כל אימא טובה יודעת לספר לנו שאם מחפשים מאוד רחוק סופו של העניין להיפתר כך שנמצא את שחיפשנו מאוד קרוב אלינו, במרחק יריקה.
אותן אימהות לעולם לא יבינו את הצורך הטבעי שלנו באסקפיזם.
לכו תסבירו להן כמה קשה כאן וששם יש יותר סרטים, יש מוסיקה טובה, טלוויזיה מצוינת, שם אנשים יותר אדיבים וכן, כך הייאוש שלנו נעשה יותר נוח.
אבל אותן אמהות ישטפו את ידיהן שהתלכלכו תוך כדי הכנת ארוחת השישי ומיד ישלפו ממותניהן איזו צדפה שבתוכה פנינת חוכמה כל כך טובה שאפילו חנוך לוין לא יוכל לעמוד מולה. ואם הן אמהות מהסוג שמשחיזות סכינים מבעוד מועד הן אפילו יזרקו כמה נקודות ציון תרבותיות מוצדקות וישלחו אותנו לערוך את השולחן. הנה לכם אסקפיזם זמני בתהיות על סידור השולחן וצבעים של מפיות והסדר הנדרש מהסכו"ם.
אחרי שעוברות שנים רבות שבהם אנחנו רק חולמים לברוח לאיזו נקודה נוחה יותר. מגיע הרגע שצריך באמת להיפרד. להוריד את הזיכרונות מהקירות הסדוקים, להיפרד מהבניינים מול חלונך שהגנו עלייך, לומר שלום לכל השכנים שמעולם לא טרחת להכיר ואלו החדשים שכבר לא תכיר. לטייל בין כל הפינות שנלכדו בהן שאריות של רגעים ולנסות לתפוס כמה מהם כדי שימשיכו איתך. ואז לארוז את כל כולך אל תוך ארגזים עצובים שרק מחכים להתמלא ולתהות כמה ארגזים בן אדם צריך כדי לארוז את חייו ואהבותיו?
שנייה לפני שאני בורח וכותב שוב את המילה אסקפיזם (שזה אגב שם אמצעי מעולה לתל אביב) אני מחליט להישאר ולהשמיע לכם כמה דברים מרגשים קורים במוסיקה ממש מתחת לאף שלנו. למה צריך לברוח רחוק כדי לבכות משירים אם אפשר פשוט להישאר קרוב, בין ארגז לארגז, ופשוט להתרגש. אימא הייתה כל כך גאה בי עכשיו.
1.
חמי בן דוד
אהבה (סקיצה)
(2010)
את חמי אני מכיר כבר שנים אבל רק לפני כמה חודשים הוא הפגיש אותי עם המוסיקה שלו. הסקיצה הזאת לשיר שעוד בטח יתפתח ויגדל פשוט עצר את נשימתי. הדהים אותי שישבנו ימים כלילות ודיברנו על כך הרבה דברים אך מעולם לא ידעתי איזה קול מדהים יש לו... יש הפתעות בחיים שעדיף שיקרו מאוחר מאשר לעולם לא.
כולי ציפייה למה שעוד יצמח מהשירים שלו.
2.
מעיין סימונה
בדרך מחיפה
(2010)
רציתי לכתוב את הפוסט הזה כבר לפני כחודשיים אבל רציתי לחקור קצת את מה שקורה מסביבי באיזורי הסינגר-סונגרייטרס שפורחים לאחרונה. את מעיין הכיר לי חמי ממקודם. היא עושה לו מידי פעם קולות והם מופיעים יחד. קשה להאמין שהקול הזה שייך למישהי בת 22 ועוד יותר קשה להבין איך מישהי בגילה כותבת מילים מדהימות שכאלו על אהבה כל כך גדולה. כל מה שנשאר לי זה להאמין לזה שכלואה בתוך הבחורה הזאת נשמה של מישהי שראתה עולם וידעה שברון לב מהו.
תמהרו לראות אותה מופיעה כאן!
3.
אור בן עזרא
חוזה (סקיצה)
(2010)
אני כבר לא זוכר איך הכרתי את אור אבל אני לא אשכח את היום שהוא סיפר לי על כך שהוא כותב שירים ושר והזמין אותי לשמוע אותו על כוס קפה. ואני הרי סאקר של אנשים שיכולים לשיר, מה שלא אוכל לעשות לעולם בגלל בעיות של גנטיקה ותורשה. אני זוכר שהתרגשתי לשמוע סוף-סוף מישהו ששר שירים שהם סיפורים קטנים על הבינו לבינו. שירים שמסתתרים בתוכם לבבות שנשברו, אהבות נכזבות וגעגועים וכל זה בשפה שקרובה לליבו של מישהו שמתעורר לצד מישהו ולא מישהי.
אני מצפה כבר לראות את גל הסינגר-סונגרייטירים ששרים על אהבות שלהם באופן פתוח ובלי באמת להתרגש מכך עולה ושוטף את כולנו.
הנה ההזדמנות שלכם להתרשם ממנו בלייב כאן!
4.
יעל קראוס
אהובי הקטן
(Boutique /// 2010)
כבר דיברתי כאן על יעל קראוס ואלבום הסולו הראשון שלה באנגלית. בסוף האלבום המדהים הזה מסתתר לו שיר אהבה קטן שהוא ספק מושר לתינוק וספק לגבר. בכל מקרה זה שיר אהבה-ערש שמקסים אותי בכל פעם מחדש.
5.
Dana Ivgy
Friday
(2010)
קודם כל אני חייב להודות לחברי בן שגילה לי את היופי הזה. שמעתי שמועות על זה שדאנה איבגי, שחקנית שאני מאוהב בה עוד מ"כנפיים שבורות", הולכת לשיר. במהרה שכחתי מהשמועות האלו לטובת חיי שיגרה עד שבאחד מהרגעים החמים והבלתי נסבלים שלפני החורף בן לחץ פליי על הקליפ של השיר ביוטיוב. השיר שטף אותי כמו גשם תל אביבי והקול של דאנה לקח אותי רחוק-רחוק מכאן ועדיין הזכיר לי שזו רק חופשה ויש לאן עוד לחזור.
יש בשיר הזה את אחד המשפטים הכי פשוטים אך יפים בטירוף שנכתבו על תל אביב לאחרונה וזה עושה לי פיק ברכיים בכל פעם שאני שומע אותו:
"see Tel Aviv in the winter time that's when people really look nice"
6.
עינב ג'קסון כהן
ניתוח לב פתוח
("27" /// 2011)
"איך אומרים 'שיר הרס' בגרמנית?" זו הכותרת שמופיעה ברגע שנכנסים לבלוג הרשמי של עינב. אין דרך יותר מדהימה לתאר את השירים שלה, אבל במובן הכי חיובי (ואני בטוח שאנשים יבינו אותי איך שירי הרס יכולים להיות חיוביים). יש בשירים של עינב כל כך הרבה אינטימיות שלרגעים אני בטוח שהיא שרה לעצמה או שיש בתוכי קול קטן ששר לי.
אני עוקב אחרי עינב ג'קסון כהן כבר די הרבה זמן. אני לא בטוח שהיה יום שבו לא ראיתי אותה מהלכת ברחובות תל אביב או את שמה מתנוסס על פוסטר כזה או אחר או את התספורת המטורפת שלה מציצה מאחורי פסנתר שרק היא יודעת איך לנגן עליו כך שקהל שלם פשוט משתתק ואף אחד לא מתבייש בשערות שסומרות לו על העורף.
כשמו של השיר הזה משהו בקול שלה ובכתיבה שלה מרגיש תמיד כמו ניתוח לב פתוח שלה ושל מי שמאזין לה.
תעשו לעצמכם טובה ותקפצו לראות אותה מופיעה ב-24.01 ב'קפה-בר אברם' בירושלים. רח' יפו 97 פינת כי"ח. 21:30
7.
אסף אמדורסקי
רעידת אדמה
("צד א" /// 2011)
כמה שחיכיתי לאלבום הזה וכמה מילים מדהימות כבר שפכו על האלבום הזה והוא כולה בן קצת יותר משבוע. אז לא אשפוך יותר מידי מילים חוץ מהעובדה שזה אחד האלבומים הכי יפים שיצאו בעשור האחרון בארץ ואחד המרגשים, האינטימיים והמדהימים מוסיקלית. השיר הזה תפס אותי מהשנייה הראשונה והוא מפגיש בין אסף שאני כל כך מעריך לבין קרני פוסטל שנראה לי שבפוסט העברי הקודם הבהרתי כבר כמה שאני אוהב אותה ושאפילו הייתי מוכן לוותר על ההעדפות המיניות שלי עבורה.
אל תפספסו את הופעת ההשקה לאלבום כאן!
8.
רונית רולנד
הסיפור
(הערות שוליים /// 2009)
את רונית רולנד אני שומע בהתרגשות מאז נתקלתי בטעות באלבומה "כל אחד והקטעים שלו" שעבר איתי כברת דרך ארוכה של התאהבות, אהבה, פרידה והדמעות שמגיעות אחריה. מאז היא הוציאה עוד 2 אלבומים שבאחרון מבין השניים מצאתי את השיר היפהפה הזה. המילים כאן פשוט מרגשות אותי והלחן דוחף אותי עד השקט שבסוף ואז אני מבין שאין ממה לפחד.
מפתיע אותי כל פעם מחדש לגלות שאני בין הבודדים שמכירים אותה במקום שיכירו אותה בכל חור בארץ. פלאי הפלייליסט. למרות שאני בטוח שההתמדה שלה וההתקדמות שלה מאלבום מצויין אחד לאלבום עוד יותר מצויין, יניב לה פירות בסוף. אני רק צריך יום אחד לגשת אליה ולשתף אותה באהבתי אליה במקום לבהות בה כמו מעריץ מוזר.
9.
מרינה מקסימיליאן בלומין
עמוק בטל
(2010)
כמה שאני אוהב את מרינה. מעבר לקול, לשירים, להופעות המחשמלות ולאישיות המוסיקלית אני אוהב את זה שהיא מסוגלת לזרוק אותי אחורה לילדות שלי ולשנייה אחת לצייר מולי בקולה את הדברים שאני מתגעגע אליהם ולא מצליח להצביע עליהם במדויק.
השיר המדהים הזה הוא השילוב המושלם בין אהבות שלי: לאה גולדברג, תמיר מוסקט, שיר ערש ברוסית, אלקטרוניקה עדינה שמציירת נוף רגשי ומעל הכול קולה של מרינה והיכולת שלה לשלב בין כל הפריטים האלו בצורה כל כך מדויקת ומרגשת.
10.
ברי סחרוף ורע מוכיח
רחוק ממך
("א11" /// 2005)
זה שיר שהולך איתי כבר כמה שנים. גיליתי אותו כמה ימים אחרי שדליה רביקוביץ נפטרה. רק כמה ימים מאוחר יותר גיליתי שחלק מהשיר הוא בעצם שיר של דליה רביקוביץ שמאוד אהבתי. זה שיר מצמרר ומטריד ובו זמנית פשוט מהפנט. השילוב בין קולו של ברי סחרוף לשל יהודית רביץ פשוט מושלם.
להורדת כל השירים
להורדת כל השירים
