שירים זרים

בשעת לילה מאוחרת, בין החולמים לחיים זה תמיד מרגיש שהחיים עוצרים מלכת.

שירים בשפה זרה משתלטים על הרגשות הכי כמוסים, הכי דרמטיים, הכי מאוהבים בי.

שפה שאולי לעולם לא אבין מצליחה לגרד את הדפנות המאובנות של ליבי יותר טוב משפת אימי או מהשפה הנרכשת שחיה בתוכי.

אני כבר לא נלחם אלא נותן לשירים האלו לשחות לתוכי ולהשאיר בי שלוליות קטנות של אושר.

פתאום אני בנאלי, פתאום אני מנפנף לציניות לשלום, פתאום אני כולי והריק מתמלא.

גם אם זה זמני אני שלם עם הכל.

את השפה הערבית בשירים לא אהבתי שנים, אולי בגלל שכשאתה ילד אתה בטוח שלכל מלחמה יש טובים ורעים ואולי כי זה הזכיר לי יותר מידי את הבית האמיתי של אבי שברחנו ממנו מבלי ששאלו אותי. בית מזרחי לכל הדעות. ואז יום אחד, לא בטוח אם זה היה יום בהיר או ערפילי, שיר קטן בערבית התגנב והשקה את הכיסופים בתוכי שגדלו לכדי געגועים אינסופיים, כמעט נצחיים, לכל מה שהיה, לא היה ועוד יהיה. ביום הזה למדתי כמה שהשפה הזאת היא מוסיקלית: מתפתלת ומפתה, חוגגת את העצב ושוברת את הדמעות. מוציאה ממך את כל שכמוס וכל שגלוי. אין יותר קירות הגנה יש רק אותך עירום והלב מקפץ לו בריקודי בטן חרישיים. וזו לא סטיגמה אלא הרגש האמיתי. בלי להבין מילה אתה פשוט מוצא את הרגש שבין מילה למילה ובין מנגינה לאחותה.

כל זה קרה לפני שפגשתי את אהובי הקטן שהיום כבר מתרגם לי סימולטנית ואיכשהו תמיד יש לנו ההרגשה שכל שיר כזה נכתב עלינו. על מה שהיינו, לא היינו ועוד נהיה.

הפוסט הזה לא רוצה להיות פוליטי אלא רק מוסיקלי והוא מוקדש לאנשים בלבנון שמוכיחים שמוסיקה מנצחת הכל, לאנשים במצרים שמאמינים במהפכות גדולות, למדינה החדשה שתקום ותעלה מהחולות שלצידנו ולכל מי שערבית היא שפת חייו גם אם לא שפת אימו.

1.

Zehava Ben

7ub Musta 7il (Ahava Asura)

زهافا بن – الحب المستحيل

 (taken from "Ahava Asura Soundtrack" /// 1998)

מוסיקה מזרחית ואני מעולם לא היינו חברים טובים, אפילו לא ידידים. עם השנים פיתחתי חיבה לשירים מסויימים אבל כמכלול זה תמיד הרגיש לי עממיות אינסטנט ולי קשה להתחבר לאינסטנט. כששמעתי לראשונה את השיר הזה מהפסקול של הסרט השנוי במחלוקת "אהבה אסורה" בביצוע מרהיב של זהבה בן ובהפקה גאונית של חיים לרוז פשוט התאהבתי. מיותר לציין כמה השיר הזה מרגש ביחוד לאור השילוב בין הצליל האלקטרוני לקול האמיתי והכואב של  זהבה בן בתקופה ששילוב כזה היה רק בחיתוליו. כשגיליתי בסוף פסקול הסרט את הגירסה הערבית שללא ספק היתה יותר אלקטרונית ויותר מושפעת ממוסיקה ערבית אז ההתרגשות היתה גדולה עוד יותר והפכה לאהבה אמיתית. חפשו את "גירסאות לרוז" של זהבה בן. אלבום שהגיע ב2002 והיה אחד הדברים הטובים ביותר ברפרטואר של זהבה בן. חבל שאין עוד הרבה כאלו.

2.

HiBA

Fog El Nakhal

هبى- فوق النخل

 (2010)

השיר הזה הוא עדות לכל הטוב שמתפתח בסצינת המוסיקה בביירות בהנהגתו של Zeid Hamadan שגם מופיע תחת כמה וכמה כינויים וגם מפיק (נוכחותו הרבה בפוסט הזה ברורה). הבחור המבריק הזה מצליח לקחת את המסורת ולשלב אותה עם כל מה שטוב ונכון מבחינה מוסיקלית ועדיין להיות יוצא דופן ולהבדיל את סצינת המוסיקה המתחדשת בבירות ממערביות יתר. את שיר העם הסורי היפייפה הזה שרה Hiba שהחליטה להחזיר לתודעה שירי אהבה ישנים נושנים. השיר מספר על אישה שמחכה לאהוב על גדות הנחל אך הוא לא שב וכנראה גם לא ישוב לעולם.

3.

Natacha Atlas

Ghanwa Bossanova

نتاشا اطلس- غنوة بوسانوفا

 (taken from " Mish Maoul" /// 2006)

לא היה מאושר ממני למשמע החדשות שנטשה אטלס תגיע להופעה בארץ ולכן גם לא היה עצוב ממני כששמעתי על הביטול על רקע פוליטי. עם כל ההבנה שלי לאלה שמבטלים מתוך חרם פוליטי דווקא במקרה של נטשה אטלס הביטול צרם לי מאוד. ביחוד אחרי ששחררה הודעה כשהחליטה להופיע בארץ ובה אמרה שהיא מודעת למצב במדינה ומעוניינת להגיע ולעמוד מול כל מעריץ ומעריץ שלה ולבקש אישית שנפסיק את הכיבוש ושנילחם על זכויות האחר. מה שהיה נשמע לי כצעד אמיץ מאוד ביחוד מצד זמרת ערבייה. אבל כשביטלה תירצה את הביטול בכך שלדעתה חרם הוא הדרך הנכונה להביע דעה על המדיניות של ישראל. חרם ממש כמו בכיתה ד' כשהיינו ילדים וחשבנו שזו הדרך להלחם בילדים שמסביבנו. לא לדבר בארבע עיניים ולא לפנות ישירות לליבו ומוחו של האדם שמולך אלא חרם ילדותי. זהו כמובן צעד צבוע שנובע יותר מהרצון לא לפגוע במעריציה המשלמים מחוץ לגבולות ישראל ושחלילה לא יבוטלו תאריכי הופעותיה במדינות ערב.

בתמימותי אני מקווה שיום יבוא ולא יהיה צורך בחרם פוליטי ואומנים כמו נטשה יוכלו לעמוד בגאווה על במה בארץ בידיעה שמי שיושב על כס המלכות הפוליטי היה חכם דיו לשנות את כל שהיה רע במדינה הכובשת הזאת.

כל זה כמובן לא משנה את העובדה שבעיניי היא אחת הזמרות המדהימות ושאני מאוהב בה קשות כבר כעשור. היכולת שלה לקחת את המוסיקה הערבית ולטייל איתה ברחבי העולם המוסיקלי ועדיין להשאר נאמנה למקורות ושורשים היא מדהימה. כמו בשיר הזה שהפך לבוסה נובה ערבית מדהימה ולמרות קלילותו של הז'אנר עדיין מצליח לרגש.

4.

Rima Khcheich

Ma Baaraef Oul (My Funny Valentine)

ريما خشيش- ما بعرف قول (عيد حبي المضحك)

 (taken from " Yalalalli" /// 2006)

זה קאבר שפשוט הצליח להעיף אותי למקום אחר. ההשתלבות בין הערבית לאנגלית וקולה של Rima Khcheich מעל כל היופי הזה הצליחו לגרום לי לתהות איך זה שהשיר הזה לא נכתב בערבית במקור.

5.

Tania Saleh

Ayya Shi II

تانيا صالح- أيّا شي (2).

 (taken from " Wehde" /// 2011)

שיר אהבה קטן שהוא יותר שיר שמזהיר בפני הסכנות שטמונות באהבה. אישה מזהירה את אהובה בפני הסכנות שיש באווירכדי שאותו אהוב יהיה בכוננות ובערנות מתמדת.

6.

Mashrou' Leila

El Hal Romancy

مشروع ليلى- الحل رومانسي

(taken from " El Hal Romancy" /// 2011)

אם יש מוסיקה שהיא הפסקול של אהובי ושלי זו המוסיקה של ההרכב המדהים הזה מביירות. כבר כתבתי כאן עליהם בעבר ומאז הם הספיקו להוציא אי.פי חדש שממשיך את הקו הרוקי-אינדי-פאנקי ומסמן אותם כהדבר הכי נכון וטוב שיצא מלבנון בשנים האחרונות. אין ספק שהסולן Hamed Sinno שמצליח לשלוט על הכל בעזרת הפרפורמנס המלא תשוקה  שלו הוא אחד האחראים להתרגשות שיש סביבם ולשמועות על הופעות מדהימות ואהדה כמעט מוחלטת מצד הקהילה ההומו-לסבית. גם היכולת שלהם לשיר על נושאים רלוונטיים כמו מחאה ואהבה מקרבת אותם לקהל היעד שלהם: צעירים שנמאס להם מכל הפוליטיקה, המחירים וסתימת הפיות ומוכנים לצאת לרחובות ולדרוש את מקומם בחזרה כשבאמתחתם שיר מחאה-אהבה רומנטי כמו השיר הזה.

האי.פי כמעט ויותר טוב מאלבום הבכורה שלהם ואם הוא הסנונית שמבשרת על האלבום החדש אז יש סיכוי שכשהאלבום יצא הוא יוכרז אוטומטית כהדבר הכי מושלם ומרגש שיצא מגבולות ביירות.

ב21.10.11 בAnna Loulou Bar ביפו יתקיים ערב שכולו מוסיקה ערבית עכשווית והרבה Mashrou' Laila. אם עוד לא חוויתם ערב מדהים שכזה באנה לולו זה הזמן! כנסו לאירוע כאן.

7.

Zeid & The Wings

Hkini

زيد آند ذا وينجز- حكيني

 (taken from "Zeid & The Wings EP" /// 2011)

עוד פרוייקט של Zeid Hamadan. שוב שילוב של אלקטרוניקה עם השפעות ערביות וקולה של הזמרת שמרחף מעל תוהה למה עולמה חרב עליה ומחפשת מישהו שיסביר לה למה זה קורה.

8.

Soap Kills

Cheftak

صوب كيلس (الصابون يقتل)- شفتك

 (taken from "Cheftak" /// 2002)

הרכב ה"טריפ הופ אוריינטלי" הזה הוקם ב1997 ע"י Yasmin Hamdan והמוח הגדול שמאחורי הגל האלקטרוני החדש בבירות Zeid Hamadan (הרי הבטחתי שתפגשו אותו הרבה בפוסט הזה...).

הם הוציאו 3 אלבומי מופת שהיו אז די חדשניים בארצם ו2 אי.פיז והושפעו ממוסיקה ערבית מסורתית וגל האלקטרוניקה ששטף אז את העולם אז. הם התפרקו באופן לא רשמי אחרי אלבומם האחרון שיצא ב2005 והמשיכו כל אחד לפרוייקטים אחרים.  הוא לפרוייקטים הרבים שלו והיא לפרוייקט עם המפיק מירוויס (שעבד עם מדונה) תחת השם Y.A.S..

9.

Maryam Saleh Feat. Zeid Hamdan

Esla7at

مريم صالح وزيد حمدان- اصلاحات

 (2011)

משירי המחאה הבולטים שלאחר המהפכה במצרים. הקטע הזה כביכול לא מתאים לבלוג הזה אבל דווקא בגלל שהוא מגיע ממקום של כאב ושל שינוי הוא מצליח לרגש אותי עם דגש על הקול של Maryam שמצליח להיות תקיף ובו זמנית מלטף ומרגש. השיר מדבר על מצרים של אחרי המהפכות ואיך עדיין רוב האנשים לא באמת מתקדמים אלא נופלים לזנות ולסמים ולא מבינים כמה שיש שינויים באוויר שאמורים להוציא אותם מהמעגל הזה.

10.

Y.A.S.

Coit Me

ياس- كويت مي

 (taken from "Arabology" /// 2009)

הפרוייקט של Yasmin Hamdan ו-Mirwais Ahmadzaï (מי שעשה את Music של מדונה בין השאר) הגיע לאחר מפגש מקרי של השניים במסיבת של מדונה. ההחלטה של מירוויס הייתה להוציא אלבום אלקטרוני בערבית שישמר את יחודיות של השפה ויראה לעולם המערבי שלא כל הערבים הם "טרוריסטים". זה אלבום שלא הרבה מכירים אבל הוא פשוט אלקטרוניקה ערבית במיטבה.

11.

Shift Z feat. Hiba el Mansouri

Ahwak

شيفت زي و هبى المنصوري- أهواك

 (2011)

קאבר מוציא דמעות לשיר של פיירוז בביצוע של Hiba שהחליטה לנבור ולחפש קלאסיקות ערביות ולבצע אותם מול קהל חדש שלא תמיד זוכר את השורשים ובהפקה של Zeid שאחראי על האלקטרוניקה העכשווית לצד הצליל הערבי המובהק. זה שיר שמצליח לחדור אלי בכל פעם ופעם ולהשאיר את עקבותיו.

12.

Dany Baladi

Allallah t3oud

داني بلدي - علا الله تعود

(2011)

דני באלאדי הוא זמר מיינסטרים לבנוני בתחילת דרכו אבל את לגירסה הזאת שלו לשיר של וואדיע אל ספי במקום אחראי מי אם לא Zeid. קטע עוצר נשימה שמתפתח למקומות מדהימים ששוב נמצאים על הקו הדק שבין האלקטרוני למסורתי.

13.

Toufic Farroukh

Elhob

توفيق فاروق – الحب

 (taken from "Tootya" /// 2007)

Toufic  Farroukh הוא נגן סקסופון ומלחין ג'אז מוערך. השיר הזה בביצועה של Rima Khcheich לקוח מאלבומו הקודם והיפה. אלבום שכולו ג'אז עם השפעות ערביות ברורות. חפשו אותו בהקדם.

14.

Fairuz

Ya Tayr

فيروز – يا طير

 (taken from " The Very Best of Fairuz, Vol. 1" /// 1992)

צריך לסיים עם שיר שכולו שורשים ומסורת. שיר שמזכיר לי בוקר מלא בתקווה. תודה לאהובי על שלימד אותי.

" אני משביעה אותך בנוצותיך ובימינו יחדיו.

אני משביעה אותך בורדים עם הקוצים ובמשב הרוח שאתה כל כך אוהב.

אם לאהוביי אתה עף קח אותי איתך אפילו אם לדקה,

ותחזיר אותי בחזרה."

להורדת כל השירים

מבטים פתטיים

מבטים עייפים נזרקים לכל כיוון. מבטים מלאי רצון לאהוב אבל לא להודות. מבטים פתטיים מלמעלה ומלמטה, בהתאם לגובה הצורך באהבה.

אני עומד דקות ארוכות שדוקרות כמו שעות ובוהה בכל מי שסביבי ולו רק כדי לתפוס מבט אמיתי מהם שידרוש ממני מבט אמיתי משל עצמי. מבט שמבין את הצורך באהבה, הצורך בלוותר על האלכסון האגואיסטי שבמיטה, אהבה שחונקת אבל לפחות היא נוגעת. אהבה שהיא הכול וכלום.

בין כל זרקורי האור ובין טבילה לטבילה בכוס אלכוהול אני מתחיל להתעייף מכל המביטים הפתטיים שסביבי. כעס מתחיל לחלחל בתוכי, איך בבית אנחנו בוכים בגלל הלבד ומבטיחים לעצמנו שעוד רגע נמצא את הרגש שאין לקרוא לו בשמו האמיתי ובחוץ אנחנו עסוקים בלחפש את הכי טוב, הכי יפה, הכי חכם, הכי נגיש, הכי מסתורי... ואז חוזרים הביתה הכי לבד.

שעתיים ארוכות לתוך לילה אבוד וכבר ספרתי עשרות סוגי מבטים פתטיים; המבט שכבר לא יכול יותר, המבט החרמן, המבט החזק מבחוץ בזמן שהכול חלש בפנים, המבט הריק, המבט המלא, המבט שכולו מחכה למלוך על העולם בלי להבין שהמלך בעצם עירום, המבט שכולו מאוהב בעצם המושג אהבה ורק מחפש דמות שתיכנס לתפקיד, המבט שבור הלב שמחפש תחליף חד פעמי למגע התמידי, המבט שבכלל לא מחפש אבל מתחנן לחום כזה או אחר, המבט שעמל רבות על הקוביות שבבטן ומוכן למכור לכל המרבה במחיר, ועוד מבט ועוד מבט וזה לא נגמר.

אחרי שספרתי אחד -אחד את כל המבטים רק רציתי לעצור את הרעש כדי להגיד לכולם להפסיק לשלוח לאוויר הדחוס מבטים ולקוות שכולם יבינו את הכוונות הנסתרות שלהם ופשוט יתחילו להתמודד עם הצורך באהבה. שיתחילו להבין שיהיו ויתורים בדרך, שיהיו נפגעים ושאלכסון זה טוב אבל לא לנצח.

אבל עייפתי רק מהמחשבה על המבטים השונאים שיחתכו אותי מכל צדדיי והחלטתי לחזור למיטה שלי, שם מחכה לי האחד והיחיד שלי שלמרות הביחד עדיין אוהב לגנוב לי באלכסון שלו את המיטה.

גם אני בעליו הגאה של מבט פתטי אבל כרגע אני פתטי שחוזר לבית מלא.

1.

Mashrou3 Leila

Shim el Yasmine

مشروع ليلى - شرم ياسمين عبد

 (taken from " Mashrou3 Leila" /// 2009)

הנה דוגמא ליתרונותיו של פייסבוק: לפני כחודש עלתה מולי מישהי שאני לא מכיר וגם היא לא מכירה אותי. ללא שום רקע עליי ועל סמך פוסטים שהיא ראתה על הוול שלי היא החליטה שאני הולך לאהוב את ההרכב הזה ונדמה לי שאין לה מושג כמה קישור אחד קטן יכול לשנות חיים שלמים.

ההרכב הזה שמורכב צשבעה גברים ובחורה אחת מגיעים היישר מהסצנה התוססת והמדהימה של ביירות שנמצאת מרחק נסיעה בסגנון רוד טריפ אמריקאי מכאן אבל היא הרבה יותר רחוקה ממה שנדמה בגלל בירוקרטיות שנקראות מלחמות ואוייבים.

תוך שנתיים החברה האלו עם אלבום אחד ומושלם מאחוריהם וכישרון עצום הפכו לסנסציה ומפוצצי פסטיבלים בביירות ובאירופה. רק מלראות אותם מופיעים מול קהל מטורף גורם לי לרצות להחליף דרכון. אהה והם גם נורא נורא נורא יפים.

אז לי ולחבר נשאר רק לראות קליפים שלהם ולהזיל ריר מכמות האנרגיות והיופי.

חפשו אותם בפייסבוק.

2.

Souad Massi

Raoui

سعاد ماسي - الراوي

(taken from "Raoui" /// 2004)

אחת הזמרות האהובות עליי. מאז ומתמיד הגדרתי אותה כסוג של טרייסי צ'פמן האלג'ירית. כל כך הרבה יופי נשפך מהקול שלה ופריטת הגיטרה הביישנית שלה פשוט משלימה שיר מושלם. לצערי איבדתי עניין בה לאורך השנים אבל אולי בזכות האלבום החדש שלה עוד אחזור לזרועות פריטת הגיטרה והקול שלה.

3.

Natacha Atlas

Gafsa

ناتاشا أطلس - قفصة

(taken from "Halim" /// 1998)

על נטשה אטלס כבר השתפכתי פעם ואעשה זאת שוב ושוב עד שכל העולם ישמע ויאהב אותה כמוני. את השיר הזה גיליתי תוך כדי צפייה בסרט הקוריאני "להרגיש בבית" ("Iron 3" באנגלית) שכמעט כולו מורכב משתי דמויות שותקות שהחיבור היחידי ביניהם קורה דרך השיר הזה שמתנגן בבית ברגעי מפתח. גם בלי לראות את הסרט הנשימה נעצרת כשמקשיבים לשיר הזה. זו הגרסא המלאה של האלבום.

4.

דודו טסה והכוויתים

רוחי תלפת

دودو تاسا والكويتيان - روحي تلفت

(taken from "Dudu Tassa & The Kuwaitis" /// 2011)

כולם כבר יודעים שהתעלפתי כששמעתי את האלבום החדש של דודו טסה. החיבור שלו להיסטוריה המשפחתית והרצון שלו להביא את שיריו של סבו ולתת להם נגיעה מעודכנת מלאת כבוד והערכה למקור זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לו ולמוסיקה הישראלית בשנה הזאת. רוצו לרכוש לכם עותק מהגן עדן הזה ובדיוק כמוני תתרגשו מבלי אפילו להבין מילה.

5.

Nancy Ajram

Fe Hagat

نانسي عجرم - في حاجات

(taken from "7" /// 2010)

יצור מוזר הננסי הזאת, משום מה קוראים לה בריטני ספירס הלבנונית. אצלי היא מעוררת בעיקר אנטגוניזם ולא רק בגלל השפתיים המוגזמות שלה והפרסומת המהלכת לניתוחים פלסטיים שהיא אלא בעיקר בגלל המוסיקה המתוקה מידי שרובה ככולה מבוססת על הפקה ממחושבת ותופים חשמליים שמוציאים את העוקץ מהמרכיב הערבי שבמוסיקה שלה.

דווקא בגלל כל החסרונות האלו השיר הזה הצליח להגיע אלי. לרגע קטן המפיקים לקחו אותה למקום אלקטרוני עם באסים שמנים ובלי חיבורים פלסטיים ולא טבעיים למוסיקה ערבית בשקל.

מן הסתם שגם לתקופה שבה הכרתי את השיר יש השפעה על כך שהשיר נשאר עמוק בפנים. אפשר בקלות לומר שדווקא השיר הזה, המילים שלו והדמעות המשחררות שהתלוו אליהם הצילו את הזוגיות שלנו.

6.

דיקלה

בסתנה

ديكلا - بثتنا

(taken from "Love Music" /// 2001)

את דיקלה אני אוהב מהשנייה ששמעתי אותה בהפקות המוקדמות של רן שם-טוב ולא האמנתי אז שבארץ יש דברים כל כך מעודכנים מוסיקלית. מה שהכי מדהים אותי זה שעד היום, על כל שלושת אלבומיה, היא עדיין מצליחה לסחוף אותי ואת הלב שלי ולנהל את הרגשות שבתוכי. בדיוק כמו שהיא מנצחת על נגניה בהופעות בצורה כל כך מדויקת ומפעימה, כיאה לדיוה אמיתית.

עכשיו רק נשאר שאתעלה מעל הפחד הראשוני שלי מדיוות ואומר לה שלום ברחוב...

להורדת כל השירים

חיי הם מוסיקה.

חיי הם מוסיקה.

אולי בגלל שנולדתי לאימא שמנגנת ושרה בטבעיות. אולי בגלל שמוסיקה הייתה ועדיין המפלט שלי. אולי כי אבא שלי עד היום לא יכול לסבול מוסיקה מכל סוג. ואולי בגלל שאני מתרגש ממוסיקה יותר ממה שאני מתרגש מכל דבר אחר.

אני נמשך למוסיקה עצובה, שירים בודדים שממחישים מהי בדידות, זמרות וזמרים שידעו כאב, אכזבה, ואיך זה לאהוב ואז להתעורר לבד, והיו מספיק חכמים לרשום את הכאב בתווי מוסיקה ולבכות את כל הדרך לאולפן ההקלטות.

מבחינתי מוסיקה "עצובה" היא בעצם מרוממת נפש, כי אם מישהו בעולם כולו יכול לכתוב שיר כל כך עצוב וכל כך יפה, זה אומר שיש אמת איפשהו ושהאמת הזאת מנחמת.

אז למה אני משתף אותם בתובנה הזאת? כי לאחרונה הבנתי שהראש העמוס לעייפה שלי הפך להיות בית כלא למוסיקה, לזמרים עדינים וזמרות נוגות וכל מיני שירים שמטיילים להם עד שאני מחליט בטוב ליבי לעשות search ולהיזכר בהם. אז החלטתי לשחרר אותם לחופשי במיני בלוג שבו אשתף אתכם ב-4 שירים כל שבוע, ללא הבדלי גזע דת ומין, רק בתנאי שהם עצובים במידה כזו או אחרת. שירים שתוכלו להוריד מהלינקים ולצאת למסע בעקבות האלבומים השלמים והאומנים. בין לבין אכתוב הגיגים פרטיים, אבל מה שהכי חשוב יהיה וישאר המוסיקה...

1.

Sidsel Endresen & Bugge Wesseltoft

Out Here. In There

 (taken from "Out here. In there" /// 2002)

האלבום, השיר והזמרת. השילוש הקדוש שהוא חלק בלתי נפרד מחיי. את האלבום הזה גילה לי מי שהיה אז, כשהייתי בן 17, הבעלים של חנות מוסיקה קטנה ומבריקה בשם "פיקולו" בנהריה. נראה לי שהחנות עדיין שם אבל אני כבר מזמן לא שם. זה שיר ששינה את עולמי הפנימי בצורה קיצונית. היו ימים שהצלילים שיצר בוגי והקול של סידסל פשוט בלעו אותי והעצימו את בדידותי, מה שגרם לי כמובן להרגיש נוח בעולם שהם יצרו כאן ולאורך כל האלבום. ביורק כתבה בשיר "Joga" צמד מילים שהפך אצלי להגדרה לשירים מהסוג הזה Emotional Landscapes Music וכל מילה מיותרת.

להורדה

2.

Lhasa

Rising

(taken from "Lhasa" /// 2009)

את לאסה גיליתי בהמלצת מכרה אבל אני כבר לא זוכר מתי ואיך זה קרה אני רק זוכר שמיד עם הצליל הראשון באלבום השני והמופתי שלה "The Living Road" צללתי עמוק מידי ומאז אני מקיים עם לאסה מערכת יחסים פרטית. באלבום ההוא היא שילבה בין אנגלית לפורטוגזית וצרפתית, בקול עמוק ומצמרר ובמבטא יחודי, בשילוב עם מוסיקת כלים שמושפעת מהמוסיקה הצוענית המסורתית שחיה על הדרכים. 

באלבום השלישי היא כבר החליטה ללכת על סגנון בלוזי ושירים באנגלית. 

השירים המצמררים באלבום שנקרא על שמה מצמררים עוד יותר מאז שגיליתי שבתחילת 2010 היא נפטרה לאחר מאבק ארוך עם סרטן השד והיא כולה בת 38. רק אז הבנתי את המשמעויות העצומות שמאחורי המילים  באלבום כולו ובשיר הזה. בשלב זה פתחתי את מערכת היחסים ביננו ולו בשביל להכיר לכולם אישה שהספיקה ב3 אלבומים לחלחל לי לחיים.

להורדה

3.

Natacha Atlas

River Man

(taken from "Mounqaliba" /// 2010)

את ניק דרייק רובכם בטח מכירים. 

סיפור טיפוסי של זמר בסוף שנות ה60 שהוציא 3 אלבומים עצובים עד זרא ואז מת ומאז הפך לאגדה ובצדק רב יש לומר. הפעם הראשונה ששמעתי אותו היתה בשיר "Day is Done" (בפסקול של "הבורגנים"!!!) ונשמתי נעתקה ממני אז רצתי וקניתי את האלבום הראשון שלו ""Five Leaves Left שהוא אלבום שכולו שלמות ובו הסתתר לו שיר מדהים אחר שלו וזה בדיוק השיר שנטשה אטלס עושה לו קאבר כאן.

אני יודע שיש ויכוח על כל עניין הקאברים אבל לא אכנס אליו עכשיו, כי מבחינתי קאבר טוב, אבל ממש טוב, הוא קאבר שלוקח את השיר המקורי למקום אחר ובו בזמן נשאר נאמן לו. נטשה אטלס, שכבר עשתה קאברים בחייה בעיקר לשירי ג'אז ושאנסונים ישנים, לוקחת את השיר הזה למקום אחר לחלוטין. זה לא רק האורייטנציה הערבית שהוסיפה, זה משהו בקול שלה, בכוונות האמיתיות שלה, ולנפח שהיא נותנת לשיר. לא עוד קאבר ללהיט ידוע אלא קאבר לאחד השירים הכי עצובים שיש, שכולו קינה ובכי – כיאה למוסיקה ערבית ולזמרת עם קול נדיר. 

להורדה 

4.

Hadara Levin Areddy

אני רוצה אותך

(taken from "King O" /// 2004)

ואסיים עם שיר של הדרה שבמרוץ השנים הפכה לחברה טובה אבל לנצח תישאר אותה הדרה שבגללה בכיתי בחנות דיסקים כששמעתי את השיר הזה לראשונה.

בין כל השירים באנגלית באלבום הזה, הסתתרה לה הפנינה הזאת בעברית שכולה משפטים שבורים שאיכשהו מספרים סיפור אהבה שלם שכולו נתון לאינטרפרטציה האישית של כל אחד ואחת. אני חושב שאז הייתי מאוהב בחברה הכי טובה ש לי. סוג של אהבה כמו בשיר הזה, אותה האהבה שגם חנקה אותנו בסוף אבל תמיד נשאר בתוך השיר הזה.

להורדה