לב העיר

העיר הזאת מפוררת אותי. את הפירורים שנשארו היא מפזרת בעורק הראשי של הכביש שמוביל אלי. אני הפיתיון ואני לא מבין של מי.

שנים בעיר הגדולה שמיום ליום קטנה וסוגרת עליי. מעולם לא חשבתי שאני קלאוסטרופובי אבל פתאום אני מבין את אלו שנלחצים מחללים שקטנים עליהם. שנים שבהן לאט - לאט ויתרתי על חלומותיי הקטנים והגדולים כאחד ולו בשביל עוד חודש בלב העיר שמבטיחה הכול ומקיימת כלום.

כמו רוח רפאים אני מהלך בעיר שהייתי גאה לומר שהיא שלי, אבל לאחרונה היא הגישה בקשה לגט עם צו הרחקה ואני לא כועס, רק מסכים בשתיקה. חותם בהססנות אבל בלי מריבות וטונים צורמים. חברי הטובים ביותר קוראים לי כפוי טובה, איך אני מפנה את גבי לעיר ההזדמנויות הגדולות והשוות? איך אחרי כל השנים האלו אני מוכן להרים ידיים ולחתום בלי להסס? עמוק בפנים הם מבינים לליבי ומסכימים איתי שהמחיר גבוה מידי והתגמול פחות ממינימאלי וזה קשה להתהלך כרוח רפאים רדופת רוחות ברחובות אפלים שבשמם לעולם לא תתנוסס התקווה. אבל ההסכמה שלהם שקטה והססנית. גם תורם יגיע.

מודה שעייפתי מלהיות רק עור ועצמות תלויות על גוף שהוא קולב בלי חיים ובלי שמחה שאיפשהו בדרך איבד את חלומותיו והפסיק להתרגש מסמליות. נשארו לי רק השירים וכמה אהבות. אולי אני סתם מאשים את העיר. אולי ליבה של העיר זה בעצם הלב שלי, ואני כפוי תודה על הרגעים השמחים שהיו באמתחתה. אולי אני עדיין גאה לומר שהעיר הזאת היא שלי.

רגע לפני שאני חותם. שנייה לפני שהעט פוגש את הנייר, ההסכם שביני לבין העיר, אני מודיע על פרוייקט צוות חיפוש וחילוץ כוחות מחודשים לחלום בגדול ולהגשים. זה צוות של איש אחד.

1.

Angus & Julia Stone

Draw Your Swords

 (taken from "Down The Way" /// 2010)

על אנגוס ואחותו כבר כתבתי בעבר. זה השיר השני שתפס את ליבי וסחט אותו בפעם הראשונה שבקע מהרמקולים שלי. אם נשים בצד את המוזרות בשירי אהבה ששרים אח ואחותו אחד לשנייה, אז אפשר ללכת לאיבוד בקולות שלהם ולהישבר לרסיסים יחד עם השיר שמתפתח לאט-לאט לסופה ענקית.

להורדה

2.

A Girl Called Eddy

People Used To Dream About The Future

(taken from "A Girl Called Eddy" /// 2004)

מיליון פעמים האלבום הזה התנגן בחיי. ובכל אחד מהפעמים האלו כל שערה בגוף שלי הסתמרה לה. אף פעם לא הייתי בטוח אם אצא מהשמיעה הזאת שלם ובריא. האלבום היחידי שארין מורן (שמה האמיתי) הוציאה עד היום זה גם אחד מהאלבומים הכי יפים ועצובים שהכרתי שבתוכם מסתתר סרט שלם על תקווה. משהו בצליל הישן שלו הזכיר לי את "הקרפנטיירס"  והסיפורים הקטנים שלה על החיים והחלומות והתקוות של כולנו כיחידים וכקבוצה בעולם פשוט מטלטלים אותי. החדשות הטובות – היא בטח תטלטל אותי בקרוב שוב כי היא הודיעה על אלבום חדש בדרך.

When did we stop taking pictures"
And when did you lose all your fight
And where did you sign
Give up and resign"

להורדה

3.

Laura Marling

My Manic And I

(taken from "Alas I Cannot Swim" /// 2008)

לחיצה קטנה וסוררת על פליי בבלוג מקצה העולם הכניסה לי לחיים את לורה מארלינג המדהימה. האנגלייה השברירית הזאת הייתה כולה בת 18 כשהאלבום הזה, הראשון שלה, יצא. למרות הגיל היא הצליחה לכתוב מילים גאוניות ולצרף אותן למנגינות מעידן אחר ולהישמע כאילו היא בת אלפי שנים עם חוכמה שרכשה בהרים. השנה היא הוציאה את ההמשך המיוחל שהיה לא פחות ממדהים אבל בוגר יותר (אם זה בכלל אפשרי) ועשיר יותר ובו היא סגרה חשבונות עם בן זוגה לשעבר הסולן של Noah and the Whale. צריך לשבת עם חוברת המילים כדי להבין לאיזו רמת כתיבה אפשר להגיע.

להורדה

4.

Nick Drake

Day Is Done

(taken from "Five Leaves Left" /// 1970)

ניק דרייק הוא אהובי הנצחי. איך בשנייה אחת -  16 שניות לתוך השיר הזה, הראשון שלו ששמעתי בחיי, הוא הצליח לתלוש את ליבי הפועם והראות לי כמה שהוא פצוע. וכך מסתיימים להם הימים וצריך להתעורר ולמצוא כוחות חדשים. חלומות להגשים. אהבות להישבר ולהחלים מהן.

להורדה