סה"כ צפיות בדף

יום רביעי, 17 באוקטובר 2012

פסקולים


שמחת חיים נמדדת בדרך כלל על ידי מכלול הרגעים הטובים שעושים אותנו מאושרים פר דקה ביום ולפי הכמות הכוללת המצטברת בסופו של דבר. אני מודד את שמחת החיים שלי אך ורק לפי מוסיקה מלנכולית והכמות המצטברת שלה באוזניי. כמובן שלפעמים אני גם נותן לרגעים מאושרים להשתלט עליי אבל העיקר כאן זה הרי המוסיקה.

פעם היה לי חשוב לתת לכל רגע בחיי את הפסקול הפרטי שלו. שירים הסתדרו בראשי לפי קטגוריות של רגעי עצב ושמחה. האחד לפרידות כואבות והשני לשיחות קשות עם סוף אופטימי. היו גם שירים שהתאימו לשיחות האלו שלא נגמרות טוב. היו שירים להתאהבות, שירים לשיטוט ברחובות העיר, שירים לבדידות ושירים לשישי בבוקר באמצע האביב כשהכול כל כך מבטיח. מישהו פעם שאל אותי אם זה לא קשה לי הצורך האובססיבי הזה לתת לפסקול להגדיר את הרגע והאם זה לא קצת כמו לחיות בסרט או לפחות לרצות לחיות בסרט כזה? לא הייתה לי תשובה. הייתי עסוק בלהקשיב לשיר שהתנגן ברקע ונבחר בקפידה רגשית ורגשנית.

היום אני כבר לא בוחר פסקולים, הם בוחרים אותי. היופי שברגעים בהם שיר מסוים מחפש אותך בתוך קהל של אלפי אנשים ומוצא אותך רק כדי להיות שם לצידך ברגע מסוים. מעניין אם ההאנשה שאני עושה לשירים היא נסלחת על ידי רוב האנשים?

אז שמחת החיים שלי, עכשיו אני מבין ויודע, נמדדת לפי כמות השירים העצובים שעוטפים אותי. לא מזמן אפילו יצא ספר שמדבר רק על זה – אנציקלופדיה למוסיקה עצובה בשם "This Will End in Tears: The Miserabilist Guide to Music" שכתב אדם ברנט האוטלינג. לשאלה של אור זר אביב (שאחראי גם לבלוג הנהדר "אור בזויות") בראיון ל"הארץ" על כך שיש דעה שהאזנה למוסיקה עצובה גורמת לנו לשקוע עוד יותר עמוק בייאוש ובצער. אז מדוע אנחנו עושים לעצמנו את זה, כלומר מאזינים למוסיקה עצובה אדם ברנט האוטלינג ענה:

"יש מעט מאוד מחקר בנושא, אבל ידוע לנו היום שמוסיקה אמוציונלית יוצרת שינויים
בהפרשת הדופמין במוח, בדומה לשימוש בסמים מסוימים, לקיום יחסי מין, אכילת מתוקים
ועוד. דבר נוסף, וזה לא משהו שנבדק מדעית אלא פשוט הגיוני, הוא שלמוסיקה עצובה
אנו נוטים להאזין הרבה במצבים אינטימיים, כשאנחנו לבדנו. לכן נוצר קשר מיוחד
והדוק בין המאזין לשיר. כשאנחנו במצב של עצב, ייאוש או צער, ייצור מוגבר של
דופמין יכול לעזור לנו לצאת מזה, לרפא את עצמנו בעזרת שירים עצובים".

עכשיו הכול ברור לי. עכשיו אימא שלי תוכל להירגע סוף סוף מהבן המלנכולי שלה.

1. אני מת על הקול של שרה אסברינג שעומדת מאחורי "El Perro Del Mar". קול שמשלב בין שמחה ומלנכוליה באותה הברה. באלבום החדש שלה היא נגנסת לטרטוריות יותר אלקטרוניות וקצביות, עניין של זמן עד שימקססו לה כמה שירים מובילים באלבום וכולנו נוכל לרקוד לצליליהם. 2. גם לויקטוריה ברגסמן יש קול מדהים ומלאכי. לפני כמה שנים היא הוציאה אלבום קונספט שכולו הוקלט בפקיסטן בעזרת נגנים מקומיים ובהשראת כל מה שמסביב. לדעתי זה היה אלבום מוצלח יותר מהחדש שהקונספט שלו הוא הוואי, בעיקר כי אני לא מת על הצליל הטרופי הזה. אבל השיר הזה מתמצת את כל האלבום לשיר עילאי ויפייפה אחד. 3. כמעט ושכחתי את ההרכב המהמם הזה מסקרמנטו שהוציאו בשנה שעברה אלבום מופתי ויפיפה. כל מה שצריך זה רק לשקוע ולהקשיב. 4. את Laetitia Sadier אני אוהב עוד מתקופת סטריאו לאב ואלבום הבכורה שלה היה מדהים בעיניי ועכשיו יש כבר אלבום חדש, הרבה יותר בוגר ועגול בעיניי. מלא ברגעים יפים, כואבים ומלאי תקווה. 5. אלבום הבכורה של Bat for Lashes גרם לי להתאהב בה אבל האלבום השני שלה די הרחיק אותי עם הגותיות והרוחנית האפלולית שלו. אבל עכשיו כשהאלבום החדש שלה דלף אפשר להבין שגם היא הבינה את זה בעצמה. האלבום הרבה יותר מתחבר לראשון שלה והוא הרבה יותר אלקטרוני ומרווח ופשוט יפייפה. 6. כבר הרבה זמן שאני רוצה לשתף אתכם בשיר הזה של Frank Ocean מהאלבום הבכורה הרשמי שלו (לא כולל זה שיצא בשנה שעברה) והמושלם שלו. מושלם בלי הגזמה לחלוטין. השיר הספציפי הזה שמתחבר אולי בראשי לאהבה שלי בבית מדבר על מה קורה כשדת מסויימת לא מאפשרת לך להיות מי שאתה ומביאה אותך לרדת על ברכייך. יש משהו כל כך יפה בשיר הזה ובפרנק אושן שמצליח לכתוב שיר כל כך יפה על ההתמודדות והמלחמה הפנימית שלו עם אהבה ודת. 7. שיר קטן ויפה של בחור די חדש שמופיע תחת שם בלתי אפשרי לחיפוש. 8. האלבום המלא של Nicholas Principe שהוא Port St. Willow הוא מאותם אלבומים קטנים שחולפים מתחת לרדאר אבל מי שמצליח לתפוס אותם יודע שהאלבום ישאר איתו לנצח. 9. Sobrenadar היא בעצם פאולה גרסיה הארגנטינאית שיוצרת שירים שהם פסקולים לרגעים לא קיימים ומעליהם מרחפים הקולות שלה שעוברים אפקטים, משוכפלים וכמעט ומסתתרים תחת הצלילים השמימיים. 10. פעם הייתי חולה על Lali Puna אבל איכשהו עם השנים התקדמתי לדברים אחרים והם נשארו מאחור ברגע. עכשיו יוצא להם אי.פי חדש שהוא סנונית לאלבום חדש ויש מצב שאני מתאהב שוב...

אין תגובות:

פרסום תגובה