עצב שמח

בגשם הראשון אני מבין כמה התרחקתי מהעצב המוסיקלי שלי. קשה להיות חשוף ועצוב כשהשמש שורפת שדות של מלנכוליה ואף אחד לא מדבר על זה בחדשות. אז לקחתי קצת זמן של חופש ממוזג ודווקא לא התלוננתי על השמחה הטבעית שמגיעה עם הויטמין די. גם שמחה כמו עצב כבר מזמן הפכו למצרך נדיר שנסחר בשוק האפרפר.

עכשיו יש גשם ראשון והוא לא אירופאי אבל לפחות זה משהו. יש הרגשה של מתח באוויר שאפשר לחתוך עם מטרייה סגורה. זה מהימים האלו שיש מעלינו מלחמת איתנים בין הקיץ לחורף אז הנשימה עדיין כבדה והאוויר הקר עוד לא תוקף את הריאות ומנקה אותן מהבל הפה החם של הקיץ. וכולנו מחכים לשוויץ של העונות, הידוע בשמו הסתיו, שיבוא כבר להשקיט את כל המתח שבאוויר.

אפילו בקיץ המהביל ששרר כאן עדיין הצלחתי לדוג את כל העצב המוסיקלי האפשרי ואגרתי לימים השקטים. ימים שבהם השיטוט במחוזות עצובים נהיה נוח יותר. זו לא רומנטיקניזציה אלא עובדה קיימת. קל יותר לחיות בעצבות פילם נוארית בלי זיעה ניגרת במורד הגב. הכול נהיה בשחור לבן וכל הבוהק הקיצי נעלם ויש פתאום צורך קיומי פשוט לבכות ולהרטיב טוב-טוב מדרכות וכבישים משומנים ולהוריד את המים בשירותים המטאפוריים של היום-יום. ואני נשבע שזה עצב שמח וזה יקר מידי מכדי שנוותר עליו.

4 CRYING OUT LOUD 058 by David Pearl on Mixcloud

1. "Folo" הם הרכב ישראלי שהתגנב לי לאוזן והזכיר לי את ימי ה"MOGWAI" שלי. ימים פוסט-רוקיים ופולקיים שבבילד אפ גאוני גרמו ללב להתפוצץ, זה בדיוק מה שהחברה האלו עשו לי ואל תתנו להם לעבור לכם מתחת לאף בלי לשים לב. 2. Beth Orton אחראית לכמה מהרגעים המוסיקליים הכי מרגשים שהיו לי בחיים. היא התחילה מפולק-טרוניקה והגיעה לפני שש שנים לשלב שבו המוסיקה שלה כבר לא מסתמכת על ביטים אלקטרוניים אלא על כלים אורגניים והרכב חי. זה לא היה אלבום מדהים אבל היה קל לאהוב אותו. עכשיו יוצא אלבום חדש אחרי שש שנות המתנה, בעיקר שלי, ועכשיו קל להתאהב ולומר שזה אחד האלבומים היפים שיצאו לה. אלבום עשיר ורגיש ומעליו מרחף הקול האלוהי שלה. אז קניתי כרטיס טיסה לראות אותה שרה לי בלונדון... 3. זה כבר האלבום השני של Anna השוודית וזה אלבום דרמטי וכמעט כנסייתי וכיאה לשמו "Ceremony" הוא מלא בשירים שהם טקסים. 4. כבר דיברתי כאן על אחותה למחצה של שרלוט גינזבורג. עכשיו כשאלבום הבכורה שלה יצא אז אני יכול להודיע רשמית שאני מאוהב ואתם יכולים להבין איזו אחות אני מעדיף (ביחוד אחרי שהייתי נוכח בהופעה פושרת של שרלוט בלונדון). אלבום אישי ומכאיב שעוטף ומחמם כל נים ונים בגוף. 5. הנה שיר שנדבק אלי כבר זמן מה. שיר שכולו עצב וחורף ובעיקר שיר שישאר איתי עוד הרבה זמן כחלק מהפנתיאון החורפי הפרטי. 6. מודה שכשהסינגל הראשון מהאלבום החדש של Cat יצא אז לא נפלתי אבל היום, אחרי שכל האלבום והתוספות במהדורה המיוחדת התנגנו עשרות פעמים, אני יכול לומר ששוב היא הצליחה לרסק אותי. ממש כמו באלבומים הראשונים והמיוחדים שלה שהיה בהם משהו קר ויבש ומצד שני רגיש ומאפשר התאהבות. 7. היה לי קראש לא הגיוני על אלבומם השני של Dark Dark Dark. עכשיו זה ממשיך עם האלבום החדש והיפייפה שלהם. 8. גילוי פתאומי שמוביל לשמיעה רפפטיבית של האלבום החדש של Jonas Bonnetta הקנדי שהוא בעצם Evening Hymns. רק כשהגעתי למילים של השיר הזה הבנתי כמה דרמה מסתתרת מאחורי השקט הזה 9. בתור מישהו שמתגעגע לשירים הרומנטיים והלכאורה פשוטים של בל אנד סבסטיאן לא יכולתי להיות אדיש כששמעתי את האלבום החדש של Lavender Diamond האמריקאיים. אלבום שכולו שיר אהבה כמו פעם אבל לא באמת והכל מושר בקולה המדהים של Becky Stark. 10. דברים טובים קורים בקנדה. האלבום החדש של The Luyas הוא אוסף של שירים אישיים עם נגיעות אלקטרוניות וזה יפה עד מוות. 11. אז אחרי ש-Lucy Rose שבתה את ליבי עם השיר "Middle of the bed" אז לא היה לי ספק שאוהב אותה גם באלבום המלא שהתעכב כל הזמן. אז נכון שזה קצת מתקתק מידי ונכון שיש איכויות של לורה מרלינג אבל זה עדיין כנה, מרגש ושובר לב. 12. כמה יופי יכול להיות בשיר אחד? זה מתחיל בפסנתר הקלאסי בהתחלה ועובר ליופי הצרוף שבקולו של פטריק ומגיע לזיקוקים מוסיקליים מדהימים. עכשיו אפשר להתחיל את החורף...

להורדת כל השירים.

אושר מציף

האם אפשר לטבוע באושר שמציף? מצד אחד המרדף התמידי אחרי אותו אושר חמקמק ומצד שני החיפוש הקדחתני אחרי הברז שיעצור אותו לפני שנטבע בתוכו, כפויי טובה שכמותנו.

קשה להתרגש ממוסיקה כשכל האושר הזה סותם את האוזניים ופתאום הכל עמום, ספק נוגע וספק לא. כדי שהמוסיקה תיגע כנראה שיש צורך באוזלת האושר או לפחות בויסותו.

ועכשיו בפעם הראשונה בחיי נתתי לעצמי להניח את המוסיקה בצד. לנסות להתרגש בכוחות עצמי. חשוב לציין שזה אחד הדברים הקשים שעשיתי. הקושי שבלהתהלך ברחובות עיר זרה ומדהימה ובמקום להאזין למוסיקה שבחרתי בקפידה, לתת לעיר להציף אותי במנגינה משל עצמה. לתת לצליל הצחוק המתגלגל של אהובי לחדור הישר לתוכי. להפנים מילים קשות ודוקרניות באוויר כך שיהפכו לנוצות שכבר לא מטרידות אלא הפכו לכרית נוחה מתחת לראשי.

ועכשיו אחרי כל כך הרבה זמן שמוסיקה לא ריגשה אותי והאושר הציף אותי עד כמעט טביעה הבנתי שאני יכול לתת לשניהם להציף אותי בו זמנית.

הרי תמיד אוכל ללמוד לשחות...

1.

Gotye

Somebody That I Used To Know (Feat. Kimbra)

 (taken from "Making Mirrors" /// 2011)

פלאי האינטרנט הפגישו אותי עם השיר הזה. המנגינה המתוקה עם הקסילופון הילדותי בתחילתו יכולים לבלבל ולגרום למאזין לחשוב שזה עוד מפגש עם שיר מתקתק על הא ודא של ענייני האהבה ומה שביניהם. אבל האזנה דרוכה למילים ולקולו השברירי אך החזק של גוטייה (או בשמו המלא Wouter De Backer), שמזכיר איכות פיל קולינסית רק בלי להעיק, רק מבהיר כמה שהשיר חזק וכנראה נכתב בהשפעת לב מרוסק. צירופה של קימברה, שם עולה בעולם הפופ המתוחכם הוא פשוט מהלך שהופך את השיר לעוד יותר יפה וסיפורי.

2.

Julia Stone

This Love

 (taken from “The Memory Machine” /// 2010)

תוך כדי ההצלחה של האחים אנגוס וג'ולייה סטון החליטה ג'וליה להקליט אלבום סולו שיצא ב2010 כמעט מתחת לרדאר והוגדר על-ידה כ"רך אבל עם צליל יותר אפל ורדוף רוחות.

מבחינתי האלבום נשמע די דומה לפרוייקטים של האחים יחד אבל השיר הספציפי הזה פשוט נעמד זקוף ובולט מהאלבום כולו. שיר שפשוט נכנס לתודעה ולא עוזב לרגע גם הרבה אחרי שהוא מסתיים.

3.

Sharon Van Etten

For You

 (taken from “Because I Was In Love” /// 2009)

מזל שיש חברים שיגלו לך דברים יפים כמו שרון וון איטן. אומנם לא מזמן היא הוציאה אי.פי מעולה בשם "Epic" אבל בהשוואה לאלבום הבכורה שלה שמתוכו לקוח השיר הזה, האי.פי פשוט מופק מידי ולא משאיר מקום לריגוש ראשוני ולהדהוד של אהבות מדהימות ואהבות נכזבות.

4.

Priscilla Ahn

One Day I Will Do

 (taken from "When You Grow Up" /// 2011)

מפחיד לחשוב כמה שירים מחכים לי על ההארד דיסק עד שאתרגש מהם, אם בכלל. התמזל מזלי שאופציית השאפל זרקה לעברי את השיר הזה ברגע הכי נכון ובזמן הכי מתאים. זמן שבו כל מה שחיפשתי זה קול שינחם ויזכיר לי ריחות מהעבר...

5.

Lucy Rose

Middle Of The Bed

 (2011)

בלונדון קורים דברים טובים. הנה שיר שגורם לי להתגעגע לשניות הראשונות של אהבה חדשה ולרצות להחזיר את הזמן ולהתקע באביב לנצח, כשלא קר מידי ולא מעיק מידי והכל פשוט מלא הבטחות באוויר.

6.

Mia Doi Todd

Gracias a la Vida

 (taken from "Cosmic Ocean Ship" /// 2011)

יש שירים שכל מטרתם זה לבוא, להתנגן, לשבור את הלב ולהשאיר אותך שוכב ומתייפח. את מיה אני מכיר מלפני שנים דרך אלבומה המדהים "The Golden State" מ2002. אבל מאז די איבדתי עניין בה עד האלבום החדש שלה שפשוט נתקע לי באוזניים ובגוף עם דגש על השיר הזה שבא וסחף אותי. משום מה ליבי לא נשבר אלא להפך, הרגשתי יותר שלם, יותר אוהב, יותר מאושר. אבל אולי אלו דרכם של שירים מהסוג הזה לתעתע בנו עד השברון לב.

7.

tUnE-yArDs

Wolly Wolly Gong

 (taken from "W H O K I L L" /// 2011)

אסור להאמין להייפ כי אז יש סיכוי להרחיק מאיתנו מוסיקה מדהימה. טיון יארדס (או בשמה המלא מריל גרבוס) היא אחת כזאת שלאחרונה מדברים עליה ללא סוף בצירוף השוואות מכל הסוגים והמינים. עכשיו תעזבו הייפ ופשוט תקשיבו לשיר הערש המדהים הזה שמסתתר לו באחד האלבומים הבאמת עוצרי נשימה של השנה האחרונה. אלבום שהוא כולו אקלקטיות ומיליון השפעות שבזכות קולה המיוחד של גרבוס פשוט הופך לייחודי והדבר הכי מקורי בסביבה.

8.

James Vincent McMorrow

If I Had a Boat

 (taken from "Early In The Morning" /// 2010)

כנראה שאחרי שנים אני מתחיל להתרגל לקולות גבריים. ביחוד קולות יפים כמו אלו. אין צורך להאריך במילים אלא פשוט להכניס את האלבום למערכת.

9.

PJ Harvey

Hanging In The Wire

 (taken from "Let England Shake" /// 2011)

כששמעתי לראשונה את הדיבורים סביב אלבומה הפוליטי ביותר עד כה של פי ג'יי הארווי הפחד אחז בי. פחדתי לקבל משהו יבש, דוקרני ולא מוסיקלי מספיק ופשוט פוליטי מידי. אבל להפתעתי הרבה קיבלתי את אחד האלבומים הכי יפים שלה. פוליטי או לא, האלבום כולו מנגינות יפות וקולה של פי ג'יי מעולם לא נשמע כל כך טוב. וכן, לרגעים יש דקירות ומשפטים חזקים אבל פי ג'יי לא טיפשה היא תהיה פוליטית בדרך הכי ציוריות ובריטית שיש.

10.

Laura Marling

A Creature I Don't Know

 (taken from "A Creature I Don't Know" /// 2011)

איזה כיף לגלות שאחת היוצרות שאני הכי אוהב מוציאה אלבום חדש בספטמבר, פחות משנה מאז אלבומה הקודם. נכון שמאלבום לאלבום היא נהיית יותר ויותר אפלה וכנראה שיש לה סיבות מוצדקות שקשורות לענייני הלב אבל היא עדיין עושה את זה כל כך יפה וכל כך מרגש ולא שוכחת שקולה הזקן שכלוא בגוף צעיר רק רוצה לצאת ולשיר והיא אכן שרה עד הסוף.

11.

Sarabeth Tucek

Good Night (The Beatles Cover)

 (taken from "Mojo Presents: The White Album Recovered, Pt. 2" /// 2008)

לפעמים פשוט צריך לדעת מתי להפרד. אולי לא לתמיד אלא רק ללילה אחד.

להורדת כל השירים