דיקלה ואני

עיצוב פוסטר: אימרי קלמן / צילום של דיקלה: רן גולני

אני לא זוכר את הפעם הראשונה ששמעתי את דיקלה, אבל אני זוכר את ההרגשה כאילו זה היה ממש לפני שנייה. עד כדי כך אני יכול להריח את הזכרון שעולה לי בראש.
זה כנראה היה בימים הראשונים של תחילת החיפושים העצמיים והצדקת השורשים שלי. כשפתאום שירים שמזכירים לך את הבית והחיבוק הריחני של אימא כבר לא מרחיקים אותך אלא רק מקרבים.
אני זוכר שניגנתי שוב ושוב את השירים שלה ולא האמנתי שיש דבר כזה בארץ - מוסיקה שהיא כל כך מהבית אבל גם ממש משדות זרים עם זרועות פרוסות שמחבקות גם את המאכלים המזרחיים של אימא וגם את כל מה שבא מהמערב. בזה כמובן אפשר להאשים רק את רן שם-טוב מ"איזבו" שהפיק את שני אלבומיה הראשונים שהצליחו לנווט את עצמם על ציר הערבי-מזרחי-רוק-פופ-אלקטרוני בהצלחה מעוררת כבוד ורגש.

אבל עזבו פרטים טכניים וטריוויה קלה. דיקלה הצליחה לצייר לי עולם שלם בראש, עולם קטן עם אהבות גדולות ולב אחד גדול שבור עוד יותר. עולם שבו לכל תנועה קטנה של היד או הלב יש משמעות הרבה יותר גדולה ודרמטית. מקום שבו הקפה השחור של הבוקר מול החלון הופך לסיפור שכולו כאב מהול בשמחה עצומה. מקום שבו לשירים שדומעים יש דווקא ריח של סיפור עם סוף טוב. עולם חדש שבו שיגעון האהבה הוא גדול מסך חלקיו ואהבה גדולה, בסופו של דבר, מנצחת הכל.

היום, 16.02.12, כחלק מפרוייקט ה"שפגאט לייב!" שהוא שיתוף פעולה חדש בין הבלוג לבר ה"שפגאט" המיוחד תעלה לבמה אותה הדיקלה שמרגשת אותי אותי כבר שנים למופע אינטימי שיעמיד את השערות בעורף של כולנו וכנראה תשכנע את כולנו שאהבות כמו גם פרידות חייבות להיות גדולות מהחיים. והרי אין זמרת שיותר מתאימה מדיקלה כדי לפתוח פרוייקט עם חזון אינטימי שכזה. עוד פרטים כאן.



וכדי שתהיו מוכנים אז הנה שיר חדש של דיקלה בשיתוף עם שי צברי מאלבומה החדש שיצא בקרוב.
השיר בהפקה של רן שם-טוב שהפיק לדיקלה את שני אלבומיה הראשונים וחוזר לעבוד איתה על האלבום הרביעי המצופה שיצא בהמשך השנה. אגב רן שם-טוב וההרכב המעולה שלו "איזבו" כידוע הולכים לייצג אותנו באירוויזיון השנה. זה נשמע מוזר אבל בעיקר זה מראה על כיוון טוב של הייצוג הישראלי החדש והעדכני באירוויזיון וזה הרי מבורך.

העמוד הרשמי של דיקלה בפייסבוק

"שפגאט לייב!" הוא פרוייקט שכולו מוקדש להופעות אינטימיות והגיע לאחר מחשבות ותהיות רבות שמה שחסר לנו בעיר זה הופעות אינטימיות ואקוסטיות עד כמעט עירום מוסיקלי מוחלט בלוקיישן שלאו דווקא מתקשר לעולם ההופעות הרגיל שכולנו מכירים בעיר.

"שפגאט לייב" יציע הופעות מכל הצבעים והסגנונות של אמנים וותיקים לצד חדשים וכל זה באווירה האינטימית על מדרגות השפגאט שכמעט ומרגישות כמו אמפי קטן וחמים. ההופעות עצמן יקבלו צבע אקוסטי וכמעט עירום עם אמונה מלאה בסגנון האנפלאגד שמתרכז בקולותיהם של האמנים המבצעים ובצמרמורות של המאזינים ובקשר האינטימי שביניהם.