האלבומים של 2012 The ALBUMS of /// חלק 2

HANNAH COHEN

/ CHILDBRIDE /

ללא ספק אחד מהאלבומים האהובים עלי השנה שהתנגנו ללא סוף. אלבום של זריחות באביב מלא בשירים קטנים ומנחמים של מי שהייתה דוגמנית והחליטה לחזור לאהבה הראשונה שלה – המוסיקה. ומזל שזה קרה.

/ המומלצים /

Don't Say

Shadows

Boy + Angel

The Crying Game

IAMAMIWHOAMI

/ KIN /

זה כבר האלבום השני של הפרוייקט הויראלי הזה משבדיה אבל זה גם אלבום הרבה יותר שלם כסיפור מוסיקלי וכסיפור ויזואלי שמצורף לו בקטעי וידיאו אסתטיים ועוצרי נשימה לכל שיר. ההרכב הקונספטואלי הזה הוא ההמשך המצופה לכל מי שקיבל השראה מ-The Knife שקצת נעלמו.

/ המומלצים /

Sever

Drops

Play

JBM

/ STRAY ASHES /

אלבום חורף שיצא בקיץ. מאותם האלבומים שעוטפים אותי בשלג על הרים מרוחקים. אלבום שהוא מפלט מהקור ומסערת הרגשות ולא שחסר בתוכו סערת רגשות או משהו. Jesse Marchant  הקנדי מצליח לעשות אלבום שכולו שלם מסך חלקיו וכולו נחמה אחת גדולה כשבחוץ קר אבל בפנים חם.

/ המומלצים /

Ferry

Winter Ghosts

Keeping Up

JESSIE WARE

/ DEVOTION /

מידי פעם מגיע אלבום שלא מצריך ממש כלום חוץ מאולי התרגשויות קטנות. אלבום הבכורה של Jessie Ware הוא בדיוק מהאלבומים האלו. הוא נשמע עדכני מידי בצליל הניינטיזי שלו, ההפקה של Kid Harpoon שעבד עם פלורנס אנד דה מאשין והפיק כאן כמה מהשירים המובילים נשמע מאוד מזוהה עם הצליל הגדול של פלורנס ובסך הכל נשמע נכון מידי ואופנתי מידי אבל מצד שני הוא פשוט מעולה ומצליח לגעת בכמה וכמה שירים וממש כמו אלבומים של Sade הוא מאוד איזי ליסינינג אבל אי אפשר להכחיש שהוא גם מצליח לרגש ולהתנגן בלופ.

/ המומלצים /

Wildest Moments

Night Light

Swan Song

Something Inside

JULIA HOLTER

/ EKSTASIS /

אם היה לנו שלג בארץ אז האלבום הזה היה עוד יותר מושלם. משטחים שלמים של קולות וצלילים קרים שמדמים הליכה על שלג יבש עד שמגיעים לרגע שבו השמש נחשפת וממיסה את השלג בעדינות.

/ המומלצים /

Marienbad

In the Same Room

JULIA STONE

/ BY THE HORNS /

יש משהו נעים בג'וליה סטון, לפעמים אפילו נעים מידי. מצד אחד יש מתיקות כמעט בלתי נסבלת בקול שלה אבל מצד שני היא מצליחה להיות מרירה ועצובה. בזמן שהקול שלה מלטף המילים שלה מכאיבות ורק אחרי כמה שמיעות כשהמילים חודרות פנימה אפשר להרגיש את הכאב הנעים הזה.

/ המומלצים /

Let's Forget All The Things That We Say

It's All Okay

The Line That Ties Me

LANA DEL RAY

/ BORN TO DIE [THE PARADISE EDITION] /

מה כבר אפשר לומר על לנה דל ריי שעוד לא נאמר. תוך שנה היא הפכה לסוג של כוכבת פופ מז'אנר ההיפסטרי והיללו אותה בדיוק כמו שחיסלו אותה. אני מודה שכבר מהצליל הראשון של "Video Games" אני לחלוטין שבוי בכישוף שלה. לא מעניין אותי כמה היא טובה בהופעות וגם לא מעניין אותי מי הגאון שהמציא את הדמות שלה אבל מבחינת שירים באלבום זה מושלם ויש הרגשה שזה הולך להיות אלבום חד פעמי למרות שאני מקווה שלא. הגירסה המיוחדת של האלבום שיצא לאחרונה כדי להכניס עוד כמה דולרים לקראת החגים עם תוספת של דיסקים עם שירים חדשים היא רכישה מספקת והזדמנות מעולה לקבל מנה הגונה ואיכותית ממנה.

/ המומלצים /

Video Games

Off To The Races

Dark Paradise

Million Dollar Man

Yayo

LIANNE LA HAVAS

/ IS YOUR LOVE BIG ENOUGH /

איכשהו הזמרת המדהימה הזאת עברה מתחת לרדאר של הרבה אנשים. אלבום הבכורה של Lianne הוא אחד מהאלבומים הכי טובים של השנה מבחינתי ולא רק כי הוא התנגן לי במערכת ובראש ללא הפסקה במשך חודשים. בבריטניה משתגעים ממנה ושילוב הז'אנרים שהיא עושה, סוג של אר'נ'בי פולקי גדוש בגיטרות אקוסטיות, מילים מדהימות, גרוב ג'אזי והקול המלטף והחצוף שלה מעל הכל.

/ המומלצים /

Lost & Found

No Room For Doubt

Forget

Gone

LOU DOILLON

/ PLACES /

"I C U", הסינגל הראשון מהאלבום הזה פשוט הימם אותי וגם אם הוא היה היחידי מסוגו באלבום הייתי עדיין בוחר באלבום הזה כאחד מאלבומי השנה שלי כי לפעמים כל מה שצריך זה שיר כזה. אבל למזלי הבת של ג'יין בירקין האחות למחצה של שרלוט גינזבורג הוכיחה שהיא לא סתם עוד דוגמנית או איט-גירל. היא ה-דבר האמיתי עם הצליל הישן-חדש שלה שמסתמך על הקול הטיפה מעושן שלה וההרכב שעובד איתה. זה מאותם האלבומים שיוכלו ללוות את מי התאהב בו שנים קדימה.

/ המומלצים /

ICU

Same Old Game

Places

Real Smart

MARISSA NADLER

/ THE SISTER /

רק אחרי 5 אלבומים מריסה הצליחה לתפוס אותי ולטלטל אותי באמת. קשה למצוא אלבומים מהסוג הזה שלא ממהרים לשום מקום. השירים נכנסים בפייד-אין לאוזניים וללב וכך הם גם יוצאים בפייד-אאוט חרישי מבלי לשכוח להשאיר אותך משותק ומאוהב.

/ המומלצים /

The Wrecking Ball Company

Love Again, There Is a Fire

Your Heart Is a Twisted Vine

MIREL WAGNER

/ MIREL WAGNER /

זה אלבום קטן, כולו גיטרה אקוסטית וקול שמצליח לשבור כל לב שיעמוד בדרכו. כמעט ולא עושים אלבומים כאלו שמרוב פשטות הם כל כך עשירים וסמיכים. כל שיר כאילו נחרט על אבן וכל מילה יכולה לשבור את האבן עצמה, זה תיאור קצת קשה אבל מי שיקשיב לאלבום כולו אולי יבין אותי...

/ המומלצים /

To The Bone

No Death

Red

PATRICK WATSON

/ ADVENTURES IN YOUR OWN BACKYARD /

הנה אלבום שהוא ההפך הגמור מהאלבום של Mirel Wagner. הוא עשיר בכלים ובהתפתחויות מוסיקליות, מה שמתחיל בפסנתר נגמר בסערה מוסיקלית. זה כל כך יפה שאפשר למות מרוב בכי אבל מזל שיש את הקול היפייפה של פטריק שינחם את כולנו.

/ המומלצים /

Lighthouse

Step Out for a While

Quiet Crowd

PERFUME GENIUS

/ PUT YOUR BACK N 2 IT /

זה אחד האלבומים הכי יפים, רגישים וקורעים ששמעתי לא רק השנה אלא אי פעם. Mike Hadreas הצליח לזקק את כל הרגשות שהוא שם על השולחן באלבומו הקודם לכדי אלבום שכמו שהוא עצוב להחריד הוא גם שמח להפליא. כמו נקודת אור בתוך אפילה מוחלטת.

/ המומלצים /

Awol Marine

Normal Song

Dark Parts

Hood

POLIÇA
/ GIVE YOU THE GHOST /

עד עכשיו קשה לי להגדיר את האלבום הזה עד הסוף אבל זה לא משנה אחרי שמקשיבים לו פשוט מתאהבים. יש משהו בקול של הסולנית Channy ובמוסיקה המיוחדת שהחברה האלו עושים - מעין מפגש בין רוק לאלקטרוני ו-R'n'B.

/ המומלצים /
I See My Mother
Lay Your Cards Out
Wandering Star

ROTEM OR

/ HARD MAGIC /

זה היה ללא ספק אחד האלבומים המצופים שלי השנה וכמה נעים היה לצפות בהתרגשות ולא להתאכזב אפילו טיפה. שלמות אחרי שלמות – שיר אחרי שיר. שלמות אלקטרונית שלא רואים הרבה במחוזותינו מתערבבת עם הקול המכשף של רותם אור והכול ביחד יוצר אלבום כמעט חד פעמי ועל זמני. האלבום הזה מוכיח את חוסר האיזון הגלגלצי במדינה שלנו: מצד אחד שירים שכאילו יצאו ברובם מאיזה מפעל לשירים מאוסים ומהצד השני השירים של רותם אור שכאילו יצאו ממפעל חדש וקסום שכולם צריכים להתדפק על דלתותיו. מזל שהאלבום הזה נולד וקיים.

/ המומלצים /

This Is What You All Came For

Dear Sir

Scholarships

והנה החלק הראשון של האלבומים של 2012.

אהבה ניידת

זה מתחיל במחשב נייד ונגמר בחיים ניידים ואהבה ניידת. געגוע אחד גדול לחיבוקים של אימא כשעוד היו להם משמעות ושום הרגשה של ניידות, נדידות או נוודות רק אהבה נייחת שלא הולכת לשום מקום עבור שום הון שבעולם.

ועכשיו יש לנו בית נייד ובתוכו מחשב נייד וכמה טלפונים ניידים ואפילו כלב נייד ולצד הבית חונה לו האוטו שכולו זועק "אני נייד!" ואנחנו עסוקים כל היום בלנדוד מנקודה כלשהי לנקודה כלשהי. נוודים חסרי מנוחה עם שכירות לשלם ובלי בית שאפשר באמת לקרוא לו הבית שלנו. ויש לנו מעט כסף נייד לבזבז על take away ולהמשיך הלאה והרחק מכאן.

אני חוזר לריחות החיבוק של אימא שהתפוצצו למיליוני מולקולות ריח שטיפסו דרך האף הישר ללב ובמקום חיבוקים אמיתיים אני מסתפק באבות ואמהות מחבקים בנות ובנים בטלוויזיה הגדולה מידי שאיכשהו הצליחה שנים על גבי שנים להחזיק בתואר המוערך מידי של נייח.

עכשיו מגיעה עייפות החומר ובידה תוצאות הבדיקה. זה החוסר שהשתלט על העושר, אני נייד משמע אני קיים אבל רק בין הנקודה הזאת לבין הנקודה שאחריה ולא חשוב בכלל המרחק.

1.

Boy Friend

Egyptian Wrinkle

 (taken from “Egyptian Wrinkle" /// 2012)

את ההרכב הזה גיליתי בטעות דרך קאבר מדהים שלהם ל-ABBA שכבר פירסמתי כאן בעבר באחד מהפוסטים המלאים בקאברים.

Christa Palazzolo ו-Sarah Brown שמחזיקות כבר 15 שנה בתואר "החברות הכי טובות" החליטו לפני שנתיים לשדרג את החברות שלהן, לצאת לדרך חדשה ולעשות מוסיקה מדהימה כצמד. המוסיקה שלהן נשמעת כמו חלום רחוק שלרגעים מתקרב אליך ולרגעים מתרחק אבל כך או כך זה מהחלומות שקל לזכור בבוקר שאחרי אבל מאוד קשה להסביר. האלבום המלא שלהן יצא בתחילת השנה ומלא במוסיקה אווירתית וקולות שנבלעים בתור קירות של סאונד חלומי, חמים ונעים.

2.

Fiordmoss

Paris versus Sarajevo

 (taken from “Ink Bitten” /// 2012)

ההרכב הזה שבראשו עומדת Petra Hermanova זה מסוג ההרכבים שאני רק יכול לקוות שיותר ויותר אנשים יגלו. הם מזכירים לי שילוב של ביורק עם Anja Garbarek ו-Oh Land בתחילת דרכה. מקצבי פוסט-דאב-סטפ בשילוב עם קלידים מהפנטים וקולה של פטרה מעל הכל. האי.פי החדש שלהם מורכב מ-5 שירים שמתחברים לאלבום קונספט שמוקדש לנשים מקועקעות מהמאה ה-19. כמה שזה נשמע מוזר, ככה זה יפה. השיר הזה שמספר על נערה בוסנית שבורחת לצרפת בעקבות המלחמה הוא אחד השירים השוברי לב באי.פי הבאמת מעולה הזה.

3.

Gang Colours

Fancy Restaurant

 (taken from “The Keychain Collection” /// 2012)

אחת ההגדרות הכי נכונות לגבי האלבום של Will Ozanne שהוא Gang Colours זה שירים שהם חלומות בהקיץ. בייחוד השיר הזה שממחיש כמה קסם יש באלבום הכמעט אינסטרומנטלי הזה וכמה כיסופים יש בין כל המנגינות, הצלילים והצעצועים שמנגנים.

4.

Hannah Cohen

The Crying Game

 (taken from "Child Bride" /// 2012)

ללא ספק אחת מהאהבות החדשות והגדולות שלי. חנה כהן הניו-יורקית החליטה לעבור מדוגמנות לשירה כמו רבות מהדוגמניות האחרות רק שאצלה מסתתר קול מדהים שיוצא מהפנים הכי יפות שראיתי זה זמן רב. שני שירים יצאו מהאלבום הזה שאני מצפה לו בקוצר רוח, שניהם שירים רדופי רוחות שנשענים על הקול החלומי של חנה ועל גיטרה ופסנתר. פשטות שרק מעשירה את התוצאה. ממש כמו הקליפים שיצאו לשני השירים האלו שצולמו על ידי צלם האופנה Matthu Placek ומתמקדים ב-One Shot רק על הפנים והקול שלה.

5.

Iamamiwhoami

Sever

(2012)

כבר כתבתי בעבר על הפרויקט השאפתני של Jonna Lee וחבריה. פרויקט שכולו שילוב של מולטימדיה ומוסיקה בחבילה אחת. פרויקט יומרני כזה יכול היה להיות משהו מעייף ומעיק אבל לא במקרה הזה. אחרי סדרת קליפים שמגדירים מחדש שלמות ואלבום לא רשמי שכלל כמה מהשירים היפים שיצאו ב-2011 החבורה הזאת חוזרת עם סנוניות ראשונות לקראת אלבום חדש שיצא ביוני בלייבל של רוייקסופ, רובין וכמובן פיבר ריי. והסנוניות האלו בצורת 4 קליפים בהמשכים ל-4 שירים מהאלבום פשוט מתעלים על הקליפים הקודמים שלהם ומגדירים מחדש את מושג הפופ החמקמק של ימינו. מתוך כל אלה בולט השיר הזה, בלדה חלומית ומושלמת שמנגנת על כל המיתרים שבלב שלי. שילוב של קול מדהים, עם לחן אלקטרוני שכולו מתח בין כאב לחלום וקליפ שפשוט השאיר אותי עם פה פעור ומלא חופן הדמעות.

6.

Julia Holter

Marienbad

 (taken from “Ekstasis" /// 2012)

תדמיינו את ג'ואנה ניוסום על טריפים. אולי הגזמתי קצת אבל ג'וליה הולטר האמריקאית נשמעת אולי כמו הרבה דברים מוכרים ומוזרים אבל היא גם נשמעת כל כך זרה וחדשה. מוסיקה שבהתחלה נשמעת פשוטה ואולי אפילו מתאימה למצעד כזה או אחר אבל תוך כמה שניות שוברת מוסכמויות ויוצאת למסע חדש בין הרים ויערות. מסע לא מעיק שכולו חלום מתוק.

7.

Memoryhouse

Walk With Me

 (taken from "The Slideshow Effect" /// 2012)

רבים יגידו שהם אוהבים בטירוף את Beach House וחלקם גם יעשו השוואה בינם לבין Memoryhouse. אבל מבחינתי ההשוואה היחידה היא שהשמות שלהם מאוד דומים, אולי אפילו דומים מידי. אבל אני מעדיף את Memoryhouse. אולי כי הם מתוקים יותר ופחות מסתתרים תחת מעטפת סאונדים וקלידים. ואולי כי איתם אני מרגיש מלא תקווה.

8.

Mirel Wagner

No Death

(taken from "Mirel Wagner" /// 2012)

9 שירים. קול של אישה זקנה וחכמה וגיטרה עם מקצבים כמעט רפטטיביים. זה אלבום הבכורה של Mirel Wagner שנולדה באתיופיה, גדלה בפינלנד ונמצאה על ידי עיתונאי אחד שנכח בהופעה שלה ומרוב התלהבות לא הפסיק לקדם אותה. אגב היא כולה בת 23 ולא זקנה בכלל ובביקורות המהללות מגדירים את האלבום כ"ריק" כי הוא נשען אך ורק על קול וגיטרה והרי לפעמים זה מספיק לחלוטין. משום מה השירים כאן מזכירים לי את טרייסי צ'אפמן והשירים החתרניים שלה אבל אין כאן פוליטיקה של מדינות או אמירה על השחורים בחברה אלא שירים על הפוליטיקה של האהבה, על הבינו לבינה ועל היום יום שלנו.

9.

Sinead O'Connor

Reason With Me

 (taken from "How about I Be Me (And You Be You)?" /// 2012)

מאז ומתמיד אהבתי את שינייד אוקנור אבל בשנים האחרונות די שכחתי ממנה ורק השירים הישנים שלה הידהדו בראשי. שזה סימן לימי תהילה שחלפו להם. בחודשים האחרונים קראתי עוד ועוד ידיעות על כל מיני דברים טיפשיים שהיא עשתה וכתבה ואני מודה שהתחלתי קצת לדאוג שמה גם היא תשתגע ותמות. זה הזכיר לי את כל הכוכבים הגדולים שנעלמו טרם זמנם ויותר מכל הזכיר לי כוכבת פופ אחרת, בריטני שמה, שכמעט ונפלה לתהום, יש לציין שזה מאוד הצחיק אותי שזאת ההשוואה שנוצרה לי במוח. ואז נתקלתי בידיעה על אלבום חדש של שינייד ומתוכו השיר הזה שפשוט סחף אותי, ממש כמו פעם. בשביל מישהי שכמעט ולא הוציאה חומר חדש בעשור האחרון קשה לומר שזה האלבום הכי טוב שלה בזמן האחרון אבל ללא ספק זה האלבום שמחבר בין הדברים המופלאים שהיא עשתה בניינטיז לבין החומרים החדשים באופן הכי טבעי. הקול שלה נשמע אותו הדבר אבל השירים כבר מדברים על זיקנה בצל הבדידות. על אהבות ועל שיגעונות של מי שהורגל להיות סלבריטי. זה אלבום יפה עד מוות שישאיר את הלב שלכם מדמם על הרצפה התל אביבית שלכם ויהפוך לקלאסיקה.

10.

Soap&Skin

Boat Turns Toward the Port

(taken from " Narrow" /// 2012)

Soap&Skin זה שם הבמה של Anja Plaschg האוסטרית. בזמן שלא הספקתי לשתף אתכם בשירים מאלבום הבכורה המעולה שלה הבחורה כבר הספיקה להוציא מיני אלבום חדש ומאוד נסיוני שמוקדש לאביה שנפטר. אין הרבה צורך להרחיב אלא רק לרוץ ולהקשיב לפלא עם דגש לקאבר המושלם שלה ללהיט הצרפתי "Voyage, Voyage" במקור של Desireless.

11.

Soko

First Love Never Die

 (taken from “I Thought I Was an Alien” /// 2012)

אחרי שנים בסביבה Stephanie Sokolinski הצפרתייה סוף סוף מוציאה אלבום מלא ורשמי שכולו שירים קטנים שהם פסקול לכל מי שמרגיש קצת מוזר או שונה, בדיוק כמוה. אין עיתוי יותר מדויק מהאביב כדי להוציא אלבום כזה שכולו שירים קצרים על אהבות מוזרות וחייזרים מאוהבים. האלבום המושלם להקשיב לו כשאור השמש הלא חמה מידי מכסה את רצפת הבית והאהבה מתחילה לדגדג בבטן ולנו רק נשאר לדמיין את סרט האינדי הראשון שישתמש בשירים מהאלבום הזה.

להורדת כל השירים