בואו נודה במשהו. הרי אף אחד מאיתנו לא נולד עם כפית של ביורק בפה שהוגשה לו על מגש של הסמיתס עם ארקייד פייר בצד וכל זה בשעות דיויד בואי המוקדמות כשבערב חיכה לנו לו ריד עם או בלי ניקו ובכל הזמן הזה התנגן לו ברקע בוב דילן המוקדם.
הרי לפני שפיתחנו את המודעות המוסיקלית שלנו שמכורח האינרציה היא אינטלקטואלית ועמוקה, הייתה לכל אחד מאיתנו את התקופה הכי משפיעה שבה הקשבנו למה שיכולנו להקשיב דרך ערוצי התקשורת המיידיים כמו רדיו, ערוצי המוסיקה הישנים ומסיבות היומולדת המרגשות במקלטי חברינו. הרבה לפני שהיינו יכולים לבחור בין בלוג לבלוג ובין אימיול לטורנט התאהבנו לצלילי הפופ הפשוט ורקדנו סלואו תחת השפעתם של דיוות כאלו ואחרות ובשאר שעות היממה חייכנו לעצמנו חיוך טיפשי כשהאזנו באוזניות הווקמן למיקסטייפ שהכנו מבעוד מועד ויצרנו הפרדה בין העולם המכעיס שבחוץ לעולם הכועס שבפנים.
השירים האלו, שהיום אנחנו מסתירים אותם בתיקיית פייבוריטים עם סיסמה נוקשה הם בעצם השירים שגדלנו איתם. השירים שהתאהבנו איתם ואז נפרדנו ובכינו איתם והקשבנו להם בלופ אינסופי. עד היום יש בשירים האלו ריח שונה והתרגשות ראשונית ולא סלקטיבית. כי אז התרגשנו מהכול והאמנו שצריך להרגיש כי אחרת אי אפשר. כי אחרת נהיה כמו ההורים שלנו.
צריך לראות מעבר לקיטש כדי להבין כמה יופי היה בשירים האלו שבעל כורחם הפכו ללהיטים שמסווגים כסוג ב' וכלואים בבית כלא של אוספים מעשורים שונים. כמה עצב פופי טהור פוזר בין המנגינות והמילים. וכמה הפשטות של המילים והמבנה הפופי של המוסיקה – בית, פזמון, בית, מעבר ושוב פזמון – הם גאונות שלא מפסיקה לרגש גם עשרות שנים אחרי שגדלנו והתפכחנו לכאורה.
עכשיו אני חוזר לשירים האלו שלי ונובר בהם בכדי למצוא את מה שחשבתי שאיבדתי. את ההתרגשות, את המבט הלא מפוכח על החיים, את האהבות הישנות שהפילו לי את הלב בכל פעם עוד כמה קומות, את ההבנה שיש יופי בסמליות ושאי אפשר אחרת. פשוט אי אפשר.
1.
Sam Brown
Stop
(taken from "Stop!" /// 1988)
האחים שלי רקדו סלואו לצלילי השיר הזה ומאז השיר הזה נדבק לי ללב. בייחוד לאור העובדה שהאחים היקרים שלי מעולם לא באמת הבינו שהשיר הזה הוא שיר שברון לב אייטיזי אולטימטיבי שלא נועד לסלואו אלא לבכי של אלפי נערות שננעלו בחדרן ובכו את ליבן החוצה אחרי עוד בחור ששבר את ליבן בוולנטיינז דיי.
2.
Tanita Tikaram
Twist In My Sobriety
(taken from "Ancient Heart" /// 1988)
אחד השירים האהובים עליי שמזכירים לי דברים מארמניה אולי בגלל זרות הקול שלה או המבטא. או שזה בגלל הקליפ שלא ברור מה קורה בו ואיפה זה בדיוק. מה שמדהים זה שהמילים של השיר הזה נוגעים בשירה של ממש. קל להתעלם מהן בנסיעה מהצפון למרכז באמצע הלילה כשהשיר מתנגן בתחנת רדיו ארצית.
3.
Shakespears Sister
Stay
(taken from "Hormonally Yours" /// 1992)
מצחיק לחשוב ששם הלהקה נלקח משיר של הסמיתס שהוא בעצמו היה מחווה לוירג'יניה וולף. ועוד יותר מעניין לגלות שלפני שנתיים הן הוציאו אלבום חדש. אבל בילדותי השיר הזה הפחיד אותי בעיקר בגלל הקליפ וגרם לי לחשוב אסוציאטיבית על אהבה גדולה ושייקספיר.
4.
Annie Lennox
Why?
(taken from "Diva" /// 1992)
יש דברים שפשוט לא מתיישנים. כמה שהשיר הזה יפה עד כאב. המילים, הפסנתר והקול שלה. רבים הם האנשים שחושבים בטעות שאני איש של דיוות גדולות מהחיים והם די טועים. לא דיוות כמו מריה או ויטני ריגשו אותי אלא דיוות יותר אנושיות כמו אנני שבאו לנחם אותי כילד ולגרום לי להרגיש. שנים התרחקתי מהשיר הזה עד שלפני שנתיים חזרתי לשמוע את שני אלבומי הסולו הראשונים והמדהימים שלה ומאז קשה להתרחק.
5.
Sade
No Ordinary Love
(taken from "Love Deluxe" /// 1992)
יחי הניינטיז והצליל המובהק ששייך רק לעשור הזה. כלומר ריבוי הצלילים המובהקים וההרמוניה בין כל הסגנונות בניגוד להיום כשהכל מאוד מחולק בקפדנות. שאדיי היא אחת האהובות עליי גם אם רשום על מצחה נערת מוסיקת המעליות. אותי היא מרגשת בייחוד בשיר הזה והקליפ היפיפה.
6.
Duran Duran
Ordinary World
(taken from "Duran Duran (The Wedding Album)" /// 1993)
מסתבר שהרבה מהמוסיקת הילדות שלי הגיעה בתיווך אחי הגדול שאהב לבהות ב-MTV ו-VH1 ולהקליט את כל השירים שאהב. וכך שמעתי את השיר הזה ברקע מבלי לשים לב איך הוא נחקק בתוכי. רק שנים אחר כך הבנתי מיהם דוראן דוראן וכמה שהם היו משפיעים. אבל עד אז אהבתי להקשיב לכאב שיש בשיר הזה ולראות את אחי מזמזם את המילים או מה שהוא חשב שהן המילים.
7.
Sheryl Crow
Run Baby Run
(taken from "Tuesday Night Music Club" /// 1993)
כן. אני אוהב את שריל. בייחוד שכמה שניות מהפזמון נוגן שוב ושוב באחד מהפרסומות האלו בVH1- שניסו למכור אוסף ניינטיז משובח שמורכב מאיזה עשרה חלקים ומגיע עם פוסטר או משהו. מאז זה נתקע לי בראש ועם הזמן הפך לאחד השירים האהובים עלי שנייה לפני ששריל הפכה לאהובת האמהות בעולם.
8.
Roxette
Crash! Boom! Bang!
(taken from "Crash! Boom! Bang!" /// 1994)
הנה הוכחה נוספת כמה כאב אפשר להכניס בשיר פופ מהניינטיז ועוד של אחד ההרכבים הכי סכריניים שיש. מודה שאני אוהב אותם וכל שיר שלהם ולגמרי מוצא את עצמי בהופעת איחוד שלהם שר את כל המילים לא כי אני יודע בעל פה אלא כי משהו בתוכי פשוט זוכר את כל המילים ברגע ששיר שלהם מתחיל.
9.
Jewel
Foolish Games
(taken from "Pieces of You" /// 1995)
קשה לא להתרגש מהשיר הזה. גם אם אתה איש קר לב שמתעלם מהרגשות שלך, יש יכולת לשיר הזה לחדור לך לגוף ולהישאר שם. בייחוד כשאתה מבין שזו היציאה אמיתית היחידה של הזמרת הזאת וזו היא ההוכחה לכך שלקרוא לעצמך סינגר-סונגרייטר מחייב אותך להוציא עוד שירים כאלו מעצמך.
10.
Garbage
Milk
(taken from "Garbage" /// 1995)
ה-יציאה של הלהקה הזאת מבחינתי. טריפ-הופיות שמיימית עם כאב גדול שנמצא בקול של שירלי מנסון. למרות אהבתי ללהקה הזאת שידעת להיות כייפית זאת הפעם היחידה שבאמת האמנתי להם ולשירלי.
11.
Madonna
One More Chance
(taken from "Something to Remember" /// 1996)
כל מי שמכיר יודע שאני מדונה-הוליק. אני מעריך את האישה הזאת ומוכן למכור בשבילה כליה. אבל לא בקטע האובססיבי... וכמו שהיא יודעת להרים הפקות עתירות מפיקים ותקציב היא גם יודעת להיות מינורית. זה אותם המפיקים ואותו התקציב רק בשינוי אדרת.
השיר הזה היא פנינה נסתרת שלה מתוך אוסף הבלדות. כי הרי כל דיווה חייבת לעצמה אחד כזה. מדונה וגיטרה. כל כך פשוט וכל כך דביק ויפה. זה מרגש אותי בכל פעם מחדש.
12.
Heather Nova
London Rain (Acoustic)
(taken from "Siren" /// 1998)
אני יודע שקצת הרסתי את רצף הקיטש עם הגירסה האקוסטית של השיר אבל זאת הגירסה שהכי ריגשה אותי. זה שיר שגרם לי לחלום על לונדון וזה גם השיר שנשלח לבן זוגי מלונדון כשגעגועיי אכלו אותי מבפנים. השיר הזה פועל בשני הכיוונים כי לא לונדון חשובה כאן אלא החזרה לזרועות מישהו שאתה אוהב לצלילי הגשם. פשטות כבר אמרתי?
13.
Sinead O'Connor
Jealous
(taken from "Faith And Courage" /// 2000)
זה שיר שהתנגן בחדר הקטן שלי בצפון כמעט ללא הרף במשך חודשים. אני כבר לא זוכר באיזה עניין הוא התנגן או מה גרם לקנאה אבל אני זוכר שהתגעגעתי לשינייד והשיר הזה החזיר אותי הישר לזרועות קולה.
14.
Nerina Pallot
Patience
(taken from "Dear Frustrated Superstar" /// 2001)
פעם, כשלא היה כל כך מאיפה להוריד מיידית שיר שאהבת ויוטיוב היה חלום רחוק כל מה שנשאר לעשות זה לחכות שישדרו את השיר שאהבת באחד מערוצי המוסיקה. השיר הזה היה מאותם השירים שגרמו לי לרוץ לשלט ולהגביר למרות זעקותיו של אבא שלי. מידי פעם אני נזכר בו ומקליד את שמו ביוטיוב. כמה קל להתרגש היום.
15.
Alanis Morissette
Hands Clean
(taken from "Under Rug Swept" /// 2002)
אסיים בעוד אהבה כמוסה שלי – אלאניס. אני תמיד מרגיש שאני בין הבודדים והאחרונים שעדיין שומרים על אהבתם לקנדית המוזרה הזאת. ולא רק בגלל האלבום הראשון אלא דווקא על אלו שבאו אחריו. בזמנו השיר הזה התנגן ב- MTV כמעט בכל חצי שעה ולא היה מאושר ממני. עד היום אני נדהם מיכולת הכתיבה של אלאניס ועד היום אני מתגאה לומר שאני יודע להגות את שם אלבומה השני והבלתי אפשרי. ולאחרונה חברתי הטובה הביאה לי מארץ מולדתה של אלאניס את אלבום הפופ הראשון שלה, מה שגרם לי לסגור חלונות ולרקוד לצליליו בלי בושה.
השיר הזה עד היום מעביר בי צמרמורות. ככה זה עם שירים סודיים שמספרים על אהבות סודיות שאף אחד לא גילה אותם.
להורדת כל השירים
להורדת כל השירים
