אני סובל מהפרעות קשב וריכוז אקזיסטנציאליים. מצד אחד רצון לא להתגמש מול החיים ומצד שני רצון לציית לכל החוקים הנלווים.
להורדת כל השירים
מנסה להיזכר מתי בעצם איבדתי את הרצון לקפוץ מצוק לצוק ולא להביט אחורה ואיך תוך כדי איבדתי גם את אמונתי המלאה בסמליות שבכל צעד קטן שלי?
לאחרונה יש בי רצון או יותר נכון צורך לנעול את כולי בתוך קובייה. מה שפעם היה אוויר צח נחשב היום לנוזל כימי דחוס ומחניק וכל הפרחים שהיו מדברים אליי פעם, נראים היום יפים מידי מכדי שאתקיים לצידם בנחת.
אני מבטיח לעצמי לא לירוק לתוך הבאר שאני שותה ממנה אבל זכותי לעשות כך אם אני חי בתוך הבאר כבר די הרבה זמן.
לכל התימהוניים שתוהים בחוץ אם קראתי את כל ספרות העידן החדש והאם זה עזר לי, התשובה היא כן. רק לא עד הסוף. אפשר לטעון שזו בדיוק הבעיה שלי אבל אני מעדיף להשאיר את הסוף שלי פתוח, לכל צרה. ולא, זה לא עזר. תודה שדאגתם.
אני אוהב לחשוב שאני בשנות ספירת המלאי שלי. שוקד על ספירות ושקילות של אהבות, של געגועים, של חיים ומוות וכל החלומות שבאמצע. הפסדים מול רווחים. אז אי אפשר להאשים אותי על ההתנתקות החד צדדית שלי וההתחברות לריק שבתוכי, ככה יותר קל לי לשמוע את הפעימות הכוזבות של ליבי האמיתי ולהיות רגוע שהחיים שם, מחוץ לבאר, עדיין ממשיכים ממש כמו כאן בפנים.
אולי מישהו עוד יבוא לדלות אותי עם דלי.
1.
Right
Slowly (Home)
(taken from "Slowly (Home) Ep" /// 2011)
כמו דבק השיר הזה נדבק אלי. מאז שגיליתי אותו לפני כשבוע הוא פשוט הולך איתי לכל מקום. מלווה אותי בימים האפרפרים והמאוד לא תל אביביים בזמן האחרון. לא שאני מתלונן כמובן כי קצת אירופה סגרירית ושיר כזה פשוט נועדו להיות יחד.
אני בעצם צריך להודות למישהו בשם לאון פלדמן. כי בחיפושיי אחריו בפייסבוק נתקלתי בתמונתו של הסולן היפה בעל אותו השם כשבידיו מיקרופון, מה שתמיד מעורר בי סקרנות מוסיקלית. תוך שנייה גיליתי שיש לו להקה בקנדה וזה הסינגל הראשון מתוך אלבום שהולך להגיע.
הנה רגעים קטנים של אושר בחסות פייסבוק.
2.
SolarSolar
Left To Right
(taken from "Secrets and Orchids EP" /// 2010)
עוד מציאה מרגשת שקשה לי לתאר במילים כמה זה יפה ובאיזה מקומות זה נוגע בי. בכל הפצעים המגלידים ובאלו מהעבר שכבר הגלידו אך השאירו את סימנים.
השיר לקוח מהאי.פי של בני הזוג האלו שכנראה הושפעו יותר מהכול מגולדפראפ ובטח ייקח זמן עד האלבום המלא אבל אני מצפה בכיליון עיניים.
3.
Lamb
Wise Enough
(taken from "5" /// 2011)
05/05/11. בתאריך הזה הובטח שאקבל את האלבום החדש של לאמב. מהדורה מיוחדת וממוספרת עם שני דיסקים, ספר בכריכה קשה ופוסטר עם השם שלי עליו (בין עוד 2800 שמות). זה אכן קרה והשמעת הבכורה הייתה בדרכינו, חברתי הטובה ביותר ואני, לירושלים. היא בשביל להתחיל לשנות את חייה ואני סתם כדי להתמודד עם פחדיי מההר הקדוש הזה.
האלבום לא שונה מכל מה שהם עשו בעבר אולי רק קצת פחות מרגש מפאת חוסר גורם ההפתעה והראשוניות לנוכח קולה של לו רודס המהממת ואנדי בארלו והמנגינות הטריפ-הופיות שלו. אבל הרגש עדיין שם ולא מתווכחים עם אלילים נצחיים.
אז אני עדיין מפחד מההר הקדוש והחברה הכי טובה שהיא גם סוג של שומר הראש שלי מול החיים האלו קיבלה את תשובתה והיא הולכת לשנות את חייה מה שגורם לי לבכות מגאווה. אז מעכשיו האלבום הזה יהיה הפסקול שלנו בתקווה שגם אנחנו נהיה חכמים מספיק. מתישהו.
4.
Oh Land
Perfection
(taken from "Oh Land" /// 2011)
האלבום השני שלה נחת לא מזמן בעולם הווירטואלי. אחד היפים ובקלות עומד ליד החדש של סיה וליקה לי מינוס קמפיין היח"צ המאסיבי שיש לשנייה. האלבום הראשון נגע בשלמות אבל היה קצת לא נגיש למי שאוהב את הזמרות המוזרות שלו קצת יותר פופיות. האלבום החדש כבר לוקח אותה למקום פופי אלקטרוני אבל הקול השמיימי והמלודיות המרגשות עדיין שם.
5.
Sóley
Theater Island
(taken from "Theater Island" /// 2010)
גילוי לא כל כך מפתיע: באיסלנד יש מוסיקה מדהימה. אני נדהם בכל פעם כשמתווספת לי עוד מוסיקאית משם כמו זאת, Sóley Stefánsdóttir בת ה-23 (שהיא גם חלק מקולקטיב האינדי Seabear) שבכלל התחילה ללמוד פסנתר והלחנה ורק לאחרונה גילתה שהיא יכולה גם לשיר. זה הרי משהו כל כך נפוץ להיות מפוצצת כישרון.
אבל אם נשים את הקנאה בצד יהיה אפשר להנות מהאי.פי הקצר, הקולע והמושלם שלה. זה ברור כשמש איסלנדית מאיפה הבחורה הגיעה אבל למי שמצפה לקור וקרח יופתע לקבל דווקא חום ומעט אזכור של Cat Power.
6.
Alexander
Truth
(taken from "Alexander" /// 2011)
אסיים עם שיר שלקוח מאלבום שעוד יגרום לכולנו להתהלך ברחובות תל אביב הסיזיפית עם חיוך מטופש מרוח על כל הפרצוף. לא הכול דמעות ועצב פה...
לא מזמן גיליתי את Edward Sharpe and The Magnetic Zeros שעשו לי געגועים לדבנדרה ברנהארט וימיו היפים ואז גיליתי שהסולן Alexander Ebert עומד להוציא אלבום מה שגרם לי לתהות אם גם בסולו הוא ילך למקומות שבהם השמש מבקרת הרבה ולא התאכזבתי.
האלבום כולו והשיר הזה במיוחד פשוט מגדירים מחדש מה זה להיות שמח תוך כדי תנועה ביום יום אפרורי.
זה מזכיר קצת את בוב דילן וקצת את פול סיימון ועוד כל מיני להקות שטופות שמש ובעיקר זה פשוט מעלה חיוך דבילי.
