מבטים עייפים נזרקים לכל כיוון. מבטים מלאי רצון לאהוב אבל לא להודות. מבטים פתטיים מלמעלה ומלמטה, בהתאם לגובה הצורך באהבה.
אני עומד דקות ארוכות שדוקרות כמו שעות ובוהה בכל מי שסביבי ולו רק כדי לתפוס מבט אמיתי מהם שידרוש ממני מבט אמיתי משל עצמי. מבט שמבין את הצורך באהבה, הצורך בלוותר על האלכסון האגואיסטי שבמיטה, אהבה שחונקת אבל לפחות היא נוגעת. אהבה שהיא הכול וכלום.
בין כל זרקורי האור ובין טבילה לטבילה בכוס אלכוהול אני מתחיל להתעייף מכל המביטים הפתטיים שסביבי. כעס מתחיל לחלחל בתוכי, איך בבית אנחנו בוכים בגלל הלבד ומבטיחים לעצמנו שעוד רגע נמצא את הרגש שאין לקרוא לו בשמו האמיתי ובחוץ אנחנו עסוקים בלחפש את הכי טוב, הכי יפה, הכי חכם, הכי נגיש, הכי מסתורי... ואז חוזרים הביתה הכי לבד.
שעתיים ארוכות לתוך לילה אבוד וכבר ספרתי עשרות סוגי מבטים פתטיים; המבט שכבר לא יכול יותר, המבט החרמן, המבט החזק מבחוץ בזמן שהכול חלש בפנים, המבט הריק, המבט המלא, המבט שכולו מחכה למלוך על העולם בלי להבין שהמלך בעצם עירום, המבט שכולו מאוהב בעצם המושג אהבה ורק מחפש דמות שתיכנס לתפקיד, המבט שבור הלב שמחפש תחליף חד פעמי למגע התמידי, המבט שבכלל לא מחפש אבל מתחנן לחום כזה או אחר, המבט שעמל רבות על הקוביות שבבטן ומוכן למכור לכל המרבה במחיר, ועוד מבט ועוד מבט וזה לא נגמר.
אחרי שספרתי אחד -אחד את כל המבטים רק רציתי לעצור את הרעש כדי להגיד לכולם להפסיק לשלוח לאוויר הדחוס מבטים ולקוות שכולם יבינו את הכוונות הנסתרות שלהם ופשוט יתחילו להתמודד עם הצורך באהבה. שיתחילו להבין שיהיו ויתורים בדרך, שיהיו נפגעים ושאלכסון זה טוב אבל לא לנצח.
אבל עייפתי רק מהמחשבה על המבטים השונאים שיחתכו אותי מכל צדדיי והחלטתי לחזור למיטה שלי, שם מחכה לי האחד והיחיד שלי שלמרות הביחד עדיין אוהב לגנוב לי באלכסון שלו את המיטה.
גם אני בעליו הגאה של מבט פתטי אבל כרגע אני פתטי שחוזר לבית מלא.
1.
Mashrou3 Leila
Shim el Yasmine
مشروع ليلى - شرم ياسمين عبد
(taken from " Mashrou3 Leila" /// 2009)
הנה דוגמא ליתרונותיו של פייסבוק: לפני כחודש עלתה מולי מישהי שאני לא מכיר וגם היא לא מכירה אותי. ללא שום רקע עליי ועל סמך פוסטים שהיא ראתה על הוול שלי היא החליטה שאני הולך לאהוב את ההרכב הזה ונדמה לי שאין לה מושג כמה קישור אחד קטן יכול לשנות חיים שלמים.
ההרכב הזה שמורכב צשבעה גברים ובחורה אחת מגיעים היישר מהסצנה התוססת והמדהימה של ביירות שנמצאת מרחק נסיעה בסגנון רוד טריפ אמריקאי מכאן אבל היא הרבה יותר רחוקה ממה שנדמה בגלל בירוקרטיות שנקראות מלחמות ואוייבים.
תוך שנתיים החברה האלו עם אלבום אחד ומושלם מאחוריהם וכישרון עצום הפכו לסנסציה ומפוצצי פסטיבלים בביירות ובאירופה. רק מלראות אותם מופיעים מול קהל מטורף גורם לי לרצות להחליף דרכון. אהה והם גם נורא נורא נורא יפים.
אז לי ולחבר נשאר רק לראות קליפים שלהם ולהזיל ריר מכמות האנרגיות והיופי.
2.
Souad Massi
Raoui
سعاد ماسي - الراوي
(taken from "Raoui" /// 2004)
אחת הזמרות האהובות עליי. מאז ומתמיד הגדרתי אותה כסוג של טרייסי צ'פמן האלג'ירית. כל כך הרבה יופי נשפך מהקול שלה ופריטת הגיטרה הביישנית שלה פשוט משלימה שיר מושלם. לצערי איבדתי עניין בה לאורך השנים אבל אולי בזכות האלבום החדש שלה עוד אחזור לזרועות פריטת הגיטרה והקול שלה.
3.
Natacha Atlas
Gafsa
ناتاشا أطلس - قفصة
(taken from "Halim" /// 1998)
על נטשה אטלס כבר השתפכתי פעם ואעשה זאת שוב ושוב עד שכל העולם ישמע ויאהב אותה כמוני. את השיר הזה גיליתי תוך כדי צפייה בסרט הקוריאני "להרגיש בבית" ("Iron 3" באנגלית) שכמעט כולו מורכב משתי דמויות שותקות שהחיבור היחידי ביניהם קורה דרך השיר הזה שמתנגן בבית ברגעי מפתח. גם בלי לראות את הסרט הנשימה נעצרת כשמקשיבים לשיר הזה. זו הגרסא המלאה של האלבום.
4.
דודו טסה והכוויתים
רוחי תלפת
دودو تاسا والكويتيان - روحي تلفت
(taken from "Dudu Tassa & The Kuwaitis" /// 2011)
כולם כבר יודעים שהתעלפתי כששמעתי את האלבום החדש של דודו טסה. החיבור שלו להיסטוריה המשפחתית והרצון שלו להביא את שיריו של סבו ולתת להם נגיעה מעודכנת מלאת כבוד והערכה למקור זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לו ולמוסיקה הישראלית בשנה הזאת. רוצו לרכוש לכם עותק מהגן עדן הזה ובדיוק כמוני תתרגשו מבלי אפילו להבין מילה.
5.
Nancy Ajram
Fe Hagat
نانسي عجرم - في حاجات
(taken from "7" /// 2010)
יצור מוזר הננסי הזאת, משום מה קוראים לה בריטני ספירס הלבנונית. אצלי היא מעוררת בעיקר אנטגוניזם ולא רק בגלל השפתיים המוגזמות שלה והפרסומת המהלכת לניתוחים פלסטיים שהיא אלא בעיקר בגלל המוסיקה המתוקה מידי שרובה ככולה מבוססת על הפקה ממחושבת ותופים חשמליים שמוציאים את העוקץ מהמרכיב הערבי שבמוסיקה שלה.
דווקא בגלל כל החסרונות האלו השיר הזה הצליח להגיע אלי. לרגע קטן המפיקים לקחו אותה למקום אלקטרוני עם באסים שמנים ובלי חיבורים פלסטיים ולא טבעיים למוסיקה ערבית בשקל.
מן הסתם שגם לתקופה שבה הכרתי את השיר יש השפעה על כך שהשיר נשאר עמוק בפנים. אפשר בקלות לומר שדווקא השיר הזה, המילים שלו והדמעות המשחררות שהתלוו אליהם הצילו את הזוגיות שלנו.
6.
דיקלה
בסתנה
ديكلا - بثتنا
(taken from "Love Music" /// 2001)
את דיקלה אני אוהב מהשנייה ששמעתי אותה בהפקות המוקדמות של רן שם-טוב ולא האמנתי אז שבארץ יש דברים כל כך מעודכנים מוסיקלית. מה שהכי מדהים אותי זה שעד היום, על כל שלושת אלבומיה, היא עדיין מצליחה לסחוף אותי ואת הלב שלי ולנהל את הרגשות שבתוכי. בדיוק כמו שהיא מנצחת על נגניה בהופעות בצורה כל כך מדויקת ומפעימה, כיאה לדיוה אמיתית.
עכשיו רק נשאר שאתעלה מעל הפחד הראשוני שלי מדיוות ואומר לה שלום ברחוב...
