סה"כ צפיות בדף

‏הצגת רשומות עם תוויות Grimes. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Grimes. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 12 בדצמבר 2012

האלבומים של 2012 The ALBUMS of /// חלק 1


הנה הגיעו שוב הימים שבהם סופרים לאחור, עושים ספירת מלאי כדי להשאיר רק את הדברים הטובים מהשנה שחומקת לה לקראת השנה החדשה שמזדחלת פנימה.
אז הנה ספירת המלאי הפרטית והמוסיקלית שלי: 40 אלבומים שעשו לי את השנה. בלי דירוגים מיותרים אלא לפי סדר אלפביתי של האלבומים שניחמו אותי, ריגשו אותי, ליטפו אותי ואהבו אותי בלופים אינסופיים. עכשיו תורי להחזיר להם אהבה...

ALT-J
/ AN AWESOME WAVE /


לפעמים כשכולם מסביב אומרים על אלבום שהוא אחד הטובים ביותר שיצאו השנה אז יש סיכוי לא קטן שזה באמת אחד האלבומים הטובים, הרגישים והמיוחדים שיצאו השנה.


/ המומלצים /
Tessellate
Matilda
Bloodflood

ANGEL HAZE
/ RESERVATION / 


אם Azealia Banks הביאה איתה איזו רעננות לכל עולם ההיפ הופי והחזירה את הכבוד למוסיקת ההאוס השחורה של פעם אז Angel Haze החזירה את הכבוד לראפ הנשי מלא הנשמה והכאב. המיקסטייפ הזה מבחינתי הוא יצירת מופת שנשמעת יותר כמו אלבום שלם שלה מאשר מיקסטייפ. אסופת שירים מדויקת עד כאב ויותר עצובה ממה שאפשר היה לדמיין מאלבום היפ-הופ.


/ המומלצים /
This Is Me
Wicked Moon
Castle On A Cloud
Smile n Hearts

ASAF AVIDAN
/ DIFFERENT PULSES /


איזה תיקון מופלא. כל מה שלא התחברתי אליו בתקופת המוג'וז נעלם והוחלף בהפקה גאונית של תמיר מוסקט. אלבום שלם שכל שיר ושיר בו עומדים בפני עצמו בצורה מופלאה, אבל ברגע שהכול מתחבר יחד יש הרגשה של מסע מסביב לעולם ומסביב לרגש ב45 דקות.


/ המומלצים /
Different Pulses
Thumbtacks In My Marrow
Conspiratory Visions Of Gomorrah
The Disciple
Is This It?

BEACON
/ For Now /


זאת הייתה ללא ספק שנת ה-EP. לדעתי החזרה לפורמט הזה הגיעה בגלל חוסר הסבלנות להקשיב לאלבומים שלמים ותרבות השאפלים שמאמינה בשירים בודדים. ה-EP מספיק קצר כדי לצלוח במשימת ההאזנה ומצד שני זה לא אלבום רשמי מה שמאפשר התנסויות וחשיפת כיוונים חדשים. במקרה של הצמד הזה מברוקלין זה ללא ספק אחד מאי.פיז הכי טובים ששמעתי מזה זמן רב. 5 שירים שמזכירים שירים מהאייטיז ובו זמנית לא מזכירים כלום. באסים שמנים, קול שמיימי ושירים על אהבה. זה מחרמן בדיוק כמו שזה שובר את הלב.


/ המומלצים /
It Won't Be Long
Into The Night

BETH ORTON
/ SUGARING SEASON /


האלבום שהביא אותי עד ללונדון כדי להקשיב לבת' שרה אותו מתחילתו ועד סופו. כמה שהיה מפחיד להקשיב לאלבום חדש של אחת הזמרות האהובות עליך ככה זה גם היה מתגמל. יופי צרוף של שירים עם תמהיל מדויק של כינורות, גיטרות, תופים, מילים על אהבה אבודה והכול בניצוח קולה השברירי של בת'.


/ המומלצים /
Magpie
Dawn Chorus
Candles
Poison Tree

BOBBY WOMACK
/ THE BRAVEST MAN IN THE UNIVERSE /


כמו אלבום הקאמבק של Gill Scott Heron שהיה שירת הברבור של זמר מוערך אך כמעט נשכח כך מרגיש גם האלבום הזה של Bobby Womack שחזר אחרי שנים למרכז עולם המוסיקה בהפקה של דמיאן אלברן וריצ'רד ראסל ובליווי שיר מנצח עם לנה דל ריי. רק שהפעם יש הרגשה שהוא לא ילך לעולמו במהירות ויישאר איתנו לעוד כמה אלבומים מעולים כאלו של מוסיקאי שכבר יכול לשתף את כולם בחוכמה שלו ולעשות את זה בשפה מוסיקלית עדכנית.


/ המומלצים /
The Bravest Man In The Universe
Please Forgive My Heart
Dayglo Reflection
Nothin' Can Save Ya

CAT POWER
/ SUN /


השניות הראשונות של האלבום הזה מילאו אותי באכזבה. משהו לא הסתדר לי והרגיש לי כאילו האלבום הגיע אלי לא בשל ולא גמור. ואז שלפתי את האלבומים הראשונים שלה והבנתי שגברת Power בעצם עשתה סיבוב שלם וחזרה לעצמה אחרי האלבום הרשמי האחרון שלה שהרגיש כאילו היא מתחברת למיינסטרים יותר מידי. מאז התובנה הזאת האלבום הזה גדל עליי ואני לגמרי מוצא מחסה בתוכו.


/ המומלצים /
Cherokee
Always On My Own
Human Being

CHROMATICS
/ KILL FOR LOVE /


כבר בצלילים הראשונים של האלבום הזה ידעתי שהוא הולך להיות סוג של יצירת מופת. ההבדל בין אלבומם הקודם שהפך להיות מזוהה עם סצנת ה-Nudisco לאלבום הזה הוא עצום. השירים כאן קטנים, אישיים ולא מתמסרים להייפ כלשהו ומרגישים כמו סרט ארוך שצולם בשמש יוקדת ועם הרבה נרטיב.


/ המומלצים /
Into the Black
Lady
These Streets Will Never Look the Same
At Your Door
The River

DARK DARK DARK
/ WHO NEEDS WHO /


אלבום שהתגנב אלי לאט-לאט השנה והצליח לזכות במקום של כבוד בפלייליסט שלי. הרכב גדול שמובל על ידי הקול של הסולנית Nona Marie Invie עם שירים שוברי לב.


/ המומלצים /
Who Needs Who
Last Time I Saw Joe
How It Went Down

DOE PAORO
/ SLOW TO LOVE /


כבר מהצליל הראשון של "Born Whole" שיצא כסינגל ידעתי שיש למה לחכות. אלבום ברוח של Tune Yards ו- PLANNINGTOROCK. הקושי בלהגדיר את האלבום הזה ואת הקול של Doe Paoro הוא מה שהופך את האלבום הזה לאחת היציאות הכי טובות של השנה. דמיינו שוקו חם ומנחם שהוסיפו לו מלא ויסקי וכך אולי תבינו איך זה נשמע.


/ המומלצים /
Born Whole
I'll Go Blind
Slow to Love

EFRAT BEN ZUR
/ ROBIN - POEMS BY EMILY DICKINSON /


אפרת בן צור היא מאותם האמנים שמתפתחים ממש בשקט מתחת לאף של כולם ואז בפתאומיות מצליחים לתפוס אותך ולהשאיר אותך חסר נשימה מרוב התרגשות. אלבום משיריה של אמילי דיקינסון יכול היה להישמע כרעיון טוב רק על גבי נייר אילולא אפרת בן צור והרגישות שלה שהפכו רעיון טוב לביצוע נדיר ביופיו. מעניין מה אמילי בעצמה הייתה חושבת שבצד השני של האוקיינוס מישהי הצליחה להבין ולשיר את כל מה שהתכוונה אליו כשכתבה את השירים
האלו.


/ המומלצים /
Bee
One Fainting Robin

FIRST AID KIT
/ THE LION'S ROAR /


האחיות לבית Soderberg לא מחדשות וטוב שכך. הן רק גדלות יחד עם המוסיקה שלהן שכאילו נלקחה מתוך המערב הפרוע והגיעה לעולם המודרני. האלבום האחרון שלהן עשיר יותר ועוצמתי יותר ויש בו משהו על זמני כמעט.


/ המומלצים /
The Lion's Roar
New Year's Eve

FRANK OCEAN
/ CHANNEL ORANGE /


ללא ספק אחד מאלבומי האר'נ'בי וההיפ הופ הטובים של העשור האחרון. זה מסוג האלבומים שמחזירים לך אמון בז'אנר שאיבד כמעט את זהותו. מההתחלה ועד סופו פרנק מצליח להיות רלוונטי ועל זמני עם שירים עדינים ובלי להיטים שנכתבו רק במטרה להפוך ללהיטים אלא הפכו לכאלה כי הם מספיק טובים. זה אר'נ'בי עצוב, מהורהר ומאוהב ששואל את השאלות הנכונות ויושב לחכות לתשובות. שלמות.


/ המומלצים /
Thinkin Bout You
Bad Religion

GANG COLOURS
/ THE KEYCHAIN COLLECTION /


כמה טוב שיש את Will Ozanne שיעשה אלבום כמעט אינסטרומנטלי שמגדיר מוסיקלית את ההרגשה שמרגישים כשחולמים בהקיץ. פסנתרים מתערבבים בחיתוכי קולות מרוחקים ומתלחששים ומתחת לכל זה אפשר למצוא בטים אלקטרוניים עדינים.


/ המומלצים /
To Repel Ghosts
I Don't Want You Calling
Fancy Restaurant

GRIMES
/ VISIONS /


הבחורה הקנדית הצנומה הזאת הצליחה לסחוף גם אותי כבר מהאלבום הראשון שלה. השירים באלבום הזה מתאימים לרגעים מאוד מסוימים ולא ברורים בחיים אבל כשהרגעים האלו מגיעים אין פסקול טוב יותר מזה. תמהיל של אלקטרוניקה, קולות וצלילים יפניים. חפשו את אלבום הבונוס הבלעדי ש-Rough Trade צירפו לאלבום הזה לקראת הכריסמס.


/ המומלצים /
Genesis
Oblivion
Skin


יום רביעי, 25 בינואר 2012

27

עוד שנייה אתוודע ל-27 חורפים. כשהייתי ילד תמיד רציתי להיות גדול יותר בידיעה שזה יעשה אותי חכם יותר ואולי - רק אולי - פחות אבוד בעולם הזה. משום מה דבר מזה לא באמת קרה. אולי אני קצת חכם יותר ואולי העולם נהיה קטן יותר אבל גם בעולם הקטן ביותר אפשר ללכת לאיבוד.

אז אני מצייר מפות בראש העמוס שלי. דרכים מקבילות מול דרכים ללא מוצא וים טובעני משמאל. בניינים מהעבר שיכולתי לקרוא להם בתים של געגוע נעלמו באופק ובתים חדשים נבנים מימני, טומנים בתוכם הבטחה לעתיד טוב יותר. מתחתיי, מסילות רכבת חלודות שיקחו אותי למקומות שאני מרגיש שייך אליהם בלי הסבר ומעליי, קווי תעופה ומטוסים צבעוניים שכל צבע בתורו יביא אותי ליעד חדש. אין במפות שלי מדברים שתמיד הפחידו אותי בבדידותם או ערים גדולות מידי לרוחב ולאורך. גם לא בירות עולם גדושות במלחמות על דת, גזע ומין. במרכז המפה יש מקום לשניים, לך ולי ולכביסות שלנו. כי חיים שלמים אפשר למדוד בכמות הכביסות שצריך כדי להשאר טהורים. עוד מעט בטח נוסיף למפה מקום לעוד אחד או שניים כי מתישהו זה יהפוך למפה משפחתית.

עכשיו אני חוזר לעצמי ומניח את המפה בצד. זיקנה היא דבר טוב בסופו של דבר. ככל שהשאלות מתרבות כך גם התשובות ויש משהו יפה נורא בלמצוא קמטים שאימא תמיד אהבה להוקיר ולהכניס לביתה, כי הם אומרים עלינו הרבה יותר מכל דבר אחר. אז אני מתחיל לספור את הקמטים שלי ולהכין את הבית לאורחים החדשים שעוד יגיעו ויש בי צד שמאושר להיות אבוד בעולם. ריבוי האופציות בעולם שלא מודע לעצמו ולא מודה בגבולותיו הפיסיים גדולות יותר מעולם עם גבולות ידועים מראש.

אז עכשיו רק נשאר לי לאחל להתרגל לגבולות העולם החדש כדי שתחושת האבוד תקבל פרופורציות.

*הנה פוסט ראשון שכולו דברים חדשים טובים שיקרו או כבר קורים ב-2012. תכינו ממחטות ותתחילו לדמיין את רשימות סיכום השנה.


1.
Arrange
Streams / At Night
 (taken from “Five Years With the Sun EP" /// 2012)



Malcom Lacey הוא Arrange. בחור די צעיר מפלורידה שהוציא לפני שנה אלבום בכורה חלומי בשם "Plantation" וחוזר עם אי.פי חדש בפברואר. הפעם הוא שיכלל את הנוסחה מהאלבום הקודם לכדי יצירה שלמה שמשלבת בין אלקטרוניקה רכה לצלילים אורגניים בשילוב עם הקול שלו. תקראו לז'אנר הזה איך שבא לכם כי זה לא משנה כל עוד זה מרגש עד מוות.


2.
Enhues
Soft Glow
 (taken from “Snow EP” /// 2012)



Nick Hughes מופיע תחת שם הבמה Enhues כבר זמן מה. גם הוא, כמו Arrange, מתמחה בסגנון של אינדי חלומי עם דגש יותר על גיטרות. החודש הוא מוציא את האי.פי החדש שלו.


3.
Halls
I Am Not Who You Want
 (taken from “Fragile EP” /// 2012)



כנראה ש-2012 יוקדש כולו למוסיקה שמשלבת בין מה שרדיוהד ביססו באלבומים האלקטרוניים שלהם לבין מה שג'יימס בלייק עשה באלבום הבכורה שלו מ-2011. שילוב של אלקטרוניקה, דאב-סטפ, אמביינט, פופ חלומי והמון לבבות שבורים. וכל זה מבלי להתרחק מהמיטה ולהקליט הכל בבית ואז לשגר לבנדקמפ ורצוי בצורת אי.פי – הקונסטלציה הכי עדכנית. מוסיקה עתידנית שנשארת כאן ועכשיו ועדיין חולמת על חלליות וכוכבים חדשים עם צורות חיים חדשות שגם להם נשבר מתישהו הלב. זה בדיוק מה שקורה באי.פי החדש של הלונדוני Samuel Howard שיוצא החודש וזה סוג של סינגל מוביל מתוכו.


4.
The Dø
Dust It Off
 (taken from "Both Ways Open Jaws" /// 2011)



אי אפשר להכחיש את אהבתי לקולות נשיים וזה בדיוק מה שקיבלתי מההרכב הצרפתי/פיני הזה ובמנות גדושות ומרגשות. קשה לי להגדיר מה קורה באלבום השמיימי הזה כי הוא נע בין רוק לאלקטרוני עם קורטוב דרמטיות. זה בעיקר מרגש עד דמעות וקולה של הסולנית Olivia Merilahti פשוט שובר את הלב לרסיסים וגורם לי לרצות עוד ועוד. יש לי הרגשה שנשמע עליהם הרבה השנה.


5.
Lianne La Havas
Forget (TIP's New Jack Thing Rework)
(original version from "Forgot EP" /// 2011)



כשהבי.בי.סי בוחרים בך כאחת ההבטחות הגדולות של 2012 זה כנראה אומר הרבה עליך. הזמרת המהממת הזאת כולה בת 23 ועוד שנייה מוציאה אלבום בכורה מצופה בטירוף. עד עכשיו היא שיחררה שני אי.פיז כסנוניות שמבשרות על כל הטוב שהיא הולכת להביא והם היו כמעט מושלמים ונתנו לעשרות מוסיקאים הזדמנות פז למקסס אותה ולו כדי להניח את קולה על מצע אלקטרוני ראוי. מעניין יהיה לראות האם היא תמשיך בכיוון פולקי או שתיקח את הצלילים של המיקסים ותאמץ אותם לחיקה.


6.
Nicolas Jaar
And I Say ft. Scout Larue and Will Epstein
 (taken from “Don’t Break My Love EP" /// 2012)



אלבום הבכורה של Nicolas Jaar קיבל מקום של כבוד ברשימות האלבומים הטובים שלי  ושל רבים אחרים ל-2011. עכשיו הוא חוזר להוציא חומרים חדשים באי.פי חדש (כמובן). זה אווירתי וג'אזי עם נגיעות נכונות של אלקטרוני וזה כמובן יפה ומחכה להיות פסקול של סרט אמיתי או סתם סרט בראש שלי. ואומנם מידע צהצהב לא באמת רלוונטי עבור הבלוג הזה אבל עצם זה ש-Scout LaRue, הבת של ברוס ויליס ודמי מור, היא הקול המוביל של השיר הזה פשוט הימם אותי.  בניגוד לבת של סטינג שעושה מה שטוב לה ופחות לי לבחורה הזאת יש פשוט קול שמצליח לגעת בי ולגרום לי לחכות לעוד חומרים מכיוונה.


7.
Grimes
Skin
 (taken from "Visions" /// 2012)



על Claire Boucher שמופיעה תחת השם Grimes כבר כתבתי כאן לפני כמה חודשים כשיצא השיר המושלם שלה Vanessa שלא נכנס לאלבום החדש שלה שיוצא בסוף ינואר. אבל הנה האלבום כבר מונח לי במחשב ומתנגן ללא סוף. השילוב בין הקול המלאכי והמפתה שלה למנגינות שנעות בין דיסקו אפל לגותי עדכני (הטרנד החדש במוסיקה כנראה) פשוט יוצר אלבום יפייפה שבטח ישאר נחלתם של כמה מכורי בלוגים. למרות שאני מקווה שלא.


8.
SolarSolar
Walking Like Children
(taken from "Pilot" /// 2012)



כשלפני כשנה התוודעתי לצמד הזה ושמחתי לשמוע את מוטיב הטריפ-הופ שלא נזנח לחלוטין. היום אפשר גם לקרוא לזה דרים-פופ אבל אולי עדיף שלא. הקול המרחף של Angela Drysdale על פני משטחים של אלקטרוניקה עדינה הופכים את השירים החדשים מהאלבום שעומד לצאת אוטוטו לשירי חלומות שטופי שמש אבל בלי החום המיוזע.


9.
Top Girls
Set Fire
 (taken from "Top Girls: After Life" /// 2000)



יש מוסיקאים שנותנים למוסיקה שלהם לדבר במקומם. Evan Adams הוא אחד מהם וזה האי.פי החדש שלו שכולו לופים של קולות מלאכיים בתוך ים של ביטים וסינטי. לפעמים לא צריך יותר מזה כדי לרגש, אולי רק עטיפה מושלמת לאי.פי...


10.
GenderBombs
Danube (demo)
 (2012)



אני כבר לא זוכר איך נתקלתי בדמו הזה ששייך להרכב הגרמני והטרי-טרי הזה שמגיעים ממוניך. לצד הדמו הזה, שהוא הדבר היחידי שמופיעה בכל אמצעי התקשורת שלהם, רק רשום שזה דמו חדש לקראת חומרים חדשים ושהם נורא ישמחו אם כולם יפיצו את הבשורה. במקרה הזה הדמו כל כך ריגש אותי שלא הייתה לי ברירה אלא לשתף אתכם. מסתבר שהם קיימים החל מיולי 2011 והשמות שלהם זה Stella Lindner ו- René Arbeithuber.


11.
Oliver Tank
Up All Night
 (taken from "Dreams EP” /// 2011)



Oliver Tank הוא בחור אוסטרלי בן 21 מסינדי שהוציא בסוף שנה שעברה אי.פי מקסים. משווים את הסגנון שלו לבון איבר וג'יימס בלייק ואפשר להבין למה. אבל זה עדיין מרגש ויפייפה בטירוף. איך אפשר לצפות לפחות מבחור שטוען שהוא מושפע מ-Nosaj Thing ו-Boards of Canada.