קמטי תל אביב התאגדו סביב עיניי ואני רק בן 27. אלו לא קמטים של גיל
וגם לא קמטים שהגיעו מדרמות כרונולוגיות. אלו קמטים דמיוניים שמצטברים למי שחי
ונושם את העיר הלבנה לכאורה. קמט על כל מינוס בבנק וקמט תמורת כל אהבה נכזבת. קמט
תחת קמט וחלום תחת חלום. ואין שום קרם שיכול עליהם וגם אין בי שום צורך להעלים
אותם. רק ללמוד להתמודד דרכם. אימא תמיד לחשה באוזניי שכל קמט וכל שערה לבנה זו
דיפלומה לחוכמה. אז אני בעליו הגאה של תואר לחוכמת רחוב תל אביבית פלוס שערה לבנה
שצצה ונעלמת ממש בגבה שמעל העין השמאלית.
איכשהו האושר התחמק לחיקי ואין עצוב ממני. אבל אני שמח בחלקי, באמת.
אוסף מחשבות אבל לא מצליח לומר אותם. מחמם רגשות רבים מידי על כיריים קטנים מידי
אבל מכבה אותם שנייה לפני שהם מוכנים להלחם בי. מחפש מחלות שיצדיקו את עייפות
החומר שבי. סוגר חלונות שמה לא יכנסו רעשים מיותרים לתוכי ויפריעו לאיזון שנרכש
במחיר גבוה ואני נגמר בשקט, רק בן 27 אבל עם שאלות קיומיות על היום יום וקמטי תל
אביב שמשתלטים על פניי.
אני לא מיוחד. לכל ילד בן 10 יש כבר קמטים אורבאניים שכאלו. בטח יש
קמטים ניו יורקיים וכמה כאלו עם קמטים לונדוניים וברלינאים. זו הבנה שקצת מנחמת
אותי. והם בטח לא גאים בקמטים שלהם כמוני. שמח בחלקי והולך לישון. ממחר דיאטה
והפסקת מסיגריות. ממחר אני ארוץ כמה קילומטרים ואוסיף לקילומטראז' שלי. ממחר אני
אוהב עד הסוף. ממחר אני מגשים חלום תחת חלום וקמט תחת קמט.
*כבר חלף זמן רב מידי מאז הפעם האחרונה שחלקתי
איתכם את סיפורי ההתאהבויות במוסיקה שנוצרת ממש מתחת לאף שלנו. זמן רב מידי אך
מספיק בכדי שאתאהב בכמה דברים חדשים.
1.
Efrat Ben Zur
One Fainting Robin
(מתוך "Robin - Poems
By Emily Dickinson" /// 2012)
האלבום
החדש של אפרת בן צור שכולו מוקדש לשיריה של אמילי דיקנסון מרגיש לי כמו קסם מרוכז
שנרקח במשך זמן רב ורק חיכה למישהי הנכונה שתגיע ותפזר אותו מעל כולם ומעל העיר
הזאת. למרות שזה כביכול אלבום שמוקדש לאחת המשוררות האמריקאיות המדהימות זה איכשהו
הופך לאלבום שכולו אפרת בן צור ובא לשבור את הלב לרסיסים ולהדביק בחזרה. אם כל אחד
ואחד במדינה הזאת יקשיב לאלבום הזה יש סיכוי שהחיים היו מרגישים ונראים אחרת, עם
חופן מדוייק של קסם שעוטף את כולם ברחובות.
הופעות
קרובות: 04.07 / הגן הבוטני בגבעת רם / 20:00
2.
קאמי מלץ
מתנדנדת
(2012)
קאמי
מלץ והאוטוהרפ שלה רק נשמעים כאילו הם חיים בעומקו של יער קסום שכאילו נלקח מסיפורים
של האחים גרים. אבל במציאות שלנו אין יערות כאלה ואם היו אז הם בטח נשרפו כבר
מזמן. זאת שירת ילדים אבל מהזווית של הילדה שכבר התבגרה ורק "מחפשת מנוחה
מהכאב ומהחיים המשתנים".
3.
Kama vardi
Rose
(2012)
אם
היער של קאמי הוא קסום אז היער שבו קמה חייה מקבל טוויסט אפלולי יותר. זה הקול של
קמה ורדי שהעומקים בו מזכירים סבתא טובה וחכמה שממקום מושבה במרכז היער הקסום
והאפלולי מספרת לכל המתגוררים מסביב את סיפור החיים שלה ושל אחרים. תודה לאל שיש
מוסיקאיות קסומות כאלו במקום מושבינו הלא כל כך קסום.
בנדקמפ
פייסבוק
מייספייס
בנדקמפ
פייסבוק
מייספייס
4.
יהוא ירון
קיים ונעלם
(מתוך "דברים יומיומיים כאלה" /// 2011)
לאחרונה
משהו בי התחיל להשתנות. קולות גבריים התחילו לרגש אותי לא פחות מקולות נשיים - זה
שינוי לטובה. ואז הגיע יהוא ירון והעלה את זה בעוד דרגה. הוא בא לספר סיפורים על
החיים ועל מה שביניהם ואין דבר יותר יפה מזה. הוא מגזים כשצריך ונרגע לפני שהוא
לוחץ יותר מידי והוא זוכר ללטף כשצריך עד שנרדמים עם מלוא חופן הדימויים והאהבות.
זה מאותם האלבומים שאחרי כמה האזנות פשוט נחרטים בתודעה והופכים לעל זמניים.
בנדקמפ
פייסבוק
בנדקמפ
פייסבוק
5.
אלון עדר
שוטף את המילים
(מתוך "אלון
עדר ולהקה" /// 2011)
אפרופו
על זמניות. הנה אלבום יפייפה שכולו על זמניות ויופי נדיר. המילים כאילו נכתבו לפני
עשרות שנים אבל הן לגמרי מעכשיו וקולו של אלון נשמע נצחי, קול שלמד יותר מידי
ועכשיו הוא חייב לשתף את כולם.
בנדקמפ
פייסבוק
בנדקמפ
פייסבוק
6.
איתמר רוטשילד
בדרך למעלה
(מתוך "רץ אלי חזק" /// 2010)
את
החזרה שלי בתשובה, כלומר אהבתי החדשה לקולות גבריים מסכם איתמר רוטשילד. לא ייאמן
שרק לאחרונה באמת גיליתי אותו. לפעמים מוסיקה מדהימה מסתובבת סביב הבית שלך יומם
וליל ורק באיחור אתה שם לב ומזמין את המנגינות והמילים לעלות לאיזה קפה. אז האלבום
השני של איתמר זה מאותם האלבומים שצריך להכניס לבית ולהשאיר אותו שם לעוד הרבה
זמן.
7.
יוני ליבנה
כדורי שינה
שירה
יומיומית שמתחברת למוסיקה שיוני מכנה "פופ פרימיטיבי" זה כנראה השילוב
הכי מקסים ששמעתי לאחרונה. זה גרם לי לחשוב איך Erlend Oye (חצי
מהצמד "Kings
of Convenience") היה נשמע אם היה חי בתל אביב
החמה. השיר הזה הוא אחד היפים שמעתי לאחרונה ויש שמועות שההופעה שלו זה אחד הדברים
הטובים בעיר. האלבום המלא כבר בדרך.
8.
Rotem Or
Untitled
(מתוך "Hard Magic" /// 2012)
רותם
אור היא אחד הדברים הכי טובים מוסיקלית שקורים בעיר. הנה אמרתי את זה... עכשיו
כשהאלבום המלא שלה מסתובב לו בלופ אינסופי במערכת הישנה שלי אז אני יכול לומר בפה
מלא שזה נוגע בשלמות. כל שיר זו מלאכת מחשבה מדוקדקת. שכבות של צלילים מכושפים על
קולה הקסום והמהפנט של רותם. אז ככה מרגיש שלמות מוסיקלית בעצם. האלבום הזה החזיר
אותי לאלבומים ישנים ומכושפים לא פחות של Anja Garbarek ו-Stina Nordenstam.
9.
אדם כהן
שלג
(מתוך "אדם כהן /// 2012)
מזל
שעינב ג'קסון כהן גילתה לנו את האלבום הקטן והמדהים הזה של אדם כהן. זו אהבה ממבט
ראשון וזוגיות מוסיקלית נצחית ומובטחת. מצד אחד זה מזכיר לי שילוב של אביתר בנאי
ושירים מהאלבום "To Record Water For Ten Days" של ג'ון פרושיאנטה ומצד שני זה אחד האלבומים המקוריים
והאישיים ששמעתי לאחרונה. יופי עצום שתלוי מעל כל השירים מההתחלה ועד סופו של
האלבום. תעשו לעצמכם טובה ותקשיבו לכולו במיידי.
בנדקמפ
בנדקמפ
10.
אליוט
שיר לים התיכון
(מתוך "5772" /// האלבום יצא במהלך 2012)
לפני
כמה חודשים הזדמן לי להיות בהופעת סולו נדירה של אליוט. הגעתי נטול ציפיות ומוכן
להתמסרות מכל סוג בעיקר בגלל אהבתי העצומה לאישה שמאחורי המוסיקה. ואז אליוט עלתה
לגמרי לבדה ומסביבה גיטרות וסמפלרים ולחצה על כפתור של קסם ומאותו רגע הייתי משותק
ומאוהב. אלו היו שירים חדשים שבאו ברצף אחד אחרי השני והלחימו בין נגינה חיה שלה
לסמפלים שהתנגנו ממכשיר קסום שאת שמו כנראה לעולם לא אדע. החודשים חלפו להם
והשירים לא רק שהם השתקעו בתוכי אלא גידלו ניצנים של ציפייה לאלבום המלא שהיא
הבטיחה. ואז, לפני כמה ימים בודדים, אליוט הזמינה אותי לסטודיו הקטן והמלא
בסיפורים שלה ולחצה שוב על כפתור שניגן ברצף מפעים את כל האלבום הגמור והמושלם הזה
- האלבום המובטח. שירים מושלמים, מלטפים ומכאיבים, שבאו אחרי ציפייה של 20 שנה
ובגרות בלתי מתפשרת . השיר הזה ספציפית שבה את ליבי במלוא מובן המילה. לחן של
אליוט למילותיה של אסתר ראב, המשוררת והסופרת הבולטת הראשונה מבין ילידי הארץ וזאת
שכונתה "המשוררת הצברית הראשונה". יש למה לצפות.
סאונדקלאוד
סאונדקלאוד
11.
אור קורן
בשביל זה יש ים
(2012)
הנה
שיר שהפתיע אותי והפך לחלק מפסקולי בחודשים האחרונים. קשה לי להסביר במילים מה
בשיר גורם לסערת רגשות בתוכי אבל זה כנראה השילוב בין הקול של אור וההפקה שכל הזמן
כמעט מתפוצצת אבל נשארת רגועה. סוג של מתח בין יום סוער ליום של שמש.
אתר רשמי
פייסבוק
אתר רשמי
פייסבוק
12.
מיכל גבע
הביתה
(2012)
כמה
שהקול של מיכל גבע יכול לגרום לי לבכות. אחת המוסיקאיות המקוריות והמרגשות בסביבה
בפרץ של יצירתיות ורגש פורסת מולי שיר עם געגוע לא מוסבר והכאב שנובע מכך. כאילו
אני כתבתי את השיר בעצמי.
בנדקמפ
פייסבוק
בנדקמפ
פייסבוק
13.
Flora
High Buildings
(2012)
המוסיקה
של פלורה נשמעת לא מכאן, היא שרה על בניינים גבוהים שאין כאן. כנראה שהזרות של
השיר והמילים בתוכו הן הסיבה ליופי המסתורי של השיר. שיר שמצד אחד נותן לך הרגשה
של ריחוף בתוך נוף אורבני ומצד שני רצון להיכנס למיטה וללכת לישון עם חיוך על
הפנים.
בנדקמפ
פייסבוק
בנדקמפ
פייסבוק
14.
Hadara Levin Areddy
True Love
(2012)
השנה
הדרה התחילה דרך חדשה. מנותקת מכבלי המחויבויות היא חזרה למוסיקה הראשונית שלה.
מוסיקה שמגיעה מהמקומות הכי עמוקים וסופרסטאריים. השיר הזה, שהוא גם הראשון שהודיע
על הדרך החדשה והחופשית נשמע בדיוק כמו שהבטיחו לנו. שיר של אהבה ומסע והקול
המדהים של הדרה שממלא את החסר, כולו בלוזי ומעושן ודוחף את החיים והאהבה קדימה. רק
בבקשה בלי מחויבויות וכבלים שקושרים...
הופעה
קרובה:14.08 / שפגאט לייב (נחלת בנימין 43) / 20:00.
אתר רשמי
בנדקמפ
פייסבוק
אתר רשמי
בנדקמפ
פייסבוק
צילום: איליה מלניקוב |
15.
ניסים והנפלאות
אין לי מילים
(מתוך "טל הפטר מציג: ניסים והנפלאות" /// 2012)
לכאורה
זה שיר שלא מתאים בכל הרצף הזה אבל הוא מתאים ועוד איך. אני מתאהב בשירים כאלו מהר
מאוד. שירים שמשלבים בין המזרח למערב במינונים נכונים ומדויקים או כפי שניסים
והנפלאות, שזה בעצם טל הפטר המוכשר ולהקתו, הגדירו בעמוד הפייסבוק שלהם בחוכמה
רבה: "מזרח תיכון חדש!". מבחינתי זה שיר גדול על אהבה יומיומית אך עצומה
שאין צורך במילים לכבודה אלא רק במנגינה.
16.
אביב נוימן
נער
(2012)
את
אביב הכרתי במקרה ומשומקום ומאז ששמעתי את קולו באלבום הבכורה שלא מזמן סיים להכין,
פשוט התאהבתי. אז האלבום עוד מעט יצא ובטוח יגרום לרובכם הגדול להתאהב עד כלות אבל
עד אז הנה שיר שיכין אתכם לקראת מה שמצפה לכם. גירסתו של אביב ל"Nature Boy".
(זכרו: אפשר לרכוש אלבומים ישירות מהאמן עצמו דרך הבנדקמפ או לקפוץ לחנות הקרובה וצאו מהבית להופעות! יש מלא קסם
מסביב!)