סה"כ צפיות בדף

יום ראשון, 1 באפריל 2012

אהבה ניידת

זה מתחיל במחשב נייד ונגמר בחיים ניידים ואהבה ניידת. געגוע אחד גדול לחיבוקים של אימא כשעוד היו להם משמעות ושום הרגשה של ניידות, נדידות או נוודות רק אהבה נייחת שלא הולכת לשום מקום עבור שום הון שבעולם.

ועכשיו יש לנו בית נייד ובתוכו מחשב נייד וכמה טלפונים ניידים ואפילו כלב נייד ולצד הבית חונה לו האוטו שכולו זועק "אני נייד!" ואנחנו עסוקים כל היום בלנדוד מנקודה כלשהי לנקודה כלשהי. נוודים חסרי מנוחה עם שכירות לשלם ובלי בית שאפשר באמת לקרוא לו הבית שלנו. ויש לנו מעט כסף נייד לבזבז על take away ולהמשיך הלאה והרחק מכאן.

אני חוזר לריחות החיבוק של אימא שהתפוצצו למיליוני מולקולות ריח שטיפסו דרך האף הישר ללב ובמקום חיבוקים אמיתיים אני מסתפק באבות ואמהות מחבקים בנות ובנים בטלוויזיה הגדולה מידי שאיכשהו הצליחה שנים על גבי שנים להחזיק בתואר המוערך מידי של נייח.

עכשיו מגיעה עייפות החומר ובידה תוצאות הבדיקה. זה החוסר שהשתלט על העושר, אני נייד משמע אני קיים אבל רק בין הנקודה הזאת לבין הנקודה שאחריה ולא חשוב בכלל המרחק.


1.
Boy Friend
Egyptian Wrinkle
 (taken from “Egyptian Wrinkle" /// 2012)



את ההרכב הזה גיליתי בטעות דרך קאבר מדהים שלהם ל-ABBA שכבר פירסמתי כאן בעבר באחד מהפוסטים המלאים בקאברים.
Christa Palazzolo ו-Sarah Brown שמחזיקות כבר 15 שנה בתואר "החברות הכי טובות" החליטו לפני שנתיים לשדרג את החברות שלהן, לצאת לדרך חדשה ולעשות מוסיקה מדהימה כצמד. המוסיקה שלהן נשמעת כמו חלום רחוק שלרגעים מתקרב אליך ולרגעים מתרחק אבל כך או כך זה מהחלומות שקל לזכור בבוקר שאחרי אבל מאוד קשה להסביר. האלבום המלא שלהן יצא בתחילת השנה ומלא במוסיקה אווירתית וקולות שנבלעים בתור קירות של סאונד חלומי, חמים ונעים.


2.
Fiordmoss
Paris versus Sarajevo
 (taken from “Ink Bitten” /// 2012)



ההרכב הזה שבראשו עומדת Petra Hermanova זה מסוג ההרכבים שאני רק יכול לקוות שיותר ויותר אנשים יגלו. הם מזכירים לי שילוב של ביורק עם Anja Garbarek ו-Oh Land בתחילת דרכה. מקצבי פוסט-דאב-סטפ בשילוב עם קלידים מהפנטים וקולה של פטרה מעל הכל. האי.פי החדש שלהם מורכב מ-5 שירים שמתחברים לאלבום קונספט שמוקדש לנשים מקועקעות מהמאה ה-19. כמה שזה נשמע מוזר, ככה זה יפה. השיר הזה שמספר על נערה בוסנית שבורחת לצרפת בעקבות המלחמה הוא אחד השירים השוברי לב באי.פי הבאמת מעולה הזה.


3.
Gang Colours
Fancy Restaurant
 (taken from “The Keychain Collection” /// 2012)



אחת ההגדרות הכי נכונות לגבי האלבום של Will Ozanne שהוא Gang Colours זה שירים שהם חלומות בהקיץ. בייחוד השיר הזה שממחיש כמה קסם יש באלבום הכמעט אינסטרומנטלי הזה וכמה כיסופים יש בין כל המנגינות, הצלילים והצעצועים שמנגנים.


4.
Hannah Cohen
The Crying Game
 (taken from "Child Bride" /// 2012)



ללא ספק אחת מהאהבות החדשות והגדולות שלי. חנה כהן הניו-יורקית החליטה לעבור מדוגמנות לשירה כמו רבות מהדוגמניות האחרות רק שאצלה מסתתר קול מדהים שיוצא מהפנים הכי יפות שראיתי זה זמן רב. שני שירים יצאו מהאלבום הזה שאני מצפה לו בקוצר רוח, שניהם שירים רדופי רוחות שנשענים על הקול החלומי של חנה ועל גיטרה ופסנתר. פשטות שרק מעשירה את התוצאה. ממש כמו הקליפים שיצאו לשני השירים האלו שצולמו על ידי צלם האופנה Matthu Placek ומתמקדים ב-One Shot רק על הפנים והקול שלה.


5.
Iamamiwhoami
Sever
(2012)



כבר כתבתי בעבר על הפרויקט השאפתני של Jonna Lee וחבריה. פרויקט שכולו שילוב של מולטימדיה ומוסיקה בחבילה אחת. פרויקט יומרני כזה יכול היה להיות משהו מעייף ומעיק אבל לא במקרה הזה. אחרי סדרת קליפים שמגדירים מחדש שלמות ואלבום לא רשמי שכלל כמה מהשירים היפים שיצאו ב-2011 החבורה הזאת חוזרת עם סנוניות ראשונות לקראת אלבום חדש שיצא ביוני בלייבל של רוייקסופ, רובין וכמובן פיבר ריי. והסנוניות האלו בצורת 4 קליפים בהמשכים ל-4 שירים מהאלבום פשוט מתעלים על הקליפים הקודמים שלהם ומגדירים מחדש את מושג הפופ החמקמק של ימינו. מתוך כל אלה בולט השיר הזה, בלדה חלומית ומושלמת שמנגנת על כל המיתרים שבלב שלי. שילוב של קול מדהים, עם לחן אלקטרוני שכולו מתח בין כאב לחלום וקליפ שפשוט השאיר אותי עם פה פעור ומלא חופן הדמעות.


6.
Julia Holter
Marienbad
 (taken from “Ekstasis" /// 2012)



תדמיינו את ג'ואנה ניוסום על טריפים. אולי הגזמתי קצת אבל ג'וליה הולטר האמריקאית נשמעת אולי כמו הרבה דברים מוכרים ומוזרים אבל היא גם נשמעת כל כך זרה וחדשה. מוסיקה שבהתחלה נשמעת פשוטה ואולי אפילו מתאימה למצעד כזה או אחר אבל תוך כמה שניות שוברת מוסכמויות ויוצאת למסע חדש בין הרים ויערות. מסע לא מעיק שכולו חלום מתוק.


7.
Memoryhouse
Walk With Me
 (taken from "The Slideshow Effect" /// 2012)



רבים יגידו שהם אוהבים בטירוף את Beach House וחלקם גם יעשו השוואה בינם לבין Memoryhouse. אבל מבחינתי ההשוואה היחידה היא שהשמות שלהם מאוד דומים, אולי אפילו דומים מידי. אבל אני מעדיף את Memoryhouse. אולי כי הם מתוקים יותר ופחות מסתתרים תחת מעטפת סאונדים וקלידים. ואולי כי איתם אני מרגיש מלא תקווה.


8.
Mirel Wagner
No Death
(taken from "Mirel Wagner" /// 2012)



9 שירים. קול של אישה זקנה וחכמה וגיטרה עם מקצבים כמעט רפטטיביים. זה אלבום הבכורה של Mirel Wagner שנולדה באתיופיה, גדלה בפינלנד ונמצאה על ידי עיתונאי אחד שנכח בהופעה שלה ומרוב התלהבות לא הפסיק לקדם אותה. אגב היא כולה בת 23 ולא זקנה בכלל ובביקורות המהללות מגדירים את האלבום כ"ריק" כי הוא נשען אך ורק על קול וגיטרה והרי לפעמים זה מספיק לחלוטין. משום מה השירים כאן מזכירים לי את טרייסי צ'אפמן והשירים החתרניים שלה אבל אין כאן פוליטיקה של מדינות או אמירה על השחורים בחברה אלא שירים על הפוליטיקה של האהבה, על הבינו לבינה ועל היום יום שלנו.


9.
Sinead O'Connor
Reason With Me
 (taken from "How about I Be Me (And You Be You)?" /// 2012)



מאז ומתמיד אהבתי את שינייד אוקנור אבל בשנים האחרונות די שכחתי ממנה ורק השירים הישנים שלה הידהדו בראשי. שזה סימן לימי תהילה שחלפו להם. בחודשים האחרונים קראתי עוד ועוד ידיעות על כל מיני דברים טיפשיים שהיא עשתה וכתבה ואני מודה שהתחלתי קצת לדאוג שמה גם היא תשתגע ותמות. זה הזכיר לי את כל הכוכבים הגדולים שנעלמו טרם זמנם ויותר מכל הזכיר לי כוכבת פופ אחרת, בריטני שמה, שכמעט ונפלה לתהום, יש לציין שזה מאוד הצחיק אותי שזאת ההשוואה שנוצרה לי במוח. ואז נתקלתי בידיעה על אלבום חדש של שינייד ומתוכו השיר הזה שפשוט סחף אותי, ממש כמו פעם. בשביל מישהי שכמעט ולא הוציאה חומר חדש בעשור האחרון קשה לומר שזה האלבום הכי טוב שלה בזמן האחרון אבל ללא ספק זה האלבום שמחבר בין הדברים המופלאים שהיא עשתה בניינטיז לבין החומרים החדשים באופן הכי טבעי. הקול שלה נשמע אותו הדבר אבל השירים כבר מדברים על זיקנה בצל הבדידות. על אהבות ועל שיגעונות של מי שהורגל להיות סלבריטי. זה אלבום יפה עד מוות שישאיר את הלב שלכם מדמם על הרצפה התל אביבית שלכם ויהפוך לקלאסיקה.


10.
Soap&Skin
Boat Turns Toward the Port
(taken from " Narrow" /// 2012)



Soap&Skin זה שם הבמה של Anja Plaschg האוסטרית. בזמן שלא הספקתי לשתף אתכם בשירים מאלבום הבכורה המעולה שלה הבחורה כבר הספיקה להוציא מיני אלבום חדש ומאוד נסיוני שמוקדש לאביה שנפטר. אין הרבה צורך להרחיב אלא רק לרוץ ולהקשיב לפלא עם דגש לקאבר המושלם שלה ללהיט הצרפתי "Voyage, Voyage" במקור של Desireless.


11.
Soko
First Love Never Die
 (taken from I Thought I Was an Alien” /// 2012)



אחרי שנים בסביבה Stephanie Sokolinski הצפרתייה סוף סוף מוציאה אלבום מלא ורשמי שכולו שירים קטנים שהם פסקול לכל מי שמרגיש קצת מוזר או שונה, בדיוק כמוה. אין עיתוי יותר מדויק מהאביב כדי להוציא אלבום כזה שכולו שירים קצרים על אהבות מוזרות וחייזרים מאוהבים. האלבום המושלם להקשיב לו כשאור השמש הלא חמה מידי מכסה את רצפת הבית והאהבה מתחילה לדגדג בבטן ולנו רק נשאר לדמיין את סרט האינדי הראשון שישתמש בשירים מהאלבום הזה.



אין תגובות:

פרסום תגובה