פסקולים

שמחת חיים נמדדת בדרך כלל על ידי מכלול הרגעים הטובים שעושים אותנו מאושרים פר דקה ביום ולפי הכמות הכוללת המצטברת בסופו של דבר. אני מודד את שמחת החיים שלי אך ורק לפי מוסיקה מלנכולית והכמות המצטברת שלה באוזניי. כמובן שלפעמים אני גם נותן לרגעים מאושרים להשתלט עליי אבל העיקר כאן זה הרי המוסיקה.

פעם היה לי חשוב לתת לכל רגע בחיי את הפסקול הפרטי שלו. שירים הסתדרו בראשי לפי קטגוריות של רגעי עצב ושמחה. האחד לפרידות כואבות והשני לשיחות קשות עם סוף אופטימי. היו גם שירים שהתאימו לשיחות האלו שלא נגמרות טוב. היו שירים להתאהבות, שירים לשיטוט ברחובות העיר, שירים לבדידות ושירים לשישי בבוקר באמצע האביב כשהכול כל כך מבטיח. מישהו פעם שאל אותי אם זה לא קשה לי הצורך האובססיבי הזה לתת לפסקול להגדיר את הרגע והאם זה לא קצת כמו לחיות בסרט או לפחות לרצות לחיות בסרט כזה? לא הייתה לי תשובה. הייתי עסוק בלהקשיב לשיר שהתנגן ברקע ונבחר בקפידה רגשית ורגשנית.

היום אני כבר לא בוחר פסקולים, הם בוחרים אותי. היופי שברגעים בהם שיר מסוים מחפש אותך בתוך קהל של אלפי אנשים ומוצא אותך רק כדי להיות שם לצידך ברגע מסוים. מעניין אם ההאנשה שאני עושה לשירים היא נסלחת על ידי רוב האנשים?

אז שמחת החיים שלי, עכשיו אני מבין ויודע, נמדדת לפי כמות השירים העצובים שעוטפים אותי. לא מזמן אפילו יצא ספר שמדבר רק על זה – אנציקלופדיה למוסיקה עצובה בשם "This Will End in Tears: The Miserabilist Guide to Music" שכתב אדם ברנט האוטלינג. לשאלה של אור זר אביב (שאחראי גם לבלוג הנהדר "אור בזויות") בראיון ל"הארץ" על כך שיש דעה שהאזנה למוסיקה עצובה גורמת לנו לשקוע עוד יותר עמוק בייאוש ובצער. אז מדוע אנחנו עושים לעצמנו את זה, כלומר מאזינים למוסיקה עצובה אדם ברנט האוטלינג ענה:

"יש מעט מאוד מחקר בנושא, אבל ידוע לנו היום שמוסיקה אמוציונלית יוצרת שינויים
בהפרשת הדופמין במוח, בדומה לשימוש בסמים מסוימים, לקיום יחסי מין, אכילת מתוקים
ועוד. דבר נוסף, וזה לא משהו שנבדק מדעית אלא פשוט הגיוני, הוא שלמוסיקה עצובה
אנו נוטים להאזין הרבה במצבים אינטימיים, כשאנחנו לבדנו. לכן נוצר קשר מיוחד
והדוק בין המאזין לשיר. כשאנחנו במצב של עצב, ייאוש או צער, ייצור מוגבר של
דופמין יכול לעזור לנו לצאת מזה, לרפא את עצמנו בעזרת שירים עצובים".

עכשיו הכול ברור לי. עכשיו אימא שלי תוכל להירגע סוף סוף מהבן המלנכולי שלה.

4 CRYING OUT LOUD 059 by David Pearl on Mixcloud

1. אני מת על הקול של שרה אסברינג שעומדת מאחורי "El Perro Del Mar". קול שמשלב בין שמחה ומלנכוליה באותה הברה. באלבום החדש שלה היא נגנסת לטרטוריות יותר אלקטרוניות וקצביות, עניין של זמן עד שימקססו לה כמה שירים מובילים באלבום וכולנו נוכל לרקוד לצליליהם. 2. גם לויקטוריה ברגסמן יש קול מדהים ומלאכי. לפני כמה שנים היא הוציאה אלבום קונספט שכולו הוקלט בפקיסטן בעזרת נגנים מקומיים ובהשראת כל מה שמסביב. לדעתי זה היה אלבום מוצלח יותר מהחדש שהקונספט שלו הוא הוואי, בעיקר כי אני לא מת על הצליל הטרופי הזה. אבל השיר הזה מתמצת את כל האלבום לשיר עילאי ויפייפה אחד. 3. כמעט ושכחתי את ההרכב המהמם הזה מסקרמנטו שהוציאו בשנה שעברה אלבום מופתי ויפיפה. כל מה שצריך זה רק לשקוע ולהקשיב. 4. את Laetitia Sadier אני אוהב עוד מתקופת סטריאו לאב ואלבום הבכורה שלה היה מדהים בעיניי ועכשיו יש כבר אלבום חדש, הרבה יותר בוגר ועגול בעיניי. מלא ברגעים יפים, כואבים ומלאי תקווה. 5. אלבום הבכורה של Bat for Lashes גרם לי להתאהב בה אבל האלבום השני שלה די הרחיק אותי עם הגותיות והרוחנית האפלולית שלו. אבל עכשיו כשהאלבום החדש שלה דלף אפשר להבין שגם היא הבינה את זה בעצמה. האלבום הרבה יותר מתחבר לראשון שלה והוא הרבה יותר אלקטרוני ומרווח ופשוט יפייפה. 6. כבר הרבה זמן שאני רוצה לשתף אתכם בשיר הזה של Frank Ocean מהאלבום הבכורה הרשמי שלו (לא כולל זה שיצא בשנה שעברה) והמושלם שלו. מושלם בלי הגזמה לחלוטין. השיר הספציפי הזה שמתחבר אולי בראשי לאהבה שלי בבית מדבר על מה קורה כשדת מסויימת לא מאפשרת לך להיות מי שאתה ומביאה אותך לרדת על ברכייך. יש משהו כל כך יפה בשיר הזה ובפרנק אושן שמצליח לכתוב שיר כל כך יפה על ההתמודדות והמלחמה הפנימית שלו עם אהבה ודת. 7. שיר קטן ויפה של בחור די חדש שמופיע תחת שם בלתי אפשרי לחיפוש. 8. האלבום המלא של Nicholas Principe שהוא Port St. Willow הוא מאותם אלבומים קטנים שחולפים מתחת לרדאר אבל מי שמצליח לתפוס אותם יודע שהאלבום ישאר איתו לנצח. 9. Sobrenadar היא בעצם פאולה גרסיה הארגנטינאית שיוצרת שירים שהם פסקולים לרגעים לא קיימים ומעליהם מרחפים הקולות שלה שעוברים אפקטים, משוכפלים וכמעט ומסתתרים תחת הצלילים השמימיים. 10. פעם הייתי חולה על Lali Puna אבל איכשהו עם השנים התקדמתי לדברים אחרים והם נשארו מאחור ברגע. עכשיו יוצא להם אי.פי חדש שהוא סנונית לאלבום חדש ויש מצב שאני מתאהב שוב...

להורדת כל השירים

COVER ME#3

בכל פעם שהחיידק של COVER ME נכנס לי לראש אני שוכח כמה קשה להרים ערב כזה ואז בשנייה שבה אני שומע את הצליל ראשון יוצא אל האוויר ומיד אחריו קול מצמרר אז פתאום אני שוכח מכל הקושי ונזכר כמה שזה יפה. כמה שזה מרגש. כמה שזה נחוץ. מוסיקאים מכל צבעי קשת האינדי נפגשים על במה אחת כדי לעשות אהבה מוסיקלית עם שירים שלהם ושל אחרים.

גם הפעם זה לא היה קל וגם הפעם הכל נשכח ברגע שקאמי מלץ עלתה ועד שהגעתי לרונית רולנד שסיימה את הקאבר מי השלישי, כבר הייתי בעולם אחר. עולם מוסיקלי ושלם. בדרך עלו אחת אחרי השני: פלורה, דניאלה ספקטור ובן ספקטור, צביקה פורס, סיון טלמור, אלון עדר, אביגייל רוז, עינב ג'קסון כהן, מיכל גבע וחמי בן דוד. כל אחד בתורו העמיד על הבמה עולם שלם ומרגש של מוסיקה שלא צריכה לטייל רחוק מידי בכדי להגיע ללב של כל אחד ואחת שנכחו בערב הזה.

אז עכשיו הגיע הזמן לחלוק עם כל אלה שהיו ואלה שלא את מה שנשמע בערב הזה וגם להגיד כמה תודות.
קודם כל תודה לכל המוסיקאים והמוסיקאיות שהפכו לישות אחת מרגשת בערב הזה.
תודה גם לכל המוסיקאים שבאו וניגנו ופיזרו קסם על כולם: עידית מינצר, מיכה הרשליקביץ, רן דרום, בן ספקטור, אלעד כהן בונן, אסף חכימי ומיכל רולנד.
תודה לתמיר על הסאונד.
תודה לתום זואילי על צילום הפוסטר וצילום הערב. תודה לבן ורונה-פולסקי על העיצוב המרגש.
ותודה לעינב ג'קסון כהן שתרמה את גופה הענוג למדע המוסיקלי...
וכמובן תודה לכל צוות ה"שפגאט" ובמיוחד ליעל גל המהממת.
וכמובן תודה לכל אחד ואחת מכם שבאתם, הקשבתם וחלקתם איתי אהבה עצומה למוסיקה!

עכשיו תקשיבו לכל השירים המקוריים והקאברים והכי חשוב - אם אהבתם אז רוצו לרכוש לכם את האלבומים השלמים של המוסיקאים כדי להמשיך לתמוך ולהתרגש.

צילום: תום זואילי / עיצוב: בן ורונה-פולסקי

כל התמונות צולמו על ידי תום זואילי

קאמי מלץ > soundcloud.com/kamimaltz

FLORA > florahappytoday.bandcamp.com

דניאלה ספקטור > danielaspector.bandcamp.com

צביקה פורס > tzvikaforce.bandcamp.com

סיון טלמור > sivantalmor.com

אלון עדר > aloneder.bandcamp.com

אביגייל רוז > www.facebook.com/avigailroz

עינב ג'קסון כהן > www.einavjackson.com

מיכל גבע > www.facebook.com/michal.geva

חמי בן דוד > http://www.facebook.com/Chemi-Ben-David

רונית רולנד > http://www.facebook.com/rollandronit

עצב שמח

בגשם הראשון אני מבין כמה התרחקתי מהעצב המוסיקלי שלי. קשה להיות חשוף ועצוב כשהשמש שורפת שדות של מלנכוליה ואף אחד לא מדבר על זה בחדשות. אז לקחתי קצת זמן של חופש ממוזג ודווקא לא התלוננתי על השמחה הטבעית שמגיעה עם הויטמין די. גם שמחה כמו עצב כבר מזמן הפכו למצרך נדיר שנסחר בשוק האפרפר.

עכשיו יש גשם ראשון והוא לא אירופאי אבל לפחות זה משהו. יש הרגשה של מתח באוויר שאפשר לחתוך עם מטרייה סגורה. זה מהימים האלו שיש מעלינו מלחמת איתנים בין הקיץ לחורף אז הנשימה עדיין כבדה והאוויר הקר עוד לא תוקף את הריאות ומנקה אותן מהבל הפה החם של הקיץ. וכולנו מחכים לשוויץ של העונות, הידוע בשמו הסתיו, שיבוא כבר להשקיט את כל המתח שבאוויר.

אפילו בקיץ המהביל ששרר כאן עדיין הצלחתי לדוג את כל העצב המוסיקלי האפשרי ואגרתי לימים השקטים. ימים שבהם השיטוט במחוזות עצובים נהיה נוח יותר. זו לא רומנטיקניזציה אלא עובדה קיימת. קל יותר לחיות בעצבות פילם נוארית בלי זיעה ניגרת במורד הגב. הכול נהיה בשחור לבן וכל הבוהק הקיצי נעלם ויש פתאום צורך קיומי פשוט לבכות ולהרטיב טוב-טוב מדרכות וכבישים משומנים ולהוריד את המים בשירותים המטאפוריים של היום-יום. ואני נשבע שזה עצב שמח וזה יקר מידי מכדי שנוותר עליו.

4 CRYING OUT LOUD 058 by David Pearl on Mixcloud

1. "Folo" הם הרכב ישראלי שהתגנב לי לאוזן והזכיר לי את ימי ה"MOGWAI" שלי. ימים פוסט-רוקיים ופולקיים שבבילד אפ גאוני גרמו ללב להתפוצץ, זה בדיוק מה שהחברה האלו עשו לי ואל תתנו להם לעבור לכם מתחת לאף בלי לשים לב. 2. Beth Orton אחראית לכמה מהרגעים המוסיקליים הכי מרגשים שהיו לי בחיים. היא התחילה מפולק-טרוניקה והגיעה לפני שש שנים לשלב שבו המוסיקה שלה כבר לא מסתמכת על ביטים אלקטרוניים אלא על כלים אורגניים והרכב חי. זה לא היה אלבום מדהים אבל היה קל לאהוב אותו. עכשיו יוצא אלבום חדש אחרי שש שנות המתנה, בעיקר שלי, ועכשיו קל להתאהב ולומר שזה אחד האלבומים היפים שיצאו לה. אלבום עשיר ורגיש ומעליו מרחף הקול האלוהי שלה. אז קניתי כרטיס טיסה לראות אותה שרה לי בלונדון... 3. זה כבר האלבום השני של Anna השוודית וזה אלבום דרמטי וכמעט כנסייתי וכיאה לשמו "Ceremony" הוא מלא בשירים שהם טקסים. 4. כבר דיברתי כאן על אחותה למחצה של שרלוט גינזבורג. עכשיו כשאלבום הבכורה שלה יצא אז אני יכול להודיע רשמית שאני מאוהב ואתם יכולים להבין איזו אחות אני מעדיף (ביחוד אחרי שהייתי נוכח בהופעה פושרת של שרלוט בלונדון). אלבום אישי ומכאיב שעוטף ומחמם כל נים ונים בגוף. 5. הנה שיר שנדבק אלי כבר זמן מה. שיר שכולו עצב וחורף ובעיקר שיר שישאר איתי עוד הרבה זמן כחלק מהפנתיאון החורפי הפרטי. 6. מודה שכשהסינגל הראשון מהאלבום החדש של Cat יצא אז לא נפלתי אבל היום, אחרי שכל האלבום והתוספות במהדורה המיוחדת התנגנו עשרות פעמים, אני יכול לומר ששוב היא הצליחה לרסק אותי. ממש כמו באלבומים הראשונים והמיוחדים שלה שהיה בהם משהו קר ויבש ומצד שני רגיש ומאפשר התאהבות. 7. היה לי קראש לא הגיוני על אלבומם השני של Dark Dark Dark. עכשיו זה ממשיך עם האלבום החדש והיפייפה שלהם. 8. גילוי פתאומי שמוביל לשמיעה רפפטיבית של האלבום החדש של Jonas Bonnetta הקנדי שהוא בעצם Evening Hymns. רק כשהגעתי למילים של השיר הזה הבנתי כמה דרמה מסתתרת מאחורי השקט הזה 9. בתור מישהו שמתגעגע לשירים הרומנטיים והלכאורה פשוטים של בל אנד סבסטיאן לא יכולתי להיות אדיש כששמעתי את האלבום החדש של Lavender Diamond האמריקאיים. אלבום שכולו שיר אהבה כמו פעם אבל לא באמת והכל מושר בקולה המדהים של Becky Stark. 10. דברים טובים קורים בקנדה. האלבום החדש של The Luyas הוא אוסף של שירים אישיים עם נגיעות אלקטרוניות וזה יפה עד מוות. 11. אז אחרי ש-Lucy Rose שבתה את ליבי עם השיר "Middle of the bed" אז לא היה לי ספק שאוהב אותה גם באלבום המלא שהתעכב כל הזמן. אז נכון שזה קצת מתקתק מידי ונכון שיש איכויות של לורה מרלינג אבל זה עדיין כנה, מרגש ושובר לב. 12. כמה יופי יכול להיות בשיר אחד? זה מתחיל בפסנתר הקלאסי בהתחלה ועובר ליופי הצרוף שבקולו של פטריק ומגיע לזיקוקים מוסיקליים מדהימים. עכשיו אפשר להתחיל את החורף...

להורדת כל השירים.

כסה אותי7

הקושי בלהישבר כשהכול רגוע וטוב. פתאום גם השיר הכי טוב בעולם לא משפיע יותר, דאגות חולפות ואיתן גם השירים. אני מנסה להיאחז בכמה שירים ומתעלם כמו גיבור מאמונות תפלות. עין רעה ופתיחת פה לשטן שקשוב כל כך. אולי מחר הכול יתמוטט ואוכל לבכות קצת והמוסיקה תחזור לשלוט בחיי. עד אז אתה תכסה אותי.

צילום: תום זואילי / עיצוב: בן ורונה-פולסקי

COVER ME. #3

11 מוסיקאים. 11 קאברים

יום שלישי / 11.09.12 / 20:00

שפגאט / נחלת בנימין 43

כניסה חופשית

אביגייל רוז / אלון עדר / דניאלה ספקטור / חמי בן דוד

מיכל גבע / סיון טלמור / עינב ג'קסון כהן / פלורה

צביקה פורס / קאמי מלץ / רונית רולנד

 אחרי שני ערבי "קאבר מי" מגיע הערב השלישי והמרגש שכולו תרבות ומוסיקה בחינם. ערב שבו אפשר להתרגש תוך כדי חיפוש אישי אחר מוסיקה חדשה וותיקה שתהפוך לאהבה החדשה של כולנו. ערב שהוא כמו חלום מתגשם שמשלב מוסיקה ורגש עם ליין אפ מדהים של מוסיקאים רגישים והכול תחת קורת הגג של ה"שפגאט" שהפך להיות סוג של מיני-אמפי של האינדי המקומי.

על במה אחת יפגשו מוסיקאים ותיקים לצד חדשים ויבצעו כל אחד ואחת בתורם שיר מקורי בגירסה אקוסטית ועירומה ואז גירסת כיסוי לשיר שמייצג את הפסקול המוסיקלי האישי שלהם מהעבר המוסיקלי הרחוק או הקרוב. שיר שהשפיע עליהם, ששינה את חייהם, ששבר את ליבם או היה כרקע לאהבה גדולה.

הערב כולו, כמו קודמיו, יוקלט ויעלה לעמוד הבנדקמפ החינמי של הפרויקט ולבלוג ויהווה תיעוד לערב מרגש שכולו מוסיקה.

עוד פרטים כאן

והנה כמה קאברים שיכינו אתכם נפשית להתרגשות...

כסה אותי7 by David Pearl on Mixcloud

להורדת כל השירים

פוסט אורח : נעם רותם

צילום: דויד פרל

חבר שלי,  עופר שמש, קיבל תפקיד בצריפין, והתחיל להשכיר חדר אצל משפחה בראשון לציון.

פעם בכמה שבועות הייתי נוסע אליו מהצפון, והיינו עושים "יציאה גדולה" לתל אביב. 

אוכלים בסניף היחיד שהיה לדומינוס - פיצה עם פלפל חריף, ואז מחפשים מקום מגניב לשתות.

נכנסנו בטעות לאיזה מקום די שומם, אבל המבט העצוב של הברמן השאיר אותנו שם, אז התיישבנו.

בפינה עמדה במה קטנה, ואני זוכר שחשבתי לעצמי, זה מה שאני רוצה לעשות !

לעמוד עם גיטרה במקום כזה בדיוק, ולנגן לכמה אנשים, בדיוק כמו בשיר הזה שאז היה להיט גדול של שלמה ארצי

על הירח והבאר הקודר ברחוב המסגר.

באנגלית אומרים ....be careful with what you wish for

מאז ניגנתי מאות הופעות בהמון בארים, לפעמים היה מלא, ולפעמים היינו רק אני והמלצרית,

היו כאלה ששתו כל מילה וצליל שהוצאתי, וכאלה שרק חיכו שאני אפסיק להפריע...

ובכל זאת אני לא יכול להפסיק להיות מכור לבמה הקטנה הזאת שם בפינה, לעמוד לבד עם הגיטרה ולנגן לכמה אנשים.....

נעם רותם – שנים חסומות (מוניקה סקס)

(מילים: יהלי סובול / לחן: מוניקה סקס)

עם השיר היפה הזה של מוניקה סקס אהבתי לפתוח פעם את ההופעות.

והנה עוד כמה שעושים את זה לבד...

1.

John Cale

Dying on the Vine

 (taken from “Artificial Intelligence" /// 1985)

2.

Billy Bragg

A New England

 (taken from “Life’s a Riot with Spy Vs Spy” /// 1983)

3.

Johnny Thunders

You Can’t Put Your Arms around a Memory

 (taken from “So Alone” /// 1978)

4.

Neil Young

Hitchhiker

 (taken from “Le Noise” /// 2010)

5.

Bruce Springsteen

Thunder Road

 (taken from “Born To Run” /// 1975)

עיצוב: אימרי קלמן

נעם רותם

במופע סולו אינטימי

ב"שפגאט לייב"

28.08.12

יום שלישי

פתיחת דלתות: 20:00

שפגאט / נחלת בנימין 43 / תל אביב

מחיר: 40 ₪ במכירה מוקדמת. 50 ₪ מחיר רגיל.
לרכישה ישירות מ"שפגאט" / 052-7707766

לרכישה דרך"מיסטר טיקט"

בחסות בירה הייניקן

כנסו לאירוע בפייסבוק

http://www.noamrotem.co.il/

http://www.facebook.com/noamrotempage

http://noam-rotem.bandcamp.com/

פוסט אורח : רועי דהן

צילום: דויד פרל

Would you be kind enough to let go of me this time and will I be ashamed to laugh Will you be all I have somewhere behind you I can see the shadow that keeps me away from you care for me like you said treat me the way you should regarding this emptiness I don't believe it's true I'm seeking my love now but I see there is no one approaching ahead of me

Please, don't forget to keep me.

ROY DAHAN – LET YOU KNOW

(מילים ולחן: רועי דהן)

1.

Nick Drake

Time Has Told Me

 (taken from “Five Leaves Left" /// 1969)

איך שהוא המשפט מתוך השיר “Someday our ocean will find it's shore” תמיד מצליח לנחם אותי כל פעם מחדש. אבל כל פעם.

2.

Leonard Cohen

If It Be Your Will

 (taken from “Various Positions” /// 1984)

מהתקליטייה של אבא בילדותי, אהבתי הרבה לשמוע את האלבום הזה, נראה לי שגיליתי את העצב במוזיקה דרך השיר הזה.

3.

אביתר בנאי

אבות ובנים

(לקוח מ"אביתר בנאי" /// 1997)

אין צורך להוסיף במילים..

4.

שלמה גרוניך

הזמן עובר

(לקוח מ"נדודי שינה" /// 1988)

הטקסט נוגע בי עמוק בלב.

הזמן עובר ואני מנגן בפסנתר.

עיצוב: אימרי קלמן

רועי דהן

במופע אינטימי

ב"שפגאט לייב"

31.07.12

יום שלישי

פתיחת דלתות: 20:00

שפגאט / נחלת בנימין 43 / תל אביב

מחיר: 40 ש"ח במכירה מוקדמת. 50 מחיר רגיל.

לרכישה ישירות מ"שפגאט" / 052-7707766

לרכישה דרך "מיסטר טיקט"

בחסות בירה הייניקן

כנסו לאירוע בפייסבוק

http://www.facebook.com/Roydahan.official

http://roydahan.bandcamp.com/

http://www.roydahan.com/

רומנטיקניזציה

שנייה לפני שאני עולה על מטוס אני מרגיש צורך להיפרד מהשנה הזאת. אצלי השנה נמדדת מחופשה אחת בשנה לחופשה אחרת בשנה שאחרי ולא לפי ראשי שנה שבאו בעסקת חבילה בחתונה המעורבת של הוריי.

בא לי להיפרד מהאהבה הזאת שהתבגרה השנה ולמדה לריב רק על מה שלא חשוב ומה שחשוב אפשר להרגיע באהבה. להיפרד מהמאפרה הסדוקה ואור השמש הנצחי שבקרירות הבית רק מלטפת ולא נושכת. להיפרד מהמוסיקה הזאת שכאילו נכתבת רק כדי לרגש אותי.

בא לי להיפרד מהכלב הזה שהביא לי עוד אהבה לחיים ועוד חרדות מנטישה. מהחברים שבאו והלכו ואיכשהו הצליחו גם להישאר, מספיק כדי שאלמד. מהמשפחה שלמדתי לאהוב אבל אני לא לוקח חלק פעיל בה. מהרכות שצמחה בתוכי בגלל האהבה הנוקשה.

בא לי להיפרד מהרגעים על גבי רגעים שכמו שמיכת טלאים מחממות אותי ברגעים שלפני שאני נשבר.מהדרמות הקטנות בחיים שמולידות טרגדיות גדולות ולהפך. מהרוגע שמגיע אחריהן.

אני רוצה להיפרד מהמילים האלו שברגשנות יתר כותבות את הבלוגים האלו. אבל זאת פרידה מלאת רומנטיקניזציה. פרידה רק בשביל לחזור שוב, קצת חדש יותר וקצת מתרגש יותר. לשטוף את האפור התל אביבי מעליי ולפנות מקום לתל אביב חדשה.

4 CRYING OUT LOUD 056 by David Pearl on Mixcloud

להורדת כל השירים