השינוי הזה שמתרחש בחוץ אין לו צבע או ריח, גם כיוון ברור אין לו. מה שברור זה שהוא מגיע לכיווננו ואין ספק שבזמן האחרון היה חסר לנו איזו בריזה.
מודה ומתוודה שאופטימי אני לא. אולי אופטימיסט זהיר שבוחר לא לתלות את תקוותי בבריזות מזדמנות שישנו לנו את החיים. וקשה לי עם הפסימיות הנצחית ואולי זו המחאה האמיתית כאן, המחאה מול הפסימיות שהפכה כבר לבת בית אצל כולנו.
כמה נעים להתעורר לבקרים של מחאה שרק מזכירה לנו כמה נרדמנו בשמירה על מה שחשוב לנו וכמה שאיכפת לנו גם מאלו שסובבים אותנו ואיבדו את היקר להם. היום, יותר מתמיד, קשה להחליט כמה הרוח חזקה עם כל החום והלחות שמסביב אבל פתאום יש הרגשה נכונה שהבריזה הקלילה הזאת הופכת לאט-לאט להוריקן ענק שבא לשנות את הרגלי הפסימיות שלנו שהפכו לנחלת הכלל ללא יוצא מן הכלל.
אז להמפכה הזאת אין קול אחיד או פנים מסויימות ואין לה גם צבע או ריח ברורים שלא לדבר על פסקול מוסיקלי ראוי אבל ככה אמורה להראות מהפכה בשנת 2011.
מהפכה שכולה ערבוב בין הכל וכלום, בין שמחה ודמעות, בין דרישות ברורות וכאלה שהן עמומות שבאות ממקומות עמומים לא פחות שבהם אנו חיים כבר עשורים שלמים.
מהפכה שהרקע המוסיקלי שלה נע בין אמני רוק צעירים ובוגרים (שחוו מהפכה או שתיים בחייהם) לבין גלגל"צ.
מהפכה שהיא בלאגן מאורגן.
מהפכה שכל כולה רוצה לעמעם במקצת את הפסימיות שהתשקעה בכל אחד ואחת ביננו ולתת לנו בפעם הראשונה מאז שנולדנו את קצה האופטימיות, גם אם היא זהירה.
1.
Bjork
Crystalline
(taken from "Biophilia" /// 2011)
ביורק חוזרת ועוד איך היא חוזרת! בואו נשים בצד את הפרסומים על האלבום החדש שאמור להיות פרוייקט מוסיקלי בשילוב עם אפליקציות אייפד ועוד כל מיני דרכים ביורקיות וגאוניות לקידום האלבום החדש ונתרכז בסינגל הראשון מתוך האלבום שעתיד לצאת בספטמבר. זה מאותם השירים שמזכירים לי למה אני אוהב את המשוגעת הזאת, גם כשהיא לא מספקת את הסחורה שאליה התרגלנו. השיר הזה הוא הדבר הכי טוב והכי נכון שיצא ממנה בכמה השנים האחרונות. שילוב של כל מה שהיא טובה בו לכדי שיר עוצר נשימה מלא בביטים, פכפוכים אלקטרוניים, קול עצום וסיומת גליצ'-דראם אנד בייס כיאה לכמה מהשירים הטובים שלה מהניינטיז. שלמות!
2.
BELL
Chase No Face
(taken from “Diamonite” /// 2011)
בהקשר ישיר לביורק. לפני כמה שנים כש-Stereogum הוציאו אלבום מחווה ל-Post של ביורק בחגיגות ה15 שנה ליציאת האלבום המופתי אז אוזניי נתקעו על הקאבר המבריק והמטורף של Bell לשיר “It’s Oh So Quiet”. 3 שנים אחר כך אולגה בל (שנולדה במוסקבה והחליטה לקרוא לעצמה ולהרכב שלה בפשטות Bell) מוציאה אלבום בכורה שכולו ביורק אבל עם יכולת מיוחדת שלה לתת לעצמה ייחודיות. לוקח לאלבום כמה האזנות כדי לשקוע במצולות הלב ולצאת ממקום של השוואות אבל כשזה כבר קורה זה פשוט יפייפה עם דגש על השיר הזה שבא יחד עם קליפ מושלם.
3.
Adi Ulmansky
One Octave Up
(2011)
את עדי הכרתי בהקשר להרכב שהיא עומדת בראשו Lorena B.. מאותם הרכבים שגורמים לי להאמין שיש מוסיקה מדהימה בארץ וזה בסדר שגלגל"צ לא מנגנים אותה. כשאלון עוזיאל פירסם את השיר הזה לראשונה הלסת שלי פשוט נפלה לרצפה מכמה שזה יפה. הביטים החצי טריפ הופיים וחצי דאב-סטפיים מתכתבים מצויין עם מה שקורה בחו"ל (למשל The XX) ומעל הכל הקול המלאכי והמדהים של עדי. הנה הגדרה חדשה במילון המוסיקלי שלי לשלמות.
4.
Caroline
Everylittlething
(taken from "Murmurs" /// 2006)
רכישה אימפולסיבית שבסופו של דבר השתלמה. אלבום הבכורה של קרולין הגיע בזמן שכולם התחילו להכניס למוסיקה השפעות גליצ'יות. זה אחד מהאלבומים שהפכו עבורי לאלבומים מושלמים להתעורר איתם לבקרים שטופי שמש עם סיגריה, קפה ואקטואליה לא אקטואלית. חפשו גם את האלבום החדש שלה.
5.
Woodkid
Iron
(taken from "Iron EP" /// 2011)
Woodkid הוא בעצם Yoann Lemoine במאי קליפים וסרטים צרפתי (בין השאר אחראי לקליפים של Yelle, מובי ואפילו קטי פרי וטיילור סוויפט) שהחליט להוסיף לרפרטואר שלו גם מוסיקאי. כסנונית ראשונה הוא שיחרר השנה אי.פי קצר ומדהים ושם את השיר הזה כמוביל הראשי שלו. זה מאותם השירים המצמררים שפשוט מדביקים את האוזניים (ואת העיניים לקליפ המדהים בבימויו מן הסתם) ולא משחררים. זה נשמע קצת כמו אנתוני הגרטי בהפקה של ביורק מאלבומה הקודם. ותודה למורין גלימר על זה.
6.
Active Child
Hanging On
(taken from "You Are All I See" /// 2011)
Pat Grossi הוא Active Child (זה כנראה קטע חדש להופיע תחת שמות מוזרים ומקוצרים). הוא מגיע מלוס אנג'לס ובתור ילד שר במקהלת בנים מה שכנראה השפיע עליו עמוקות. קול הטנור שלו מפלס את דרכו בין הצלילים, הביטים וכלי הנגינה שלו ובו זמנית מרחף מעל ומתחת. ככה העתיד צריך להשמע.
7.
Emily Wells
(Symphony 5) Was a Surprise
(taken from "The Symphonies: Dreams Memories & Parties" /// 2008)
על אמילי וולס כבר כתבתי כאן בעבר. ההופעה שלה בארץ ריגשה אותי והיכולות הוירטואוזיות שלה על הבמה פשוט הדהימו אותי. עכשיו תהיה לכם ולי עוד הזדמנות לראות את מפגן הוירטואוזיות שלה ולהתרגש ממנה שוב במסיבת הרחוב השלישית של הבתה וגריגה בשיתוף עם ג'וז ולוז והמיכהטרוניקס ביום שישי הקרוב – 12.08 – בלבונטין פינת אלנבי. אל תפספסו את זה.
8.
Mr. Little Jeans
The Suburbs (Arcade Fire Cover)
(2011)
נכון שמקומם של קאברים זה בפוסט אחר אבל ככה זה כשהקאבר מתעלה על המקור והופך לשיר בפני עצמו.
9.
Austra
Lose It
(taken from "Feel It Break" /// 2011)
ההרכב הקנדי הזה הגיע פתאום משום מקום והצליח לרגש אותי. הקול של הסולנית Katie Stelmanis הוא מאותם הקולות החד פעמיים שמצליחים לחדור דרך האוזניים לכלי הדם ולמלא אותי בצלילים של אושר. לא חותם על זה אבל לדעתי הם The Knife הבאים וכדי להבין את זה תצטרכו להקשיב לאלבום המלא והטיפה אפל שלהם בשילוב עם הקול האופראי של קטי.
10.
Little Dragon
Ritual Union
(taken from "Ritual Union" /// 2011)
לאחרונה נדמה שהדבר הכי נכון לעשות זה לכתוב על ולשמוע את Little Dragon. זה מה שקורה כשמשתתפים באחד השירים היפים באלבומם האחרון של הגורילאז. האלבום החדש של ההרכב שבראשו עומדת Yukimi Nagano (שבטח עוד תהפוך לאגדה) הוא מאותם האלבומים עם הצליל הכי נכון והעטיפה הכי נכונה ובמקום ליפול למקומות של הייפ ותו לא האלבום הזה אשכרה גם מצליח לרגש ולנגן על מיתרי הרגש הנכונים. אני מאמין לחלוטין שזה בעיקר בגלל הקול המשגע של יוקימי.
11.
Grimes
Vanessa
(taken from "Dark Bloom/12” Split with d’Eon" /// 2011)
זה בדיוק מאותם השירים שבאים בהפתעה כדי לשטוף קצת את הלכלוך והשעמום שמצטברים בשגרת היום-יום המעיקה. שיר שאיתו אפשר ללכת לאיבוד בנופים מוסיקליים ועדיין להשאר בבית. שיר שגורם לגעגועים לדברים שמעולם לא חווינו ולאנשים שאולי יום אחד עוד נפגוש לראשונה.
Claire Boucher היא בעצם Grimes ומגיעה מקנדה. רק עכשיו אני מגלה את אלבום הבכורה שלה " Geidi Primes " ומצפה לשמוע מה יהיה ההמשך של הספליט שמתוכו לקוח השיר הזה.
.12
Lykke Li
Tonight (Mokhov Remix)
(taken from "Mokhov Remixes" /// 2011)
ונסגור עם שיר שכבר הופיע בבלוג הזה, הפעם זה ברמיקס מושלם של Mokhov (תורידו בחינם את אוסף הרמיקסים המעולה שלו כאן!). וזה אחד השירים האהובים עליי של Lykke Li. אם עדיין לא התמכרתם אליה זה הזמן לחפש את שני האלבומים שלה ושלל הבי סיידים והרמיקסים ופשוט להסתגר בבית או באוהל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה