הגוף המשתוקק מזהה את הצלילים הראשונים של שיר מוכר שכבר חלחל למי מעיינות התהום הפנימיים לפני שנים רבות. ההתרגשות מתחילה והלב הפועם מצטרף לחגיגה הנוסטלגית בקצב מואץ ומאיים להתפוצץ לכל עבר מרוב התרגשות.
יש שירים שבניתי איתם חומות והגנות. הקשבתי להם מתנגנים שוב ושוב במגדל השמירה הגבוה שלי. רק בשבילי ורק באוזניי הם התנגנו עד שהורידו אותי מכס המלכות ולא היה יותר צורך במגדלי שמירה מטאפוריים.
ולא שהיום אני נקי מהגנות וחומות אבל אני נהנה מהפרצות שנוצרו בקירות שמסביבי. נותן לרוח לחדור בין אותן הפרצות ולהביא איתה מידי פעם שירים מוכרים שימלאו אותי בזיכרונות מוסיקליים מפעם. זיכרונות תמימים שמסתתרים טוב-טוב במנגינות מתוקות-מרירות. אלה היו הימים שבהם אהבות היו אכזריות והמוות היה רומנטי ולבדידות היה ערך משלה בשוק אפור מידי.
היום כל השירים הישנים שלי פשוט חיים לצידי ומידי פעם עולים ממעיינות התהום כדי לשאול לשלומי ולדאוג שלא אבנה שוב שכבות של הגנות מפני החיים שצריך לחיות עד תום. הם מלטפים את האהבה שלי ואותי ברגעים בנאליים בלילה בידיעה שאני מאמין בקריטיות של האקט הפגאני ובהבנה מלאת חמלה לגעגועים שלי לצליליהם הראשוניים ולחוויה שהצטרפה אליהם עוד מאז, אבל החיים חייבים להמשיך הלאה.
לזכור את שיריי הישנים לאור השירים החדשים שמתחילים לחלחל פנימה. מעגל החיים המוסיקליים.
1.
Jay-Jay Johanson
Suffering
(taken from "Poison" /// 2000)
עם השיר הזה גיליתי את ג'יי-ג'יי באחד מהסצנות היותר עצובות בסדרה "הכי גאים שיש". מאז כבר אספתי בקנאות כל ציוץ שיצא לו מהפה וכל ציוץ כזה הוא לרוב אלוהי.
נדמה לי שהשיר הזה התנגן ללא סוף במשך כמה שנים טובות וגרם לי להרגיש, כיאה לשנות הנעורים, כהיחידי שהסבל שלו הכי גדול והכי דרמטי. מאז למדתי לחלוק בסבל ולהמעיט בדרמה, עד כמה שאני יכול...
אבל עד היום השיר הזה והקול המדהים שלו מצליחים לפצוע אותי ולשחק עם הפצע לפחות ל4 דקות ו49 שניות. חפשו את אלבומו החדש "Spellbound".
למילים
למילים
2.
Placebo
My Sweet Prince
(taken from "Without You I'm Nothing" /// 1998)
תמיד הייתה לי פינה חמה בלב עבור פלסיבו, בעיקר בגלל השיר הזה שהסתתר לו באחד מאלבומי המופת שלהם. השיר הזה (לצד הקאבר שלהם לקייט בוש) הוא אחד המאסטרפיסים שלהם. כל העצב וכל השיברון לב בשיר אחד שזהותו המינית מוטלת בספק תמידי. ממש כמו בספר "הנסיך הקטן" שמרחף כאן מעל הטקסטים העמומים.
למילים
למילים
3.
Beth Orton
Stars All Seem To Weep
(taken from "Central Reservation" /// 1999)
כבר סיפרתי כאן על ההתאהבות הראשונה שלי בבת' אורטון. זה בעצם השיר שגרם ללב שלי להפסיק לפעום, לרוץ לחנות ולהישבע לכולם שהשיר הזה לגמרי נכתב עלי. נאמנות לשירים זו תופעה מוזרה. שירים חדשים יבואו וילכו, חלקם אפילו ידבקו לדפנות החיים אבל יש שירים ישנים מ"החיים הישנים" (כשהעתיד עוד היה נראה כמו נצח שצריך לכבוש) שפשוט נשארים חקוקים בלב כמו אקס מיתולוגי בגלל השילוש הקדוש: קול, מנגינה ומילים. בת' אורטון בכלל והשיר הזה בפרט יישארו חקוקים אצלי כנראה לנצח.
למילים
למילים
4.
Elbow
Red
(taken from "Asleep In The Back" /// 2002)
כשלראשונה ראיתי את הקליפ של השיר הזה בשעה לילית ומבודדת בצפון הקר הייתי מהופנט. הקול של גיא גארבי הסולן פשוט השאיר אותי משותק לספה. כמה יופי בשיר אחד וכמה סערת רגשות באלבום אחד. בכל פעם שאני שומע אותו השיתוק חוזר ורק הדמעות ממשיכות לנוע בחופשיות החוצה.
למילים
למילים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה