האלבומים של 2012 The ALBUMS of /// חלק 3 ואחרון

SASCHIENNE

/ UNKNOWN /

לפעמים הרגעים המאושרים בחיי מורכבים משירים אלקטרוניים מרקידים שיכולים להתנגן באמצע מועדון הומה אדם ועדיין לגרום לי להתעטף בעצבות ולהתחיל להרהר. האלבום הזה של Sascha Funke ואישתו Julienne Dessagne הוא כולו הומאז' לאהבה שביניהם ולאהבה המשותפת שלהם לביטים מינימליסטיים. זה מזכיר לי את ימי הזוהר של Herbert ואישתו Dani Sicilliano. שלמות אלקטרונית ומינימליסטית.

/ המומלצים /

Unknown

Caché

Neue Acht

SHARON VAN ETTEN

/ TRAMP /

לא קשה להתאהב ב-Sharon Van Etten, הקול החזק והשברירי בו זמנית שלה מתעלה מעל הראש ומרחף רחוק-רחוק. זה כבר האלבום השלישי שלה והוא הרבה יותר שלם והרבה יותר עוצמתי מקודמיו (למרות שאני עדיין מאוהב באלבומה הראשון) והמהדורה החדשה שיצא ממש לאחרונה כוללת מעבר לכמה שירי בונוס גם אלבום שלם שכולו דמואים של השירים מהאלבום עצמו מה שחושף את כל תהליך העבודה על האלבום ומפעים לגלות איך שירים פשוטים שהוקלטו בבית כדמואים הפכו לאלבום היפה הזה.

/ המומלצים /

Give Out

All I Can

Magic Chords

Joke or a Lie

SIMONE WHITE

/ SILVER SILVER /

ללא ספק אחד האלבומים הקטנים של השנה ואחד האהובים עלי ביותר. מסוג האלבומים שללא סיבה נראית לעין פשוט חודרים אל מתחת לעור ונשארים שם. הדרך משם להתאהבות בכל שיר ושיר ובקול המהמם של Simone White די קצרה.

/ המומלצים /

Flowers In May

Big Dreams And The Headlines

Star

SINEAD O'CONNOR

/ HOW ABOUT I BE ME (AND YOU BE YOU) /

איזה קאמבק יפייפה. שינייד של פעם במעטפת חדשה, מלומדת יותר ומפוכחת יותר. בשנים האחרונות השיגעון והטירוף אולי ניצחו אותה אבל המוסיקה שלה והקול שלה ניצחו את כולנו.

/ המומלצים /

Reason with Me

Back Where You Belong

SOKO

/ I THOUGHT I WAS AN ALIEN /

אני מת על סוקו ועל השירים המטורפים שלה על מה שבינו לבינה וכל השטויות מסביב. כל זה מגובה בצלילים מוזרים, הקלטות לואו-טקיות, לופים של תופים וצעצועים מוסיקליים במקום כלים אמיתיים. השירים כאן מכאיבים בפשטותם אבל מצליחים לעלות חיוך גם ביום הכי רע בשנה וסוקו מצליחה להיות מעין ג'ונו מוסיקלית (כנראה שלטוב ולרע...)

/ המומלצים /

I Just Want to Make It New with You

People Always Look Better in the Sun

First Love Never Die

Happy Hippie Birthday

SUN TAILOR

/ LIKE THE TIDE /

כבר אמרתי פעם שקשה להאמין שהאלבום הזה יצא בארץ אבל לאחרונה יש הרגשה באוויר שאלבומים ממש מופתיים יוצאים כאן כמעט כל יום רק כמה חבל שלפעמים הם עוברים מתחת לרדאר. אז אל תרשו לעצכם לא לקלוט את האלבום הזה שלSun Tailor  (ארנון נאור) ברדאר שלכם. אלבום מושלם עם שירים שמזכירים דברים מפעם ומעכשיו שישתלטו לכם על כל וריד ונים ולא יעזבו אתכם לעולם. כמה יופי באלבום אחד...

/ המומלצים /

Bells

End Of The Affair

Fay

THE IRREPRESSIBLES

/ NUDE /

כשהסתבר לי שהחברה האלו מלונדון שזכורים לרובינו מהשיר (והקליפ המדהים שרועי רז ביים) "In This Shirt" הוציאו השנה אלבום הסתקרנתי בטירוף אך פחדתי להתאכזב כפי שהתאכזבתי מהשירים באלבומם הקודם שלא השתוו לשיר המפורסם ההוא. למזלי זה לא קרה כי האלבום החדש הוא שלמות רציפה ומרתקת של שירים מלאי באהבת גברים, תזמורים והקול האלוהי של הסולן Jamie McDermott וגם כאן יש שיר אחד מושלם ושובר לב "Two Men In Love". בעולם מקביל הם בטח מצליחים בטירוף ומרגשים מיליוני אנשים.

/ המומלצים /

Pale Sweet Healing

Two Men In Love

To Be

THE XX

/ COEXIST /

אי אפשר לסכם שנה במוסיקה בלי לדבר על האלבום השני של The XX. יש כאלה שהחליטו שהאלבום לא טוב ולא מרגש ולא משתווה לאלבום הבכורה המושלם ויש את אלו, כמוני, שמאמינים שאין צורך להשוות בין אנרגיות ראשוניות של אלבום בכורה שהגדיר סאונד לכל מי שבא אחריו לבין אלבום ההמשך שפשוט בא לרגש ולהמשיך את קודמו בצורה אורגנית ועם זאת עם הפתעות שבטח מסמנות את מה שעתיד לקרות עם ההרכב הזה בהמשך. אז אני חושב שזה אלבום יפייפה שגדל עליי משמיעה לשמיעה ובטח ימשיך לגדול עליי עד שבסוף ישתלט לחלוטין ויתמזג בתוכי בצורה נוחה עם השירים המושלמים מהאלבום הראשון.

/ המומלצים /

Angels

Reunion

Sunset

Missing

ULTRAISTA

/ ULTRAISTA /

רק נייג'ל גודריץ' היה יכול להמציא הרכב כזה שנשמע כמו גירסה נשית של רדיוהד האלקטרוניים. נראה לי שזה די ממחיש הכל. אחרי שתקשיבו לאלבום רוצו לחפש את הרמיקסים הרשמיים והרשמיים פחות – זו כבר התעלות בפני עצמה.

/ המומלצים /

Static Light

Smalltalk

Wash It Over

XXYYXX

/ XXYYXX /

אין הרבה מידע ברשת על Marcel Everett שהוציא בגיל 17 סוג של יצירת מופת עכשווית שבצורה מופלאה מחברת בין ביטים להרמוניות וסימפולים משירים פופולאריים (ביונסה, TLC) שתחת ידיו עוברות סינון ויוצאות מהצד השני של המסננת כמו שירים חדשים לגמרי. אלבום נדיר שיכול להתאים את עצמו להלך הרוח שסובב אותו בין אם זה מסיבתי או חרמני או אפילו סתם עצוב וזה יפה עד כאב.

/ המומלצים /

About You

DMT

Closer

Overdone ft. Anneka

ועוד כמה דברים מעולים שהיו השנה...

ALUNAGEORGE – YOU KNOW YOU LIKE IT EP / YOUR DRUMS, YOUR LOVE EP

ANGEL OLSEN - HALF WAY HOME

BAT FOR LASHES - THE HAUNTED MAN

CHET FAKER - THINKING IN TEXTURES

CHOIR OF YOUNG BELIEVERS - RHINE GOLD

EIVØR – ROOM

EL PERRO DEL MAR - PALE FIRE

EMILY WELLS – MAMA

EVENING HYMNS - SPECTRAL DUSK

FOUR TET – PINK

LAURA GIBSON - LA GRANDE

MOUNT EERIE - OCEAN ROAR / CLEAR MOON

NIKI & THE DOVE – INSTINCT

OOOOO - OUR LOVING IS HURTING US

SOLANGE - TRUE EP]

YOUNG MAGIC – MELT

הנה החלק הראשון והשני של האלבומים של 2012

ומה שקרה באלבומים של 2011.

אהבה ניידת

זה מתחיל במחשב נייד ונגמר בחיים ניידים ואהבה ניידת. געגוע אחד גדול לחיבוקים של אימא כשעוד היו להם משמעות ושום הרגשה של ניידות, נדידות או נוודות רק אהבה נייחת שלא הולכת לשום מקום עבור שום הון שבעולם.

ועכשיו יש לנו בית נייד ובתוכו מחשב נייד וכמה טלפונים ניידים ואפילו כלב נייד ולצד הבית חונה לו האוטו שכולו זועק "אני נייד!" ואנחנו עסוקים כל היום בלנדוד מנקודה כלשהי לנקודה כלשהי. נוודים חסרי מנוחה עם שכירות לשלם ובלי בית שאפשר באמת לקרוא לו הבית שלנו. ויש לנו מעט כסף נייד לבזבז על take away ולהמשיך הלאה והרחק מכאן.

אני חוזר לריחות החיבוק של אימא שהתפוצצו למיליוני מולקולות ריח שטיפסו דרך האף הישר ללב ובמקום חיבוקים אמיתיים אני מסתפק באבות ואמהות מחבקים בנות ובנים בטלוויזיה הגדולה מידי שאיכשהו הצליחה שנים על גבי שנים להחזיק בתואר המוערך מידי של נייח.

עכשיו מגיעה עייפות החומר ובידה תוצאות הבדיקה. זה החוסר שהשתלט על העושר, אני נייד משמע אני קיים אבל רק בין הנקודה הזאת לבין הנקודה שאחריה ולא חשוב בכלל המרחק.

1.

Boy Friend

Egyptian Wrinkle

 (taken from “Egyptian Wrinkle" /// 2012)

את ההרכב הזה גיליתי בטעות דרך קאבר מדהים שלהם ל-ABBA שכבר פירסמתי כאן בעבר באחד מהפוסטים המלאים בקאברים.

Christa Palazzolo ו-Sarah Brown שמחזיקות כבר 15 שנה בתואר "החברות הכי טובות" החליטו לפני שנתיים לשדרג את החברות שלהן, לצאת לדרך חדשה ולעשות מוסיקה מדהימה כצמד. המוסיקה שלהן נשמעת כמו חלום רחוק שלרגעים מתקרב אליך ולרגעים מתרחק אבל כך או כך זה מהחלומות שקל לזכור בבוקר שאחרי אבל מאוד קשה להסביר. האלבום המלא שלהן יצא בתחילת השנה ומלא במוסיקה אווירתית וקולות שנבלעים בתור קירות של סאונד חלומי, חמים ונעים.

2.

Fiordmoss

Paris versus Sarajevo

 (taken from “Ink Bitten” /// 2012)

ההרכב הזה שבראשו עומדת Petra Hermanova זה מסוג ההרכבים שאני רק יכול לקוות שיותר ויותר אנשים יגלו. הם מזכירים לי שילוב של ביורק עם Anja Garbarek ו-Oh Land בתחילת דרכה. מקצבי פוסט-דאב-סטפ בשילוב עם קלידים מהפנטים וקולה של פטרה מעל הכל. האי.פי החדש שלהם מורכב מ-5 שירים שמתחברים לאלבום קונספט שמוקדש לנשים מקועקעות מהמאה ה-19. כמה שזה נשמע מוזר, ככה זה יפה. השיר הזה שמספר על נערה בוסנית שבורחת לצרפת בעקבות המלחמה הוא אחד השירים השוברי לב באי.פי הבאמת מעולה הזה.

3.

Gang Colours

Fancy Restaurant

 (taken from “The Keychain Collection” /// 2012)

אחת ההגדרות הכי נכונות לגבי האלבום של Will Ozanne שהוא Gang Colours זה שירים שהם חלומות בהקיץ. בייחוד השיר הזה שממחיש כמה קסם יש באלבום הכמעט אינסטרומנטלי הזה וכמה כיסופים יש בין כל המנגינות, הצלילים והצעצועים שמנגנים.

4.

Hannah Cohen

The Crying Game

 (taken from "Child Bride" /// 2012)

ללא ספק אחת מהאהבות החדשות והגדולות שלי. חנה כהן הניו-יורקית החליטה לעבור מדוגמנות לשירה כמו רבות מהדוגמניות האחרות רק שאצלה מסתתר קול מדהים שיוצא מהפנים הכי יפות שראיתי זה זמן רב. שני שירים יצאו מהאלבום הזה שאני מצפה לו בקוצר רוח, שניהם שירים רדופי רוחות שנשענים על הקול החלומי של חנה ועל גיטרה ופסנתר. פשטות שרק מעשירה את התוצאה. ממש כמו הקליפים שיצאו לשני השירים האלו שצולמו על ידי צלם האופנה Matthu Placek ומתמקדים ב-One Shot רק על הפנים והקול שלה.

5.

Iamamiwhoami

Sever

(2012)

כבר כתבתי בעבר על הפרויקט השאפתני של Jonna Lee וחבריה. פרויקט שכולו שילוב של מולטימדיה ומוסיקה בחבילה אחת. פרויקט יומרני כזה יכול היה להיות משהו מעייף ומעיק אבל לא במקרה הזה. אחרי סדרת קליפים שמגדירים מחדש שלמות ואלבום לא רשמי שכלל כמה מהשירים היפים שיצאו ב-2011 החבורה הזאת חוזרת עם סנוניות ראשונות לקראת אלבום חדש שיצא ביוני בלייבל של רוייקסופ, רובין וכמובן פיבר ריי. והסנוניות האלו בצורת 4 קליפים בהמשכים ל-4 שירים מהאלבום פשוט מתעלים על הקליפים הקודמים שלהם ומגדירים מחדש את מושג הפופ החמקמק של ימינו. מתוך כל אלה בולט השיר הזה, בלדה חלומית ומושלמת שמנגנת על כל המיתרים שבלב שלי. שילוב של קול מדהים, עם לחן אלקטרוני שכולו מתח בין כאב לחלום וקליפ שפשוט השאיר אותי עם פה פעור ומלא חופן הדמעות.

6.

Julia Holter

Marienbad

 (taken from “Ekstasis" /// 2012)

תדמיינו את ג'ואנה ניוסום על טריפים. אולי הגזמתי קצת אבל ג'וליה הולטר האמריקאית נשמעת אולי כמו הרבה דברים מוכרים ומוזרים אבל היא גם נשמעת כל כך זרה וחדשה. מוסיקה שבהתחלה נשמעת פשוטה ואולי אפילו מתאימה למצעד כזה או אחר אבל תוך כמה שניות שוברת מוסכמויות ויוצאת למסע חדש בין הרים ויערות. מסע לא מעיק שכולו חלום מתוק.

7.

Memoryhouse

Walk With Me

 (taken from "The Slideshow Effect" /// 2012)

רבים יגידו שהם אוהבים בטירוף את Beach House וחלקם גם יעשו השוואה בינם לבין Memoryhouse. אבל מבחינתי ההשוואה היחידה היא שהשמות שלהם מאוד דומים, אולי אפילו דומים מידי. אבל אני מעדיף את Memoryhouse. אולי כי הם מתוקים יותר ופחות מסתתרים תחת מעטפת סאונדים וקלידים. ואולי כי איתם אני מרגיש מלא תקווה.

8.

Mirel Wagner

No Death

(taken from "Mirel Wagner" /// 2012)

9 שירים. קול של אישה זקנה וחכמה וגיטרה עם מקצבים כמעט רפטטיביים. זה אלבום הבכורה של Mirel Wagner שנולדה באתיופיה, גדלה בפינלנד ונמצאה על ידי עיתונאי אחד שנכח בהופעה שלה ומרוב התלהבות לא הפסיק לקדם אותה. אגב היא כולה בת 23 ולא זקנה בכלל ובביקורות המהללות מגדירים את האלבום כ"ריק" כי הוא נשען אך ורק על קול וגיטרה והרי לפעמים זה מספיק לחלוטין. משום מה השירים כאן מזכירים לי את טרייסי צ'אפמן והשירים החתרניים שלה אבל אין כאן פוליטיקה של מדינות או אמירה על השחורים בחברה אלא שירים על הפוליטיקה של האהבה, על הבינו לבינה ועל היום יום שלנו.

9.

Sinead O'Connor

Reason With Me

 (taken from "How about I Be Me (And You Be You)?" /// 2012)

מאז ומתמיד אהבתי את שינייד אוקנור אבל בשנים האחרונות די שכחתי ממנה ורק השירים הישנים שלה הידהדו בראשי. שזה סימן לימי תהילה שחלפו להם. בחודשים האחרונים קראתי עוד ועוד ידיעות על כל מיני דברים טיפשיים שהיא עשתה וכתבה ואני מודה שהתחלתי קצת לדאוג שמה גם היא תשתגע ותמות. זה הזכיר לי את כל הכוכבים הגדולים שנעלמו טרם זמנם ויותר מכל הזכיר לי כוכבת פופ אחרת, בריטני שמה, שכמעט ונפלה לתהום, יש לציין שזה מאוד הצחיק אותי שזאת ההשוואה שנוצרה לי במוח. ואז נתקלתי בידיעה על אלבום חדש של שינייד ומתוכו השיר הזה שפשוט סחף אותי, ממש כמו פעם. בשביל מישהי שכמעט ולא הוציאה חומר חדש בעשור האחרון קשה לומר שזה האלבום הכי טוב שלה בזמן האחרון אבל ללא ספק זה האלבום שמחבר בין הדברים המופלאים שהיא עשתה בניינטיז לבין החומרים החדשים באופן הכי טבעי. הקול שלה נשמע אותו הדבר אבל השירים כבר מדברים על זיקנה בצל הבדידות. על אהבות ועל שיגעונות של מי שהורגל להיות סלבריטי. זה אלבום יפה עד מוות שישאיר את הלב שלכם מדמם על הרצפה התל אביבית שלכם ויהפוך לקלאסיקה.

10.

Soap&Skin

Boat Turns Toward the Port

(taken from " Narrow" /// 2012)

Soap&Skin זה שם הבמה של Anja Plaschg האוסטרית. בזמן שלא הספקתי לשתף אתכם בשירים מאלבום הבכורה המעולה שלה הבחורה כבר הספיקה להוציא מיני אלבום חדש ומאוד נסיוני שמוקדש לאביה שנפטר. אין הרבה צורך להרחיב אלא רק לרוץ ולהקשיב לפלא עם דגש לקאבר המושלם שלה ללהיט הצרפתי "Voyage, Voyage" במקור של Desireless.

11.

Soko

First Love Never Die

 (taken from “I Thought I Was an Alien” /// 2012)

אחרי שנים בסביבה Stephanie Sokolinski הצפרתייה סוף סוף מוציאה אלבום מלא ורשמי שכולו שירים קטנים שהם פסקול לכל מי שמרגיש קצת מוזר או שונה, בדיוק כמוה. אין עיתוי יותר מדויק מהאביב כדי להוציא אלבום כזה שכולו שירים קצרים על אהבות מוזרות וחייזרים מאוהבים. האלבום המושלם להקשיב לו כשאור השמש הלא חמה מידי מכסה את רצפת הבית והאהבה מתחילה לדגדג בבטן ולנו רק נשאר לדמיין את סרט האינדי הראשון שישתמש בשירים מהאלבום הזה.

להורדת כל השירים

מעבר לקיטש

בואו נודה במשהו. הרי אף אחד מאיתנו לא נולד עם כפית של ביורק בפה שהוגשה לו על מגש של הסמיתס עם ארקייד פייר בצד וכל זה בשעות דיויד בואי המוקדמות כשבערב חיכה לנו לו ריד עם או בלי ניקו ובכל הזמן הזה התנגן לו ברקע בוב דילן המוקדם.

הרי לפני שפיתחנו את המודעות המוסיקלית שלנו שמכורח האינרציה היא אינטלקטואלית ועמוקה, הייתה לכל אחד מאיתנו את התקופה הכי משפיעה שבה הקשבנו למה שיכולנו להקשיב דרך ערוצי התקשורת המיידיים כמו רדיו, ערוצי המוסיקה הישנים ומסיבות היומולדת המרגשות במקלטי חברינו. הרבה לפני שהיינו יכולים לבחור בין בלוג לבלוג ובין אימיול לטורנט התאהבנו לצלילי הפופ הפשוט ורקדנו סלואו תחת השפעתם של דיוות כאלו ואחרות ובשאר שעות היממה חייכנו לעצמנו חיוך טיפשי כשהאזנו באוזניות הווקמן למיקסטייפ שהכנו מבעוד מועד ויצרנו הפרדה בין העולם המכעיס שבחוץ לעולם הכועס שבפנים.

השירים האלו, שהיום אנחנו מסתירים אותם בתיקיית פייבוריטים עם סיסמה נוקשה הם בעצם השירים שגדלנו איתם. השירים שהתאהבנו איתם ואז נפרדנו ובכינו איתם והקשבנו להם בלופ אינסופי. עד היום יש בשירים האלו ריח שונה והתרגשות ראשונית ולא סלקטיבית. כי אז התרגשנו מהכול והאמנו שצריך להרגיש כי אחרת אי אפשר. כי אחרת נהיה כמו ההורים שלנו.

צריך לראות מעבר לקיטש כדי להבין כמה יופי היה בשירים האלו שבעל כורחם הפכו ללהיטים שמסווגים כסוג ב' וכלואים בבית כלא של אוספים מעשורים שונים. כמה עצב פופי טהור פוזר בין המנגינות והמילים. וכמה הפשטות של המילים והמבנה הפופי של המוסיקה – בית, פזמון, בית, מעבר ושוב פזמון – הם גאונות שלא מפסיקה לרגש גם עשרות שנים אחרי שגדלנו והתפכחנו לכאורה.

עכשיו אני חוזר לשירים האלו שלי ונובר בהם בכדי למצוא את מה שחשבתי שאיבדתי. את ההתרגשות, את המבט הלא מפוכח על החיים, את האהבות הישנות שהפילו לי את הלב בכל פעם עוד כמה קומות, את ההבנה שיש יופי בסמליות ושאי אפשר אחרת. פשוט אי אפשר.

1.

Sam Brown

Stop

 (taken from "Stop!" /// 1988)

האחים שלי רקדו סלואו לצלילי השיר הזה ומאז השיר הזה נדבק לי ללב. בייחוד לאור העובדה שהאחים היקרים שלי מעולם לא באמת הבינו שהשיר הזה הוא שיר שברון לב אייטיזי אולטימטיבי שלא נועד לסלואו אלא לבכי של אלפי נערות שננעלו בחדרן ובכו את ליבן החוצה אחרי עוד בחור ששבר את ליבן בוולנטיינז דיי.

2.

Tanita Tikaram

Twist In My Sobriety

(taken from "Ancient Heart" /// 1988)

אחד השירים האהובים עליי שמזכירים לי דברים מארמניה אולי בגלל זרות הקול שלה או המבטא. או שזה בגלל הקליפ שלא ברור מה קורה בו ואיפה זה בדיוק. מה שמדהים זה שהמילים של השיר הזה נוגעים בשירה של ממש. קל להתעלם מהן בנסיעה מהצפון למרכז באמצע הלילה כשהשיר מתנגן בתחנת רדיו ארצית.

3.

Shakespears Sister

Stay

(taken from "Hormonally Yours" /// 1992)

מצחיק לחשוב ששם הלהקה נלקח משיר של הסמיתס שהוא בעצמו היה מחווה לוירג'יניה וולף. ועוד יותר מעניין לגלות שלפני שנתיים הן הוציאו אלבום חדש. אבל בילדותי השיר הזה הפחיד אותי בעיקר בגלל הקליפ וגרם לי לחשוב אסוציאטיבית על אהבה גדולה ושייקספיר.

 

4.

Annie Lennox

Why?

(taken from "Diva" /// 1992)

יש דברים שפשוט לא מתיישנים. כמה שהשיר הזה יפה עד כאב. המילים, הפסנתר והקול שלה. רבים הם האנשים שחושבים בטעות שאני איש של דיוות גדולות מהחיים והם די טועים. לא דיוות כמו מריה או ויטני ריגשו אותי אלא דיוות יותר אנושיות כמו אנני שבאו לנחם אותי כילד ולגרום לי להרגיש. שנים התרחקתי מהשיר הזה עד שלפני שנתיים חזרתי לשמוע את שני אלבומי הסולו הראשונים והמדהימים שלה ומאז קשה להתרחק.

5.

Sade

No Ordinary Love

(taken from "Love Deluxe" /// 1992)

יחי הניינטיז והצליל המובהק ששייך רק לעשור הזה. כלומר ריבוי הצלילים המובהקים וההרמוניה בין כל הסגנונות בניגוד להיום כשהכל מאוד מחולק בקפדנות. שאדיי היא אחת האהובות עליי גם אם רשום על מצחה נערת מוסיקת המעליות. אותי היא מרגשת בייחוד בשיר הזה והקליפ היפיפה.

 

6.

Duran Duran

Ordinary World

(taken from "Duran Duran (The Wedding Album)" /// 1993)

מסתבר שהרבה מהמוסיקת הילדות שלי הגיעה בתיווך אחי הגדול שאהב לבהות ב-MTV ו-VH1 ולהקליט את כל השירים שאהב. וכך שמעתי את השיר הזה ברקע מבלי לשים לב איך הוא נחקק בתוכי. רק שנים אחר כך הבנתי מיהם דוראן דוראן וכמה שהם היו משפיעים. אבל עד אז אהבתי להקשיב לכאב שיש בשיר הזה ולראות את אחי מזמזם את המילים או מה שהוא חשב שהן המילים.

7.

Sheryl Crow

Run Baby Run

(taken from "Tuesday Night Music Club" /// 1993)

כן. אני אוהב את שריל. בייחוד שכמה שניות מהפזמון נוגן שוב ושוב באחד מהפרסומות האלו בVH1- שניסו למכור אוסף ניינטיז משובח שמורכב מאיזה עשרה חלקים ומגיע עם פוסטר או משהו. מאז זה נתקע לי בראש ועם הזמן הפך לאחד השירים האהובים עלי שנייה לפני ששריל הפכה לאהובת האמהות בעולם.

 

8.

Roxette

Crash! Boom! Bang!

(taken from "Crash! Boom! Bang!" /// 1994)

הנה הוכחה נוספת כמה כאב אפשר להכניס בשיר פופ מהניינטיז ועוד של אחד ההרכבים הכי סכריניים שיש. מודה שאני אוהב אותם וכל שיר שלהם ולגמרי מוצא את עצמי בהופעת איחוד שלהם שר את כל המילים לא כי אני יודע בעל פה אלא כי משהו בתוכי פשוט זוכר את כל המילים ברגע ששיר שלהם מתחיל.

9.

Jewel

Foolish Games

 (taken from "Pieces of You" /// 1995)

קשה לא להתרגש מהשיר הזה. גם אם אתה איש קר לב שמתעלם מהרגשות שלך, יש יכולת לשיר הזה לחדור לך לגוף ולהישאר שם. בייחוד כשאתה מבין שזו היציאה אמיתית היחידה של הזמרת הזאת וזו היא ההוכחה לכך שלקרוא לעצמך סינגר-סונגרייטר מחייב אותך להוציא עוד שירים כאלו מעצמך.

 

10.

Garbage

Milk

(taken from "Garbage" /// 1995)

ה-יציאה של הלהקה הזאת מבחינתי. טריפ-הופיות שמיימית עם כאב גדול שנמצא בקול של שירלי מנסון. למרות אהבתי ללהקה הזאת שידעת להיות כייפית זאת הפעם היחידה שבאמת האמנתי להם ולשירלי.

11.

Madonna

One More Chance

(taken from "Something to Remember" /// 1996)

כל מי שמכיר יודע שאני מדונה-הוליק. אני מעריך את האישה הזאת ומוכן למכור בשבילה כליה. אבל לא בקטע האובססיבי... וכמו שהיא יודעת להרים הפקות עתירות מפיקים ותקציב היא גם יודעת להיות מינורית. זה אותם המפיקים ואותו התקציב רק בשינוי אדרת.

השיר הזה היא פנינה נסתרת שלה מתוך אוסף הבלדות. כי הרי כל דיווה חייבת לעצמה אחד כזה. מדונה וגיטרה. כל כך פשוט וכל כך דביק ויפה. זה מרגש אותי בכל פעם מחדש.

12.

Heather Nova

London Rain (Acoustic)

(taken from "Siren" /// 1998)

אני יודע שקצת הרסתי את רצף הקיטש עם הגירסה האקוסטית של השיר אבל זאת הגירסה שהכי ריגשה אותי. זה שיר שגרם לי לחלום על לונדון וזה גם השיר שנשלח לבן זוגי מלונדון כשגעגועיי אכלו אותי מבפנים. השיר הזה פועל בשני הכיוונים כי לא לונדון חשובה כאן אלא החזרה לזרועות מישהו שאתה אוהב לצלילי הגשם. פשטות כבר אמרתי?

13.

Sinead O'Connor

Jealous

(taken from "Faith And Courage" /// 2000)

זה שיר שהתנגן בחדר הקטן שלי בצפון כמעט ללא הרף במשך חודשים. אני כבר לא זוכר באיזה עניין הוא התנגן או מה גרם לקנאה אבל אני זוכר שהתגעגעתי לשינייד והשיר הזה החזיר אותי הישר לזרועות קולה.

14.

Nerina Pallot

Patience

(taken from "Dear Frustrated Superstar" /// 2001)

פעם, כשלא היה כל כך מאיפה להוריד מיידית שיר שאהבת ויוטיוב היה חלום רחוק כל מה שנשאר לעשות זה לחכות שישדרו את השיר שאהבת באחד מערוצי המוסיקה. השיר הזה היה מאותם השירים שגרמו לי לרוץ לשלט ולהגביר למרות זעקותיו של אבא שלי. מידי פעם אני נזכר בו ומקליד את שמו ביוטיוב. כמה קל להתרגש היום.

15.

Alanis Morissette

Hands Clean

(taken from "Under Rug Swept" /// 2002)

אסיים בעוד אהבה כמוסה שלי – אלאניס. אני תמיד מרגיש שאני בין הבודדים והאחרונים שעדיין שומרים על אהבתם לקנדית המוזרה הזאת. ולא רק בגלל האלבום הראשון אלא דווקא על אלו שבאו אחריו. בזמנו השיר הזה התנגן ב- MTV כמעט בכל חצי שעה ולא היה מאושר ממני. עד היום אני נדהם מיכולת הכתיבה של אלאניס ועד היום אני מתגאה לומר שאני יודע להגות את שם אלבומה השני והבלתי אפשרי. ולאחרונה חברתי הטובה הביאה לי מארץ מולדתה של אלאניס את אלבום הפופ הראשון שלה, מה שגרם לי לסגור חלונות ולרקוד לצליליו בלי בושה.

השיר הזה עד היום מעביר בי צמרמורות. ככה זה עם שירים סודיים שמספרים על אהבות סודיות שאף אחד לא גילה אותם.

להורדת כל השירים