יש לי חור במכנס שדרכו נכנס הקור ודרכו בורחת האהבה ואני תוהה מה זה
אומר עלי ועל החיים שלנו.
השעונים שלנו תמיד מכוונים לשעות שונות עם כמויות לא נגמרות של
נודניקים שכמו גמדים קטנים ומציקים יושבים להם בטלפון ומנדנדים. עם שעון אנלוגי זה
לא היה קורה לנו, עם שעון אנלוגי בטח לא היינו בכלל צריכים להתעורר.
ימי שבת הפכו לאיים בודדים שאפשר לברוח אליהם עם רשימת שלושת הדברים
שהיינו לוקחים איתנו לאי בודד. ואז מתיישבים כל אחד בצד שלו באי וחושבים על כל
הרשימות האחרות של דברים שמוכרחים לקחת לאי בודד ותוהים למה לא לקחנו.
האוכל נהיה הכרח והריחות כבר לא מפעילים את בלוטות הרוק ויש קניות
לעשות וכביסה ואז לקפל ואולי בדרך להתקלח ולקוות שהפעם זה יהיה תהליך מטהר, אולי
אפילו קדוש.
ואז שוב הכול מההתחלה, נודניקים נוספים מצטרפים ועוד כביסה ושיחות נפש
עם חומרי הניקוי ופגישות עבודה מלאות שקט מטריד וכמה רופאים שבאים לבקר וזוכרים
איך קוראים לתרופות שלנו אבל לא מדייקים בשמות הפרטיים.
ואז מגיע הרגע הזה שבו העיניים שלנו נפגשות לשבריר שנייה ויש מין שקט
שכזה שמגיע בין שיר לשיר והלב מתמלא בהתרגשות הראשונית ובציפייה דרוכה לשיר הבא שיתנגן
בשבילנו ומה זה יאמר עלינו ועל החיים שלנו. רק בשביל השקט הזה שווה לסבול את
הנודניקים בכל בוקר ובוקר. רק בשביל ההרגשה הזאת שכל זה, כל האהבה הזאת שעומדת
מולי בשר ודם היא כולה שלי שווה לחיות כל יום מחדש.
*פוסט שכולו שירים יפים שהלכו לאיבוד בנתיבי האייטיונס...
1.
Sophie Hunger
Headlights
(taken from “1983"
/// 2010)
2.
Emily and The Woods
Never Play
(taken from “EP” /// 2010)
3.
Frazey Ford
Firecracker
(taken from “Obadiah” /// 2010)
4.
Sarah Jarosz
My Muse
(taken from "Follow Me Down" /// 2011)
5.
Jennifer O'Connor
Tonight We Ride
(taken from "Over The
Mountain, Across The Valley And Back To The Stars" /// 2006)
6.
Kathleen Edwards
Sweet Little Duck
(taken from "Failer" /// 2003)
7.
Fallulah
Use It For Good
(taken from "The Black Cat Neighbourhood" /// 2010)
8.
Charlotte Gainsbourg
Memoir
(taken from "Terrible
Angels EP"
/// 2011)
9.
Marla Hansen
Shuffle Your Feet
(taken from "Wedding Day" /// 2007)
10.
Laura Marling
To Be A Woman
(taken from “Flicker and Fail EP" /// 2012)
שיר מתוך האי.פי המיוחד שלורה מרלינג הוציאה לכבוד יום התקליט הבינלאומי שחל ב-21.04. השיר הוא ביסייד מיוחד ושיר שלורה מבצעת לעיתים נדירות בהופעות שלה אבל מעולם לא יצא. לכן גם אין אותו עדיין ביוטיוב... אבל תוכלו למצוא אותו בלינק להורדת הקובץ עם כל שירי הפוסט הזה.
החייים הם רשת סמיכה של אפשרויות. הבחירות מרובות והשלכותיהן בלתי ניתנות לחיזוי.
אפשר לשער התפתחויות, אבל לא לדעת מראש, וגם לא את האחרית.
אפשר לדעת את עצמך.
אפשר להעביר את המשקל, החשיבות, מהפעולה (או הסיטואציה) אל התוך, המרקם. אל מי אתה ואיך אתה במצב נתון.
אני אוהבת להרגיש אהבה וצמיחה.
אני נהנית להיות כשאני:
אוהבת
משכילה לעשות
עוזרת
מתגברת
לומדת
מרגישה.
מוסיקה היא אחד הדברים.
היצירה קורית במרחב מרגש של צורך וחופש. כשבלי ברירה ואפשרות חוברים לאחד.
במקום שבו ידיעה וחיפוש אינם מושגים סותרים אלא כוחות משלימים.
היופי הווה. העין רואה. השיר קיים. בתשומת לב, בחיפוש, הוא מתגשם למילים, למנגינה, המנגינה מתגשמת לכלים (זה פסנתר עם בס חשמלית או קונטרבס? הדבר הזה, החם אבל אוורירי אבל חזק שאני שומעת בראש – זה טרומבון עם חליל או קרן יער עם ויולה? מתישהו אני אדע!)
אחר כך הגוף מגשים לביצוע. ושומע אנשים מדברים. לפעמים מקבל חיבוק, לפעמים מחזיר חיבוק, בוכה וצוחק.
לפעמים אני בתוכו, פקוחת עיניים ולב, לפעמים אני פחות. לפעמים אני מתחבאת. החיים חיים, ואני חיה, ואומרת תודה על הכל.
ONE FOR MY BABY
taken from the new album "My Middle Name is Misery" /// 2012
השירים האלה – אהבות כאבים חולשות ועוצמות, בדידות וקשר, ניתוק עולמות פנימיים וחוץ – אני אוהבת אותם מאוד והם נותנים לי כוח. אני שרה One For My Baby מבפנים, למרות שהוא מעולם אחר, חיים אחרים.
לחגים יש נטייה לנקות את הרחובות ההומים. זה עוד יותר ניכר בחג שמכונה חג האביב. כל הצירים המרכזיים והצדדיים של העיר עוברים תהליך של טיהור פנימי ובתי הקפה והרחובות המרכזיים עומדים דום ורצים לחגוג עם אחרים בתוך בתים מוארים והשוק, השוק המלוכלך אבל המלא כל טוב נשאר עירום מתכליתו. עכשיו זה רק שמיים וארץ וסוף סוף אפשר לשמוע ציוצים במקום צפירות אקראיות.
גם אני מתנקה. לא כל כך בגלל החג כי מטבעי אני לא מחוגגי החגים אלא בגלל כל ההתנקות שמסביב. אני מניח רגע את הראש המטאפורי למנוחה וכל דאגה שזוחלת פנימה דרך האוזן אני מנער החוצה. לא עכשיו, עכשיו זה לא זמן טוב. מה שאפשר לדאוג לגביו היום אפשר גם לדאוג מחר.
יש משהו בלבד מוחלט בערב חג ששם את הכול בפרספקטיבה. פתאום לאהבה יש תוקף חדש. במקום לשנוא כל רגע סביב שולחן החג המזויף אני יכול להעריך את השולחן המכוסה מפה לבנה וחדשה מרחוק ולאהוב את כל היושבים סביבו, אלה האמיתיים ואלה הדמיוניים, בצורה אחרת. מתגעגעת, נוסטלגית ועם הפילטרים הדרושים לכך.
חג האביב מסמן לי את תחילתו של העונה האהובה עלי. בלי כל הבולשיט על חירות וחופש. זו עונה שכולה בסימן התחלה ועדיין בלי כל החום והזיעה שעוד יתקפו בהמשך. ימים פשוטים יותר ומלוא חופן הדמעות והשירים שעוד ימלאו את העונות הבאות. ושקט אחד קטן לעצמי, ולו ליום אחד.
1.
Amatorski
Soldier
(taken from “TBC" /// 2011)
ההרכב הזה הוא סוג של הצלחה בבלגיה, ארץ הולדתם. האי פי הקצר והמקסים שלהם מ-2010 זכה להמון תשומת לב ומועמדויות אבל דווקא האלבום החדש שלהם לוקח אותם ואת השירים הקטנים שלהם (ובקטנים אני מתכוון לאינטימיים ועירומים) למחוזות יותר אלקטרוניים וזה כנראה גם בעזרתו של Darren Allison שהפיק ומיקסס בין השאר ל-Spiritualized, The Divine Comedy ו-Efterklang. סוג של טריפ הופ רק בגרסת 2012. אלבום כל כך עדין ושברירי וכל כך יפה שאי אפשר להתעלם ממנו.
2.
jj
Beautiful Life
(taken from “jj nº 4” /// 2012)
הסנונית הראשונה מהסינגל החדש של Joakim Benon ו-Elin Kastlander שהם jj מבשר על כיוונים חדשים ויותר שמחים של הצמד. זה קצת מזכיר את האלבום בכורה אבל רק שמח יותר ומרגש יותר. שיר שכולו אביב וקיץ ושמש רחוקה אבל מחממת. זה מתחיל די בשקט עם גיטרה ברקע ולקראת הסוף מתפתח למה שאפשר לטעות ולחשוב כביט מסיבתי לכל דבר. אבל זה קצר וקולע וממלא בתקווה.
3.
Chromatics
Into the Black
(taken from “Kill for Love” /// 2012)
אחד האלבומים הכי יפים של 2012 כבר כאן. מי היה מאמין שההרכב הזה שאיכשהו קפצו מפאנק כאוטי לדיסקו אפל וקודר והוציאו את אחד האלבומים היפים של 2007 יצליחו להוציא אלבום נוסף ומושלם. ריפים של גיטרה שמרפרפים לקיור וסמיתס, ביטים שמזכירים קצת את האלבום הקודם ומלודיות מושלמות שהולכות יד ביד עם המילים והקול של הסולנית Ruth Radelet. השיר הזה שגם פותח את האלבום מוקדש ל-Johnny Rotten מה"סקס פיסטולס" וכולו שיר קינה למלך הרוק'נרול ולרוק'נרול הגוסס בכלל.
“My, my
Hey, hey
Rock and Roll
Is here to stay
It’s better to burn out
Than to fade away.”
4.
Saschienne
Unknown
(taken from "Unknown" /// 2012)
אלבום הבכורה של Saschienne הוא מסוג האלבומים שאפילו אותי מפתיעים. עוד יותר מפתיעה העובדה שבראש שלי זה מתאים כמו כפפה לבלוג הזה ולפוסט הספציפי הזה. כנראה בזכות הקול של Julienne Dessagne, אישתו של Sascha Funke שהוא אחד מיוצרי הטכנו הגרמני הידועים והמוצלחים כבר יותר מעשור. זה בעצם אלבום משותף תחת שם שמשלב את שמות שניהם ובא להמחיש, פשוטו כמשמעו, את האהבה שלהם ולקדש את הזוגיות האמיתית והמוסיקלית של שניהם. זה מזכיר לי קצת את GusGus ובעיקר מצליח שוב ושוב לגרום לי להתאהב מחדש בביטים, בכלים החיים שנכנסים ויוצאים ובקול החצי נוקשה וחצי מלאכי של ג'וליאן. שלמות.
5.
Anneka
Shut Her Down (Silent Dust Covered in Dust Mix)
(2012)
Annekaהיא מאותן הזמרות שאת קולן אפשר לשמוע בהפקות אלקטרוניות של אחרים כמו Ital Tek ו-Vex’d וגם בשיר בונוס באלבום הגאוני של XXYYXX שזה בעצם בחור בן 16 מאורלנדו. השיר הזה שנקרא "Overdone" איכשהו תפס תאוצה וברגע שא-קפלה שלו הופיעה ברשת אז כמעט כל אחד עשה לו גרסה משלו רק שהפעם תחת השם "Shut Her Done". מה שאומר שהחומרים האישיים שעליהם Anneka עובדת לקראת אלבום הבכורה שלה קיבלו חיזוק בצורת חיבוק בלוגים בעולם כולו ורק נשאר לה להזדרז לפזר עלינו עוד מהקול הזה שלה בהקדם.
6.
Kúra
Anchor
(2012)
ברגע ששומעים את השלישייה הזאת מקופנהגן בעיקר תוהים למה הם עדיין לא חתומים באיזה לייבל ומעיפים מוסיקה לכל עבר. לא סתם מוסיקה אלא אלקטרוניקה עדכנית ועכשווית עם קול ענק של סולנית מדהימה. זה קצת ביורק וקצת Oh Land אבל עומד לגמרי בפני עצמו גם בלי ההשוואות המתבקשות.
7.
Bobby Womack
Please Forgive My Heart
(taken from "The Bravest Man In The Universe" /// 2012)
כנראה שבובי וומק, אחד מגדולי המוסיקאים השחורים באמריקה שדי נעלם הקשיב לאלבום הקאמבק של גיל סקוט הרון יותר מפעם אחת והבין שקולות גדולים אסור לבזבז ולאחסן במגירת השכחה. אז הוא התחבר לדיימון אלברן ולריצ'ארד ראסל, מבעלי הלייבל המעולה XL, שהפיקו לו אלבום קאמבק משלו שאמור לצאת ביוני והשיר הזה מתוכו יצא כבר בתחילת מרץ. ההפקה כולה הציבה לעצמה את הרף שקבע Jamie XX בדיסק הרמיקסים המושלם לאלבום האחרון באמת של גיל סקוט הרון שנפטר מיד אחרי יציאתו. קול זקן אבל חיוני וחכם להפליא בחיבור עם סאונד אלקטרוני ועכשווי שרק מדגיש כמה טוב שבובי וומק לא נכנע לשכחה.
8.
Jai Paul
Jasmine (demo)
(2012)
מדהים כמה דיבור יש על הבחור הזה ברשת כבר מתחילת 2010 כשיצא השיר הראשון והיחיד שלו עד עכשיו "BTSTU" (שיצא כבר ב-2007). מאז השיר הזה קיבל ביקורות מדהימות, הושמע כמעט בכל מקום ואפילו סומפל ע"י דרייק בשיר "Dreams Money Can Buy" ואפילו ב"Till The End of Time" של ביונסה. עכשיו הוא שיחרר סנונית ראשונה ודי מדהימה בשם "Jasmine" אבל זה עדיין לא אומר שהוא יפנק אותנו באלבום שלם בקרוב. בעצם גם שיר אחד מושלם פעם בשנתיים זה די נחמד.
9.
Francois & The Atlas Mountain
Piscine
(taken from "E Volo Love" /// 2012)
אני סאקר של השפה הצרפתית בכל צורה ואינטונציה אפשרית. בייחוד אם מחברים לי את השפה למצע של שיר שמתפתח מתופים ומחיאות כפיים קצובות לחגיגה אלקטרונית וכייפית. ההרכב הזה קיים כבר מ-2003 אבל רק עכשיו כשהם כבר די מצליחים בצרפת והוחתמו בלייבל "דומינו" תהיה להם הזדמנות לפרוץ בשאר העולם ולרגש עם השירים שלהם שמשלבים צרפתית ואנגלית.
10.
Lola Kite
Someone OK
(taken from "I Start To Believe You" /// 2012)
הנה עוד חבורה שכדאי להתחיל לשים לב אליה. הם באים מאמסטרדם ולא מזמן יצא אלבום ההמשך שלהם לבכורה המבטיחה "Lights". אם אלקטרוניקה אנלוגית ושירים חלומיים עושים לכם את זה אז זה לגמרי בשבילכם.
11.
JBM
Winter Ghosts
(taken from “Stray Ashes” /// 2012)
אוקיי אז אני מאוהב. לא מזמן גיליתי בטעות לחלוטין את JBM שהוא Jesse Marchant ואת האלבום הבכורה המדהים שלו "Not Even in July" ולהפתעתי הגעתי בזמן טוב כי הוא בדיוק שיחרר שני שירים מאלבום ההמשך שייצא באמצע מאי. זה מזכיר את Bon Iver ולורה מרלינג וגם את Damian Jorado שאיתו הוא מופיע עכשיו. זו מוסיקה שקטה שנשמעת לרגעים כמו צלילי הרוח שבין הרים מושלגים בכיפותיהם אבל ירוקים למרגלתם כשבכל שנייה יש הרגשה של הר געש שזומם להתפוצץ.
12.
Willis Earl Beal
Evening's Kiss
(taken from “Acousmatic Sorcery” /// 2012)
אחרי שהתגייס לצבא האמריקאי ושוחרר בעקבות פציעה, Willis התחיל להקליט את עצמו בבית ולפזר את הדיסקים הצרובים ברחבי העיר לצד פליירים מאוירים עם דמותו בתקווה למצוא חברה. מה שקרה בפועל זה שמגזין "Found" שמקדיש את עצמו לתיעוד דברים שנמצאו ברחובות ניו יורק ומישיגן מצא את הפלייר שלו והחליט להקדיש לו שער ולהוציא בוקסט של איורים, פואמות ושירים מוקלטים שלו. מה שדי מהר הביא לו חוזה עם לייבל ואלבום בכורה שיוצא אוטוטו ומתוכו הסינגל היפיפה הזה שנשמע כמו הקלטה ביתית קסומה.
זה מתחיל במחשב נייד ונגמר בחיים ניידים ואהבה ניידת. געגוע אחד גדול לחיבוקים של אימא כשעוד היו להם משמעות ושום הרגשה של ניידות, נדידות או נוודות רק אהבה נייחת שלא הולכת לשום מקום עבור שום הון שבעולם.
ועכשיו יש לנו בית נייד ובתוכו מחשב נייד וכמה טלפונים ניידים ואפילו כלב נייד ולצד הבית חונה לו האוטו שכולו זועק "אני נייד!" ואנחנו עסוקים כל היום בלנדוד מנקודה כלשהי לנקודה כלשהי. נוודים חסרי מנוחה עם שכירות לשלם ובלי בית שאפשר באמת לקרוא לו הבית שלנו. ויש לנו מעט כסף נייד לבזבז על take away ולהמשיך הלאה והרחק מכאן.
אני חוזר לריחות החיבוק של אימא שהתפוצצו למיליוני מולקולות ריח שטיפסו דרך האף הישר ללב ובמקום חיבוקים אמיתיים אני מסתפק באבות ואמהות מחבקים בנות ובנים בטלוויזיה הגדולה מידי שאיכשהו הצליחה שנים על גבי שנים להחזיק בתואר המוערך מידי של נייח.
עכשיו מגיעה עייפות החומר ובידה תוצאות הבדיקה. זה החוסר שהשתלט על העושר, אני נייד משמע אני קיים אבל רק בין הנקודה הזאת לבין הנקודה שאחריה ולא חשוב בכלל המרחק.
1.
Boy Friend
Egyptian Wrinkle
(taken from “Egyptian Wrinkle" /// 2012)
את ההרכב הזה גיליתי בטעות דרך קאבר מדהים שלהם ל-ABBA שכבר פירסמתי כאן בעבר באחד מהפוסטים המלאים בקאברים.
Christa Palazzolo ו-Sarah Brownשמחזיקות כבר 15 שנה בתואר "החברות הכי טובות" החליטו לפני שנתיים לשדרג את החברות שלהן, לצאת לדרך חדשה ולעשות מוסיקה מדהימה כצמד. המוסיקה שלהן נשמעת כמו חלום רחוק שלרגעים מתקרב אליך ולרגעים מתרחק אבל כך או כך זה מהחלומות שקל לזכור בבוקר שאחרי אבל מאוד קשה להסביר. האלבום המלא שלהן יצא בתחילת השנה ומלא במוסיקה אווירתית וקולות שנבלעים בתור קירות של סאונד חלומי, חמים ונעים.
2.
Fiordmoss
Paris versus Sarajevo
(taken from “Ink Bitten” /// 2012)
ההרכב הזה שבראשו עומדת Petra Hermanova זה מסוג ההרכבים שאני רק יכול לקוות שיותר ויותר אנשים יגלו. הם מזכירים לי שילוב של ביורק עם Anja Garbarek ו-Oh Land בתחילת דרכה. מקצבי פוסט-דאב-סטפ בשילוב עם קלידים מהפנטים וקולה של פטרה מעל הכל. האי.פי החדש שלהם מורכב מ-5 שירים שמתחברים לאלבום קונספט שמוקדש לנשים מקועקעות מהמאה ה-19. כמה שזה נשמע מוזר, ככה זה יפה. השיר הזה שמספר על נערה בוסנית שבורחת לצרפת בעקבות המלחמה הוא אחד השירים השוברי לב באי.פי הבאמת מעולה הזה.
3.
Gang Colours
Fancy Restaurant
(taken from “The Keychain Collection” /// 2012)
אחת ההגדרות הכי נכונות לגבי האלבום של Will Ozanne שהוא Gang Colours זה שירים שהם חלומות בהקיץ. בייחוד השיר הזה שממחיש כמה קסם יש באלבום הכמעט אינסטרומנטלי הזה וכמה כיסופים יש בין כל המנגינות, הצלילים והצעצועים שמנגנים.
4.
Hannah Cohen
The Crying Game
(taken from "Child Bride" /// 2012)
ללא ספק אחת מהאהבות החדשות והגדולות שלי. חנה כהן הניו-יורקית החליטה לעבור מדוגמנות לשירה כמו רבות מהדוגמניות האחרות רק שאצלה מסתתר קול מדהים שיוצא מהפנים הכי יפות שראיתי זה זמן רב. שני שירים יצאו מהאלבום הזה שאני מצפה לו בקוצר רוח, שניהם שירים רדופי רוחות שנשענים על הקול החלומי של חנה ועל גיטרה ופסנתר. פשטות שרק מעשירה את התוצאה. ממש כמו הקליפים שיצאו לשני השירים האלו שצולמו על ידי צלם האופנה Matthu Placek ומתמקדים ב-One Shot רק על הפנים והקול שלה.
5.
Iamamiwhoami
Sever
(2012)
כבר כתבתי בעבר על הפרויקט השאפתני של Jonna Lee וחבריה. פרויקט שכולו שילוב של מולטימדיה ומוסיקה בחבילה אחת. פרויקט יומרני כזה יכול היה להיות משהו מעייף ומעיק אבל לא במקרה הזה. אחרי סדרת קליפים שמגדירים מחדש שלמות ואלבום לא רשמי שכלל כמה מהשירים היפים שיצאו ב-2011 החבורה הזאת חוזרת עם סנוניות ראשונות לקראת אלבום חדש שיצא ביוני בלייבל של רוייקסופ, רובין וכמובן פיבר ריי. והסנוניות האלו בצורת 4 קליפים בהמשכים ל-4 שירים מהאלבום פשוט מתעלים על הקליפים הקודמים שלהם ומגדירים מחדש את מושג הפופ החמקמק של ימינו. מתוך כל אלה בולט השיר הזה, בלדה חלומית ומושלמת שמנגנת על כל המיתרים שבלב שלי. שילוב של קול מדהים, עם לחן אלקטרוני שכולו מתח בין כאב לחלום וקליפ שפשוט השאיר אותי עם פה פעור ומלא חופן הדמעות.
6.
Julia Holter
Marienbad
(taken from “Ekstasis" /// 2012)
תדמיינו את ג'ואנה ניוסום על טריפים. אולי הגזמתי קצת אבל ג'וליה הולטר האמריקאית נשמעת אולי כמו הרבה דברים מוכרים ומוזרים אבל היא גם נשמעת כל כך זרה וחדשה. מוסיקה שבהתחלה נשמעת פשוטה ואולי אפילו מתאימה למצעד כזה או אחר אבל תוך כמה שניות שוברת מוסכמויות ויוצאת למסע חדש בין הרים ויערות. מסע לא מעיק שכולו חלום מתוק.
7.
Memoryhouse
Walk With Me
(taken from "The Slideshow Effect" /// 2012)
רבים יגידו שהם אוהבים בטירוף את Beach House וחלקם גם יעשו השוואה בינם לבין Memoryhouse. אבל מבחינתי ההשוואה היחידה היא שהשמות שלהם מאוד דומים, אולי אפילו דומים מידי. אבל אני מעדיף את Memoryhouse. אולי כי הם מתוקים יותר ופחות מסתתרים תחת מעטפת סאונדים וקלידים. ואולי כי איתם אני מרגיש מלא תקווה.
8.
Mirel Wagner
No Death
(taken from "Mirel Wagner" /// 2012)
9 שירים. קול של אישה זקנה וחכמה וגיטרה עם מקצבים כמעט רפטטיביים. זה אלבום הבכורה של Mirel Wagner שנולדה באתיופיה, גדלה בפינלנד ונמצאה על ידי עיתונאי אחד שנכח בהופעה שלה ומרוב התלהבות לא הפסיק לקדם אותה. אגב היא כולה בת 23 ולא זקנה בכלל ובביקורות המהללות מגדירים את האלבום כ"ריק" כי הוא נשען אך ורק על קול וגיטרה והרי לפעמים זה מספיק לחלוטין. משום מה השירים כאן מזכירים לי את טרייסי צ'אפמן והשירים החתרניים שלה אבל אין כאן פוליטיקה של מדינות או אמירה על השחורים בחברה אלא שירים על הפוליטיקה של האהבה, על הבינו לבינה ועל היום יום שלנו.
9.
Sinead O'Connor
Reason With Me
(taken from "How about I Be Me (And You Be You)?" /// 2012)
מאז ומתמיד אהבתי את שינייד אוקנור אבל בשנים האחרונות די שכחתי ממנה ורק השירים הישנים שלה הידהדו בראשי. שזה סימן לימי תהילה שחלפו להם. בחודשים האחרונים קראתי עוד ועוד ידיעות על כל מיני דברים טיפשיים שהיא עשתה וכתבה ואני מודה שהתחלתי קצת לדאוג שמה גם היא תשתגע ותמות. זה הזכיר לי את כל הכוכבים הגדולים שנעלמו טרם זמנם ויותר מכל הזכיר לי כוכבת פופ אחרת, בריטני שמה, שכמעט ונפלה לתהום, יש לציין שזה מאוד הצחיק אותי שזאת ההשוואה שנוצרה לי במוח. ואז נתקלתי בידיעה על אלבום חדש של שינייד ומתוכו השיר הזה שפשוט סחף אותי, ממש כמו פעם. בשביל מישהי שכמעט ולא הוציאה חומר חדש בעשור האחרון קשה לומר שזה האלבום הכי טוב שלה בזמן האחרון אבל ללא ספק זה האלבום שמחבר בין הדברים המופלאים שהיא עשתה בניינטיז לבין החומרים החדשים באופן הכי טבעי. הקול שלה נשמע אותו הדבר אבל השירים כבר מדברים על זיקנה בצל הבדידות. על אהבות ועל שיגעונות של מי שהורגל להיות סלבריטי. זה אלבום יפה עד מוות שישאיר את הלב שלכם מדמם על הרצפה התל אביבית שלכם ויהפוך לקלאסיקה.
10.
Soap&Skin
Boat Turns Toward the Port
(taken from "Narrow" /// 2012)
Soap&Skin זה שם הבמה של Anja Plaschg האוסטרית. בזמן שלא הספקתי לשתף אתכם בשירים מאלבום הבכורה המעולה שלה הבחורה כבר הספיקה להוציא מיני אלבום חדש ומאוד נסיוני שמוקדש לאביה שנפטר. אין הרבה צורך להרחיב אלא רק לרוץ ולהקשיב לפלא עם דגש לקאבר המושלם שלה ללהיט הצרפתי "Voyage, Voyage" במקור של Desireless.
11.
Soko
First Love Never Die
(taken from “I Thought I Was an Alien” /// 2012)
אחרי שנים בסביבה Stephanie Sokolinski הצפרתייה סוף סוף מוציאה אלבום מלא ורשמי שכולו שירים קטנים שהם פסקול לכל מי שמרגיש קצת מוזר או שונה, בדיוק כמוה. אין עיתוי יותר מדויק מהאביב כדי להוציא אלבום כזה שכולו שירים קצרים על אהבות מוזרות וחייזרים מאוהבים. האלבום המושלם להקשיב לו כשאור השמש הלא חמה מידי מכסה את רצפת הבית והאהבה מתחילה לדגדג בבטן ולנו רק נשאר לדמיין את סרט האינדי הראשון שישתמש בשירים מהאלבום הזה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)