סה"כ צפיות בדף

יום שישי, 31 בדצמבר 2010

הבטחות לשנה החדשה

במקום שנולדתי וגדלתי אסור היה להשתמש במושג יהודי. הפריבילגיה לחגוג בכל שנה שני חגים ניתן לי כילד ממקום של הסתרת סוד על מקורות ושורשים משפחתיים. מה שכמובן לא באמת הפריע לי אז, כל עוד קיבלתי פי שתיים יותר מתנות מכל ילד ממוצע אחר שלא היה באמתחתו סוד כזה או אחר.
אז אחרי שחגגנו בסתר את ראש השנה היהודי וניסינו להתמיד בהדלקת כל הנרות בחנוכייה המאולתרת הגיע היום לחגוג את חג המולד שנמתח והגיע לערב ראש השנה האזרחית שהייתה החגיגה האמיתית בכל שנה. כנראה כי לא התלווה אליה שום סוד כמוס.
ההתרגשות אוחזת בי היום כמו אז כשאני נזכר בעיר שתלתה על עצמה תכשיטים מנצנצים עשויים אלפי יהלומים של אורות וזיקוקים. השלג מעולם לא אכזב והקדים את הגעתו בכמה ימים כדי לכסות את כולנו בלובן שהבטיח רבות על פני כסותו התמימה והנאיבית. אימא התרוצצה בחנויות העיר כדי לרכוש במעט הכסף את מלוא התמורה, כך שהיה לנו בערב עצמו בננות ומנדרינות ושלל הפתעות. בזמן שאבא סיים את תפקידו ורכש עץ אשוח עצום מימדים וקישט אותו מבעוד מועד. כל השאר היו עסוקים ברכישת מתנות שיחכו לכולם ובעיקר לי ולשאר צעירי השבט מתחת לעץ באמתלה שנקראת סבא סנטה.
איך חיכיתי ליום הזה כל השנה. יום שבו כולנו היינו יחד מבטיחים אחד לשני שהשנה הבאה, החדשה יותר, תהיה השנה הכי טובה, הכי מגשימה, הכי מדהימה וללילה אחד כל ההבטחות האלו היו אמיתיות.
כחלק ממסורת של הכנסת אורחים הדלת תמיד נשארה פתוחה בערב הזה. והקור מעולם לא הפריע לחברים, קרובי המשפחה והאנשים השיכורים. כולם ללא יוצא מן הכלל היו לבושים במיטב של השנה, בונים הר של מעילים כבדים בדרכם לסלון המקושט ואני מתרוצץ ממקום למקום ומתרגש ממה שיקרה כשהשעון יראה חצות. הרגשתי שהשנה החדשה תלבש דמות אמיתית ותבוא לקחת את כולנו למקום שבו היא שומרת את כל ההבטחות והאיחולים לשנה החדשה שרק מחכות להתגשם.
בבוקר הייתי מתעורר לרעש של שמחה ואמי ששרה, ניגש לעץ האשוח ומתחיל במלאכת פתיחת המתנות שהופיעו מתחת לעץ כאילו משום מקום או כך לפחות רציתי להאמין. מתנות חומריות שנצרו בתוכן את ההבטחות לשנה החדשה.
לעיר החגיגית היה לוקח עוד יום יומיים כדי להירגע. השלג נרגע ונמס ולאט לאט הכול חזר לקדמותו. אפילו את התכשיטים העיר השילה מעליה. אך הדבר היחידי שנשאר בוער בכולם ובייחוד אצלי זו השנה החדשה וכל מה שגלום בה. ההבטחות שיתקיימו, החלומות שיתגשמו, האהבות שנאהב, המלחמות שננצח בהן. ההחלטות שנתחיל לראות את הטוב יותר, שנאהב את עצמנו ללא תנאים, שנראה את הסמליות שברחוב, שנרגיש מעבר לקיטש ושלא נשכח להתגעגע. למה שהיינו ומה שעוד נהיה.

עכשיו אני מתגעגע לשם ולאז אבל מחליט שהשנה הזאת, החדשה יותר תהיה השנה הכי טובה, הכי מגשימה, הכי מדהימה וללילה אחד כל ההבטחות האלו היו אמיתיות...


1.
Angus Stone
River
 (taken from "No Man's Woman" /// 2008)



בארמניה חרב השנה האזרחית לא היה ממוסחר כמו בארצות הברית או אירופה לכן המוסיקה שהתנגנה שם הייתה בעיקר ברוסית או ארמנית. לתרבות הסילבסטר התוודעתי רק כשהגעתי לארץ וכך משנה לשנה צברתי שלל של מוסיקה שמוקדשת לשנה החדשה. אחד מהם זה של ג'וני מיטשל, אחת הזמרות האהובות עליי. הקאבר הזה הוא שלמות.


2.
Erlend Oye
Last Christmas
(taken from "Seasonal Greetings" /// 2002)



השיר הזה של WHAM! הוא דווקא בין הבודדים שהכרתי עוד שם. שיר כריסמסי לחלוטין שבתוכו מסתתר שיר אהבה הכי עצוב ומכאיב שיש. הביצוע הזה של ארלנד אוי (חצי מ-Kings Of Convenience האהובים עליי מאוד) מצליח עוד יותר להפשיט את השיר ולגרום לך לרצות שבשנה הזאת תהיה באמת מאוהב ולא סתם שבור לב.


3.
Low
Silent Night
(taken from "Christmas EP" /// 1999)



את הגרסה הזאת של LOW לאחד ממזמורי חג המולד הכי ידועים ועממיים שיש גיליתי דווקא לא מזמן ופשוט התאהבתי. גם את מזמורי חג המולד לא הכרתי בזמנו בייחוד כי באתי ממשפחה מאוד חילונית שחגגה לשם החגיגה יותר מאשר כחלק ממסורת שהייתה שם אך גולגלה בהמון אלכוהול ושמחה.


4.
Stina Nordenstam
Soon After Christmas
(taken from "Memories Of A Colour" /// 1993)



בסטינה אני מאוהב שנים. רק לפני כשנה גיליתי שפעם, בתחילת שנות התשעים, היא הוציאה אלבום שהסתתר לו ונבלע ושמעולם לא הכרתי. בתוכו מצאתי את השיר הזה שכולו שלג, שנה נגמרת וחדשה מתחילה והמון עצב.


5.
Ella Fitzgerald
The Secret of Christmas
(taken from "Ella Wishes You a Swinging Christmas" /// 1960)



היש צורך בלהסביר את אלה או את היופי שיש בשיר הזה שבטח אשמיע לילדיי כשאחגוג איתם את השנה החדשה, אחרי שחגגנו את ראש שנה ושילבנו בין החגים הנוצריים של אבי לבין החגים היהודיים של אמי...


6.
Alla Pugacheva
Мне Нравится (I Like When)
(taken from the movie "Ирония Судьбы, или С Легким Паром (Ironic Fate)" /// 1976)



השיר הזה זאת הילדות שלי במיטבה.
בכל ערב של ראש השנה האזרחית המשפחה הייתה מתאספת מול מסך הטלוויזיה, שנייה לפני תחילת החגיגות, וכולנו היינו צופים יחדיו בסרט ששמו "גורל אירוני" שהוקרן בכל שנה באותו היום ובאותה השעה. הסרט הזה מספר על אהבה שמתפתחת בין שני אנשים שגרים בשיכון קומוניסטי שנפגשים בעקבות תקריות מקריות וגורליות וכול זה קורה בערב השנה החדשה. דמות האישה בסרט לוקחת מידי פעם גיטרה ושרה וכיאה לזמנים ההם הפלייבק הוקלט על ידי זמרת אמיתית שבמקרה הייתה ועדיין אחת הזמרות האייקוניות ברוסיה – אלה פוגצ'ובה.
איכשהו זה תמיד מצליח לצבוט לי בכל המקומות הנכונים ולמרות שהמסורת הזאת נעלמה מחיי אין כמעט רגע שבו אני לא מתגעגע לנחת שהרגשתי בעודי יושב מול מסך הטלוויזיה ומתאהב בכל פעם מחדש יחד עם כל המשפחה והשנה החדשה שיורדת עלינו.

 
להורדת כל השירים

יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

פסקול של סדקים

יום שישי בצהריים.
אדמומיות חמימה מלטפת את השדרה בדרכי להטביע את הרעב שלי באוכל מהיר, לא משנה איזה אוכל, העיקר שינחם אותי ואת החור בפנים שנפער.
בשנייה שאני יוצא למה שאני קורא היער הקטן והאישי שלי שמרוכז במטר על מטר בכניסה לבנייני, ששם למיטב ידיעתי חיים מכשפות וקוסמים שנלחמים בטוב וברע, אני מחליט להוריד את המשקפיים החשוכים כדי שהעיניים שלי ישטפו את עצמן באור לא מסונן, ושהמראות שמולן לא יעברו שינויים קיצוניים בדרכם פנימה. אחרי הכול, לא כל מה שנראה זהב הוא באמת זהב.
ואז, כשרגלי הימנית דורכת בשדרה שבה רק עם כניסת השבת כל הזרים נהיים משפחה אחת, מחזה מרהיב שנשכח ממני חובט בי בחוזקה. אנשים בעשרות, מחייכים באצילות, ישובים על פיסות של בדים על דשא סינטטי נוגסים בכריכים ופחמימות ובין נגיסה לנגיסה מפטפטים ללא היכר. העיר הזאת השתנתה ללא היכר אבל הכבוד  לצהרי שישי עדיין עומד על קנו. הזמן היחידי לשכוח מהבלי ימי החול ולחייך גם אם בא לבכות, גם אם בא להפסיק לחלום ולעזוב...
ואני מבין שחודשים לא יצאתי אל האור. לא ישבתי, לא נגסתי, לא פטפטתי ובטח שלא חייכתי באצילות. על השלם שבחיי התחילו להופיע סדקים ואני מפחד להישבר אז אני מנסה להתעטף בצעיף ולנסות להחזיק מעמד, מוגן לכאורה בין ארבע קירותיי הסדוקים ממילא.
אני רוצה לכתוב דברים טובים. כאלה שהיו וכאלה שיבואו, ואני לא מצליח להקיש את המילים. מחפש בתוכי נוסחאות של אושר. משפטים אמיתיים על הרצון לראות את האור מבין הסדקים, ואני לא מצליח. כמה כבר בן אדם יכול להתעטף במוסיקה יפה כמה שלא תהיה? כמה כבר בן אדם יכול להיות ציני כלפי אלה שרואים את האור ומבפנים לקנא? כמה כבר אפשר לחפור כדי למצוא את הכוח שבפנים כשאתה משוכנע שאין כוח כזה כמו שאין נפט מתחת לבניין?
אני בורח הביתה כשבידיי שקית של נחמה. חולף על פני המכשפות והקוסמים שבטח דואגים לי ומתחבא בסוף גרם המדרגות, בין ארבעה הקירות. רק אחרי שאני פותח את השקית אני מזכיר לעצמי ששכחתי לקנות קצת חמלה עצמית ושממחר אני חייב לקנות כזו, אפילו במנות קטנות, עד שאראה את האור מבין הסדקים המתקלפים.

* הפוסט הזה שונה קצת מקודמיו. הוא מונח בפניכם כפסקול שלם של רגעים שלמים וסדוקים וכולו מורכב מקולות מרגשים, צלילים כובשים וכלים חיים לצד כלים שמחשבים יצרו במלוא הרגש. זהו פסקול לסצינות שמעולם לא נכתבו לסרט שמעולם לא צולם. אולי יום אחד זה יקרה...

1.
Cortney Tidwell
Don´t Let Stars Keep Us Tangled Up
 (taken from "Don´t Let Stars Keep Us Tangled Up" /// 2006)



השיר הזה פשוט עוטף  בשמיכה של כוכבים. שילוב מדהים בין מסתורין ושמימיות שמתפתח לסערת רגשות עצומה שתיגמר בטוב אחרי שהיא תשטוף את כולנו.
יש זמרות שהעובדה שהן לא התפרסמו ושהאלבום שלהן לא מתנגן בכל בית היא מאוד עצובה. האלבום היפיפה הזה שומר בתוכו בסודי סודות יהלומים של ממש.


2.
Kleerup feat. Lykke Li
Until We Bleed
(taken from "Kleerup" /// 2008)



המחשבה הרווחת היא שמוסיקה אלקטרונית וקצבית יכולה רק להרקיד. זו היא טעות מיסודה. שילוב נכון של מרכיבים מסוימים יכול ליצור עצב עצום ששט לו בין ביטים אלקטרוניים ומתפוצץ לנו בפרצוף והדמעות מצטרפות לחגיגה בין אם בזמן שרוקדים או בזמן שסתם מעשנים סיגריה מול חלון מוכה גשם. השיר הזה תקוע לי בראש כבר שנתיים. הקול של ליקה והמוסיקה של קליראפ פשוט מהפנטים. יש לקליראפ יכולת לעבוד עם קולות נשיים ולתת להם רקע של ביטים ותזמורת סינמטית (ראו ערך: Robyn).


3.
Massive Attack
Paradise Circus
(taken from "Heligoland" /// 2010)



כמה שאהבתי את מאסיב אטאק. חייב להודות שהאלבום הקאמבק שלהם מהשנה די חלף לי ליד האוזן בלי להשאיר עקבות. אבל השיר הזה... הדבר המדהים הזה כן נשאר לי בראש וכנראה יישאר שם עוד שנים רבות. הפסנתר, מחיאות הכפיים, הקול של הופ סנדובל המדהימה ומעל להכול הרוח המאסיב אטאקית. שלמות שמחליקה בגרון ישר ללב.


4.
The Irrepressibles
In This Shirt
(taken from "Mirror Mirror" /// 2010)



יש שירים שקשה לתאר במילים. הם ממלאים אותך בכמות בלתי מוגבלת של רגשות שאפילו מיליון מילים ומיליארד תווים לא יוכלו להעביר את הסערות שמתחוללות בפנים כשהשיר הזה מתחיל להתנגן. חברי, רועי רז, שלח לי הודעה ללונדון וביקש שאביא איתי את האלבום שלהם כשאחזור לארץ. בזמן הזה אני התאהבתי בשיר וכחודש אחרי החזרה רועי פירסם קליפ שהוא ביים לצלילי השיר הזה. פתאום הוא הצליח לתאר את כל היופי ולצייר את הסערה בלי להשתמש במילה אחת. הנה השלמות.


5.
Sigur Rós
Svefn-g-englar
(taken from "Ágætis byrjun" /// 1999)



מור, חברת הילדות שלי, התאהבה באלבום הזה מיד אבל לי זה לקח זמן להבין את המרקמים, הקולות וקירות הרעש. כמעט עשור שלם לקח לי להבין את היופי שמסתתר מתחת לשכבות של רעש מתוזמר היטב. היום אני מבין את הרוח הקרה אך המחממת שנושבת מהאלבום האלוהי הזה. כמה נחמה אפשר למצוא בין צליליו.

 
6.
Bjork
All is Full of Love (Funkstörung remix)
(taken from "Additional Productions" /// 1999)



לאט-לאט אני חוזר לזרועותיהם של צלילים אלקטרוניים כמעט ולא מובנים. קוראים לזה גליץ'. ההרכב הגרמני הזה עשה את זה הכי טוב בזמנו, בייחוד עם הרמיקס המושלם הזה לאחד משירי האהבה היפים בתבל.


7.
Styrofoam
Forever, You Said Forever
(taken from "I'm What's There To Show That Something's Missing" /// 2003)



אני אוהב מוסיקה שגורמת לי לדמיין סצינה לא קיימת בסרט שעוד לא צולם כשברקע יש קטע מוסיקלי ספציפי. סטיירופואם לקח את זה צעד אחד קדימה ושתל סצינה מומצאת מסרט שמעולם לא צולם לתוך קטע אלקטרוני שהוא כולו שברון לב ודרמה עזה.


8.
Jon Hopkins
Vessel
 (taken from "Insides" /// 2009)



ג'ון הופקינס הוא תגלית חדשה שלי ואני מאוהב לחלוטין. זה עוד קטע לפסקול של סרט לא קיים שאולי יקום לתחייה מתישהו. גם היום, עשור אחרי שהתחלתי להקשיב לסגנון הזה אני עדיין מתפלא מקטעים כאלו שמשלבים בצורה מופתית בין ביטים קשים ומכאיבים לרוך ועדינות של כלים חיים ומביאים אותי לכדי דמעות...


9.
Nils Frahm & Anne Miller
 Journey For A Traveller
(taken from "7fingers" /// 2010)



עוד תגלית חדשה ועוד סרט שלא נכתב... שילוב של פסנתר וכלי קשת. שני צלילים שמוציאים ממני את מרב הרגש באופן מוחלט ותכליתי.


10.
Lamb
Gorecki
(taken from "Lamb" /// 1996)



זה ההרכב הכי אהוב עליי בעולם. הקול של Lou Rhodes וההפקה של Andy Barlow יוצרים יחד עולם מופלא שעל ברכיו גדלתי ומעולם לא הפסקתי להתרגש מהם. לפני כמה ימים קיבלתי בשורה משמחת, ההרכב המושלם הזה שהתפרק ב2004 חוזר עם סיבוב הופעות מלא ואלבום חדש בשם "5" שיצא בתחילת 2011. אתם יכולים להבין איזו התרגשות אחזה בי למשמע הבשורות. כאילו אוחדתי מחדש עם משפחה אובדת.
השיר הזה לקוח מהאלבום הראשון והמופתי שלהם ויסלחו לי אנשים אבל מבחינתי הוא אחד משירי האהבה הכי גדולים, מדהימים וכואבים שאי פעם נכתבו ובוצעו. עוד שיר שקשה לתאר אותו או לפרט את סך מרכיביו שגורמים להתעלות שכזאת. אז אני אפילו לא אנסה...

" If I should die this very moment
I wouldn't fear
for I've never known completeness
like being here
wrapped in the warmth of you
loving every breath of you
still my heart this moment
oh it might burst

could we stay right here
till the end of time until the earth stops turning
wanna love you until the seas run dry
I've found the one I've waited for "


 

יום חמישי, 16 בדצמבר 2010

על ההא ועל הדא

יש בי צורך לקפוץ כמה שנים קדימה ולראות מה עלה בגורלי. לא מכונת זמן ולא טקטיקת בריחה אלא גירוד שכזה ביד ימין. צורך בלתי נשלט להרגיש אושר או אכזבה ואז לחזור חזרה ולא לשנות דבר. לטוב ולרע. כי כל הזכויות לשינויים דרמטיים ותובנות מסעירות שמורות לאמריקאיים.

האם נזכרתי בחלומות שהיו לי והגשמתי אותם?
האם החברים שקשרתי לבוידעם הלב שלי עדיין שם?
האם ניצחתי איזו מחלה סופנית או שהיא ניצחה אותי בקלות ממזרית?
האם גרתי, ולו לרגע קטן, בדירת חדר בצורת ספסל ברוטשילד בחופש מוחלט?
האם הייתי חופשי באופן מוחלט?
האם נפרדתי בדרמטיות מחיי הלילה וכולם התגעגעו אלי?
האם כתבתי את ספר השנה, או אלבום השנה או משהו שבמשך שנה דיברו עליו?
האם החזקתי בידיי את הסרט שתמיד חלמתי לעשות ובהכרזות על המועמדים הזרים לאוסקר לא הכלילו אותי ואני יצאתי מגדרי וסוף סוף הבנתי אנטישמיות מהי?
האם ביקרתי איפה שנולדתי ומאז ניסיתי לזכור את השיכחון?
האם למדתי שאני לא יכול לבחור את הדרכים שמובילות אותי הביתה?
האם סלחתי לאימא ואבא על ההא ועל הדא?
האם החזקתי את התינוק שלי בידיים? האם החזקנו את התינוקת שלנו בידיים?
האם מתתי מפגיעת מכונית שמיהרה להחזיק את התינוקות שלה והאם הפגיעה הייתה אסתטית ובלי דם מיותר ובנאלי שנמתח מהראש לניקוז שלצד הכביש כחוט זיכרון אחרון?
האם התחלתי לראות את חיי רצים מולי ובאמצע הבנתי כמה שהזיכרונות כמו החיים הם סלקטיביים?
האם נקברתי לצד כל השירים הבודדים שלי שהיו למשככי הכאבים שלי ולחבריי היחידים?
האם המשכנו לאהוב אחד את השני כמו בסרטים האמריקאיים?

אני מומחה בלרצות דברים שלא יקרה איתם שום דבר.


1.
Kendal Johansson
Blue Moon
 (taken from "close your eyes and don't ask why.." 7"Single /// 2010)



אין דבר יותר מציק מלקבל טעימה מזמרת ולא את המנה עצמה... הסינגל הזה, שהוא בעצם קאבר ללהקת BIG STAR משנות ה-70, הוא אותה טעימה שגורמת לי להאמין שב2011 אני אקרוס תחת פסטיבל אוכל מוסיקלי עצום ואשמין בנחת.
משהו בשיר הזה ובקול של קנדל ג'והנסון הזאת פשוט הזרים לי רוח קרירה לתוך הגוף והשאיר אותי המום. זה נשמע כמו המון דברים ובו זמנית כמו משהו שלא שמעתי מאז הילדות. השיר הזה מבטל את החורף בצורתו הקיימת כי כל עוד הוא מתנגן אז בחוץ יש חורף נוראי ופה בפנים חם ונעים, ממש כמו פעם.


2.
Amy Seeley
Mile Marker
(taken from "Plum Coulee" /// 2010)



שיטוטים בשעות לילה מאוחרות הם דרך טובה לגלות מוסיקה חדשה. המחיר הוא מריבות משפחתיות ובן זוג שמאשים אותי בבגידה בו עם זמרות פסטורליות. הטענה שלי שהמוסיקה ואותן זמרות פסטורליות הן מבחינתי הפסקול לאהבה שלנו לא מספקת אותו.
אז איימי היא רומן מאוד חדש שלי שהרגע הוציאה אלבום ובטח תוך כמה חודשים תהפוך לפסקול של סדרות אמריקאיות וסרטי נעורים. עד אז אני מתנחם בשיר הזה ובעובדה שאני יכול לדמיין סצנה שתתאים לו לפני שמישהו מעבר ליבשת באמת יביים אחת כזאת.


3.
Agnes Obel
Riverside
(taken from "Philharmonics" /// 2010)



עוד מאהבת שלי ברומן שסיכויו להיגמר בשבר לב והמון בכי. אלבום הבכורה של אגנס צף לו לרמקולים שלי כמעט בטעות. שנייה לפני שהפניתי גב לעטיפתו היפיפייה מתוך ניסיון לשבור את הנטייה שלי לרכוש אלבומים חדשים על סמך עטיפתם ולעיתים להיתקע עם אלבום גרוע ומוסיקה משעממת, החלטתי לתת לה הזדמנות ולהתחיל את דיאטת העטיפות שלי ביום אחר. כשמו הוא  Philharmonicsאלבום פילהרמוני שכולו נשען על פסנתר, הרמוניות וקולה המדהים של אגנס. פשוט להתאהב ולהיסחף.


4.
Lykke Li
Tonight
(taken from "Little Bit EP" /// 2007)



לפני קצת יותר משנתיים הכרתי בחור בשם רובן או בשמו הידוע אצלי רובן השבדי. רובן במקרה היה גם שותף לדירה של זמרת בשם ליקה לי. ההתלהבות שלי הייתה גדולה כי בדיוק שמתי את ידיי על אלבום הבכורה של השבדית המדהימה שריגשה אותי בלופ שלא נגמר. מאז אני ורובן הפכנו לחברים טובים גם בזמנים שהוא בחו"ל ומתקלט לצד הגדולים ביותר וליקה לי הפכה לשם דבר בעולם האינדי-אלקטרוני עם שיתופי פעולה עם רויקסופ, דרייק, קינגס אוף ליאון, קליראפ, נ.א.ס.א, אמנדה בלייק והרשימה עוד ארוכה. כנראה שלהיות שבדי זה דבר ממש טוב בימינו.
גם אם ליקה לי תהיה סופרסטאר עצום דווקא השיר הזה יזכיר לי איך התרגשתי ממנה ברגעים שהיא הייתה רק שלי כשאני על המרפסת שותה קפה בבוקר ומתגעגע לדברים שהיו ולא היו.
החדשות הטובות הן שבתחילת 2011 נקבל אלבום חדש ממנה.


5.
Isobel Campbell & Mark Lanegan
We Die And See Beauty Reign
(taken from "Hawk" /// 2010)



באיזובל קמפל התאהבתי דווקא בתקופת הסולו שלה תחת השם The Gentle Waves שהגיעה קצת אחרי תקופת הבל אנד סבסטיאן שלה. ההתאהבות הייתה מיידית. היכולת שלה ללטף אותך מבפנים ומבחוץ היא יקרת ערך. דווקא את התקופה החדשה יחסית שלה עם מארק לאנגן אני לא הכי מחבב, אולי מתוך הרצון שלי בבלעדיות על קולה. אבל השיר זה מרגש אותי למרות ובגלל קולו של מארק. מזכיר לי שיר ערש ישן שאני לא מצליח להיזכר בו ולא בטוח שהוא אי פעם היה קיים.


6.
Lissie
Everywhere I Go
(taken from "Catching a Tiger" /// 2010)



כנראה שהפרידה המתקרבת מ2010 השפיעה על הפוסט הזה כי רובו מורכב משירים שיצאו השנה.
גם ליסי הוציאה השנה את אלבום הבכורה שלה אחרי אי.פי מוצלח משנה שעברה. אותו אי.פי שגרם לי להתאהב בה ולרוץ לקנות את האלבום המלא. מה שהתברר מאוחר יותר כטעות מרה מאחר שהאלבום כולו הוא מעין שילוב בין רוק, קאנטרי ואמריקנה אבל מהסוג הממוסחר והמעובד עם עטיפה יפה שצולמה באיזה מדבר סטייל סרטי המערב הפרוע, כדי להמחיש את מה שיקרה אם תרכשו אותו. השיר הזה שכולו כאב הוא השריד היחיד מהאי.פי שצלח את דרכו לאלבום וטוב שכך. עכשיו האמריקאים ידעו מה הם הפסידו.
ועכשיו אסגור מעגל עם הפוסט הזה בציטוט מהשיר:

"Well this tired mind
Just wants to be lead home"



יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

הקושי בלהחזיק לב

הקושי בלהחזיק לב שלם בידיך במשך כל חייך הוא הקושי שגורם לך לחשוב בכל יום מחדש אם כל זה שווה את זה. איך מגנים על הלב הזה מבלי לבנות חומות גבוהות מידי והאם השימוש בחומה מזכוכית כפולה זו רק בחירה אסתטית כי הרי חומה שמונעת מרגשות אמיתיים ללטף אותך היא אותה החומה רק בשינוי אדרת.

כשאתה מתחיל לראות סביבך רוחות רפאים מהעבר ששבו לרדוף אותך, אתה מבין שמעולם לא הגנת על הלב שלך. שלא באמת אחזת בו בחוזקה רבה ואז הלב מתחיל לפרפר ולא משנה מה תעשה אתה לא תצליח להיזכר איך הרופאים בסדרות שלך מחיים את הגוססים על ידי מכות חשמל. הרוחות רפאים שלי באו לבקר אותי ולהזכיר לי איך פעם חייכתי, איך פעם אהבתי, איך פעם נלחמתי ואיך האמנתי שעדיף לאהוב לחמש דקות מאשר לא לאהוב בכלל. אז אהבתי ל15 דקות בסך הכול ואלו הם 15 דקות התהילה שלי.

ועכשיו המודעות מסתננת לה אל תוך האהבות שלך. כמה זה עולה לך? כמה תקבל בתמורה להתנהגות טובה? העיקר שהלב שלם, לא גוסס ולא מצריך מכות חשמל. דווקא הזכוכית הכפולה לא הייתה רעיון רע. וכל מה שאתה רוצה זה לעקור את ליבך ולהניח אותו על השולחן ולפרוס אותה לרצועות דקות: קרפצ'יו של אהבה מדממת. אתה אומר לעצמך שאתה צריך להתרגש שוב ושכל זה שווה את זה. הו, כמה שזה שווה. אתה רק צריך להיזכר שלאהוב ל5 דקות עדיף על לא לאהוב בכלל.


1.
Regina Spektor
Après Moi
 (taken from "Begin To Hope" /// 2006)



מעולם לא הייתה לי חיבה מיוחדת לרג'ינה. אז נכון שהיא יהודיה ממוצא רוסי שהיגרה בסוף האייטיז לניו יורק ומשם הפכה לשם דבר בעולם האנטי-פולק. סוג של סיפור סינדרלה מלוכלכת עם שורשים אנטישמיים אבל אותי זה לא קנה. היא הזכירה לי יותר מידי את טורי איימוס שעייפה אותי כבר לפני שנים רבות. אבל דווקא השיר הזה הפך לי את הקרביים. אולי כי דווקא כאן רג'ינה היא קודם כל עצמה: מהגרת רוסיה עם סיפור חיים דרמטי, מהפכי קלידים שממחישים את העוצמות שבה וציטוט של שיר רוסי ישן של בוריס פסטרנק ששמעתי כילד מאימא שלי. כאן הכול התחבר לי ובכל שמיעה מחדש של השיר הזה אני מתגעגע למקורות שלי או לפחות למה שאני זוכר מהם. למזלי מרינה מקסימיליאן בלומין הולכת לכיוון הזה עם הסינגל הראשון שלה "עמוק בטל" מהאלבום שבדרך.



2.
Jessica Lea Mayfield
I Can't Lie To You
(taken from " With Blasphemy So Heartfelt" /// 2008)



את ג'סיקה גיליתי בטעות אקראית ועדיין השיר הזה הצליח להסתתר ממני זמן מה עד שהגיע הרגע הנכון והעצוב שגרם לו להתגלות בפניי. כך קורה לי עם שירים מסוימים שחודרים אלי עמוק ללב ופוצעים. עם הזמן הפצעים הופכים לזיכרונות נעימים של חוויות שהשכלתי ללמוד מהם במקום לקפוץ מהבניין הגבוהה הקרוב לביתי. את האלבום הראשון שלה היא הוציאה ב2008 כשהייתה בת 19 מה שגורם לי להבין שזמר כבר לא אהיה ובעוד חודשיים היא תנחית עליי את מנת הכאב הבאה שלה בצורת אלבום חדש. חפשו את אלבום הבכורה ותשתו אותו כאילו הוא כאב מזוקק ומתוק.



3.
Feist
My Moon My Man (live)
(taken from " Look At What The Light Did Now" /// 2010)



בפיסט אני מאוהב כבר שנים ומהרגע הראשון. בפוסט הקודם הקדשתי לה חלק נרחב אבל הגברת הספיקה להוציא השבוע דיוידי שמתעד באופן פיוטי את מסע ההופעות שקידם את האלבום המופתי האחרון שלה "The Reminder" ואליו היא צירפה גם אלבום בהופעה חייה שכולל את הגרסה הזאת לאחד השירים הידועים שלה. אני לא יודע להסביר את זה אבל משהו בקול שלה מרעיד אותי מבפנים ומצמרר לי את הצורה.



4.
Bjork
So Broken (live)
(taken from "Homogenic Live" /// 2003)



ההימנעות שלי מביורק בבלוג הזה עד כה היא מאהבת יתר על גבול ההערצה האובססיבית לאומנית ששינתה אותי, את חיי ואת התפישה שלי. מבחינתי צריך להקדיש לה בלוג שלם ויש כאלה שכבר עשו זאת.
הגילוי מחדש של ביורק בחיי הגיע אחרי סדרת אלבומי הלייב שלה שכל אחד מהם הוקדש לאלבום אחר שלה ולמסע ההופעות שבא אחריו. "Homogenic" הוא אלבום ששינה את חיי מקצה לקצה. מהרגע שבו שמעתי לראשונה את "Joga" ידעתי שמוסיקה היא חיי ושהחיים החדשים האלו לא יהיו כמו אלו שהיו לפניהם. הכול הרגיש סתמי פתאום. השיר הזה יצא כבי-סייד לסינגל ההוא. בגרסתו כאן הפך להיות שבר כלי של אישה שבורה שמנסה להנחית זוגיות מתרסקת באצילות, בליווי שתי גיטרות ספרדיות וזעקות שרק ביורק יכולה להוציא מגרונה ולגמרי להתכוון אליהן.


יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

כסה אותי2

כשאהבה חומקת ממך, ממש מול עינייך ואתה מרגיש כמו קוסם כושל בתא אקווריום אתה מבין שזה הזמן לחשבון נפש. זה הזמן לשבור את הזכוכית העבה בעולם ולהלחם על מה שחשוב לך.

העבר שלך הוא לא ההסבר, ההווה הוא לא התירוץ והלב שזוכר כמה שיברונות מכוערים לפני לא רלוונטי יותר. הכורסה של הפסיכולוג יכולה לנתח למה כן ולמה לא ולמה אתה בסך הכול פחדן פוטוגני שמפחד מקרב על האהבה הזאת...

אל תקרא לזה אהבת חייך כי אז זה יהיה בנאלי, אל תקרא לזה אהבה מהחלומות כי אז זה יהיה הוליוודי וחלילה אל תקרא לזה אהבה חסינת אש כי אז זה יהיה שקר. תקרא לזה פשוט אהבה. אחת כזאת שהיום, יותר מתמיד, ברור לך שאתה חייב להלחם בשמה ובעבורה גם אם לא יישארו ניצולים בשדה הקרב היפהפה הזה.

אני יוצא לקרב, משאיר פתק על השולחן. רק אתה, אהובי המופשט, יודע מה משורבט עליו.

*פוסט נוסף שמוקדש כולו לקאברים. אחד הפטישים שלי. לא יכולתי לוותר על אף אחד מהם כי הם כל כך התאימו למה שרציתי לומר. בסוף תוכלו גם להוריד קובץ שכולל בתוכו את כל השירים.


1.
James Blake
Limit To Your Love (Feist Cover)
 (taken from "Limit to Your Love Single" /// 2010)



Like a map with no ocean
There's a limit to your love



2.
Feist
Inside+Out (Apostle Of Hustle UnMix) (Bee Gees Cover)
(taken from "Open Season" /// 2006)



I'm the girl
Who loves you inside and out
Backwards and forwards with my heart hanging out
I love no other way
What are we gonna do if we lose that fire?



3.
Gorillaz
Crystalised (The XX Cover)
(taken from "BBC Radio 1 – Live Lounge" – Non Album /// 2010)



I'll forgive and forget
Before I'm paralyzed



4.
Beck
Everybody's Gotta Learn Sometimes (The Korgis Cover)
(taken from " Eternal Sunshine fo the Spotless Mind OST" /// 2004)



Change your heart
Look around you
Change your heart
It will astound you



5.
The Bird and The Bee
Don't Stop The Music (Rihanna Cover)
(2009)



I must say your aura is incredible, If you don't have to go, don't



6.
First Aid Kit
When I Grow Up (Fever Ray Cover)
(taken from "Ghost Town Single" /// 2010)



You’ve got cucumbers on your eyes
Too much time spent on nothing



7.
Jose Gonzalez
Teardrops (Massiva Attack Cover)
(taken from "In Our Nature" /// 2007)



Love, love is a verb
Love is a doing word
Feathers on my breath
Gentle impulsion
Shakes me makes me lighter
Feathers on my breath



8.
Adem
Unravel (Bjork Cover)
(taken from "Takes" /// 2008)



When you come back
We'll have to make new love



9.
The Big Pink
Sweet Dreams (Beyonce Cover)
(taken from "BBC Radio 1 – Live Lounge" – Non Album /// 2009)



My guilty pleasure, I ain't going no where



10.
Miwa Gemini
Ne Me Quitte Pas (Jacques Brel Cover)
(taken from "Confetti Dream" /// 2007)



But if you go
I'll understand
Leave me just enough love
To fill up my hand