סה"כ צפיות בדף

‏הצגת רשומות עם תוויות The Irrepressibles. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות The Irrepressibles. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 28 בדצמבר 2012

האלבומים של 2012 The ALBUMS of /// חלק 3 ואחרון



SASCHIENNE
/ UNKNOWN /


לפעמים הרגעים המאושרים בחיי מורכבים משירים אלקטרוניים מרקידים שיכולים להתנגן באמצע מועדון הומה אדם ועדיין לגרום לי להתעטף בעצבות ולהתחיל להרהר. האלבום הזה של Sascha Funke ואישתו Julienne Dessagne הוא כולו הומאז' לאהבה שביניהם ולאהבה המשותפת שלהם לביטים מינימליסטיים. זה מזכיר לי את ימי הזוהר של Herbert ואישתו Dani Sicilliano. שלמות אלקטרונית ומינימליסטית.

/ המומלצים /
Unknown
Caché
Neue Acht

SHARON VAN ETTEN
/ TRAMP /


לא קשה להתאהב ב-Sharon Van Etten, הקול החזק והשברירי בו זמנית שלה מתעלה מעל הראש ומרחף רחוק-רחוק. זה כבר האלבום השלישי שלה והוא הרבה יותר שלם והרבה יותר עוצמתי מקודמיו (למרות שאני עדיין מאוהב באלבומה הראשון) והמהדורה החדשה שיצא ממש לאחרונה כוללת מעבר לכמה שירי בונוס גם אלבום שלם שכולו דמואים של השירים מהאלבום עצמו מה שחושף את כל תהליך העבודה על האלבום ומפעים לגלות איך שירים פשוטים שהוקלטו בבית כדמואים הפכו לאלבום היפה הזה.

/ המומלצים /
Give Out
All I Can
Magic Chords
Joke or a Lie

SIMONE WHITE
/ SILVER SILVER /


ללא ספק אחד האלבומים הקטנים של השנה ואחד האהובים עלי ביותר. מסוג האלבומים שללא סיבה נראית לעין פשוט חודרים אל מתחת לעור ונשארים שם. הדרך משם להתאהבות בכל שיר ושיר ובקול המהמם של Simone White די קצרה.

/ המומלצים /
Flowers In May
Big Dreams And The Headlines
Star

SINEAD O'CONNOR
/ HOW ABOUT I BE ME (AND YOU BE YOU) /


איזה קאמבק יפייפה. שינייד של פעם במעטפת חדשה, מלומדת יותר ומפוכחת יותר. בשנים האחרונות השיגעון והטירוף אולי ניצחו אותה אבל המוסיקה שלה והקול שלה ניצחו את כולנו.

/ המומלצים /
Reason with Me
Back Where You Belong

SOKO
/ I THOUGHT I WAS AN ALIEN /


אני מת על סוקו ועל השירים המטורפים שלה על מה שבינו לבינה וכל השטויות מסביב. כל זה מגובה בצלילים מוזרים, הקלטות לואו-טקיות, לופים של תופים וצעצועים מוסיקליים במקום כלים אמיתיים. השירים כאן מכאיבים בפשטותם אבל מצליחים לעלות חיוך גם ביום הכי רע בשנה וסוקו מצליחה להיות מעין ג'ונו מוסיקלית (כנראה שלטוב ולרע...)

/ המומלצים /
I Just Want to Make It New with You
People Always Look Better in the Sun
First Love Never Die
Happy Hippie Birthday

SUN TAILOR
/ LIKE THE TIDE /


כבר אמרתי פעם שקשה להאמין שהאלבום הזה יצא בארץ אבל לאחרונה יש הרגשה באוויר שאלבומים ממש מופתיים יוצאים כאן כמעט כל יום רק כמה חבל שלפעמים הם עוברים מתחת לרדאר. אז אל תרשו לעצכם לא לקלוט את האלבום הזה שלSun Tailor  (ארנון נאור) ברדאר שלכם. אלבום מושלם עם שירים שמזכירים דברים מפעם ומעכשיו שישתלטו לכם על כל וריד ונים ולא יעזבו אתכם לעולם. כמה יופי באלבום אחד...

/ המומלצים /
Bells
End Of The Affair
Fay

THE IRREPRESSIBLES
/ NUDE /


כשהסתבר לי שהחברה האלו מלונדון שזכורים לרובינו מהשיר (והקליפ המדהים שרועי רז ביים) "In This Shirt" הוציאו השנה אלבום הסתקרנתי בטירוף אך פחדתי להתאכזב כפי שהתאכזבתי מהשירים באלבומם הקודם שלא השתוו לשיר המפורסם ההוא. למזלי זה לא קרה כי האלבום החדש הוא שלמות רציפה ומרתקת של שירים מלאי באהבת גברים, תזמורים והקול האלוהי של הסולן Jamie McDermott וגם כאן יש שיר אחד מושלם ושובר לב "Two Men In Love". בעולם מקביל הם בטח מצליחים בטירוף ומרגשים מיליוני אנשים.

/ המומלצים /
Pale Sweet Healing
Two Men In Love
To Be

THE XX
/ COEXIST /


אי אפשר לסכם שנה במוסיקה בלי לדבר על האלבום השני של The XX. יש כאלה שהחליטו שהאלבום לא טוב ולא מרגש ולא משתווה לאלבום הבכורה המושלם ויש את אלו, כמוני, שמאמינים שאין צורך להשוות בין אנרגיות ראשוניות של אלבום בכורה שהגדיר סאונד לכל מי שבא אחריו לבין אלבום ההמשך שפשוט בא לרגש ולהמשיך את קודמו בצורה אורגנית ועם זאת עם הפתעות שבטח מסמנות את מה שעתיד לקרות עם ההרכב הזה בהמשך. אז אני חושב שזה אלבום יפייפה שגדל עליי משמיעה לשמיעה ובטח ימשיך לגדול עליי עד שבסוף ישתלט לחלוטין ויתמזג בתוכי בצורה נוחה עם השירים המושלמים מהאלבום הראשון.

/ המומלצים /
Angels
Reunion
Sunset
Missing

ULTRAISTA
/ ULTRAISTA /


רק נייג'ל גודריץ' היה יכול להמציא הרכב כזה שנשמע כמו גירסה נשית של רדיוהד האלקטרוניים. נראה לי שזה די ממחיש הכל. אחרי שתקשיבו לאלבום רוצו לחפש את הרמיקסים הרשמיים והרשמיים פחות – זו כבר התעלות בפני עצמה.

/ המומלצים /
Static Light
Smalltalk
Wash It Over

XXYYXX
/ XXYYXX /


אין הרבה מידע ברשת על Marcel Everett שהוציא בגיל 17 סוג של יצירת מופת עכשווית שבצורה מופלאה מחברת בין ביטים להרמוניות וסימפולים משירים פופולאריים (ביונסה, TLC) שתחת ידיו עוברות סינון ויוצאות מהצד השני של המסננת כמו שירים חדשים לגמרי. אלבום נדיר שיכול להתאים את עצמו להלך הרוח שסובב אותו בין אם זה מסיבתי או חרמני או אפילו סתם עצוב וזה יפה עד כאב.

/ המומלצים /
About You
DMT
Closer
Overdone ft. Anneka


ועוד כמה דברים מעולים שהיו השנה...

ALUNAGEORGE – YOU KNOW YOU LIKE IT EP / YOUR DRUMS, YOUR LOVE EP
ANGEL OLSEN - HALF WAY HOME
BAT FOR LASHES - THE HAUNTED MAN
CHET FAKER - THINKING IN TEXTURES
CHOIR OF YOUNG BELIEVERS - RHINE GOLD
EIVØR – ROOM
EL PERRO DEL MAR - PALE FIRE
EMILY WELLS – MAMA
EVENING HYMNS - SPECTRAL DUSK
FOUR TET – PINK
LAURA GIBSON - LA GRANDE
MOUNT EERIE - OCEAN ROAR / CLEAR MOON
NIKI & THE DOVE – INSTINCT
OOOOO - OUR LOVING IS HURTING US
SOLANGE - TRUE EP]
YOUNG MAGIC – MELT

הנה החלק הראשון והשני של האלבומים של 2012
ומה שקרה באלבומים של 2011.


יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

פסקול של סדקים

יום שישי בצהריים.
אדמומיות חמימה מלטפת את השדרה בדרכי להטביע את הרעב שלי באוכל מהיר, לא משנה איזה אוכל, העיקר שינחם אותי ואת החור בפנים שנפער.
בשנייה שאני יוצא למה שאני קורא היער הקטן והאישי שלי שמרוכז במטר על מטר בכניסה לבנייני, ששם למיטב ידיעתי חיים מכשפות וקוסמים שנלחמים בטוב וברע, אני מחליט להוריד את המשקפיים החשוכים כדי שהעיניים שלי ישטפו את עצמן באור לא מסונן, ושהמראות שמולן לא יעברו שינויים קיצוניים בדרכם פנימה. אחרי הכול, לא כל מה שנראה זהב הוא באמת זהב.
ואז, כשרגלי הימנית דורכת בשדרה שבה רק עם כניסת השבת כל הזרים נהיים משפחה אחת, מחזה מרהיב שנשכח ממני חובט בי בחוזקה. אנשים בעשרות, מחייכים באצילות, ישובים על פיסות של בדים על דשא סינטטי נוגסים בכריכים ופחמימות ובין נגיסה לנגיסה מפטפטים ללא היכר. העיר הזאת השתנתה ללא היכר אבל הכבוד  לצהרי שישי עדיין עומד על קנו. הזמן היחידי לשכוח מהבלי ימי החול ולחייך גם אם בא לבכות, גם אם בא להפסיק לחלום ולעזוב...
ואני מבין שחודשים לא יצאתי אל האור. לא ישבתי, לא נגסתי, לא פטפטתי ובטח שלא חייכתי באצילות. על השלם שבחיי התחילו להופיע סדקים ואני מפחד להישבר אז אני מנסה להתעטף בצעיף ולנסות להחזיק מעמד, מוגן לכאורה בין ארבע קירותיי הסדוקים ממילא.
אני רוצה לכתוב דברים טובים. כאלה שהיו וכאלה שיבואו, ואני לא מצליח להקיש את המילים. מחפש בתוכי נוסחאות של אושר. משפטים אמיתיים על הרצון לראות את האור מבין הסדקים, ואני לא מצליח. כמה כבר בן אדם יכול להתעטף במוסיקה יפה כמה שלא תהיה? כמה כבר בן אדם יכול להיות ציני כלפי אלה שרואים את האור ומבפנים לקנא? כמה כבר אפשר לחפור כדי למצוא את הכוח שבפנים כשאתה משוכנע שאין כוח כזה כמו שאין נפט מתחת לבניין?
אני בורח הביתה כשבידיי שקית של נחמה. חולף על פני המכשפות והקוסמים שבטח דואגים לי ומתחבא בסוף גרם המדרגות, בין ארבעה הקירות. רק אחרי שאני פותח את השקית אני מזכיר לעצמי ששכחתי לקנות קצת חמלה עצמית ושממחר אני חייב לקנות כזו, אפילו במנות קטנות, עד שאראה את האור מבין הסדקים המתקלפים.

* הפוסט הזה שונה קצת מקודמיו. הוא מונח בפניכם כפסקול שלם של רגעים שלמים וסדוקים וכולו מורכב מקולות מרגשים, צלילים כובשים וכלים חיים לצד כלים שמחשבים יצרו במלוא הרגש. זהו פסקול לסצינות שמעולם לא נכתבו לסרט שמעולם לא צולם. אולי יום אחד זה יקרה...

1.
Cortney Tidwell
Don´t Let Stars Keep Us Tangled Up
 (taken from "Don´t Let Stars Keep Us Tangled Up" /// 2006)



השיר הזה פשוט עוטף  בשמיכה של כוכבים. שילוב מדהים בין מסתורין ושמימיות שמתפתח לסערת רגשות עצומה שתיגמר בטוב אחרי שהיא תשטוף את כולנו.
יש זמרות שהעובדה שהן לא התפרסמו ושהאלבום שלהן לא מתנגן בכל בית היא מאוד עצובה. האלבום היפיפה הזה שומר בתוכו בסודי סודות יהלומים של ממש.


2.
Kleerup feat. Lykke Li
Until We Bleed
(taken from "Kleerup" /// 2008)



המחשבה הרווחת היא שמוסיקה אלקטרונית וקצבית יכולה רק להרקיד. זו היא טעות מיסודה. שילוב נכון של מרכיבים מסוימים יכול ליצור עצב עצום ששט לו בין ביטים אלקטרוניים ומתפוצץ לנו בפרצוף והדמעות מצטרפות לחגיגה בין אם בזמן שרוקדים או בזמן שסתם מעשנים סיגריה מול חלון מוכה גשם. השיר הזה תקוע לי בראש כבר שנתיים. הקול של ליקה והמוסיקה של קליראפ פשוט מהפנטים. יש לקליראפ יכולת לעבוד עם קולות נשיים ולתת להם רקע של ביטים ותזמורת סינמטית (ראו ערך: Robyn).


3.
Massive Attack
Paradise Circus
(taken from "Heligoland" /// 2010)



כמה שאהבתי את מאסיב אטאק. חייב להודות שהאלבום הקאמבק שלהם מהשנה די חלף לי ליד האוזן בלי להשאיר עקבות. אבל השיר הזה... הדבר המדהים הזה כן נשאר לי בראש וכנראה יישאר שם עוד שנים רבות. הפסנתר, מחיאות הכפיים, הקול של הופ סנדובל המדהימה ומעל להכול הרוח המאסיב אטאקית. שלמות שמחליקה בגרון ישר ללב.


4.
The Irrepressibles
In This Shirt
(taken from "Mirror Mirror" /// 2010)



יש שירים שקשה לתאר במילים. הם ממלאים אותך בכמות בלתי מוגבלת של רגשות שאפילו מיליון מילים ומיליארד תווים לא יוכלו להעביר את הסערות שמתחוללות בפנים כשהשיר הזה מתחיל להתנגן. חברי, רועי רז, שלח לי הודעה ללונדון וביקש שאביא איתי את האלבום שלהם כשאחזור לארץ. בזמן הזה אני התאהבתי בשיר וכחודש אחרי החזרה רועי פירסם קליפ שהוא ביים לצלילי השיר הזה. פתאום הוא הצליח לתאר את כל היופי ולצייר את הסערה בלי להשתמש במילה אחת. הנה השלמות.


5.
Sigur Rós
Svefn-g-englar
(taken from "Ágætis byrjun" /// 1999)



מור, חברת הילדות שלי, התאהבה באלבום הזה מיד אבל לי זה לקח זמן להבין את המרקמים, הקולות וקירות הרעש. כמעט עשור שלם לקח לי להבין את היופי שמסתתר מתחת לשכבות של רעש מתוזמר היטב. היום אני מבין את הרוח הקרה אך המחממת שנושבת מהאלבום האלוהי הזה. כמה נחמה אפשר למצוא בין צליליו.

 
6.
Bjork
All is Full of Love (Funkstörung remix)
(taken from "Additional Productions" /// 1999)



לאט-לאט אני חוזר לזרועותיהם של צלילים אלקטרוניים כמעט ולא מובנים. קוראים לזה גליץ'. ההרכב הגרמני הזה עשה את זה הכי טוב בזמנו, בייחוד עם הרמיקס המושלם הזה לאחד משירי האהבה היפים בתבל.


7.
Styrofoam
Forever, You Said Forever
(taken from "I'm What's There To Show That Something's Missing" /// 2003)



אני אוהב מוסיקה שגורמת לי לדמיין סצינה לא קיימת בסרט שעוד לא צולם כשברקע יש קטע מוסיקלי ספציפי. סטיירופואם לקח את זה צעד אחד קדימה ושתל סצינה מומצאת מסרט שמעולם לא צולם לתוך קטע אלקטרוני שהוא כולו שברון לב ודרמה עזה.


8.
Jon Hopkins
Vessel
 (taken from "Insides" /// 2009)



ג'ון הופקינס הוא תגלית חדשה שלי ואני מאוהב לחלוטין. זה עוד קטע לפסקול של סרט לא קיים שאולי יקום לתחייה מתישהו. גם היום, עשור אחרי שהתחלתי להקשיב לסגנון הזה אני עדיין מתפלא מקטעים כאלו שמשלבים בצורה מופתית בין ביטים קשים ומכאיבים לרוך ועדינות של כלים חיים ומביאים אותי לכדי דמעות...


9.
Nils Frahm & Anne Miller
 Journey For A Traveller
(taken from "7fingers" /// 2010)



עוד תגלית חדשה ועוד סרט שלא נכתב... שילוב של פסנתר וכלי קשת. שני צלילים שמוציאים ממני את מרב הרגש באופן מוחלט ותכליתי.


10.
Lamb
Gorecki
(taken from "Lamb" /// 1996)



זה ההרכב הכי אהוב עליי בעולם. הקול של Lou Rhodes וההפקה של Andy Barlow יוצרים יחד עולם מופלא שעל ברכיו גדלתי ומעולם לא הפסקתי להתרגש מהם. לפני כמה ימים קיבלתי בשורה משמחת, ההרכב המושלם הזה שהתפרק ב2004 חוזר עם סיבוב הופעות מלא ואלבום חדש בשם "5" שיצא בתחילת 2011. אתם יכולים להבין איזו התרגשות אחזה בי למשמע הבשורות. כאילו אוחדתי מחדש עם משפחה אובדת.
השיר הזה לקוח מהאלבום הראשון והמופתי שלהם ויסלחו לי אנשים אבל מבחינתי הוא אחד משירי האהבה הכי גדולים, מדהימים וכואבים שאי פעם נכתבו ובוצעו. עוד שיר שקשה לתאר אותו או לפרט את סך מרכיביו שגורמים להתעלות שכזאת. אז אני אפילו לא אנסה...

" If I should die this very moment
I wouldn't fear
for I've never known completeness
like being here
wrapped in the warmth of you
loving every breath of you
still my heart this moment
oh it might burst

could we stay right here
till the end of time until the earth stops turning
wanna love you until the seas run dry
I've found the one I've waited for "