החורף בא לנשק אותי ואני רק מנסה שלא להשבר מקצות אצבעותיי ועד קצוות שערותיי, מסתיר שברים אקראיים שיעשו לי נעים כשיחזרו לכאוב בכל חורף בחורפו וברגעים שהוא ייעדר ארגיש שהבית הזה הוא רק חצי בית בלעדיו.
כבר ימים שאני לא שקט. יש בחוץ מלחמות שמחכות להפסיד, בניינים שקמים כדי ליפול, אנשים שמחפשים אהבות להשבר מהן וכמה געגועים לרכוש מספסרים. ואני רק בוהה מחלונות לא אטומים כי פה אני עם הצרות בשקט ושם אני אהיה בשקט עם הצרות. מחכה שהחורף כבר יחזור ובהבל פיו צחנה של קור כלבים, בדידות וגעגוע אחד שנרכש בפינת רחוב.
עכשיו כולם מדברים עליי כאילו אני המשוגע שהתאהב בחורף. שוכח מהרגליו המגונים לקום ולעזוב ולעולם לא להשאר למרות תחנוניי לקצת חמלה גם אם קרירה. אבל אני לא חי על חרטות. גם כשיעזוב אותי, ישארו לי השירים של אחרים.
1.
Sidsel Endresen & Bugge Wesseltoft
Out Here. In There.
(taken from "Out Here. In There." /// 2002)
מבחינתי זה השיר שנולדתי איתו מחדש ורוב הסיכויים שארצה גם למות איתו. כבר כמעט עשור הוא הולך איתי לכל מקום ומנחם אותי. הקול המדהים של סידסל אנדרסן והמוסיקה המכשפת של בוגי ווסלטופט מתחברים לכדי נוף רגשי ומוסיקלי אחד שמספיקה שמיעה אחת כדי ליפול בשבי. לא הרבה שירים יכולים להיות מנחמים ומלאי חמלה כמו השיר הזה.
2.
Sóley
I'll Drown
(taken from “We Sink” /// 2011)
גילוי לא כל כך מפתיע: באיסלנד יש מוסיקה מדהימה. אני נדהם בכל פעם כשמתווספת לי עוד מוסיקאית משם כמו זאת, Sóley Stefánsdóttir בת ה-23 (שהיא גם חלק מקולקטיב האינדי Seabear) שבכלל התחילה ללמוד פסנתר והלחנה ורק לאחרונה גילתה שהיא יכולה גם לשיר. זה הרי משהו כל כך נפוץ להיות מפוצצת כישרון.
לפי אלבום הבכורה המושלם שלה (לאחר אי.פי . מושלם לא פחות) זה ברור כשמש איסלנדית מאיפה הבחורה הגיעה אבל למי שמצפה לקור וקרח יופתע לקבל דווקא חום מלטף ורצון בלתי נשלט לעבור לאיסלנד, להתאהב ולהשאר שם.
3.
Entertainment for the Braindead
Fences
(taken from “Hydrophobia” /// 2008)
בחורה אחת שיושבת בביתה בגרמניה ומשגרת מוסיקה עוצרת נשימה להורדה חינמית וללא שום שיווק, אלא רק האמונה שבעולם הוירטואלי של היום אפשר להגיע להמון אנשים ולגעת בהם מבלי לבקש מהם את מספר כרטיס האשראי הבינלאומי שלהם. אפילו בממלכת אמאזון לא תוכלו למצוא אותה. המוסיקה שלה נשמעת מפעם אבל היא לגמרי גם מעכשיו. והיא שרה על סיפורי אהבה שגוועו, ארוזים במילים שהיו הולמות גם טרגדיות יווניות. ועדיין, היא נשארת קטנה וצנועה. חפשו בעצמכם ותורידו אותה במלואה באתר שלה ואם ממש תתאהבו אז היא תשמח להכין לכם בעבודת יד את אחד האלבומים שלה ולשלוח לכם עד מפתן הדלת.
4.
Gem Club
252
(taken from "Breakers" /// 2011)
הרגע שבו מגלים מוסיקה שמצליחה להתנגן בשלמותה יותר מחצי פעם, מוסיקה שגם נכנסת מתחת לעור ומשוגרת ישירות ללב זה רגע שצריך לנצור לנצח. ההרכב הזה שמורכב מהפסנתרן והזמר כריסטופר ברנס והצ'לנית קריסטן דריימלה הוא מסוג ההרכבים האלו שמצליחים גם לשבור לי את הלב וגם לאסוף את כל השברים אחריהם ולהדביק אותם בחזרה. כל שיר באלבום הבכורה שלהם ובאי.פי שיצא לפניו הוא רגע מלא ברגש מתפוצץ, יופי עטוף בצלילים נוגים ועל זמניות של העצב אבל עם תקווה בקצות השיר. האלבום המושלם לחורף של אהבות ופרידות.
 | |
| Design / Eilon Bregman |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה