 |
| צילום: דויד פרל |
מילה לא תאמר
שיר לא ישורר
היופי בכל –
תן עין רואה!
(מתוך המחברות שלי, אני, מתישהו)
החייים הם רשת סמיכה של אפשרויות. הבחירות מרובות והשלכותיהן בלתי ניתנות לחיזוי.
אפשר לשער התפתחויות, אבל לא לדעת מראש, וגם לא את האחרית.
אפשר לדעת את עצמך.
אפשר להעביר את המשקל, החשיבות, מהפעולה (או הסיטואציה) אל התוך, המרקם. אל מי אתה ואיך אתה במצב נתון.
אני אוהבת להרגיש אהבה וצמיחה.
אני נהנית להיות כשאני:
אוהבת
משכילה לעשות
עוזרת
מתגברת
לומדת
מרגישה.
מוסיקה היא אחד הדברים.
היצירה קורית במרחב מרגש של צורך וחופש. כשבלי ברירה ואפשרות חוברים לאחד.
במקום שבו ידיעה וחיפוש אינם מושגים סותרים אלא כוחות משלימים.
היופי הווה. העין רואה. השיר קיים. בתשומת לב, בחיפוש, הוא מתגשם למילים, למנגינה, המנגינה מתגשמת לכלים (זה פסנתר עם בס חשמלית או קונטרבס? הדבר הזה, החם אבל אוורירי אבל חזק שאני שומעת בראש – זה טרומבון עם חליל או קרן יער עם ויולה? מתישהו אני אדע!)
אחר כך הגוף מגשים לביצוע. ושומע אנשים מדברים. לפעמים מקבל חיבוק, לפעמים מחזיר חיבוק, בוכה וצוחק.
לפעמים אני בתוכו, פקוחת עיניים ולב, לפעמים אני פחות. לפעמים אני מתחבאת. החיים חיים, ואני חיה, ואומרת תודה על הכל.
ONE FOR MY BABY
taken from the new album "My Middle Name is Misery" /// 2012השירים האלה – אהבות כאבים חולשות ועוצמות, בדידות וקשר, ניתוק עולמות פנימיים וחוץ – אני אוהבת אותם מאוד והם נותנים לי כוח. אני שרה One For My Baby מבפנים, למרות שהוא מעולם אחר, חיים אחרים.
1.
Siouxsie and the Banshees
Obssesion
(taken from “A Kiss in the Dreamhouse" /// 1982)
2.
David Bowie
Let’s Dance
(taken from “Let’s Dance” /// 1983)
3.
Billy Holiday
God Bless The Child
(1942)
4.
PJ Harvey
The Slow Drug
(taken from "Uh Huh Her" /// 2004)
 |
| צילום: אסף אנטמן / עיצוב: אימרי קלמן |
שפגאט לייב מציגים
רות דולורס וייס
רות דולורס וייס
Ruth Dolores Weiss
במופע אינטימי
17.04.12
יום שלישי
פתיחת דלתות – 20:00
ההופעה תתחיל ב21:00 בדיוק
שפגאט / נחלת בנימין 43 / תל אביב
כניסה: 50 ₪
בחסות בירה "הייניקן"
מספר המקומות מוגבל * לפרטים והזמנת מקומות
03-5601758 / shpagatb@gmail.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה