בוא נדמיין שמה שיש בינינו זה שיר. לא נתעקש על האורך או הז'אנר, רק נבחר שיר אחד מתוך תיבת הפנדורה שלי ונדבוק בו. איך זה ישמע?
להורדת כל השירים
ההתחלה לבטח תגרום לעקצוצים של ראשוניות, התרגשות בלתי מפוענחת שאין לה תרופה וגם לא שידור חוזר רק מודעות מכאיבה לירידה ההדרגתית בכמות הרגשות העוקצים.
כשהבית הראשון יתחיל להתנגן והקול המסתורי יתחיל לפרוט על המיתרים החבויים באהבה שלנו אנחנו נרגיש את הלחלוחית בעיניים ובהחלטה הדדית נחליט לקפוץ ראש לפזמון שישטוף אותנו. כאן אין כבר טעויות ואין היסוסים.
זה השיר שכל אורכו זה אורך מה שיש, יהיה ויישאר בינינו. ובהרף עין נתנפץ לרסיסים בבית השני בהרהורים על העתיד ועל האני ואתה ועל החלל שבינינו בתקווה להגיע שלמים לפזמון השני ולא להישבר עד שנמצא את עצמנו על הגשר. לכאורה לא המקום הכי מרגיע אבל המקום הבטוח היחידי עם נוף שכולו תמונה גדולה שבה אנחנו נמצאים, ככה יהיה קל לראות איפה טעינו ואיפה צדקנו וכמה פעמים עצרנו למדוד את האושר שהחזקנו.
מכאן הכול כבר יהיה פשוט יותר. אתה תדאג לי ואני אדאג לך עד שנגיע לצד השני של הגשר וישר לסיום ופתאום שוב העקצוצים ונחת מזדחל פנימה. רק לחזור ביחד לבית מלא ולא להביט אחורה. עכשיו רק צריך לעשות החלטה:
האם ניתן לשיר פשוט להסתיים או שנלחץ על כפתור הריפיט הנצחי?
1.
Gil Scott-Heron
I'll Take Care Of You
(taken from "I'm New Here" /// 2010)
האלבום האחרון של גיל סקוט-הרון כל כך הרשים אותי שהתאהבתי בו לחלוטין. היכולת שלו לקחת את העבר שלו, המורשת המוסיקלית והחוויות שלו ולחבר אותם לאלבום שכולו כאב רלוונטי בעידן החדש פשוט היממו אותי והכניסו את האלבום הקצר והיפה להחריד הזה היישר מתחת לעור שלי. ב27 למאי הוא נפטר בפתאומיות, משאיר אחריו מורשת מוסיקלית עצומה, אלבום פרידה מושלם ומלא תקווה ולוקח עימו שובל הבטחות לאלבומים היפים שהוא יכל להמשיך להקליט. אבל אני לא כועס, רק מופתע מפתאומיות המוות ומתענג שוב ושוב על קולו הדואב בשיר הקטן והנצחי הזה.
2.
Bon Iver
I Can't Make You Love Me (Bonnie Raitt cover)
(2011)
תמיד התעקשתי להסביר לאנשים שקולות גבריים לא מרגשים אותי כמו קולות נשיים אבל מעת לעת נכנס לחיי המוסיקליים קול גברי שכזה שאי אפשר לעמוד בפניו. בון איבר הוא אחד מהגברים האלו שאני שמח להביא לארוחות חג באייטיונז שלי. האלבום החדש שלו זה אחד הדברים הכי מנחמים בקיץ החם מידי הזה והקאבר הזה הוא ההוכחה שלפעמים אפשר להתעלות על המקור ולהפוך את הביצוע שלך לראשוני ועיקרי.
3.
Birdy
Shelter (The XX Cover)
(2011)
אפרופו קאברים מושלמים. יש ויכוח מאוד גדול בבלוגספירה על גילה האמיתי של Jasmine Van Den Bogaerde או בשמה הידוע Birdy. האם זה 14 או 15 כאילו השנה הזאת באמת משנה את העובדה הכמעט בלתי אפשרית שזה הקול שיוצא לילדה הזאת מהפה. את ליבי היא שברה כבר בקאבר הקודם שלה שהפך ללהיט "Skinny Love" של Bon Iver מלמעלה, אבל הקאבר הזה לאחד השירים היפים והמדהימים גם ככה פשוט הביא את הלב שלי לגרדום. השאלה כרגע האם בונים על הילדה הזאת כמבצעת אלבום קאברים שלם או גם כסינגר-סונגריטטרית לכל דבר, כי יהיה מרתק לשמוע אותה בשירים מקוריים?
4.
Thomas Dybdahl
One Day You'll Dance For Me, New York City
(taken from "Songs" /// 2011)
רק לאחרונה גיליתי את הזמר הנוורגי הזה ובזמן ששירים אחרים שלו עברו לידי והזכירו לי בכל פעם שירים וזמרים אחרים השיר הזה נתפס ברשת אוזניי. במקור הוא כבר יצא לאוויר העולם ב2006 אבל רק עכשיו הוא יצא באלבום שמשווק לכל העולם ולא רק בנוורגיה.
מעולם לא הייתי בניו יורק אבל השיר הזה גורם לי להרגיש כאילו נולדתי שם וחייתי שם כל חיי. אין דבר יפה יותר משירים עצובים שמלאים בתקווה.
5.
Gil Scott-Heron & Jamie XX
I'll Take Care Of You
(taken from "We're New Here" /// 2011)
סגירת המעגל המושלמת. שנייה לפני שגיל סקוט-הרון נטש אותנו הילדים האבודים של המאה ה-21 הוא השאיר לנו מורשת קטנה-גדולה בצורת אלבום משותף עם Jamie XX המפיק העולה ועוד ילד אבוד.
המיתוס מספר שבזמן ההקלטות של "I'm New Here" גיל שמע מעבר לקיר את The XX מקליטים את אלבום הבכורה המושלם ולא רבב שלהם והתעניין בסאונד המיוחד שהם יצרו וכך אחרי שנה יצא האלבום שלו מחדש והפעם בהפקה שכולה שיתוף פעולה עם Jamie XX והסאונד המאוד מיוחד ומזוהה שלו. לדעתי זה המשך מושלם לאלבום מושלם גם כך וסגירת מעגל של איש עם מורשת מוסיקלית עצומה שלא נשאר עיוור והתחבר למורשת החדשה. דרך מדהימה ומרשימה ללכת מהעולם.
