כשפתחתי את הבלוג הזה לפני שנה (ו-3 ימים!) לא חשבתי עד כמה שהוא יהפוך לחלק מחיי.
ממש כמו שהמוסיקה בחיי השתלטה עליי מאז שאני זוכר את עצמי, ככה הבלוג השתלט עליי.
זה בעצם היומן האישי שלי או יותר נכון יומן המסע המוסיקלי שלי...
אז כחלק מההחלטות לשנה החדשה החלטתי לעלות בכל פעם אלבום אחר שיש לי באוסף הפיסי בבית ושליוו אותי מעיר לעיר, מדירה לדירה ומאהבה לאהבה.
סוג של תיעוד של כל הרגשות המוסיקליים שנצרבו על גבי פלסטיקים, נרכשו במיטב כספי גם שלא היה לי אותו, ליוו את החיים שלי בטוב, ברע ובמה שהיה באמצע ובסופו של דבר נצרבו ברגש שלי. מי אמר שפלסטיק זה דבר רע?
אז בלי סלקציה מיוחדת או הגדרות ז'אנריות חסרות תועלת אני אביא לכם אלבומים שלמים בתקווה שיזיזו גם לכם את הלב לכאן או לשם.
Kings of Convenience - Versus
2001
נתחיל באלבום הרמיקסים של Kings of Convenience שהם Erlend Øye ו-Eirik Glambek Bøe הנוורוגיים שעם אלבומם הראשון והמקסים "Quiet Is The New Loud" התחילו גל מוסיקלי קטן שנקרא באותו השם וכלל בתוכו אומנים שחוזרים למקומות אקוסטיים ווקאליים בסגנון סיימון וגרפונקל וניק דרייק.
האלבום הזה הוא אלבום הרמיקסים שיצא מיד אחרי אלבום הבכורה וכלל רמיקסים וגירסאות חדשות לשירים מהאלבום שנעשו על ידי כמה מוסיקאים בדרכם החדשה והלא מוכרת יחסית כמו Royksopp, Ladytron ו-Four Tet.
כבר מהצליל הראשון של האלבום הבנתי שאין דרך חזרה ומעכשיו אהיה לנצח מאוהב בצלילים אלקטרוניים חלומיים בשילוב קולות גבריים ונשיים כאחד והשפעות פולקיות. לימים יקראו לזה פולקטרוניקה.
very special thanks to Ben Verona-Polski 4 the logo design
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה