סה"כ צפיות בדף

יום חמישי, 29 בנובמבר 2012

Stars All Seem To Weep


אם היה כוח על שיכולתי לקבל זה היה הכוח לחזור לרגעים הראשונים, ממש השניות הראשונות, שבהם האוזן נפגשת עם הצליל הראשון של שיר שעומד להפוך את עולמך.

הפעם הראשונה שבה עשיתי היכרות עם הצליל והקול של בת' אורטון היתה דווקא בקולנוע, בסרט זניח של מדונה. השנה הייתה 2000 והייתי ילד בן 15 שחיפש באופן נואש השראה והיא הגיעה במנגינה של פחות מ60 שניות. ללא שאזאם בנמצא וללא אינטרנט מוצלח במיוחד הצלחתי איכשהו למצוא את רשימת השירים מהסרט ולחפש אחד-אחד עד שאמצא את מה שאני מבקש למצוא בדחיפות. מאז עברו כמעט 13 שנה ובזמן הזה פיתחתי יכולת מדהימה לזהות את קולה של בת' ממרחקים. מעטים האמנים שאני מעריץ כמו שהיינו מעריצים פעם אבל בת' היא עדיין אחת מהבודדות שאני מעריץ מינוס הפוסטר החתום מעל המיטה.
עד היום לא מצאתי זמרות כמוה. עומק הכתיבה והמעמקים שמהם הקול שלה מגיע. ההתקדמות האיטית שלה מאלקטרוני (שיתופי פעולה עם כמיקל בראדרז וויליאם אורביט) דרך פולקטרוניקה פואטית וכואבת (באלבומי הסולו הראשונים ששילבו בין מסורת הפולק לאלקטרוניקה שמיימית) ועד לפולק גיטרות ותזמורים של כלי מיתר שמציירים נופים פסקוליים בדרכים לא ידועות (באלבומים האחרונים שהאחרון שבהם והחדש הוא שלמות). ובעיקר הצניעות המוסיקלית שלה שנשארת בצידי הדרך ומקימה יסודות תוך כדי התעלמות מהייפ שסבב סביבה בניינטיז.
עכשיו, אחרי 4 אלבומים (פלוס אחד שיצא לפני כולם ורק ביפן) היא מוציאה את אלבומה החמישי "Sugaring Season" שהוא ללא ספק אחד האלבומים היפים שלה ואחד מאלבומי השנה שלי. ניגשתי לאלבום הזה בפחד גדול שמא אני לא אוהב אותו ושהוא יחלוף לידי כמו האלבום האחרון שלה מבלי להשאיר עקבות. כך האלבום שכב עטוף בניילון כמה ימים טובים עד שהואלתי בטובי לקרוע ממנו את הניילון, להפשיט אותו עד עירום אינטימי ולתת לו את כל ההזדמנויות תוך כדי קריאת מילות השירים, הקרדיטים והתודות – ממש כמו פעם. כמה הייתי מאושר לגלות שאני לגמרי שקוע בשירים, במילים, בצלילים ובקול הזה של בת' שקשה להסביר איך ולמה הוא גורם לי להרגיש כל כך בבית.

אז השאלה הגדולה היא למה אני חופר לכם על בת' אורטון כל כך. זה כי גיליתי שלא הרבה מכירים אותה. יש כאלה שפיספסו, כאלה שלא נתנו מספיק הזדמנות וכאלה שמעולם לא שמעו עליה. וגם כי אני טס לראות הופעה שלה בכנסייה קטנה בלונדון שזה כמו הגשמת חלום ילדות. אז הנה מיקסטייפ קטן של שירים של בת' שהפכו לפסקולי חיי. אולי עכשיו הם גם יהפכו לפסקול חייכם.


יום שבת, 10 בנובמבר 2012

פוסט אורח : אליוט


רוח גדולה של התרגשות עוברת עלי. אלבום חדש, שש שנים וחיים שלמים של עבודה מקופלים בו, כולו שלי, נולד.
חלק מהשירים בני חמש עשרה, חלקם בן שנה. את רוב הכלים אני מנגנת, אבל הרגעים בהם מצטרפים עינב ג'קסון כהן, יהוא ירון, רונה קינן, חיים אילפמן, רביד כחלני והסקסופוניסטית ההולנדית המופלאה לורין ואן דורנינק, הם המרגשים אותי ביותר.
לכבוד הופעת הבכורה אני מאושרת שדויד המקסים והבלתי נלאה מרשה לי להשמיע לכם כמה שירים שאני אוהבת ושצבעו את תהליך היצירה שלי בתקווה והשראה ושיר אחד שלי.
תהנו.

אליוט - I Look Like My Mother
(מילים ולחן: אליוט)


הנה משהו שלי, מהאלבום החדש. הייתה לי הזכות להקליט עם שלושה מהאהובים והמוכשרים שבמוסיקאים שחיים בינינו כאן:
עינב ג'קסון כהן- פסנתר
יהוא ירון- קונטרבס
רונה קינן- גיטרה חשמלית
אליוט- מילים,מנגינה, שירה, גיטרה אקוסטית, ומיקס

1.
Hundred Waters
Gather
 (taken from “Hundred Waters" /// 2012)


הרכב מופלא מפלורידה שאלבום הבכורה שלהם  יצא השנה. קשה להיות מרגשים וראשוניים גם יחד. ככה עושים את זה.

2.
King Crimson
Matte Kudasai
 (taken from “Discipline” /// 1981)


אחד השירים הכי אהובים עלי בכל תבל, ופירושו ביפנית: 'חכה/י לי'. קינג קרימזון היו להקת פרוג רוק מעולה מהסבנטיז, ושלא כמו מרבית בני דורם, הם המשיכו להיו מרגשים גם באייטיז. השיר הזה יצא ב-1981. למרבית הצער, רוברט פריפ הגאון שבעצם הוא קינג קרימזון, החליט השנה להפסיק לעשות מוסיקה בגלל סכסוך דרקוני מתמשך עם אחת מחברות התקליטים הגדולות

3.
Everything But The Girl
Tender Blue
 (taken from “Eden” /// 1984)

כשאומרים לי אנשים, המוסיקה שלך העבירה אותי תקופה קשה, אני יודעת בדיוק למה הם מתכוונים, כי התקליט הזה עשה אותו הדבר בשבילי. ב-1985 הייתי חיילת שחלמה על חופש, בעודי שומעת את האלבום הזה שוב ושוב

4.
Mary Gauthier
Falling Out of Love
 (taken from “Mercy Now” /// 2005)


שיר נפלא מ 2005 של אחת הזמרות-כותבות האהובות עלי בעולם כיום

עיצוב: אימרי קלמן
אליוט
בהופעת הבכורה עם
אלבום הסולו הראשון
ב"שפגאט לייב"
             
אורחת מיוחדת: עינב ג'קסון כהן
ה-DJ שאחרי: קוואמי (רדיו הקצה, kzradio.net)

הכניסה ללא תשלום!

13.11.12
יום שלישי
פתיחת דלתות: 21:00
ההופעה תתחיל ב: 21:45

שפגאט / נחלת בנימין 43 / תל אביב
בחסות בירה הייניקן

יום רביעי, 7 בנובמבר 2012

רק עוד קצת


אני לא אלאה אתכם בעצבות. גם לא בשאלות שעומדות באוויר כמו בלונים שעומדים להתפוצץ, החלטות שנשארו מרחפות באוויר. יש זמן, להכול יש זמן. עד שהזמן נגמר, נוזל מכל צדדיי. עד שמיותר כבר לישון. לא רוצים לישון, רוצים להשתגע אמר המשורר ולא ידע עד כמה שהוא התכוון לזה מילולית.

האושר מתדפק על הדלת אבל בצד השני עומד העצב בחלון ואיפה אימא שתבוא לבדוק כמה ריק הארון ואם יש צורך בפחד הדוחה הזה. כמה קל לטבוע במטאפורות במקום לכתוב מילה אחר מילה בכוונה מלאה ואמונה שלמה. לפוצץ את הבלונים.

השינה מזדחלת לתוכי. בטח מחר יהיה נעים יותר מבטיחים החזאים. הבלונים העצובים של היום הם הרי הבלונים השמחים של מחר, רק שיחזיקו מעמד באוויר המחניק הזה. רק עוד קצת.