סה"כ צפיות בדף

יום ראשון, 27 בפברואר 2011

געגוע בצד

לעולם אל תניח את הגעגוע בצד. הרי גם לדברים שעוד לא קרו ועוד לא היו מגיע להתגעגע.

אני תופס את עצמי על חם, מתמלא נוסטלגיה דביקה. מדמיין לעצמי שאני כוכב קולנוע שמתגעגע למה שאיבד לא מזמן. עם סיגריה בזווית הפה מביט מחוץ לחלון שמפריד ביני לבין הגשם ששוטף מדרכות עזובות שרק מתחננות לאיזה ליטוף. שמישהו ירד על ברכיו ורק ילטף אותן קצת. והגשם רק דורש פסקול, כי לכל טיפה מגיע פסקול מלא חסד וחמלה.
מוזר להעביר את כל חייך בגעגוע לא ברור, אני חושב לעצמי. חור ענק באמצע הגוף שרק רוצה להתמלא ואתה בחיפושים לא פוסקים אחר מילוי מתאים. מילוי הריבה היה דביק מידי והפרג השאיר עקבות ומילוי הגבינה היה מלוח מידי. אז זמנית מילאתי את החור בגעגוע דומם.
עוד יותר מוזר להיות משועבד למוסיקה כל חייך. כל שיר יכול לבוא ולרסק אותך. אתה מודע לזה שזו אהבה חד צדדית אבל אין לך ברירה. כל שיר מזכיר לך רגע חולף שנחרט, כל צליל נותן לך תקווה חולפת, כל קול שיוצא מהרמקולים הישנים שלך מפסיק בך לרגע את הגעגוע הלא נודע. הנה מילוי ראוי ומתאים לחורים שנפערים.

מפעם לפעם האוזניים נתקלות בשיר חדש שכולו יופי מסנוור. זה רגע קטן של אושר ביני לבין עצמי. אני לוקח חופש בתשלום מהחיים ומתיישב מולו ולמשך כמה דקות ארוכות אנחנו מנהלים שיחה ערה על מוסיקה, על אושר ונוסטלגיות מיותרות. אני מספר לו, לשיר, כמה אני מתגעגע ולא יודע למה והשיר מחזיר בליטוף.
הרי גם לאנשים שעוד לא קרו ועוד לא היו מגיע ליטוף.


1.
Lykke Li
I Know Places
 (taken from "Wounded Rhymes" /// 2011)



אז השנה עוד לא באמת התחילה ואני כבר מוצף במוסיקה חדשה. מנסה נואשות לא לתת לאלבומים חדשים ומצופים של אומנים שאני אוהב את ההרגשה שאני מעדיף אחד על האחר. אז אני מקשיב לכל אלבום ברוטציה. מנסה לגבש דעה ורגש.
אחד האלבומים המצופים הוא של ליקה לי השבדית. הסינגל הראשון מהאלבום החדש שלה הלחיץ אותי. ההרגשה הכללית הייתה שהיא מפסיקה להיות שבדית חמודה והופכת לאיזה שילוב בין Fever Ray ל-Adele. אפלה ופאנקית עם נגיעות רוקנרוליות. שזה באמת מה שבסוף קרה. רק שההתבגרות המוסיקלית נשמעת ונראית לי קצת לוחצת בכוח.
החיבור לא היה מיידי אבל האלבום גדל עליי ולאט לאט הוא גם יכבוש אותי. מה שאי אפשר לומר על השיר הזה שפשוט לקח איתו שבויים כבר מהמנגינה הראשונה...


2.
Jessica Lea Mayfield
Run Myself Into The Ground
(taken from "Tell Me" /// 2011)



כנראה שהתבגרות זה הכי 2011.כי איכשהו הבחורה השברירית עם הנזם באף שהייתה כל כך מחוספסת בסאונד וכל כך כנה במילים שכתבה חוזרת עם אלבום שכולו התבגרות ואולי אפילו התברגנות, ולא במובן הטוב.
לעזאזל, על עטיפת האלבום היא מצולמת כדודה עם כל מה שכלול בהגדרה הזאת ובפנים הכול מאוד קאנטרי סטייל. עם צליל סמיך וגיטרות מייבבות. ולא שזה לא יפה, חלילה, אבל משהו ראשוני הלך שם לאיבוד ורק לקראת סוף האלבום היא איכשהו חוזרת לעצמה ומצליחה לחדור לי מתחת לעור. פה לגיטרה המייבבת יש הצדקה ורק מכותרת השיר אפשר להבין הכול. אירוני כשהיא שרה "אבל אני לא הולכת להשתנות עבור אף אחד. אני מתחילה לנעול את האהבה החדשה הזאת שמצאתי. אני לא רוצה לשחרר את בן הלויה האפל הזה. אני מעדיפה להתנפץ על האדמה במקום" (תרגום חופשי)


3.
Keren Ann
Strange Weather
(taken from "101" /// 2011)



עוד אלבום שציפיתי לו וספרתי את הימים עד שאניח את ידיי עליו. גם כאן יש התבגרות וגם כאן יש ניסיון לצאת למחוזות מוסיקליים שונים קצת וזה מבורך, אבל לקרן אן יש יכולת מדהימה לקחת אותי לטיול ארוך בעולמות שהיא בונה בשירים השקטים שלה שמלאים בנוף מוסיקלי מדהים שמורכב מקולה שלה וקירות של קולות וצלילים וכל אלו מתגנבים מאחורי האוזניים בעדינות ובחרישיות עד להתפוצצות קטנה ושוברת לב ולא דרמטית מידי.
דווקא בשירים האלו שבהם לכאורה היא נשמעת כאילו היא נתקעה על אותו השיר כבר שנים היא מצליחה להדהים בכל פעם מחדש ופשוט לרגש. בלי שטיקים ובלי תוספות מיותרות.


4.
Radiohead
Codex
(taken from "The King of Limbs" /// 2011)



זה האלבום עם מסע יחסי ציבור הכי נונשלנטי שראיתי בחיי. הודעה על אלבום חדש שאמור לצאת תוך פחות משבוע ואז שחרור האלבום יום לפני התאריך המיועד וכל זה באגביות כמעט סתמית שעוד יכלה לגרום למישהו לחשוב שזה סתם עוד אלבום. מזל שיש עיתונאים ומבקרים שעשו את הטררם סביב האלבום היפיפה הזה.
השיר הזה מגיע לקראת סוף האלבום. ממש מתגנב לתוך האוזן אחרי כל פכפוכי האלקטרוניקה שלפני ופשוט עוטף אותך.




צילום: תום זאוילי / עיצוב: בן ורונה-פולסקי

יום ראשון / 06.03.2011 / 21:00
11 מוסיקאים, 11 קאברים.
מופע מיוחד.
לייקה / נחלת בנימין 29



יום חמישי, 17 בפברואר 2011

מכתבים על ביורק

בן זוג יקר שלי,
עברנו לא מעט בנצח הקטן והצנוע שלנו יחד. ירדנו מהרים כמו שעלינו עליהם. עמדנו בתמיהה מול קירות שחסמו לנו את הנוף לעתיד וזימנו אנשי מקצוע שיפרקו אותם. על חלק מהקירות השתלטנו בעצמינו והצלחנו לאט-לאט לבנות לנו בית.
כבשנו הרים וגבעות. אבל על גבעה אחת, ישנה ומתמידה, לא הצלחנו לעלות יחד. גבעת התחמושת הקרויה על שמה של ביורק. אז החלטתי לכתוב לך מברק מקצה הגבעה שאני יושב עליה בניסיון לשכנע אותך לאגור כוחות, להתאזר בסבלנות ולטפס עד שתגיע אלי.
אגב, הנוף שרואים מכאן לא רואים מאף גבעה אחרת.

כל הרבה זמן אתה מנסה להבין למה אני כל כך אוהב את היצור האיסלנדי המוזר הזה ואני מתקשה להסביר מבלי להישמע כמו מרצה לא כל כך בכיר באוניברסיטה.
אולי זה קשור לזה שאני זר בארץ הזאת. וכמו ביורק אני מתרגם משפטים שלמים משפת האם לשפה הנרכשת ולפעמים נוצרים מושגים משונים עם היגיון חדש.
אולי בגלל שהמילים שלה, אותן המילים עם ההיגיון החדש פשוט נחרטים בזיכרון ויוצרים תחושות חדשות וגעגועים למה שהיה ויהיה.
יכול להיות שזה בגלל היכולת שלה, שאני כל כך מעריץ, להיות מתויגת בחנויות המוסיקה כזמרת פופ בזמן שהיא היחידה שנשארת נאמנה לעצמה גם כשזה מתחיל לעצבן. נאמנה למילים, לקול, לשירי הפופ המוזרים ולשפה חזותית שמקדימה את כולם בכמה מאות צעדים.
מה שבטוח זה שהקול האיסלנדי שלה יכול לנחם אותי ולהיכנס לריאות כמו אוויר חדש לנשימה. קצת קר אבל עם חמימות שלא חולפת.
את הקול זה אפשר לזהות ממרחקים ואז לרוץ אליו ולחבק אותו (או לברוח ממנו, ממש כמוך...)
ואולי, יותר מהכול, בדרכה שלה היא גורמת לי להרגיש פחות זר ומוזר בעולם שכולו רגיל ומוכר מידי.

איך הייתי רוצה שתעצום את עינייך ותדמיין את המרחבים הרגשיים שהיא מציירת במילים שלה. מוסיפה להם צבעים בקולה הנקי שיודע לזעוק כשצריך. מגרה את כל החושים שלך מבלי להתפשר או להקל בחשיבותך. פורמת את כל החוטים ואז קושרת מחדש רק כדי ליצור נופים מוסיקליים שנסרגו לאט-לאט במלאכת מחשבה. רושמת געגועים מופשטים ומעלה בתוכך את גאות הרגשות ואז חונקת אותך בזרועות עשויות דמעות. את השפל היא משאירה לאחרים...

אני רוצה שתצטרף אלי לגבעת ביורק או לפחות תנסה לטפס. המחיר הוא זול לעומת התמורה. מבטיח להחזיק לך את היד כל הדרך.

שלך,
(זה שיודע שלא רק מי שמאמין בדיבר ה-11 "ואהבת את ביורק" יכול לאהוב אותה...)
אני

.....................................................

לאיש שעומד איתי מול המראה,
כבר חודשים שאנחנו עומדים מול מראה, בוחנים את עצמנו מקרוב. מחממים אחד את השני מול השתקפותה הקרירה של המראה שמשקפת גם את התפאורה של חיינו. מביטים אל תוך האישונים ולפעמים מתרגשים, לפעמים פחות.
מבלי שתראה אני מגניב מבט זריז אל עולמך המוזיקלי ומצטמרר. התפאורה שלי שהייתה פעם מלאה רק במלל ותמונות פתאום מוציאה גם צלילים. אני רואה בתפאורה גם את גבעת התחמושת שנקראת ביורק, וכמו כל ערבי מין המניין שקם עם צאת החמה לרעות בשדות אני מגיע לגבעה ומגלה שהיא קפואה. ומאחר שהיא קפואה, קמה יום אחד איסלנדית עם שיגעון גדלות ומחליטה שדווקא בגבעה הזאת בא לה להקליט את עצמה ועוד 10 איסלנדיות מהכפר דורכות יחפות על השלג. אני אומר לכבשים שלי אחורה פנה זאתי מג'נונה, ובדרך חזרה הביתה מגלה את הסיבה האמיתית לבריחה שלי מביורק.
אני פשוט הילד שצועק "האיסלנדית היא ערומה". וזה לא שאני שונא אותה, כי יש שיר אחד שלה שאני אפילו די מחבב "אול איז פול אוף לאב". אני מבטיח לך שהיא תמיד תהיה שם בשבילך ואתה תראה את המבט האיסלנדי המבולבל והמפחיד שלה בכל פעם שתביט במראה. אבל ברגע שהיא תתחיל לשיר ואתה תתחיל להתרגש, אני פשוט אשים על עצמי מעיל דמוי פרווה של שאנל ובאוזניות אשמע סיגר רוס ואדמיין שאנחנו באיסלנד. אז אחבק אותך, אביט שוב במראה ואחייך אליה חיוך של ניצחון ואשמח שהיא חלק מהתפאורה שנקראת חיינו,

באהבה רבה,
(יושב ראש התאחדות הכבשים האיסלנדיות)
חאדר

by Morín Glimmer

הפוסט הזה מוקדש כולו לביורק.
בואו ביום חמישי (17.02.11) ל- viska ::: björk ערב ביורק מיוחד שארגנו בלייקה לכאלה שאוהבים את גבעת הביורק שלהם מלאה בקרחונים ואיסלנדיות מגניבות.
מורין גלימר (מבית ויסקה) תארח את מייקי חפץ, אשיטקה ואנוכי בסט ביורקי ואיסלנדי במיוחד.



1.
Björk
All Is Full of Love (Guy Sigsworth Mix)
 (originally taken from "Homogenic" /// 1997)

Twist your head around
It's all around you
All is full of love
All around you


2.
Björk
Hidden Place (JC Lemay Remix)
(originally taken from " Vespertine" /// 2001)

But careful, careful
There lies my passion, hidden
There lies my love
I'll hide it under a blanket
Lull it to sleep


3.
Björk
Pagan Poetry
(taken from " Vespertine" /// 2001)

Pedalling through
The dark currents
I find
An accurate copy
A blueprint
Of the pleasure
In me


4.
Björk
Joga (Howie B. Main Mix)
(originally taken from "Homogenic" /// 1997)

Emotional landscapes,
They puzzle me,
Then the riddle gets solved,
And you push me up to this…
State of emergency,
How beautiful to be,
State of emergency,
Is where I want to be.


5.
Björk
Desired Constellation
(taken from "Medulla" /// 2004)

With a palmful of stars
I throw them like dice
Repeatedly
I shake them like dice
And throw them on the table
Repeatedly
Repeatedly
Until the desired constellation appears
And I ask myself:

How am I going to make it right?


6.
Björk
All Neon Like
(taken from "Homogenic" /// 1997)

The soft distortion
Fills you up
Nourish nourish
Your turtleheart


7.
Björk
It's Not Up To You
(taken from " Vespertine" /// 2001)

I can decide
What I give
But it's not up to me
What I get given
Unthinkable surprises
About to happen
But what they are


8.
Björk
Foot Soldier
(b-side taken from "Hidden Place Single2" /// 2010)

Foot soldier
blindfolded
you're babystepping
carefully treading
blindfolded
tread carefully

Conquer the darkness


9.
Björk
Like Someone In Love
 (taken from "Debut" /// 1993)

Sometimes the things I do astound me
Mostly whenever you're around me
Lately I seem to walk as though I have wings
And to sing like someone in love


10.
Bonnie "Prince" Billy
I've Seen It All
 (taken from " Ask Forgiveness EP" /// 2007)

What about China?
Have you seen the Great Wall?

All walls are great
If the roof doesn't fall

And the man you will marry
The home you will share

To be honest
I really don't care


11.
Björk
So Broken
 (b-side taken from "Joga EP" /// 1997)

I'm trying to land,
This aeroplane of ours gracefully,
But it seems just destined to crash


12.
Ezequiel
Cocoon

A train of pearls
Cabin by cabin
Is shot precisely
Across an ocean
From a mouth
From a
From the mouth
Of a girl like me
To a boy


13.
Grisbi
Army Of Me (Reinterpreted By Grisbi)
 (taken from " Army Of Me - Remixes And Covers" /// 2005)

You're on your own now
We won't save you
Your rescue-squad
Is to exhausted


14.
Björk
The Boho Dance
 (taken from "A Tribute to Joni Mitchell" /// 2007)

...



15.
Björk
Headphones
 (taken from "Post" /// 1995)

Genius to fall asleep to your tape last night
So warm
Sounds go through the muscles
These abstract wordless
Movements,
They start off cells that haven't been touched before
These cells are virgins
Waking up slowly

My headphones
They saved my life
Your tape
It lulled me to sleep
To sleep, to sleep


16.
Radiohead
Unravel (Pocket Mix)
( 2007)

While you are away
My heart comes undone
Slowly unravels
In a ball of yarn
The devil collects it
With a grin
Our love
In a ball of yarn

He'll never return it

So when you come back
We'll have to make new love


17.
Björk
Violently Happy
 (taken from "Debut" /// 1993)

Since I met you
This small town hasn't got room
For my big feelings
Violently happy
'Cause i love you


18.
Björk featuring Kelis
Oceania
 (b-side taken from "Oceania Promo Single" /// 2004)

Your sweat is salty, I am why



19.
Olof Arnalds with Bjork
Surrender
 (taken from " Innundir Skinni " /// 2010)




20.
Ben Gibbard
Joga
 (taken from " Read: Interpreting Bjork" /// 2003)

All these accidents,
That happen,
Follow the dot,
Coincidence,
Makes sense,
Only with you,
You don't have to speak,
I feel.

by Morín Glimmer


יום רביעי, 9 בפברואר 2011

מוסיקה והחיים החדשים

מסתבר שבלי מוסיקה אני רק חצי בן אדם.
לא מזמן מצאתי את התשובה לכמה ארגזים בן אדם צריך כדי לארוז את חייו?
בערך כעשרה ועוד כמה שקיות זבל כתומות ומכוערות עד כאב. אפילו את האהבה הצלחתי לארוז בצלופן מבריק ומרשרש.
אבל מה שהכי מעציב אותי זה שכל המוסיקה שלי, תקליטים על גבי דיסקים, שתפסו יותר ארגזים מכל השאר פשוט מונחים שם. סגורים ומנותקים מהקשרם הטבעי. ארוזים בארגזים חומים ופשוטים. עטופים במסקנטייפ אטום.

הם כנראה מנסים כל הזמן הזה לקרוא לי לעזרה או לפחות לבקש לצאת לנשום קצת אוויר סמיך של עשן סיגריות. מחכים שברוב אהבה אסדר אותם על מדפים יפים בחיים החדשים שלי. הבטחתי להם שזה הדבר הראשון שאעשה.

פתאום אני מבין כמה אני מתגעגע. כמה אני חצי שלם והבנאליות מתבקשת.
כנראה כשאתה יושב על ארגזים שממתינים לחיים חדשים, משהו בך עוצר ודומם. "זה זמני"  אני לוחש לארגזים המסודרים כמגדל שעומד ליפול ובדרך אני בעצם גם לוחש לעצמי.
"יחי החיים החדשים שבדרך..."

1.
Nils Petter Molvær feat. Sidsel Endresen
Merciful 1
 (taken from "Solid Ether" /// 2000)



סידסל היא אחת הזמרות שהכי מרגשות אותי. היא בטח תבוא לשיר בחתונה שלי או בהלוויה, תלוי במצב הרוח. אבל עד אז היא פשוט תמשיך לרגש אותי. הקטע הזה לקוח מאחד מאלבומי הג'אז הכי יפים בעולם, וגם אחד המיוחדים והיוצאי דופן שבהם.
כשחבר הכיר לי אותו זה נראה לי מוזר שבלייבל יחסית "בוגר" ומשעמם לפרקים כמו ECM החליטו להוציא אלבום ג'אז שמתבסס על אלקטרוניות קיצונית עם מוטיבים של ג'אנגל בצירוף ג'אז מודרני שגם בלי מילים פשוט יצא ועטף אותי באנרגיות חדשות. נילס פטר מולבייר הוא חצוצרן נורווגי שמאז הגילוי אני עוקב אחריו בקנאות וכל פעם מופתע מחדש.
שיתוף הפעולה בשני חלקים הזה עם סידסל הוא תמצית היופי של האלבומים שלו. מצד אחד נדחף לך לתוך הסדר היומיומי ומצד שני נותן לך אוויר לנשימה עם שיר קצר שהוא בעצם שירה על בדידות, רחמנות, אהבה ולב שבור.


2.
James Blake
Wilhelms Scream
(taken from "James Blake" /// 2011)



אז מה עם כל העולם נמצא בדיונים סוערים על האלבום השלם של ג'יימס בלייק? חלק טוענים שזו יצירת מופת וחלק מערערים על כך. אני בכל מקרה מאוהב בו כבר מהקאבר המושלם שהוא עשה לFeist-.
זה כל כך אלבום שלא יכל לצאת בשום עידן אחר. לא רק בגלל איכויותיו האלקטרוניות המתקדמות אלא בגלל הניסוח המדויק של הבדידות בעידן המודרני. הבחור הצעיר מידי הזה שר שירים שנכתבו מחר על היום והרכיב מהם אלבום שכולו השלמה עם החיים המודרניים שבהם ה"אני" נמצא באמצע בעל כורחו ומוטלת עליו חובת ההוכחה בעולם שרץ קדימה מהר מידי, חזק מידי בזמן שרק בא לך רק לעצור ולהביט באהבה אחת בעיניים.
שלמות.


3.
The XX
Infinity
(taken from "XX" /// 2009)



חברתי הטובה שתחייה תהתה לאחרונה למה עוד לא צירפתי שיר של ה-XX עד עכשיו. הפנתי אותה לקאבר של גורליאז לשיר שלהם וזה עדיין לא סיפק אותה. האמת היא שהיא צודקת. מאז שההרכב הזה יצא שמרתי אותם בתיקיית ההורדות שלי עקב יותר מידי הייפ מסביבם. רק אחרי כמה חודשים החלטתי להקשיב ואז התאהבתי לחלוטין. יש בהם משהו על זמני שזאת סיבה טובה לאהוב הרכב למרות כל ההייפ שבעולם. וכשהשירים מלטפים אותך מצד אחד ואז דוקרים אותך מהצד השני אז בכלל קשה לעמוד בפניהם. אני נכנעתי מזמן...


4.
Giana Factory
Bloody Game
(taken from "Bloody Game EP" /// 2009)



האי.פי הזה לא יצא כמה שבועות מהלופ שהוא נתקע בו אצלי. האלבום המעולה שלהם חווה חוויה דומה אבל אף שיר ממנו לא ריגש אותי כמו זה. מצד אחד יש בו משהו שמח אבל מתחת לכל הביטים מסתתר לו ליין גיטרה מכאיב ומילים חותכות בוריד. כל זה רק כדי לראות אם אמצא את עצמי זורם בדם שלהם, או להפך.


5.
Bat For Lashes
Prescilla
(taken from "Fur and Gold" /// 2006)



נטשה קן שהיא בט פור לשס היא בחורה מוזרה. כלומר מספיק מוזרה כדי שאתאהב בה. בזמן שהאלבום האחרון שלה לא נדבק אלי או לבגדים שלי, האלבום הראשון שלה נדבק אלי כמו ריח סיגריות חזק שבכל פעם מזכיר לי לילה שבו גיליתי את היופי.


6.
CocoRosie
R.I.P. Burn Face
(taken from "Grey Oceans" /// 2010)



אני לא אשכח את היום שבו שמעתי את האחיות המשוגעות האלו. עם הזמן ובאופן טבעי התרגלתי אליהן ממש כמו בכל זוגיות נורמלית עד שהגיע האלבום האחרון שלהן. הצחיק אותי שהן ניסו לחקות את קאנייה ווסט באלבומו היפה "808s & Heartbreak" ואז פתאום הבנתי שהן היו הכי רציניות. זה כל כך יפה. כל כך הן ועדיין כל כך לא. צועדות קדימה ולוקחות את המלודיות הילדותיות שלהן צעד אחד קדימה לעבר שירי ערש לילדים חולמניים.


7.
Titiyo
Crystal Clear Mud
(taken from "Hidden" /// 2008)



עד היום אני מתקשה להאמין שהשיר הזה שלקוח מאלבום כל כך יפה שייך לאותה בחורה שהתחילה את הקריירה שלה כבר בסוף האייטיז, אחראית ללהיט האם.טי.וי "Come Along" ובדרך גם אחות למחצה של ננה שרי האלמותית. כנראה שלא במקרה השיר הזה מזכיר לי קצת את אנני לנוקס. ככה זה עם השבדיות לאחרונה (עיינו ערך: רובין) שמתחברות למפיקים אלקטרוניים מוכשרים ומוצאות את דרכן המוסיקלית החדשה והמרגשת רחוק מהקונצזוס הדורסני.
ממש כמו עם רובין גם באלבום הזה יש הפקות של Kleerup מה ששידרג את הבחורה הזאת לחלוטין והשאיר אותי, ובתקווה שעכשיו גם אתכם, עם אלבום שמדגדג את כל הנימים בגוף.


8.
Iamamiwhoami
Y
(taken from "To Whom It May Concern EP" /// 2010)



גילוי נאות: אם בלילה מסויים, מתישהו בחודש שעבר, לא הייתי מורעב וגורר חבר טוב למוזס (כן-כן!) כנראה שלא הייתי מגלה את השיר הזה. לפחות לא בזמן הנכון לי.
אז תוך כדי ישיבה באותו מקום שהיה אמור לספק את הרעב שלי הצלחתי גם לספק את הרעב המוסיקלי שלי למשהו שישמוט את האדמה מתחת לרגליי ויחזיק אותי באוזניים אך ורק בכוח הצליל. מסתבר שהאחראים למוסיקה במקומות שכאלה מידי פעם אוהבים להשתעשע ובין גאגא לבריטני גם שמים איזה שיר שומט אדמה שכזה.
הפרוייקט הזה שנקרא Iamamiwhoami הוא פרוייקט מוסיקה ומולטימדיה של כמה אנשים שבראשם עומדת בחורה די חנונית שעונה לשם ג'ונה לי. קשה להסביר את הפרוייקט וכמה שהוא יפה אז פשוט כנסו לעמוד היו טיוב שלהם ותגלו את הקליפים בהמשכים שנוצרו עבור כל השירים שלהם וצורת ההפצה הגאונית שלהם שלא נכנעת לתכתיבים ישנים.


9.
Lamb
She Walks (snowed-in-mix)
 (taken from "5" /// 2011)


כמה כיף לגלות שהרכב הטריפ הופ האהוב עליי עומד להוציא אלבום חדש אחרי שנים של פירוק ושתיקה. עוד יותר כיף לחזור לימים שבהם היית מחכה למשלוח בדואר שיביא איתו דיסק חדש שמחכה כבר להתנגן היישר לתוך הלב ולהשתלב בחיים. זה באמת לא קרה כבר יותר מידי זמן...
הנה טעימה ממנו שהגיעה אליי למייל מיד עם הרכישה המוקדמת של האלבום באינטרנט. אם ככה זה הולך להישמע אז אני כבר מרים ידיים, מתיישב על הספה שאין לי ומחכה להם שינערו לי קצת את האבק מעל הלב.


10.
Nils Petter Molvær feat. Sidsel Endresen
Merciful 2
 (taken from "Solid Ether" /// 2000)



אסיים עם החלק השני של השיתוף פעולה של נילס וסידסל.
כי אחרי כל הצלילים, האלקטרוניקה, הרגשות כל מה שצריך זה קול אחד מצמרר, פנסתר אחד ומשפט סיום שאומר הכל בדיוק כמו שהוא לא אומר דבר:
"אתה משאיר רק הד, כמו רכבות שלנצח ימשיכו לעזוב את התחנה."


להורדת כל השירים