סה"כ צפיות בדף

יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

על ההא ועל הדא

יש בי צורך לקפוץ כמה שנים קדימה ולראות מה עלה בגורלי. לא מכונת זמן ולא טקטיקת בריחה אלא גירוד שכזה ביד ימין. צורך בלתי נשלט להרגיש אושר או אכזבה ואז לחזור חזרה ולא לשנות דבר. לטוב ולרע. כי כל הזכויות לשינויים דרמטיים ותובנות מסעירות שמורות לאמריקאיים.

האם נזכרתי בחלומות שהיו לי והגשמתי אותם?
האם החברים שקשרתי לבוידעם הלב שלי עדיין שם?
האם ניצחתי איזו מחלה סופנית או שהיא ניצחה אותי בקלות ממזרית?
האם גרתי, ולו לרגע קטן, בדירת חדר בצורת ספסל ברוטשילד בחופש מוחלט?
האם הייתי חופשי באופן מוחלט?
האם נפרדתי בדרמטיות מחיי הלילה וכולם התגעגעו אלי?
האם כתבתי את ספר השנה, או אלבום השנה או משהו שבמשך שנה דיברו עליו?
האם החזקתי בידיי את הסרט שתמיד חלמתי לעשות ובהכרזות על המועמדים הזרים לאוסקר לא הכלילו אותי ואני יצאתי מגדרי וסוף סוף הבנתי אנטישמיות מהי?
האם ביקרתי איפה שנולדתי ומאז ניסיתי לזכור את השיכחון?
האם למדתי שאני לא יכול לבחור את הדרכים שמובילות אותי הביתה?
האם סלחתי לאימא ואבא על ההא ועל הדא?
האם החזקתי את התינוק שלי בידיים? האם החזקנו את התינוקת שלנו בידיים?
האם מתתי מפגיעת מכונית שמיהרה להחזיק את התינוקות שלה והאם הפגיעה הייתה אסתטית ובלי דם מיותר ובנאלי שנמתח מהראש לניקוז שלצד הכביש כחוט זיכרון אחרון?
האם התחלתי לראות את חיי רצים מולי ובאמצע הבנתי כמה שהזיכרונות כמו החיים הם סלקטיביים?
האם נקברתי לצד כל השירים הבודדים שלי שהיו למשככי הכאבים שלי ולחבריי היחידים?
האם המשכנו לאהוב אחד את השני כמו בסרטים האמריקאיים?

אני מומחה בלרצות דברים שלא יקרה איתם שום דבר.


1.
Kendal Johansson
Blue Moon
 (taken from "close your eyes and don't ask why.." 7"Single /// 2010)



אין דבר יותר מציק מלקבל טעימה מזמרת ולא את המנה עצמה... הסינגל הזה, שהוא בעצם קאבר ללהקת BIG STAR משנות ה-70, הוא אותה טעימה שגורמת לי להאמין שב2011 אני אקרוס תחת פסטיבל אוכל מוסיקלי עצום ואשמין בנחת.
משהו בשיר הזה ובקול של קנדל ג'והנסון הזאת פשוט הזרים לי רוח קרירה לתוך הגוף והשאיר אותי המום. זה נשמע כמו המון דברים ובו זמנית כמו משהו שלא שמעתי מאז הילדות. השיר הזה מבטל את החורף בצורתו הקיימת כי כל עוד הוא מתנגן אז בחוץ יש חורף נוראי ופה בפנים חם ונעים, ממש כמו פעם.


2.
Amy Seeley
Mile Marker
(taken from "Plum Coulee" /// 2010)



שיטוטים בשעות לילה מאוחרות הם דרך טובה לגלות מוסיקה חדשה. המחיר הוא מריבות משפחתיות ובן זוג שמאשים אותי בבגידה בו עם זמרות פסטורליות. הטענה שלי שהמוסיקה ואותן זמרות פסטורליות הן מבחינתי הפסקול לאהבה שלנו לא מספקת אותו.
אז איימי היא רומן מאוד חדש שלי שהרגע הוציאה אלבום ובטח תוך כמה חודשים תהפוך לפסקול של סדרות אמריקאיות וסרטי נעורים. עד אז אני מתנחם בשיר הזה ובעובדה שאני יכול לדמיין סצנה שתתאים לו לפני שמישהו מעבר ליבשת באמת יביים אחת כזאת.


3.
Agnes Obel
Riverside
(taken from "Philharmonics" /// 2010)



עוד מאהבת שלי ברומן שסיכויו להיגמר בשבר לב והמון בכי. אלבום הבכורה של אגנס צף לו לרמקולים שלי כמעט בטעות. שנייה לפני שהפניתי גב לעטיפתו היפיפייה מתוך ניסיון לשבור את הנטייה שלי לרכוש אלבומים חדשים על סמך עטיפתם ולעיתים להיתקע עם אלבום גרוע ומוסיקה משעממת, החלטתי לתת לה הזדמנות ולהתחיל את דיאטת העטיפות שלי ביום אחר. כשמו הוא  Philharmonicsאלבום פילהרמוני שכולו נשען על פסנתר, הרמוניות וקולה המדהים של אגנס. פשוט להתאהב ולהיסחף.


4.
Lykke Li
Tonight
(taken from "Little Bit EP" /// 2007)



לפני קצת יותר משנתיים הכרתי בחור בשם רובן או בשמו הידוע אצלי רובן השבדי. רובן במקרה היה גם שותף לדירה של זמרת בשם ליקה לי. ההתלהבות שלי הייתה גדולה כי בדיוק שמתי את ידיי על אלבום הבכורה של השבדית המדהימה שריגשה אותי בלופ שלא נגמר. מאז אני ורובן הפכנו לחברים טובים גם בזמנים שהוא בחו"ל ומתקלט לצד הגדולים ביותר וליקה לי הפכה לשם דבר בעולם האינדי-אלקטרוני עם שיתופי פעולה עם רויקסופ, דרייק, קינגס אוף ליאון, קליראפ, נ.א.ס.א, אמנדה בלייק והרשימה עוד ארוכה. כנראה שלהיות שבדי זה דבר ממש טוב בימינו.
גם אם ליקה לי תהיה סופרסטאר עצום דווקא השיר הזה יזכיר לי איך התרגשתי ממנה ברגעים שהיא הייתה רק שלי כשאני על המרפסת שותה קפה בבוקר ומתגעגע לדברים שהיו ולא היו.
החדשות הטובות הן שבתחילת 2011 נקבל אלבום חדש ממנה.


5.
Isobel Campbell & Mark Lanegan
We Die And See Beauty Reign
(taken from "Hawk" /// 2010)



באיזובל קמפל התאהבתי דווקא בתקופת הסולו שלה תחת השם The Gentle Waves שהגיעה קצת אחרי תקופת הבל אנד סבסטיאן שלה. ההתאהבות הייתה מיידית. היכולת שלה ללטף אותך מבפנים ומבחוץ היא יקרת ערך. דווקא את התקופה החדשה יחסית שלה עם מארק לאנגן אני לא הכי מחבב, אולי מתוך הרצון שלי בבלעדיות על קולה. אבל השיר זה מרגש אותי למרות ובגלל קולו של מארק. מזכיר לי שיר ערש ישן שאני לא מצליח להיזכר בו ולא בטוח שהוא אי פעם היה קיים.


6.
Lissie
Everywhere I Go
(taken from "Catching a Tiger" /// 2010)



כנראה שהפרידה המתקרבת מ2010 השפיעה על הפוסט הזה כי רובו מורכב משירים שיצאו השנה.
גם ליסי הוציאה השנה את אלבום הבכורה שלה אחרי אי.פי מוצלח משנה שעברה. אותו אי.פי שגרם לי להתאהב בה ולרוץ לקנות את האלבום המלא. מה שהתברר מאוחר יותר כטעות מרה מאחר שהאלבום כולו הוא מעין שילוב בין רוק, קאנטרי ואמריקנה אבל מהסוג הממוסחר והמעובד עם עטיפה יפה שצולמה באיזה מדבר סטייל סרטי המערב הפרוע, כדי להמחיש את מה שיקרה אם תרכשו אותו. השיר הזה שכולו כאב הוא השריד היחיד מהאי.פי שצלח את דרכו לאלבום וטוב שכך. עכשיו האמריקאים ידעו מה הם הפסידו.
ועכשיו אסגור מעגל עם הפוסט הזה בציטוט מהשיר:

"Well this tired mind
Just wants to be lead home"



אין תגובות:

פרסום תגובה