האלבומים של 2011 The ALBUMS of /// חלק 2

הנה החלק השני של הבחירות המוסיקליות האישיות שלי ל-2011. בלי דירוגים מיוחדים ובלי ציונים. בתוספת 12 אלבומים מדהימים שגם היו בסביבה וריגשו והפכו לפסקול בלתי נפרד מחיי בדרך זו או אחרת. עכשיו רק נשאר לי רק לחכות בציפייה דרוכה לאלבומים החדשים Lana Del Rey ו-Lorena B ולאלבום מלא מבית Woodkid שיגיעו ב2012.

שתהיה לנו שנה מעולה מלאה במרחבים מוסיקליים עצומים. עכשיו תורכם להתרגש!

צפו בחלק 1 של הרשימה כאן.

  

AUSTRA

/ Feel It Break /

כשבהתחלה דיברתי על ההרכב הזה שבראשו עומדת Katie Stelmanis בעלת הכישורים האופראיים אז השוויתי אותם ל-The Knife, כנראה בגלל החור שנפער בליבי מאז שהם קצת נעלמו. אומנם אני עדיין רואה את הדמיון אבל כבר מזמן פיתחתי בהרכב הזה תלות ללא קשר לחורים כאלו או אחרים.

זה מאותם האלבומים שהכי קל למכור לכל מי שאוהב את הזמרות שלו דיוות דרמטיות אבל עם ניחוח אינדי שמרחף מעליהן. אלבום שכמו שהוא אפל ודרמטי הוא גם מלא בשירי פופ מרגשים ומרקידים כיאה ל-2011, שנה שבה גם הפופ קיבל קצת אישיות.

BJORK

/ Biophilia /

צריך הרבה אומץ כדי להתמודד עם האלבום האחרון של ביורק. בלי קשר למיזם היומרני שהוא מנסה להיות בשיתוף עם אפליקציות, כלים חדשניים והפקה עתידנית הוא קודם כל אלבום שבשמיעות הראשונות פשוט בלתי נסבל. וכן, אני מעריץ של ביורק וגם לי היה קשה להתאכזב קשות מאלבום שכל כך ציפיתי לו. אבל אז עברו להם כמה שבועות והתקשורת עברה לקטול/להאדיר אלבומים אחרים ואני החלטתי לצאת לבדי ולהתמודד עם האלבום הזה (למרות האמונה שלי שעם מוסיקה לא אמורים להלחם וששיר אוונגרדי ככל שיהיה חייב לטמון בתוכו משהו מחוקיות הפופ). וככה לאט לאט כשבכל פעם אני מגביר עוד קצת את הווליום האלבום הזה פשוט השתלט עליי ולפת את הדמעות שלי. יש באלבום יופי שהוא פרה-היסטורי ובו זמנית עתידני. אלבום שנקשיב לו כשנחיה על הירח ונתגעגע לארץ. אלבום שאיתו פשוט נרגיש את כל מה שביום-יום המטריד לא יוצא לנו לעצור ולהרגיש. ולעזאזל גם נוריד כובע מול אמנית שיותר משני עשורים מוציאה אלבומים שמגדירים מחדש את כל החוקים ועדיין מקוטלגת תחת המושג המתפורר של "פופ" ועם חברת תקליטים עצומה שעומדת מאחורי כל בחירה מוזרה שלה!

עינב ג'קסון כהן /// EINAV JACKSON COHEN

/ עץ נופל ביער  /

קשה לא להתאהב באלבום הזה ועוד יותר קשה לא להתאהב בעינב ג'קסון כהן, לא שניסיתי בכלל. בשמיעה הראשונה, מתישהו בשיר 12 באלבום, אני מתעורר מהחלום בהקיץ שלי ומבין כמה פאקינג אני מאוהב בפסנתר, בקול, באפרו ובכל הגישה של האלבום היפייפה הזה. שנים ששמעתי פיסות של מנגינות מכיוונה של ג'קסון-כהן וכולם היו בילד-אפ לאחד האלבומים הכי מבריקים שהתנגנו סביבי הכי הרבה פעמים השנה.  אבל הנקודה הכי חזקה באלבום הזה היא המילים. המילים שכיניתי כ"השירה החדשה". שירה שמושפעת מהעבר אבל לא שוחה בה אלא מסתכלת על העכשיו ועל היום ובשיא הפשטות צורבת בך רגשות בלי רגשנות יתר.

GEM CLUB

/ Breakers /

לפני יותר משנה קיבלתי לידיי אי.פי חלומי שצץ לו משום מקום ונחרט במרחב המוסיקלי שלי. האי.פי הזה היה "Acid and Everything" של Gem Club שהם הזוג כריסטופר ברנס וקריסטן דריימלה שגם אחראים לפסנתר, לצ'לו וכמובן לקולות. השנה יצא להם אלבום חדש שכולו הורכב משירים חלומיים שאפשר בקלות לדמיין אותם כפסקול לסרטיים ביתיים בשחור לבן וספיה. סרטים עם משפחות, ילדים, אהבות מפוספסות וגם כאלה שנצחיות. זה אחד האלבומים הכי רגישים, מרגשים ואחידים ששמעתי מזה זמן רב וכולו מורכב במינימליסטיות שצריך להעריץ. אלבום שלא בא לך לעצור אותו באמצע אלא מעדיף לעצור את עצמך ולהתמסר לו.

JAMES BLAKE

/ James Blake /

בשנייה שעלה בראשי הרעיון לסיכום שנה מוסיקלי אישי אז האלבום הזה ריצד מול עיניי. זאת הייתה שנה לא טובה אם האלבום הזה לא היה נוצר. את מקומו הרוחני תפס בשנה שלפני האלבום המושלם של .The XX האלבום של ג'יימס בלייק, בדיוק כמו של ,The XX הגדיר מחדש את גבולות הז'אנר ומה שאפשר להגדיר כמוסיקה פופולרית היום. האלבום של בלייק כאילו נולד מתוך השיא העייף של הדאב-סטפ, ז'אנר שכבר מכר את נשמתו ל-MTV. בלייק הוציא מהדאב-סטפ את כל מה שרגיש: צלילים מפכפכים ובאסים שמנים שבאו להטביע את קולו החד פעמי ובמקום לטבוע הוא צף עליהם לאורך אחד האלבומים הכי מבריקים שיצאו ב11 השנים האחרונות. וכל זה מבלי לדבר על הקאבר המושלם שהוא עשה ל-Feist שגם יצא כסינגל הרשמי הראשון מהאלבום.

למזלינו חבורת "Tabac" מביאים לנו את ג'יימס לדי ג'יי סט במועדון הבלוק ב27.01.12. אין דרך יותר טובה מלחגוג לי יום הולדת! כנסו לכאן!

JAMES VINCENT McMORROW

/ Early In The Morning /

יש אלבומים שיש בהם נוסחה מיוחדת וקשה לפעמים להבין למה דווקא בהם אנחנו מתאהבים, האלבום הזה הוא אחד מהאלבומים האלו. זה נשמע כמו שילוב מיוחד בין דמיאן רייס לבון איבר ויפה להכאיב. אלבום שלא הגיע ליותר מידי אוזניים ויש לתקן את העוול במיידי. גם אם אחד מכם ירכוש ויתרגש ממנו אז אני את העבודה שלי עשיתי נאמנה.

LIA ICES

/ Grown Unknown /

מידי פעם, בעקבות החיבה שלי לעטיפות אלבומים יפות אני גם מגיע לאלבומים שאפשר לומר עליהם ש"יופיו של תוכן הקנקן זהה לחיצוניות הקנקן". במקרה הזה פשוט נשביתי בקסם העדין והשברירי של Lia Ices. ברשת אין הרבה רקע לזמרת הזאת חוצמזה שהיא הגיע מקונטיקט ושהוריה תמכו בה בצעירותה ודחפו אותה ללימודי פסנתר אינטנסיביים, ושג'סטין ורנון מ"בון איבר" מגיע להתארח באחד השירים היפים באלבום "Daphne". חוץ מכל העובדות האלו זה פשוט אלבום שנוגע בשלמות, מהבלדות הפסנתר-גיטרה ועד לשירים שמתבססים על מחיאות כפיים ככלי נגינה (כי נגינה חינמי ואחד האהובים עלי). אלבום לחורף בסופו ולאביב בתחילתו.

LYKKE LI

/ Wounded Rhymes /

קשה להתעלם מהנוכחות של ליקה לי בעולם הפופ. הנה בחורה שבדית שעושה מה שבראש שלה ואחרי אלבום בכורה מתקתק שריגש אותי הגיע בתחילת השנה אלבום ההמשך שבו כבר היה ברור שהיא כאן כדי להשאר ולהשתולל. האלבום הבוגר הזה נשמע כמו מחווה למוסיקה משנות החמישים והשישים אבל עם טוויסט עדכני כי איך אפשר שלא. ההפקה הפיל ספקטורית והקול מלא הנשמה שלה הופכים כל שיר באלבום הזה לעל-זמני כמו " Youth Knows No Pain", " I Know Places" וכמובן " Sadness Is A Blessing" הנשגב. רק מהשם של האלבום "חרוזים פצועים" אפשר להבין שלליקה לי, שכולה בת 26, יש נשמה מאוד זקנה ולא מתפשרת. מכאן גם המוסיקה העל-זמנית שלה.

OH LAND

/ Oh Land /

Nanna Øland Fabricius היא בעצם Oh Land. כבר כששמעתי את אלבומה הראשון "Fauna", שמשום מה לא הגיע ליותר מידי אנשים, התאהבתי. באלבום הזה היא כבר פיתחה יכולת פופית מצויינת שהביאה אותה להיות המופע הפותח של קייטי פרי בטור האמריקאי שלה. שזה מוזר ומהמם באותה המידה כי הפופ של Oh Land הוא ההפך הגמור מהפופ התאגידי של קייטי פרי ושות'. זה פופ אינטלגנטי מגובה בכתיבה מעולה לצד הפקה שהיא על גבול האלקטרוני ואינדי ומעל הכל קולה המיוחד של Oh Land שלא עוזב גם כשהאלבום מסתיים. ככה אני מדמיין פופ עתידני.

PJ HARVEY

/ Let England Shake /

כל הדיבורים על האלבום המאוד פוליטי של פי.ג'יי הארווי די הפחידו אותי בהתחלה, אבל רק אחרי ששמעתי לראשונה את האלבום המדהים הזה הבנתי שגם הפעם הארווי הצליחה לעשות אלבום שכל שיר שבו נוגע בעצבים הפתוחים של כל העולם הזה מבלי להיות מילולית או דידקטית מידי. אחרי הכל זה אלבום חשוב של יוצרת שלצד ההתפתחות הטבעית שלה כאמנית היא גם חוזרת לנקודת ההתחלה שלה אבל כבר כמישהי שהתבגרה ולמדה דבר או שניים על העולם הזה ועל עצמה בלי כל הטרחנות הנלווית. הקול שלה כאן הוא הטוב ביותר בקריירה שלה וזה לפני שהגענו למילים ולמנגינות שמצליחות לקרוע אותך מבפנים ולו רק כדי לגלות כמה חריצי אור מנחמים. שלמות.

ועוד 12 אלבומים שנגעו בי בדרך זו או אחרת השנה:

DRAKE / Take Care /

אלבום ההיפ הופ הכי רגיש והכי טוב של השנה.

EMA / Past Life Martyred Saints /

אלבום שכולו שילוב בין השברירי לכאוס וקול מהמם אחד . צריך לשים לב לבחורה הזאת.

ENTERTAINMENT FOR THE BRAINDEAD / Berlin Kitchen Sessions /

אחת הזמרות האהובות עלי בעוד הקלטה כמעט ביתית ממשכנה החדש בברלין. לא תמצאו אותה בשום לייבל אז חפשו ברשת ותזמינו ממנה אישית וכך תקבלו מוסיקה מדהימה בעטיפה מצויירת אישית.

JESSICA LEA MAYFIELD / Tell Me /

אלבום יפייפה שאומנם לא מתעלה על הבכורה הכמעט בוסרית ושוברת לב שלה אבל עדיין חונק בגרון מרוב דמעות.

KATE BUSH / 50 Words For Snow /

אי אפשר להתעלם מהקאמבק המדהים הזה של קייט בוש. אלבום שכולו יופי וקור מקפיא שנמס ברגע שקולה נכנס לתמונה.

LAURA MARLING / A Creature I Don't Know /

הפסקתי לחלום שאקבל מלורה עוד אלבום שישמע כמו אלבום הבכורה המטריף שלה ומצד שני אולי כדאי שאתעלה על עצמי ואתבגר איתה בעוד אלבום כמעט על-זמני שמראה בחורה בשיאה ככותבת ומבצעת של שירים שהם סיפורים קטנים.

MASHROU’ LEILA / El Hal Romancy /

העתיד של המוסיקה הערבית נמצא באלבום הקצר והשני של ההרכב הלבנוני המדהים הזה. אינדי ערבי במיטבו.

MIA DOI TODD / Cosmic Ocean Ship /

אחרי שנים של דשדוש היא חוזרת עם אלבום שכולו שמש והרהורים מול הים הרגוע.

THE WEEKND / Thursday /

קשה להגדיר אם זה היפ הופ או דאב-סטפ או וואטאבר, אבל למה בכלל להגדיר אם מונח בפניך אלבום מבריק של יוצר גאון שמצליח פשוט לרגש ולמתוח עוד גבולות מוסיקליים.

TUNE-YARDS / W H O K I L L /

מריל גרבוס באלבום שכולו הברקה. דגש על "Bizness", אחד השירים הכי טובים של השנה ובכלל.

TWIN SISTER / In Heaven /

צ'ילווייב, דיסקו, דרים פופ ועוד תופינים באלבום שכולו כיף.

WOODKID / Iron EP /

במאי קליפים שמחליט להוציא אלבום ומצליח בשיר אחד ואי.פי מוצלח פשוט לשבור את הלב ולרגש עד מוות. 

להורדת כל השירים!

האלבומים של 2011 The ALBUMS of /// חלק 1

מבול של סיכומי שנה. הזמר, הזמרת, השיר, העטיפה, האלבום, הניילון שעוטף אותו, מוכר השנה בחנות מוסיקה (מהבודדים שעוד נשארו) ועוד תארים שמתאימים לסיום שנה. כל זה מעייף וממכר. הצורך האנושי בלסכם כל דבר, כל שנה וכל שנייה הוא צורך ממכר ביופיו. כי פתאום הכל עומד מולך ברור כשמש ולכל דבר יש ציון ומדרג. אולימפיאדה מוסיקלית של סוף השנה האזרחית. אצל היהודים זה פחות מרגש...

אז בחרתי להתעלם מכל בחירות התארים למיניהם גם כי בלוגי הוא צנוע וגם כי אין בי את הצורך בלהכתיר, להוריש ולהוריד מכס המלכויות. אבל לבחור את האלבומים האהובים עליי שליוו אותי בשנה האחרונה דווקא היה נראה לי כמו משימה כייפית שתחזיר אותי לימי התיכון בהם היה חשוב מה הם עשרת האלבומים, עשרת השירים, עשרת הסרטים, עשרת המורים, עשרת הבנים (בסתר ליבי) שמגדירים מי אתה וכן הלאה. משימה שכביכול נראתה פשוטה הפכה לשברון לב של שבועות. הרי איך אפשר לבחור אלבומים שהשפיעו עליי באיזשהו סדר מסויים מהמנחם יותר עד המנחם פחות. זה כמו לבקש ממני לבחור את הספסל הכי אהוב עלי בשדרות רוטשילד, מה שבלתי אפשרי כי לכל ספסל יש לי סיפור משלו. על אחד גיליתי את האהבה, על אחד אחר השארתי לב שבור, ויש את ההוא שבו תפסתי רגעים של שמש מאושרת והיום ההומלס התמהוני תפס בעלות עליו.

אז החלטתי לא לדרג ספסלים וגם לא אלבומים אלא פשוט לשים יחדיו את כל האלבומים שניחמו אותי ביופיים הצרוף. אלבומים שהחזיקו לי את היד בשנה האחרונה ואין לי ספק שגם ימשיכו איתי הלאה אלא אם כן ימצאו לעצמם ספסל חדש ואני רק אהיה עוד הומלס תמהוני.

*הנה החלק הראשון ברשימת האלבומים שלי ל-2011 ואחריו יגיע החלק השני. לכל חלק מצורף קובץ עם השירים הבולטים לטעמי, להנאתכם.

ואפרופו עטיפות אלבומים: קפצו לביקור בבלוג המדהים של עופר שדמי  "סיפור,כיסוי" – בלוג שכולו עטיפות ומוסיקה – וחפשו את העטיפות הכי יפות והכי נוראיות של השנה.

ACTIVE CHILD

/ You Are All I See /

כשמקשיבים לאלבום הזה אפשר לטעות ולחשוב שהגעת לגן עדן מבלי למות. זה כנראה קול הטנור שלו בשילוב המנגינות השמיימיות שתורמים לכל הרגשת הגן עדן העתידני הזה. עד היום לא הצלחתי להבין מתי אני הכי אוהב להקשיב לאלבום הזה כי איכשהו הוא משתלב נכון כמעט תמיד אבל בתנאי שאני לבד ויש לי משהו כבד שיושב לו בנוחיות על הלב. אני רק מקווה שהשיר האלקטרו-אייטיזי שמסיים את האלבום הוא לא רמז למה שעתיד לבוא מכיוונו של   Active Child  כי אני מעדיף את האווירה הסמי קדושה של האלבום.

ADELE

/ 21 /

+

FLORENCE & THE MACHINE

/ Ceremonials /

שני האלבומים האלו חולקים יחדיו מקום מכמה סיבות. שניהם אלבומים שוברי מצעדים (אדל לחלוטין הוכיחה את עצמה ופלורנס בדרך). שניהם אלבומי המשך מצופים לאלבומי בכורה. שניהם דרמטיים ומתעסקים בשברון הלב שלאחר אהבה, כל אחד בדרכו. ושניהם מגיעים מגובים בקולות העצומים של הזמרות מאחוריהם. מצד אחד האלבום של אדל הוא שיעור מאלף באיך לעשות שירים שיגרמו לך להתרגש ולבכות ולצפות לפרידה ממשית ולו רק כדי לבכות איתה ברקע. זה אלבום מדהים שלוקח את אדל כמה צעדים קדימה מהאלבום הראשון ועדיין נשאר באותו מקום נוח וזקן, ולפעמים אין דבר יפה יותר מלהרגיש זקן. מצד שני האלבום של פלורנס שכולו סימון טרטוריה: "אני הזמרת המיוחדת והאפלה עם הקול הגדול והשירים שישמעו הכי טוב באיצטדיונים גשומים באירופה תמורת מיטב כספכם". אין בזה שום דבר רע, ההפך הוא הנכון, שירים נצחיים שלא נופלים מהשירים העצומים של האלבום הראשון אלא רק לוקחים את פלורנס לחוף מבטחים מוסיקלי. עכשיו רק נשאר לחכות ולראות איך ישמעו האלבומים הבאים שלהן.

BELL

/ Diamonite /

אם האלבום האחרון של ביורק לא סיפק אתכם אז אתם יכולים להרגיש בבית עם האלבום הגאוני הזה. אומנם זה לא באמת ביורק כי הקול המדהים של ביורק לא כאן אבל לגמרי אפשר לזהות את האיכויות הביורקיות מצד אחד ומהצד השני את הייחודיות ש-Bell מביאה איתה לאלבום. אלבום שהוא קצת שמח, קצת מתחכם ובעיקר אנושי עם המון אלקטרוניקה מפכפכת ומבעבעת.

BON IVER

/ Bon Iver /

אין ספק שהאלבום השני של Bon Iver הוא ההפתעה של השנה. נכון לרגע זה הוא מככב בכל מצעדי סוף השנה (מקום ראשון בפיצ'פורק) וההסבר היחידי לכך הוא שזה אלבום יפה עד כאב וגם אלבום שאם אתה 'היפסטר שלא אוהב לקרוא לעצמו ככה' אז אתה חייב להקשיב לו לפחות פעם אחת. ההרכב של האיש אחד שבראשו עומד ג'סטין ורנון הצליח לעשות קפיצה משמעותית מאז אלבום הבכורה המצויין ולהגיע לרמה של שלמות באלבום הזה שכבר הצליח להשיג 4 מועמדויות לגראמי למרות שורנון כבר הצהיר לפני כשנה שהוא לא מאמין בטקס המיותר הזה שנקרא גראמי. ככה זה אצל כוכבי אינדי, יש בהם צורך בלשבור מוסכמויות בדרכם למעלה. צפו למבול של טריילרים וסצינות בסדרות וסרטים כשברקע מתנגן לו שיר כזה או אחר מהאלבום הזה.

KEREN ANN

/ 101 /

האלבום השישי של קרן אן הוא גם האלבום שהכי נאבקתי איתו. ההתחלה הייתה מבטיחה: הסינגל הראשון מתוכו "My Name Is Trouble" היה ממתק אינדי-פופי-אלקטרוני שלאו דווקא מסתדר עם הפרסונה השנסונית של קרן אן אבל גרם לי להתאהב בו בלופ. ואז הגיע האלבום שכלל את הסינגל לצד כמה שירים בנוסח קרן אן (כלומר חלומיים ויפייפים) ועוד כמה שירים שניסו לשחק במשחקי רוק'אן'רול ישנים. בעצם בגלל השירים האלו לקח לי זמן עד שהאלבום נדבק לאוזניי ומאז לא עזב. למדתי להתמודד עם שיר-שניים מעיקים בתמורה לשאר האלבום שכולו התבגרות ובשלות של אן. זה אלבום להתבגר איתו ואז להתאהב.

MY BRIGHTEST DIAMOND

/ All Things Will Unwind /

אם אי פעם תהיתם איך ישמע הפסקול שיתנגן ביער אפל וקסום אז האלבום השלישי של Sarah Worden  שהיא My Brightest Diamond הוא התשובה לתהיות שלכם. זה לא מפתיע לאור העובדה ששרה מנגנת במיליון כלים שונים ומשונים ומשלבת בין רוק, אופרה וקברט. האלבום כולו נפרש לפניך כמו ספר אגדות מפעם ומסופר כולו מפי מכשפה שלא ברור אם היא הטובה או הרעה בכל הסיפור הזה. אל תשכחו לקחת אותו אתכם לטיול ביער הקרוב לביתכם.

NICOLAS JAAR

/ Space Is Only Noise /

בכל רגע נתון יש מיליוני דברים יפים מסביבנו, רגעים מלנכוליים צבועים בצבעים שהם נחלת הפילטרים שבאינסטגרם ורגשות עזים שמתפרצים או רק מחכים להתפרץ ולהטביע אותנו. אנחנו כמובן נוטים לא לשים לב לכל היופי הזה כי אנחנו עסוקים בלעבוד, לחשוש לעתיד הקיומי שלנו או סתם לצלם באינסטגרם במקום לצלם עם הלב (מודה שאני חוטא בעניין כמעט תמיד). אבל הנה מגיע לו אלבום של יוצר שכולו בן 21 ונותן לכל המיליוני הדברים היפים האלו שאנחנו מתעלמים מהם את הפסקול ההולם שכולו מורכב מטקסטורות ושכבות של צלילים שנעים בין האלקטרוני לאקוסטי. אז בפעם הבאה שאתם מצלמים באינסטגרם תשתדלו לנגן את האלבום ברקע, זה בטוח יתן לכם עוד מנה של השראה.

SARA LOV

/ I Already Love You /

+

SARA JAFFE

 / The Way Sound Leaves A Room /

שתי הזמרות האלו לא רק חולקות את אותו השם, הן גם חולקות הרבה קווי דימיון מוסיקליים והיה לי קשה לבחור ביניהן. שתיהן סינגר-סונגרטייריות במובן הכי פשוט וטוב. Sara Lov הייתה הסולנית של Devics שאני מאוד אוהב. בעברה כילדה נחטפה על ידי אבא שלה לישראל וחיה כאן כילדה עד שהרשויות החזירו אותה לאימה בהוואי. מעבר לסיפור הדרמטי יש לה קול שכולו נחמה אחת גדולה ויכולת מדהימה לעשות קאברים שלוקחים את השירים המקוריים למקום אחר (חפשו את הקאבר שלה ל"My Body Is A Cage" של ארקייד פייר ותבינו). Sara Jaffe לא חוותה דרמות מיוחדות אבל גם אצלה אפשר לשמוע המון נחמה בקול והאלבום החדש שלה הוא התמכרות מוכחת.

SOLEY

/ We Sink /

זה כבר ידוע שדברים טובים בדרך כלל מגיעים מאיסלנד, Soley היא אחת מהם. כבר כשבתחילת השנה היא הוציאה את האי.פי שלה הייתי מוכן ליפול שדוד לרגליה ואז הגיע האלבום השלם והבנתי שאין ברירה, זאת הבחורה להתאהב בה. יש באלבום אווירה מכשפת ועתיקה והקול שלה פשוט מרחף מעל וחופר מתחת ועוטף את המאזין בסיפורים מעולמות אחרים שבהם האהבות מכושפות.

ROY DAHAN

/ Some Of This Life /

כבר מהצליל הראשון של פריטת הגיטרה בשיר הפותח "Falling Like A Stone" אפשר להבין שזה אלבום על-זמני ורק מידי פעם קופצת לתודעה ההבנה שזה אלבום שכולו נוצר בישראל ועם כל הקרן פלסיות, איה כורמיות ושלמה ארציים קשה להאמין שזה באמת אלבום ששייך ליוצר ישראלי. קשה להאמין אך לא מפתיע בהתחשב בעובדה שזה כבר לא חדש שהמון יוצרים מקומיים מצליחים להתחבר לכל מה שקורה בעולם מבחינת מוסיקה ועדיין להביא משהו מהלבנטיניות שבתוכם למוסיקה וכבר כמה שנים שיוצאים כאן אלבומים מדהימים שלרוב פשוט מסתתרים מעיניי הציבור הגלגל"צי הרחב.

האלבום הזה פשוט שמט את הרצפה שמתחת לרגליי. כל כך הרבה יופי במקום אחד בלי שום התפשרויות. מרמת המילים, המוסיקה וההפקה ועד לקול של רועי דהן. מסתבר ששלמות היא לא מילה גסה.

להורדת כל השירים

כסה אותי5

החיים שלי הם רעש מתמשך.

העיר שמסביבי כולה בבנייה. לגובה, לרוחב ומתחת לאדמה. ארבעה כיווני אוויר ובכולם נושבת רוח חדשה ואוויר דחוס בשאריות בטון. עיר שהשתגעה לחלוטין ומשתוקקת להעלים את האופק לכל המאמינים שבה.

עיר שבונים לגובה אבל האנשים בה נמוכים. חלקם באופן טבעי, חלקם שרירותית.

אני נשאב למוסיקה בכל הזדמנות רק כדי להשתיק את כל מה שרועש מסביבי. רק אני לא בבנייה אלא בקריסה. מאמין גדול בחדש שנבנה על הישן בשם ההזדמנויות החדשות, אבל מרגיש לא נוח אל מול המראה המרהיב של המנוף הענק שינחית עלי הרס בקרוב. העיקר להתחדש, לא בדרכי השימור אלא בבנייה מחדש.

ברגעים של כמעט קריסה אני מדמיין את כל המוסיקה שמסביבי כתחליף הולם לאימא הגדולה שלי. שניות אחדות לפני המפגש המתוכנן עם המנופים שמחוץ לחלון אני מנהל איתה שיחה עלי ועליה מחוץ לחוויה הקולקטיבית שבתוכנו. סוגר חשבונות עם ההחלטות החדשות על החיים הישנים בתקווה להשקיט קצת את מה שמסביב. ואז אנחנו עוברים החלטה-החלטה: להפסיק לאהוב רק בחצאים, להתחיל לשתות יותר מים, להפסיק להעמיס על הפצע שבבטן, להתחיל להנות מהרגעים הבנאליים. אהה... ולהפסיק לעשן. לא לתת יותר לבדלי סיגריות להיות האהבות שלי. הלבבות המעוכים והמסרטנים שלי. הרגעים המאושרים.

ובשנייה שהמחט בפטיפון מסיימת ללטף את שאריות האבק שבסוף התקליט היא עוזבת, משאירה אותי לבד בהמתנה מורטת עצבים למנוף הגדול שיבוא לפנות בבוקר לדפוק על הדלת.

1.

Ben Verona-Polski

Drunk On Love (Rihanna Cover)

“ I wear my heart on my sleeve
Always let love take the lead
I may be a little naive “

2.

Aidan Moffat

I Got You Babe (Sonny & Cher cover)

“ They say our love won't pay the rent
Before it's earned, our money's all been spent
I guess that's so, we don't have a pot
But at least I'm sure of all the things we got “

3.

Karen O

Mammas Don’t Let Your Babies Grow Up to Be Cowboys (original by Willie Nelson)

“ Mamas don't let your babies grow up to be cowboys.
'Cos they'll never stay home and they're always alone.
Even with someone they love. “

4.

Gem Club

Running Up That Hill (Kate Bush cover)

“ You don't want to hurt me,
But see how deep the bullet lies.
Unaware, I'm tearing you asunder.
Ooh, There is thunder in our hearts. “

5.

Lykke Li

Unchained Melody (Righteous Brothers Cover)

“ Lonely rivers flow to the sea, to the sea
To the open arms of the sea
Lonely rivers sigh, "Wait for me, wait for me"
"I'll be coming home, wait for me!" “

6.

Bombay Bicycle Club

Video Games (Lana Del Ray Cover)

“ Kissing in the blue dark
Playing pool and wild darts
Video games “

7.

She & Him

Please, Please, Please, Let Me Get What I Want (The Smiths Cover)

“ Good times for a change
See, the luck I've had
Can make a good man
Turn bad.
So please please please
Let me, let me, let me
Let me get what I want
This time “

8.

Mariee Sioux

Love Song (The Cure Cover)

“ Whenever I'm alone with you,
You make me feel like I am home again.
Whenever I'm alone with you,
You make me feel like I am whole again. “

9.

Woodkid

Someone like you (Adele Cover)

“ Nothing compares
No worries or cares
Regrets and mistakes
They are memories made.
Who would have known how bittersweet this would taste? “

10.

James Vincent McMorrow

Wicked Game (Chris Isaak Cover)
 

“ I never dreamed that I'd meet somebody like you.

And I never dreamed that I'd lose somebody like you. “

להורדת כל השירים