עוד שנייה אתוודע ל-27 חורפים. כשהייתי ילד תמיד רציתי להיות גדול יותר בידיעה שזה יעשה אותי חכם יותר ואולי - רק אולי - פחות אבוד בעולם הזה. משום מה דבר מזה לא באמת קרה. אולי אני קצת חכם יותר ואולי העולם נהיה קטן יותר אבל גם בעולם הקטן ביותר אפשר ללכת לאיבוד.
אז אני מצייר מפות בראש העמוס שלי. דרכים מקבילות מול דרכים ללא מוצא וים טובעני משמאל. בניינים מהעבר שיכולתי לקרוא להם בתים של געגוע נעלמו באופק ובתים חדשים נבנים מימני, טומנים בתוכם הבטחה לעתיד טוב יותר. מתחתיי, מסילות רכבת חלודות שיקחו אותי למקומות שאני מרגיש שייך אליהם בלי הסבר ומעליי, קווי תעופה ומטוסים צבעוניים שכל צבע בתורו יביא אותי ליעד חדש. אין במפות שלי מדברים שתמיד הפחידו אותי בבדידותם או ערים גדולות מידי לרוחב ולאורך. גם לא בירות עולם גדושות במלחמות על דת, גזע ומין. במרכז המפה יש מקום לשניים, לך ולי ולכביסות שלנו. כי חיים שלמים אפשר למדוד בכמות הכביסות שצריך כדי להשאר טהורים. עוד מעט בטח נוסיף למפה מקום לעוד אחד או שניים כי מתישהו זה יהפוך למפה משפחתית.
עכשיו אני חוזר לעצמי ומניח את המפה בצד. זיקנה היא דבר טוב בסופו של דבר. ככל שהשאלות מתרבות כך גם התשובות ויש משהו יפה נורא בלמצוא קמטים שאימא תמיד אהבה להוקיר ולהכניס לביתה, כי הם אומרים עלינו הרבה יותר מכל דבר אחר. אז אני מתחיל לספור את הקמטים שלי ולהכין את הבית לאורחים החדשים שעוד יגיעו ויש בי צד שמאושר להיות אבוד בעולם. ריבוי האופציות בעולם שלא מודע לעצמו ולא מודה בגבולותיו הפיסיים גדולות יותר מעולם עם גבולות ידועים מראש.
אז עכשיו רק נשאר לי לאחל להתרגל לגבולות העולם החדש כדי שתחושת האבוד תקבל פרופורציות.
*הנה פוסט ראשון שכולו דברים חדשים טובים שיקרו או כבר קורים ב-2012. תכינו ממחטות ותתחילו לדמיין את רשימות סיכום השנה.
1.
Arrange
Streams / At Night
(taken from “Five Years With the Sun EP" /// 2012)
Malcom Lacey הוא Arrange. בחור די צעיר מפלורידה שהוציא לפני שנה אלבום בכורה חלומי בשם "Plantation" וחוזר עם אי.פי חדש בפברואר. הפעם הוא שיכלל את הנוסחה מהאלבום הקודם לכדי יצירה שלמה שמשלבת בין אלקטרוניקה רכה לצלילים אורגניים בשילוב עם הקול שלו. תקראו לז'אנר הזה איך שבא לכם כי זה לא משנה כל עוד זה מרגש עד מוות.
2.
Enhues
Soft Glow
(taken from “Snow EP” /// 2012)
Nick Hughes מופיע תחת שם הבמה Enhues כבר זמן מה. גם הוא, כמו Arrange, מתמחה בסגנון של אינדי חלומי עם דגש יותר על גיטרות. החודש הוא מוציא את האי.פי החדש שלו.
3.
Halls
I Am Not Who You Want
(taken from “Fragile EP” /// 2012)
כנראה ש-2012 יוקדש כולו למוסיקה שמשלבת בין מה שרדיוהד ביססו באלבומים האלקטרוניים שלהם לבין מה שג'יימס בלייק עשה באלבום הבכורה שלו מ-2011. שילוב של אלקטרוניקה, דאב-סטפ, אמביינט, פופ חלומי והמון לבבות שבורים. וכל זה מבלי להתרחק מהמיטה ולהקליט הכל בבית ואז לשגר לבנדקמפ ורצוי בצורת אי.פי – הקונסטלציה הכי עדכנית. מוסיקה עתידנית שנשארת כאן ועכשיו ועדיין חולמת על חלליות וכוכבים חדשים עם צורות חיים חדשות שגם להם נשבר מתישהו הלב. זה בדיוק מה שקורה באי.פי החדש של הלונדוני Samuel Howard שיוצא החודש וזה סוג של סינגל מוביל מתוכו.
4.
The Dø
Dust It Off
(taken from "Both Ways Open Jaws" /// 2011)
אי אפשר להכחיש את אהבתי לקולות נשיים וזה בדיוק מה שקיבלתי מההרכב הצרפתי/פיני הזה ובמנות גדושות ומרגשות. קשה לי להגדיר מה קורה באלבום השמיימי הזה כי הוא נע בין רוק לאלקטרוני עם קורטוב דרמטיות. זה בעיקר מרגש עד דמעות וקולה של הסולנית Olivia Merilahti פשוט שובר את הלב לרסיסים וגורם לי לרצות עוד ועוד. יש לי הרגשה שנשמע עליהם הרבה השנה.
5.
Lianne La Havas
Forget (TIP's New Jack Thing Rework)
(original version from "Forgot EP" /// 2011)
כשהבי.בי.סי בוחרים בך כאחת ההבטחות הגדולות של 2012 זה כנראה אומר הרבה עליך. הזמרת המהממת הזאת כולה בת 23 ועוד שנייה מוציאה אלבום בכורה מצופה בטירוף. עד עכשיו היא שיחררה שני אי.פיז כסנוניות שמבשרות על כל הטוב שהיא הולכת להביא והם היו כמעט מושלמים ונתנו לעשרות מוסיקאים הזדמנות פז למקסס אותה ולו כדי להניח את קולה על מצע אלקטרוני ראוי. מעניין יהיה לראות האם היא תמשיך בכיוון פולקי או שתיקח את הצלילים של המיקסים ותאמץ אותם לחיקה.
6.
Nicolas Jaar
And I Say ft. Scout Larue and Will Epstein
(taken from “Don’t Break My Love EP" /// 2012)
אלבום הבכורה של Nicolas Jaar קיבל מקום של כבוד ברשימות האלבומים הטובים שלי ושל רבים אחרים ל-2011. עכשיו הוא חוזר להוציא חומרים חדשים באי.פי חדש (כמובן). זה אווירתי וג'אזי עם נגיעות נכונות של אלקטרוני וזה כמובן יפה ומחכה להיות פסקול של סרט אמיתי או סתם סרט בראש שלי. ואומנם מידע צהצהב לא באמת רלוונטי עבור הבלוג הזה אבל עצם זה ש-Scout LaRue, הבת של ברוס ויליס ודמי מור, היא הקול המוביל של השיר הזה פשוט הימם אותי. בניגוד לבת של סטינג שעושה מה שטוב לה ופחות לי לבחורה הזאת יש פשוט קול שמצליח לגעת בי ולגרום לי לחכות לעוד חומרים מכיוונה.
7.
Grimes
Skin
(taken from "Visions" /// 2012)
על Claire Boucher שמופיעה תחת השם Grimes כבר כתבתי כאן לפני כמה חודשים כשיצא השיר המושלם שלה Vanessa שלא נכנס לאלבום החדש שלה שיוצא בסוף ינואר. אבל הנה האלבום כבר מונח לי במחשב ומתנגן ללא סוף. השילוב בין הקול המלאכי והמפתה שלה למנגינות שנעות בין דיסקו אפל לגותי עדכני (הטרנד החדש במוסיקה כנראה) פשוט יוצר אלבום יפייפה שבטח ישאר נחלתם של כמה מכורי בלוגים. למרות שאני מקווה שלא.
8.
SolarSolar
Walking Like Children
(taken from "Pilot" /// 2012)
כשלפני כשנה התוודעתי לצמד הזה ושמחתי לשמוע את מוטיב הטריפ-הופ שלא נזנח לחלוטין. היום אפשר גם לקרוא לזה דרים-פופ אבל אולי עדיף שלא. הקול המרחף של Angela Drysdale על פני משטחים של אלקטרוניקה עדינה הופכים את השירים החדשים מהאלבום שעומד לצאת אוטוטו לשירי חלומות שטופי שמש אבל בלי החום המיוזע.
9.
Top Girls
Set Fire
(taken from "Top Girls: After Life" /// 2000)
יש מוסיקאים שנותנים למוסיקה שלהם לדבר במקומם. Evan Adams הוא אחד מהם וזה האי.פי החדש שלו שכולו לופים של קולות מלאכיים בתוך ים של ביטים וסינטי. לפעמים לא צריך יותר מזה כדי לרגש, אולי רק עטיפה מושלמת לאי.פי...
10.
GenderBombs
Danube (demo)
(2012)
אני כבר לא זוכר איך נתקלתי בדמו הזה ששייך להרכב הגרמני והטרי-טרי הזה שמגיעים ממוניך. לצד הדמו הזה, שהוא הדבר היחידי שמופיעה בכל אמצעי התקשורת שלהם, רק רשום שזה דמו חדש לקראת חומרים חדשים ושהם נורא ישמחו אם כולם יפיצו את הבשורה. במקרה הזה הדמו כל כך ריגש אותי שלא הייתה לי ברירה אלא לשתף אתכם. מסתבר שהם קיימים החל מיולי 2011 והשמות שלהם זה Stella Lindner ו- René Arbeithuber.
11.
Oliver Tank
Up All Night
(taken from "Dreams EP” /// 2011)
Oliver Tank הוא בחור אוסטרלי בן 21 מסינדי שהוציא בסוף שנה שעברה אי.פי מקסים. משווים את הסגנון שלו לבון איבר וג'יימס בלייק ואפשר להבין למה. אבל זה עדיין מרגש ויפייפה בטירוף. איך אפשר לצפות לפחות מבחור שטוען שהוא מושפע מ-Nosaj Thing ו-Boards of Canada.
