צילום: דויד פרל |
זה
היה לי קצת קשה, אני כבר לא הכי צעירה בחדר וזה מוזר לי, אבל גם קצת נעים.
באופן
לא מפתיע בתקופה האחרונה אני נוטה להיות רגשנית במיוחד בכל מה שנוגע לילדות שלי.
לזכרונות. לנוסטלגיה. לסיפורים.
לזכרונות. לנוסטלגיה. לסיפורים.
שמחתי
לגלות שזיכרונות הילדות הראשונים בחיי קשורים ברובם למוסיקה. אני חושבת שזה לא
במקרה, מוסיקה היתה, וכנראה גם תמיד תהיה, הדבר שהכי משפיע עלי. זה חלק ממני,
מזיכרונותיי החזקים ביותר.
הזיכרונות
שלי שקשורים למוסיקה (טובה או רעה) – גם אם זה בהופעה וגם אם בדיסק באוטו – הם
המוחשיים ביותר. אפילו שבעצם אינם כוללים מגע, רק את המגע בלב, שהוא כמובן – החשוב
מכולם.
RONI
ALTER – STAY AT HOME
(מילים ולחן: רוני אלטר)
לפני
חצי שנה עברתי לגור בפריז יחג עם בן זוגי והכלבה שלנו.
רציתי
לשנות אווירה, לכתוב שירים לאלבום השני שלי. משום מה, זה יוצא באנגלית.
את
השיר הבא אמנם כתבתי בארץ ממש קצת לפני הנסיעה אבל הקלטתי אותו בדירתי בפריז.
קצת
מוזר לחשוף סקיצה כל כך ראשונית, אבל גם מאד מרגש...
בגלל
שיש כל כך הרבה שירים שאני אוהבת החלטתי להתרכז בשירים שמזכירים לי רגעים בילדות
ועוד
שיר אחד של זמרת מושלמת שמלווה אותי כמעט כל יום בשנה.
1.
Kate
Bush
Cloudbusting
(taken from “Hounds of Love" /// 1985)
קייט בוש, אחחח, קייט בוש. איזו גאונה.
את האלבום הזה הייתי שומעת המון.
זיכרון ילדות: אני בת 5, נוסעת עם אבא שלי באוטו, בדרום
אפריקה (גרנו שם קצת כשהייתי קטנה) שומעים את השיר הזה בלופ, וצורחים יחד עם קייט
והכינורות.
2.
King Crimson
In The Court Of The Crimson King
(taken from “In the Court of the Crimson King” ///
1969)
קינג קרימזון זה לא ממש מוסיקה לילדים אבל מה לעשות, אהבתי
את זה.
זיכרון ילדות: הייתי בערך בת 8 סוגרת את עצמי באולפן הביתי
של אבא ומקשיבה שוב ושוב לאלבום. מכירה את כל התפקידים בעל פה. לא מבינה מה זה כל
השפע הזה, כל הסאונדים האלה שעושים אותי, מסיבה לא ברורה מאושרת.
3.
גידי
גוב
בבוקר
(לקוח מ"גידי גוב" ///
1978)
גידי גוב. מסתבר שהאיש הזה לקח חלק נכבד ברב המוסיקה
הישראלית ששמעתי. כוורת, גזוז, הכבש השישה עשר, וכמובן "גידי גוב תקליט
ראשון". אני אוהבת מאד את האלבום הזה. כשיוצא לי להקשיב לו – אני מרגישה שוב
בת 10 במיטה, בחדר ילדותי, מתרגשת מכל מילה. השיר הזה מרגש אותי במיוחד.
4.
Laura
Marling
What
He Wrote
(taken from "I Speak Because I Can" /// 2010)
לורה מארלינג אהובתי. לצערי אין לי זיכרונות ילדות ממנה...
אולי בגלל העובדה הפשוטה שהיא עוד לא נולדה כשהייתי ילדה. חצופה!
אבל הייתי חייבת לשים גם שיר שלה בפוסט כי בכל זאת, אני
מאוהבת בה.
לפני חודשיים הייתי בהופעה שלה בפריז. ברבור לבן ועדין,
מטריפה את החושים. לדעתי לא נשמתי כל ההופעה.
את השיר הבא, לדאבוני, היא לא עשתה בהופעה, אבל אל דאגה –
אני מקשיבה לו יום יום בבית כפיצוי.
עיצוב: אימרי קלמן |
רוני אלטר
במופע אינטימי
פסנתר: עינב ג'קסון כהן / גיטרה: מיכה הרשליקביץ
12.06.12
יום שלישי
פתיחת דלתות – 20:00
שפגאט / נחלת בנימין 43 / תל אביב
מחיר: 40 ₪ במכירה מוקדמת. 50 מחיר רגיל.
לרכישה ישירות מ"שפגאט" / 052-7707766
בחסות בירה "הייניקן"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה