים בו הם נגנים חובבים שהיא אספה סביבה. זה יכל להפוך את כל העסק לאלבום מוסיקת עולם אבל איכשהו הקול שלה והמילים שכתבה הצליחו להשאיר את כל העניין על אדמת האינדי ויותר מזה - הם פשוט הצליחו לרגש. השיר הספציפי הזה שכולו פרידה לא שלמה ממישהו שנעלם או מת הוא שיר קורע לב שלא פורט על מיתרי הרגשנות אלא על מיתרי הרגש וזה יפה עד כאב.

להורדת כל השירים

מוסיקה והחיים החדשים

מסתבר שבלי מוסיקה אני רק חצי בן אדם.

לא מזמן מצאתי את התשובה לכמה ארגזים בן אדם צריך כדי לארוז את חייו?

בערך כעשרה ועוד כמה שקיות זבל כתומות ומכוערות עד כאב. אפילו את האהבה הצלחתי לארוז בצלופן מבריק ומרשרש.

אבל מה שהכי מעציב אותי זה שכל המוסיקה שלי, תקליטים על גבי דיסקים, שתפסו יותר ארגזים מכל השאר פשוט מונחים שם. סגורים ומנותקים מהקשרם הטבעי. ארוזים בארגזים חומים ופשוטים. עטופים במסקנטייפ אטום.

הם כנראה מנסים כל הזמן הזה לקרוא לי לעזרה או לפחות לבקש לצאת לנשום קצת אוויר סמיך של עשן סיגריות. מחכים שברוב אהבה אסדר אותם על מדפים יפים בחיים החדשים שלי. הבטחתי להם שזה הדבר הראשון שאעשה.

פתאום אני מבין כמה אני מתגעגע. כמה אני חצי שלם והבנאליות מתבקשת.

כנראה כשאתה יושב על ארגזים שממתינים לחיים חדשים, משהו בך עוצר ודומם. "זה זמני"  אני לוחש לארגזים המסודרים כמגדל שעומד ליפול ובדרך אני בעצם גם לוחש לעצמי.

"יחי החיים החדשים שבדרך..."

1.

Nils Petter Molvær feat. Sidsel Endresen
Merciful 1

 (taken from "Solid Ether" /// 2000)

סידסל היא אחת הזמרות שהכי מרגשות אותי. היא בטח תבוא לשיר בחתונה שלי או בהלוויה, תלוי במצב הרוח. אבל עד אז היא פשוט תמשיך לרגש אותי. הקטע הזה לקוח מאחד מאלבומי הג'אז הכי יפים בעולם, וגם אחד המיוחדים והיוצאי דופן שבהם.

כשחבר הכיר לי אותו זה נראה לי מוזר שבלייבל יחסית "בוגר" ומשעמם לפרקים כמו ECM החליטו להוציא אלבום ג'אז שמתבסס על אלקטרוניות קיצונית עם מוטיבים של ג'אנגל בצירוף ג'אז מודרני שגם בלי מילים פשוט יצא ועטף אותי באנרגיות חדשות. נילס פטר מולבייר הוא חצוצרן נורווגי שמאז הגילוי אני עוקב אחריו בקנאות וכל פעם מופתע מחדש.

שיתוף הפעולה בשני חלקים הזה עם סידסל הוא תמצית היופי של האלבומים שלו. מצד אחד נדחף לך לתוך הסדר היומיומי ומצד שני נותן לך אוויר לנשימה עם שיר קצר שהוא בעצם שירה על בדידות, רחמנות, אהבה ולב שבור.

2.

James Blake

Wilhelms Scream

(taken from "James Blake" /// 2011)

אז מה עם כל העולם נמצא בדיונים סוערים על האלבום השלם של ג'יימס בלייק? חלק טוענים שזו יצירת מופת וחלק מערערים על כך. אני בכל מקרה מאוהב בו כבר מהקאבר המושלם שהוא עשה לFeist-.

זה כל כך אלבום שלא יכל לצאת בשום עידן אחר. לא רק בגלל איכויותיו האלקטרוניות המתקדמות אלא בגלל הניסוח המדויק של הבדידות בעידן המודרני. הבחור הצעיר מידי הזה שר שירים שנכתבו מחר על היום והרכיב מהם אלבום שכולו השלמה עם החיים המודרניים שבהם ה"אני" נמצא באמצע בעל כורחו ומוטלת עליו חובת ההוכחה בעולם שרץ קדימה מהר מידי, חזק מידי בזמן שרק בא לך רק לעצור ולהביט באהבה אחת בעיניים.

שלמות.

3.

The XX

Infinity

(taken from "XX" /// 2009)

חברתי הטובה שתחייה תהתה לאחרונה למה עוד לא צירפתי שיר של ה-XX עד עכשיו. הפנתי אותה לקאבר של גורליאז לשיר שלהם וזה עדיין לא סיפק אותה. האמת היא שהיא צודקת. מאז שההרכב הזה יצא שמרתי אותם בתיקיית ההורדות שלי עקב יותר מידי הייפ מסביבם. רק אחרי כמה חודשים החלטתי להקשיב ואז התאהבתי לחלוטין. יש בהם משהו על זמני שזאת סיבה טובה לאהוב הרכב למרות כל ההייפ שבעולם. וכשהשירים מלטפים אותך מצד אחד ואז דוקרים אותך מהצד השני אז בכלל קשה לעמוד בפניהם. אני נכנעתי מזמן...

4.

Giana Factory

Bloody Game

(taken from "Bloody Game EP" /// 2009)

האי.פי הזה לא יצא כמה שבועות מהלופ שהוא נתקע בו אצלי. האלבום המעולה שלהם חווה חוויה דומה אבל אף שיר ממנו לא ריגש אותי כמו זה. מצד אחד יש בו משהו שמח אבל מתחת לכל הביטים מסתתר לו ליין גיטרה מכאיב ומילים חותכות בוריד. כל זה רק כדי לראות אם אמצא את עצמי זורם בדם שלהם, או להפך.

5.

Bat For Lashes

Prescilla

(taken from "Fur and Gold" /// 2006)

נטשה קן שהיא בט פור לשס היא בחורה מוזרה. כלומר מספיק מוזרה כדי שאתאהב בה. בזמן שהאלבום האחרון שלה לא נדבק אלי או לבגדים שלי, האלבום הראשון שלה נדבק אלי כמו ריח סיגריות חזק שבכל פעם מזכיר לי לילה שבו גיליתי את היופי.

6.

CocoRosie

R.I.P. Burn Face

(taken from "Grey Oceans" /// 2010)

אני לא אשכח את היום שבו שמעתי את האחיות המשוגעות האלו. עם הזמן ובאופן טבעי התרגלתי אליהן ממש כמו בכל זוגיות נורמלית עד שהגיע האלבום האחרון שלהן. הצחיק אותי שהן ניסו לחקות את קאנייה ווסט באלבומו היפה "808s & Heartbreak" ואז פתאום הבנתי שהן היו הכי רציניות. זה כל כך יפה. כל כך הן ועדיין כל כך לא. צועדות קדימה ולוקחות את המלודיות הילדותיות שלהן צעד אחד קדימה לעבר שירי ערש לילדים חולמניים.

7.

Titiyo

Crystal Clear Mud

(taken from "Hidden" /// 2008)

עד היום אני מתקשה להאמין שהשיר הזה שלקוח מאלבום כל כך יפה שייך לאותה בחורה שהתחילה את הקריירה שלה כבר בסוף האייטיז, אחראית ללהיט האם.טי.וי "Come Along" ובדרך גם אחות למחצה של ננה שרי האלמותית. כנראה שלא במקרה השיר הזה מזכיר לי קצת את אנני לנוקס. ככה זה עם השבדיות לאחרונה (עיינו ערך: רובין) שמתחברות למפיקים אלקטרוניים מוכשרים ומוצאות את דרכן המוסיקלית החדשה והמרגשת רחוק מהקונצזוס הדורסני.

ממש כמו עם רובין גם באלבום הזה יש הפקות של Kleerup מה ששידרג את הבחורה הזאת לחלוטין והשאיר אותי, ובתקווה שעכשיו גם אתכם, עם אלבום שמדגדג את כל הנימים בגוף.

8.

Iamamiwhoami

Y

(taken from "To Whom It May Concern EP" /// 2010)

גילוי נאות: אם בלילה מסויים, מתישהו בחודש שעבר, לא הייתי מורעב וגורר חבר טוב למוזס (כן-כן!) כנראה שלא הייתי מגלה את השיר הזה. לפחות לא בזמן הנכון לי.

אז תוך כדי ישיבה באותו מקום שהיה אמור לספק את הרעב שלי הצלחתי גם לספק את הרעב המוסיקלי שלי למשהו שישמוט את האדמה מתחת לרגליי ויחזיק אותי באוזניים אך ורק בכוח הצליל. מסתבר שהאחראים למוסיקה במקומות שכאלה מידי פעם אוהבים להשתעשע ובין גאגא לבריטני גם שמים איזה שיר שומט אדמה שכזה.

הפרוייקט הזה שנקרא Iamamiwhoami הוא פרוייקט מוסיקה ומולטימדיה של כמה אנשים שבראשם עומדת בחורה די חנונית שעונה לשם ג'ונה לי. קשה להסביר את הפרוייקט וכמה שהוא יפה אז פשוט כנסו לעמוד היו טיוב שלהם ותגלו את הקליפים בהמשכים שנוצרו עבור כל השירים שלהם וצורת ההפצה הגאונית שלהם שלא נכנעת לתכתיבים ישנים.

9.

Lamb

She Walks (snowed-in-mix)

 (taken from "5" /// 2011)

כמה כיף לגלות שהרכב הטריפ הופ האהוב עליי עומד להוציא אלבום חדש אחרי שנים של פירוק ושתיקה. עוד יותר כיף לחזור לימים שבהם היית מחכה למשלוח בדואר שיביא איתו דיסק חדש שמחכה כבר להתנגן היישר לתוך הלב ולהשתלב בחיים. זה באמת לא קרה כבר יותר מידי זמן...

הנה טעימה ממנו שהגיעה אליי למייל מיד עם הרכישה המוקדמת של האלבום באינטרנט. אם ככה זה הולך להישמע אז אני כבר מרים ידיים, מתיישב על הספה שאין לי ומחכה להם שינערו לי קצת את האבק מעל הלב.

10.

Nils Petter Molvær feat. Sidsel Endresen
Merciful 2

 (taken from "Solid Ether" /// 2000)

אסיים עם החלק השני של השיתוף פעולה של נילס וסידסל.

כי אחרי כל הצלילים, האלקטרוניקה, הרגשות כל מה שצריך זה קול אחד מצמרר, פנסתר אחד ומשפט סיום שאומר הכל בדיוק כמו שהוא לא אומר דבר:

"אתה משאיר רק הד, כמו רכבות שלנצח ימשיכו לעזוב את התחנה."

להורדת כל השירים